הסנגוריה הציבורית נ. בית משפט המחוזי בירושלים

פסק-דין בתיק ע"פ 2936/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2936/10 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט י' עמית המערערת: הסנגוריה הציבורית נ ג ד המשיבים: 1. בית משפט המחוזי בירושלים 2. אליאור חן 3. לשכת עורכי הדין ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, בת.פ. 460/09, מיום 11.3.2010, שניתנה על ידי השופט י' נועם תאריך הישיבה: כ"א באייר התש"ע (05.05.10) בשם המערערת: עו"ד ספיר יואב ; עו"ד טל ענר בשם המשיב 1: עו"ד ד"ר דותן רוסו בשם משיב 2: בשם לשכת עורכי הדין: עו"ד עטרי אריאל עו"ד ניר פלסר פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגש, ביום כ"ב בחשון התש"ע (9.11.09), כתב אישום המייחס למשיב 2, אליאור חן (להלן: המשיב), עבירות שונות וביניהן התעללות בקטין או בחסר ישע ותקיפת קטין הגורמת חבלה של ממש. אין ספק, מדובר בפרשה סבוכה, חומר החקירה בה רב, וקודם להכרעה בה יידרש בית המשפט לשמוע עשרות עדים, וביניהם, קטינים. בירור תיק מסוג זה חייב היערכות מיוחדת, ועל כן החליט בית המשפט המחוזי, ביום י"ד בכסלו התש"ע (1.12.2009), כי הראיות תישמענה בשלושה ימים בשבוע, החל מיום א' באדר התש"ע (15.2.10). בהמשך, עתר המשיב, באמצעות בא-כוח עו"ד א' עטרי, לפסילת השופט קמא מלישב בדין, בין היתר, עקב המתכונת אותה קבע לשמיעת התיק. בקשה זו נדחתה, וכך היה גורלו של ערעור שנדון בפני נשיאת בית המשפט העליון. בהמשך, טען הסנגור טענות מקדמיות, בהן הכריע בית המשפט ביום כ"ג בשבט התש"ע (7.2.10), ואז עתר עו"ד עטרי לדחות את מועדי ההוכחות לחודש ספטמבר 2010 לצורך לימוד הראיות. בהחלטה שניתנה ביום המחרת נדחתה בקשת ההגנה, ועל כך הגיב הסנגור לאחר מספר ימים בבקשה חריגה – לשחרר אותו ואת לקוחו מהתייצבות לדיונים, הואיל, ולטעמו, זו הפכה למיותרת לאחר שבית המשפט לא אפשר להגנה ללמוד את חומר החקירה המלא. ועוד נטען, כי המשיב "נואש מלזכות במשפט הוגן", ועל כן אין הוא מתכוון לחקור עדים ולהביא עדים מטעמו. 2. ביום ב' באדר התש"ע (16.2.10) נקראה להעיד מטעם המשיבה העדה הראשונה, והסנגור הודיע כי אין הוא מתכוון לחקור אותה וכך ינהג גם בעדים אחרים. משהציע לו בית המשפט לדחות את חקירתה הנגדית של העדה במספר שבועות, הודיע עו"ד עטרי כי לא יהיה ערוך לחקירת עדים לפני חודש ספטמבר 2010. בתום כל אלה, קבע השופט המלומד של בית משפט קמא בזו הלשון: "הואיל ולנאשם אין כיום ייצוג אפקטיבי בהליך הפלילי הנדון, והלכה למעשה הוא אינו מיוצג כלל בדיונים, אני ממנה לו סנגור ציבורי". על אותה החלטה הגיב הסנגור ב"הודעה" ששיגר לבית המשפט, ובה נאמר, בין היתר, כי "על מנת להקטין את הפגיעה בזכותו [של המשיב] לבחור סנגור שייצג את עניינו מודיעים הנאשם וסנגורו כי הסנגור... יחקור עדים, כדי לשמר את זכותו של הנאשם לייצוג על ידי סנגור שיבחר... לאור זאת יש לראות בנאשם מיוצג, לכל דבר ועניין, על ידי סנגור שמונה". אותה "הודעה" לא גרמה לבית המשפט לשנות מהחלטתו הקודמת בסוגיית הייצוג, הואיל והוא ראה בה "הודעה לקונית" שאינה מבטיחה ייצוג אפקטיבי למשיב. על כן, הוסיף בית המשפט כי החלטתו בשאלת הייצוג תעמוד בעינה: "כל עוד לא יודיע [עו"ד עטרי] בנוסף, באופן ברור וחד משמעי, עד ליום 25.2.10, כי עיין בחומר החקירה, או ישלים את העיון בו בפרק הזמן שהוצע לו בעבר (עד לאחר הפסח), וכי יהיה ערוך עד לאותו מועד לחקירה