שירות בתי הסוהר נ. פלוני

בבית המשפט העליון רע"ב 2967/24 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט א' שטיין כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. שירות בתי הסוהר 2. מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני בקשת רשות ערעור על פסק דינו בית המשפט מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לענייינים מינהליים בתיק עת"א 8105-08-23 מיום 7.3.2024 שניתן על ידי כב' השופט דרור ארד-אילון תאריך הישיבה: כ"ו באייר התשפ"ד (3.6.2024) בשם המבקשים: עו"ד סיון דגן בשם המשיב: עו"ד מאיר סויסה פסק-דין בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופט ד' ארד-איילון), בגדרו התקבלה עתירתו של המשיב, ונקבע כי יש לשלבו ב"סבב חופשות". 1. המשיב מרצה עונש מאסר בן 5 שנים בגין עבירות מין שעבר בשתי קרובות משפחה קטינות, בין השנים 2010-2003. מב"ן מצא שהמסוכנות המינית של המשיב 'נמוכה', ועל כן הומלץ על שינוי סיווג ויציאה לסבב חופשות. וג"ע התנגדה לשינוי הקטגוריה וליציאה לחופשות וקבעה כי קיים פוטנציאל גבוה למסוכנות כלפי נפגעות העבירה. ועדת הקטגוריות העדיפה את עמדת וג"ע המחמירה יותר בציינה כי המשיב "ממזער ומצמצם מחומרת מעשיו. מכחיש כוונות מיניות במעשיו", ו"התקשה לגלות אמפתיה כלפי נפגעות העבירה", ועל כן "יש להתייחס למסוכנות הרגשית ושום תנאי חופשה לא יכול לאיין אותה". 2. עתירת אסיר שהגיש המשיב התקבלה על ידי בית משפט קמא לאחר שלא מצא סיכון קונקרטי כלפי נפגעות העבירה "ובוודאי לא סיכון, שלא ניתן לצמצמו למינימום בתנאי חופשה מתאימים [...] כדי לקבוע שאין אפשרות להוציא עותר לחופשה, נדרשת תשתית עובדתית ממשית, המלמדת על סיכון שיעבור עבירה בעת החופשה (כאמור בפקודת החופשות). בכל הזהירות, לא מצאתי במקרה דנן סיכון קטגורי מעין זה, ובוודאי לא סיכון שלא ניתן לאיינו בתנאים הולמים". לאור זאת נקבע כי עמדתה של ועדת הקטגוריות אינה יכולה לעמוד ועל כן יש לסווג את המשיב בקטגוריה ב'1 ולבחון את בקשתו לחופשה בלב פתוח ובנפש חפצה תוך 21 יום מהגשתה. על כך נסבה בקשת רשות הערעור שלפנינו. 3. נקדים ונאמר כי ככלל, רשות ערעור בעתירת אסיר תינתן רק כשמתעוררת שאלה עקרונית או בעלת חשיבות החורגת מנסיבותיו הפרטניות של המבקש. עוד נוסיף, כי זכות האסיר לצאת לסבב חופשות, נתונה לשיקול דעתו של שב"ס, המתבסס על מערך שיקולים כגון הגנה על בטחון האסיר ושלומו; עמדת משטרת ישראל והמידע המודיעיני שברשותה; חוות דעת מקצועיות כמו חוות דעת מב"ן וחוות דעת וג"ע, והוראות נוספות בתקנות בתי הסוהר, התשל"ח-1978 (ראו, לדוגמה, רע"ב 4711/18 פלוני נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 5-4 (20.6.2018)). עוד נזכיר כי אין לאסיר זכות מוקנית לצאת לחופשה אלא מדובר בפריבילגיה בלבד (ראו, מיני רבים, רע"ב 6490/10 לוי נגד מדינת ישראל (6.9.2010); רע"ב 7018/10 עמר נ' מדינת ישראל (18.10.2010); רע"ב 3249/09 מדינת ישראל נ' הרשטיק (30.6.2009)). 4. לאחר שהזכרנו מושכלות יסוד אלה, נאמר בקצרה כי מצאנו לדון בבקשה שלפנינו כבערעור ולקבל את הערעור באשר לטעמנו לפסק דינו של בית משפט קמא השלכות רוחב על מקרים דומים, ויש להעמיד הלכה על מכונה. זאת, מאחר שבית משפט קמא נתן משקל יתר, אם לא משקל בלעדי, לשיקול לפיו אין מסוכנות מינית קונקרטית של המשיב כלפי נפגעות העבירה. אכן, כך הדבר על פי חוות הדעת של מב"ן, אך עמדת מב"ן מהווה רק חלק מהתמונה, אותה משלימה חוות הדעת מטעם וג"ע (להבחנה בין תפקידי הגורמים הללו, ראו, למשל: רע"ב 9898/06 זאהדה נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 11 (18.11.2007); למשקל המרכזי של חוות דעת וג"ע ראו רע"ב 8928/12 פלוני נ' מדינת ישראל – שירות בתי הסוהר, פסקה 5 (13.3.2024)). שיקול רלוונטי שבית משפט קמא לא הזכיר בפסק דינו, הוא המצב הרגשי של נפגעות העבירה, בבחינת "מסוכנות רגשית" של הנפגעות (השוו רע"ב 6957/22 שירות בתי הסוהר נ' פלוני (15.11.2022)). המדובר בנושא מובהק המצוי בשיקול דעתה של וג"ע, ולאחר שעיינו בחוות דעתה, בחלק החסוי והגלוי, מצאנו כי בית משפט קמא לא נתן משקל לשיקולים אלה. ממילא, לא נמצא טעם מבורר להתערב בהחלטתה של ועדת הקטגוריות אשר סברה כי "יש לתת משקל הולם לעמדתה המקצועית של וג"ע" ולא לשנות מסיווגו של המשיב לעניין יציאה לחופשות. 5. משכך, דין הערעור להתקבל. פסק דינו של בית משפט קמא מבוטל, כך שהמשיב לא יהיה זכאי לשינוי סיווג לקטגוריה ב'1, על כל המשתמע מכך בכל הנוגע להשתלבותו ב"סבב חופשות". ניתן היום, ‏כ"ז באייר התשפ"ד (‏4.6.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 24029670_E04.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il