עו"ד נתן רוזנבלט ואח' נ' ראש הממשלה ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2956/20 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ד' מינץ העותרים: 1. עו"ד נתן רוזנבלט 2. עו"ד צבי זקס נ ג ד המשיבים: 1. ראש הממשלה מר בנימין נתניהו 2. השר לבטחון פנים מר גלעד ארדן עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: בעצמם פסק-דין השופט ד' מינץ: לפנינו עתירה למתן צו על תנאי לבוא וליתן טעם, מדוע לא יבוטלו או יצומצמו סעיפים 5א-5ג בתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף-2000 (להלן: התקנות) המגבילים את העליה להר מירון בל"ג בעומר הבעל"ט. העותרים מלינים על עצם השימוש בתקנות שעת חירום נוכח הפגיעה האנושה, לשיטתם, בזכויות יסוד. עוד נטען כי הסדרת האיסור על עלייה להר מירון במסגרת התקנות, לצד "הנזק הבלתי הפיך בביטול ההילולה המתקיימת מזה מאות בשנים", אינה עומדת במבחני המידתיות, שכן ניתן היה לאיין חשש להידבקות בנגיף הקורונה בדרכים נוספות, כגון, לאפשר כניסת כלי-רכב למקום, ללא מתן אפשרות לירידה מהרכב. לטענת העותרים, סגירת הר מירון מעלה חשש כבד כי המשיבים לא בחנו כל חלופה ראויה, וזאת בפרט לאור מגמת הירידה בתחלואה. עוד מלינים העותרים על כך שהתקנות הותקנו מבלי שהתקיים דיון ציבורי בסוגיה. דין העתירה להידחות על הסף, בהיעדר עילה להתערבות בית משפט זה. כפי שעולה מהתקנות עצמן, ובניגוד למשתמע מטענות העותרים, התקנות אינן אוסרות כליל על הדלקת מדורות בהר מירון בל"ג בעומר. במסגרת התקנות, ניתן היתר להדלקת מדורות במתכונת מצומצמת אשר יש בה כדי לשמר את מסורת ההדלקה באזור קבר רשב"י בל"ג בעומר – כאשר ניתנה אפשרות לקיים שלוש הדלקות, במועדים שונים, תוך שיינתן ייצוג לקהילות שונות. ההגבלות אשר יחולו על ל"ג בעומר, ובכלל זה האיסור על עלייה להר מירון, נועדו למנוע התקהלויות ואירועים המוניים, וזאת כדי למנוע כאמור את התפשטות נגיף הקורונה ולמנוע עלייה בשיעור התחלואה. פוטנציאל הנזק לבריאות הציבור הוא עצום והגבלת ההתקהלויות היא אמצעי משמעותי והכרחי בהתמודדות עם התפשטות המגפה. לא למותר לציין כי בבוא בית משפט לבקר החלטה של הרשות, אין הוא מתיימר להיכנס בנעליה ולקבל תחתיה החלטות בתחום מומחיותה (ראו לאחרונה בהקשר דומה: בג"ץ 2435/20 לוונטהל נ' בנימין נתניהו ראש הממשלה, פסקה 17 (7.4.2020)). אף אם ניתן להניח כי המגבלה על העלייה להר מירון פוגעת במידה מסוימת בזכויות מסוימות – אף כי הטענה לפגיעה קשה ואנושה בזכויות יסוד נטענה בכלליות ובלי פירוט על אודותיהן – הרי שהיא נסוגה בנסיבות העניין מפני הזכות לחיים (ראו גם: בג"ץ 2394/20 באמונתו יחיה נ' ראש הממשלה בנימין נתניהו (16.4.2020)). נדמה כי אין צורך להכביר מילים בדבר סכנת ההידבקות ההמונית הצפויה מאירועים המוניים. קשה גם לקבל את הטענה כי כלל לא נשקלו חלופות פוגעניות פחות, נוכח המתווה על פיו מסורת ההדלקה בל"ג בעומר בהר מירון תישמר, תוך מתן ייצוג לקהילות שונות. הצעת העותרים, לאפשר נסיעה בכלי רכב סגורים, ממילא מעוררת קשיי אכיפה ברורים. בנסיבות העניין, אין מקום להתערבותנו (וראו והשוו: בג"ץ 2391/20 באמונתו יחיה נ' ממשלת ישראל (10.5.2020)). כמאמר התלמוד (בבלי, יומא פה, ע"ב): "אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה... וחי בהם ולא שימות בהם". העתירה נדחית. ניתן היום, ‏ט"ז באייר התש"פ (‏10.5.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 20029560_N01.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il