פלוני נ. האפוטורופוס הכללי

4 1 בבית המשפט העליון ע"א 296/23 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. האפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב 2. פלוני ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו מיום 28.12.2022 בת"ע 56036-09-22 שניתנה על ידי כבוד השופטת ת' סנונית פורר בשם המערער: עו"ד משה בוזגלו פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופטת ת' סנונית פורר; להלן: המותב) מיום 28.12.2022 בת"ע 56036-09-22, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. המערער והמשיב 2 (להלן: המשיב) הם אחים ויורשי הוריהם המנוחים (להלן: המנוחים). בין הצדדים התנהלו ועודם מתנהלים הליכים משפטיים שעניינם סכסוך ירושה. בחודש אוקטובר 2020 הגיש המשיב לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו תביעה לאכיפת הסכם שנכרת, לטענתו, בין הצדדים ולפיו המערער יעביר לידי המשיב את זכויותיו בנחלה שהייתה בבעלות המנוחים (תמ"ש 58178-10-20; להלן: ההליך הקודם). המערער מצידו טען כי דין התביעה להידחות, זאת בין היתר, בנימוק כי חתימותיו על גבי ההסכם זויפו וכי מדובר בהסכם למראית עין בלבד שנועד לנשלו מזכויותיו בעיזבון המנוחים. ביום 27.7.2022 קיבל המותב את תביעת המשיב (להלן: פסק הדין בהליך הקודם). בפסק הדין נקבע, בתמצית, כי מחוות דעת המומחה שהציג המשיב ומהעדויות שהובאו בפני המותב עולה כי המערער חתם בעצמו על המסמכים העומדים ביסוד ההסכם הנטען וכי ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים מגובות בחומר הראיות. לאור זאת, נקבע כי המשיב זכאי לאכיפת ההסכם ולהעברת זכויותיו של המערער בנחלה על שמו. ביום 23.10.2022 הגיש המערער ערעור על פסק הדין בהליך הקודם, אשר עודנו תלוי ועומד בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (עמ"ש 35955-10-22; להלן: הליך הערעור). בערעורו מלין המערער, בעיקרו של דבר, על אופן ניהול ההליך הקודם על ידי המותב וחולק על הממצאים והמסקנות שנקבעו בפסק דינו. ביני לביני, בחודש אוקטובר 2021 הגיש המערער בקשה לביטול צו ירושה שניתן אחר אביהם המנוח של המערער והמשיב (להלן: המנוח) – הוא ההליך נושא הערעור דנן. בבקשה נטען כי המשיב הגיש בקשה למתן צו ירושה אחר המנוח חלף בקשה לצו לקיום צוואה כמתחייב לפי סעיף 75 לחוק הירושה, התשכ״ה-1965 (להלן: חוק הירושה), וזאת ״במטרה לבטל את צוואת המנוח כדי שיוכל להעביר את הזכויות על שמו ולהירשם כבן ממשיך בניגוד לצוואות ובניגוד להסכם בין יורשים". ההליך הוגש תחילה לרשמת לענייני ירושה, ובחודש ספטמבר 2022 הועבר לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו ונותב לטיפולו של המותב. בהחלטת המותב מיום 30.9.2022, נקבע כי קדם משפט בהליך יתקיים ביום 8.2.2023. ביום 14.12.2022 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב. המערער טען כי בהליך הקודם שהתנהל בפני המותב ובמסגרת הערעור שהגיש בעניין זה, העלה טענות שונות בעניין ביטול צו הירושה של המנוח – סוגיה העומדת במוקד ההליך דנן. לשיטת המערער, בפסק הדין בהליך הקודם התעלם המותב מטענותיו בנושא זה ובכך למעשה ״ביטל המותב דנן את צוואתו של המנוח שהוסתרה על ידי המשיב בכל כתבי טענותיו״. לשיטת המערער, ״מאחר והמותב דנן כבר קיבל והכשיר את צו הירושה במסגרת פסק הדין שבו פסק נגד המבקש", מתעורר חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך הנוכחי המצדיק את פסילתו. ביום 26.12.202 הגיב המשיב לבקשה וטען כי דינה להידחות. לטענתו, עיקר טענות המערער מופנות נגד פסק הדין בהליך הקודם ואינן מקימות עילת פסלות בהליך הנוכחי. עוד הוסיף המשיב כי בניגוד לנטען בבקשת הפסלות, המערער לא העלה כל טענה בנוגע לביטול צו הירושה בכתב טענותיו בהליך הקודם וכי סוגיה זו כלל לא עמדה להכרעה באותו הליך. בנסיבות אלו, סבר המשיב כי לא עלה בידי המערער לבסס קיומו של חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב בהליך דנן. ביום 28.12.2022 דחה המותב את הבקשה לפסילתו. בפתח הדברים קבע המותב כי דין הבקשה להידחות מחמת שיהוי, שכן הבקשה הוגשה בחלוף שלושה חודשים מאז שנודע לצדדים כי התיק הועבר לטיפולו של המותב. המותב ציין כי לא הוצג כל הסבר המניח את הדעת לשיהוי האמור וכי ״ניכר כי עיקר הסיבה להגשתה הוא חוסר שביעות הרצון של המבקש [המערער] מתוצאות פסק הדין בהליך הקודם". המותב הבהיר כי השגותיו של המערער על פסק הדין בהליך