יוסף אוחנה נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2953/96 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט א' גולדברג כבוד השופט י' זמיר המערער: יוסף אוחנה נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 14.3.96 בת.פ. 86/94, שניתן על ידי כבוד השופט מ' הס תאריך הישיבה: ב' בשבט התשנ"ח (29.01.98) בשם המערער: עו"ד ששי גז; עו"ד משה סוחמי; עו"ד משה רונן בשם המשיבה: עו"ד יהושע למברגר פסק-דין המערער הורשע בהריגה (עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז1977-) ובשכרות (עבירה לפי סעיף 193(ב) לחוק העונשין). הושתו עליו שמונה שנות מאסר בפועל ושלוש שנות מאסר על תנאי. הערעור הוא על הכרעת הדין וגזר הדין גם יחד. דין הערעור על שני חלקיו להידחות. לעניין הכרעת הדין, נחה דעתנו כי האפשרויות השונות שהועלו על ידי הסניגור הן רחוקות מהמציאות, ואינן מתיישבות עם העובדות בשטח, וכי הרשעת המערער בהריגת אשתו מבוססת מעבר לכל ספק סביר. העונש שהוטל על המערער אינו קל כלל ועיקר. הוא הרג, בהיותו שיכור, את אשתו האהובה. עם זאת, איננו רואים מקום להתערב בגזר דין זה. מן הראוי הוא להרתיע עבריינים בכוח מכניסה למצב של שכרות, בידעם כי אין בכוחם להתגבר על עצמם והם עשויים להשתמש לרעה בנשק (או מכונית) המצויים בידם. בוודאי כך לעניין נאשם שהוא שוטר, האמור לשמור על החוק. הערעור, על שני חלקיו, נדחה. ניתן היום, ב' בשבט התשנ"ח (29.01.98), בפני באי כוח הצדדים. ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96029530.A01/דז/