הקודם, כמו גם הגשת ערעור בעניין זה, אינם מצדיקים כשלעצמם את פסילת המותב בהליך הנוכחי וסטייה מהכלל של ״שופט אחד למשפחה אחת״ המקובל בבית המשפט לענייני משפחה. מכל מקום, נקבע כי לא מתעורר חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך דנן שכן ״בהליך הקודם לא נטענה על ידי המבקש [המערער] בכתב ההגנה טענה כי יש להורות על ביטול צו הירושה" וכי "בפסק הדין בהליך הקודם נדונו עניינים אחרים שבין האחים ונושא תביעה זו לא היה חלק מההליך הקודם כלל". לבסוף, הבהיר המותב כי "לא גובשה על ידי בית המשפט כל דעה כלפי מי מהצדדים" וציין כי "אמשיך ואשמע ואדון בכל טענותיו של המבקש [המערער], כפי שהיה עד עתה, בלב פתוח ובנפש חפצה". מכאן הערעור שלפניי, אשר הוגש ביום 10.1.2023, אך הועבר לעיוני רק לאחרונה בתום הטיפול בבקשות המערער בנוגע לתשלום האגרה ולהפקדת ערובה. המערער שב בעיקרו של דבר על טענותיו וחולק על קביעת המותב לפיה טענת הפסלות הועלתה בשיהוי בציינו כי "[הבקשה] הוגשה מיד לאחר העברת בקשתו של המשיב לביטול צו הירושה מרשם הירושות להכרעתו של ביהמ"ש קמא". עוד מבהיר המערער כי בקשת הפסלות לא הוגשה בשל חוסר שביעות רצונו מפסק הדין בהליך הקודם, אלא "מכיוון שביהמ"ש קמא כבר נתן דעתו ופסק בעניין צו-הירושה ובפועל הכשיר את השרץ בזה שהתעלם ושתק בעניין, במקום לעשות שימוש בסמכותו ולבטל את צו הירושה". לבסוף, טוען המערער כי לנוכח העובדה שטענותיו בעניין זה עומדות להכרעה בהליך הערעור, "אין לאפשר לביהמ"ש קמא לדון ולפסוק שנית בבקשה לביטול צו-הירושה". עיינתי בערעור על נספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין קבוע בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו יש לבחון אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. לא מצאתי כי הוכח חשש כזה בענייננו. פסק הדין בהליך הקודם עסק בשאלת תוקפו של הסכם שנכרת בין הצדדים בקשר לזכויותיהם בנחלה שהורישו המנוחים; בעוד שההליך דנן נסוב על בקשת המערער לביטול צו הירושה שניתן אחר המנוח. בדחותו את בקשת הפסלות הבהיר המותב כי הסוגיות הטעונות הכרעה בכל אחד מההליכים שונות, וכי טענת ביטול צו הירושה של המנוח לא נדונה בגדרי ההליך הקודם. דומה כי המערער אינו חולק על כך, וטענתו מתמצית בכך שבהתעלמותו מטענת ביטול צו הירושה בהליך הקודם גילה המותב את דעתו בסוגיה, ועל כן מנוע מלדון בכך בהליך הנוכחי. אין בידי לקבל טענה זו. העובדה כי המותב דן בעניין אחר בין הצדדים, ואפילו כזה הקשור לנושא החדש המובא לפתחו – אינה פוסלת אותו, כשלעצמה, מלדון בעניינם של הצדדים שוב (ראו והשוו: ע"א 1025/22 פלוני נ' פלוני, פסקה 9 (14.3.2022); ע"א 4888/22 פלונית נ' פלוני, פסקה 11 (24.8.2022)). הדברים אמורים ביתר שאת בבית המשפט לענייני משפחה, שם נוהג הכלל "משפחה אחת – שופט אחד", ולפיו הליכים המתנהלים בפני בית המשפט לענייני משפחה בעניין משפחה אחת, נדונים בפני אותו שופט (ראו: ע"א 936/21 פלונית נ' פלונית, פסקה 6 (18.3.2021)). בנסיבות שתוארו לעיל לא שוכנעתי כי המותב הביע עמדה, לא כל שכן עמדה נחרצת, לגבי הסוגיה הניצבת במוקד ההליך דנן באופן המקים עילה לפסילתו. העובדה שהמערער בחר להעלות טענות זהות במספר הליכים, לרבות בהליך הערעור, אינה מצדיקה כשלעצמה סטייה מן הכלל של "שופט אחד למשפחה אחת", או מתן אפשרות לבעל דין לבחור את המותב שידון בעניינו (ראו והשוו: ע"א 8059/21 פלוני נ' פלוני, פסקה 10 (23.1.2022); ע"א 7279/11 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (20.11.2011)). השיהוי שבו הוגשה בקשת הפסלות תומך אף הוא במסקנה שאליה הגעתי. בערעור דנן טען המערער כי העלה את טענת הפסלות מיד לאחר שהועבר ההליך לטיפול המותב. לא כך הדבר. כעולה מהחומר שהובא לפניי, המערער הגיש את בקשת הפסלות כשלושה חודשים לאחר שניתנה החלטתו הראשונה של המותב ביום 30.9.2022. תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 קובעת כי בקשה לפסלות שופט תועלה "מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת" (ההדגשה הוספה). על כן, הבקשה אכן הוגשה בשיהוי משמעותי כפי שציין המותב בהחלטתו, וגם מטעם זה דין הערעור להידחות. נוכח כל הטעמים המפורטים, הערעור נדחה. משלא התבקשה תגובה לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏ז' בניסן התשפ"ג (‏29.3.2023). ה נ ש י א ה _________________________ 23002960_V06.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1