עניינית של העדים ולניהול הגנתו של הנאשם כראוי". אותה החלטה ניתנה בתאריך י' באדר התש"ע (24.2.2010), ובד בבד נפתחה חזית חדשה כאשר הסנגוריה הציבורית ביקשה לבטל את מינויה להגן על המשיב מטעמים שונים אותם פרטה בבקשתה. במהלך הדיון שנערך בבקשה זו ביום כ"ג באדר התש"ע (9.3.10), הלך בית המשפט לקראת המשיב כברת דרך נוספת, כאשר הציע לעו"ד עטרי לדחות את ישיבות ההוכחות לחודש יוני 2010, אולם גם הצעה זו נדחתה. לפיכך, ניגש בית המשפט להכריע בבקשתה של הסניגוריה הציבורית, ומשהותיר את החלטתו בדבר מינויה לייצג את המשיב על כנו, הוגש הערעור שבפנינו. 3. המערערת סבורה כי החלטתו של בית משפט קמא לוקה במספר פגמים, וביניהם היא מנתה את אלה: תנאי מוקדם למינוי סנגור ציבורי הוא שהנאשם אינו מיוצג, וזה אינו המצב בעניינו של המשיב, הרואה בעו"ד עטרי סנגורו היחיד ואין הוא רוצה בייצוגו על ידי המערערת; מינוי הסנגוריה הציבורית אינו עולה בקנה אחד עם תכליתו של חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995; בהחלטתו של בית המשפט המחוזי כרוכה פגיעה בתדמיתה של הסנגוריה הציבורית בעיני לקוחותיה ובעיני הציבור בכלל; בית המשפט קמא לא היה רשאי לראות בייצוגו של המשיב בידי עו"ד עטרי כייצוג לא אפקטיבי, ולמעשה נעשה שימוש בסנגוריה הציבורית כדי להפעיל לחץ על עו"ד עטרי; החלטת בית המשפט המחוזי אינה נכונה גם מבחינת יעילות הדיון, הואיל וגם לפרקליט שימונה על ידי הסנגוריה לייצג את המשיב יידרש זמן ממושך ללימוד חומר החקירה, וספק אם העיון בחומר יסתיים לפני פגרת בית המשפט. 4. הסוגיות שמעלה ערעור זה, שחלקן נכבדות ועקרוניות, גרמו גם ללשכת עורכי-הדין לבקש להצטרף לדיון במעמד של "ידיד בית המשפט". נעתרנו לבקשה זו, ונוכח האיחור בהגשת בקשתה של הלשכה והרצון שלא לעכב עוד את ההכרעה בערעור, שמענו את טיעונו על-פה של נציג לשכת עורכי הדין, עו"ד ניר פלסר, והודענו כי נשקול לאפשר לו להשלים את טיעוניו בכתב. אולם, לסופו של יום החלטנו שלא להתיר זאת, הואיל ולא ראינו צורך להכריע בשאלות העקרוניות המונחות בפנינו, מאחר ולהשקפתנו מצוי הפתרון במקום אחר. בטרם נבהיר את כוונתנו נקדים מספר הערות המתבססות על טיעוני הצדדים ופרוטוקול הדיונים בבית משפט קמא: א) כאמור, הקדמנו והנחנו כי חומר החקירה בתיק זה הוא רב, ולעיון בו נדרש זמן לא מועט. אולם, גם אם תאמר כי המועד אותו קבע בית המשפט לתחילת שמיעתן של הראיות היה מוקדם מדי ולא אפשר הכנה ראויה, עובדה היא שמאז חלפו שבועות לא מעטים, ומיום הגשתו של כתב-האישום כ-6 חודשים, וחרף זאת נראה כי עו"ד עטרי, על פי דבריו-שלו, רחוק מהשלמת הלימוד של החומר. לעניין זה נבהיר כי להשקפתנו 6 חודשים, ויהא היקפו של התיק אשר יהא, די בהם כדי להיערך לתחילת המשפט, ואנו מצפים כי סנגור שאינו רואה עצמו יכול לעמוד בכך, יבהיר זאת עוד בתחילת הדרך לשולחו, כדי לאפשר לו להסתייע בסנגור אחר בו יבחר. ב) מטעמים השמורים עמו, בחר עו"ד עטרי שלא לנהוג כך, ונוכח ההליכים הנוספים בהם נקט, אנו נאלצים להוסיף, ובצער רב, כי הרושם העולה מהתנהלות ההגנה הוא שמטעמים זרים מנוי וגמור עמה להקשות על בית המשפט המחוזי במלאכתו, ולשבש את סדר ההליכים שכפה על עצמו ועל הצדדים. מנגד, מצאנו כי השופט המלומד של בית משפט קמא גילה סבלנות ונהג באורך רוח במשיב ובא-כוחו, ולצורך כך היה אף מוכן לדחות את חקירתם הנגדית של עדים כדי לאפשר להם להיערך כיאות. סירובה של ההגנה גם להצעה זו מלמד יותר מכל על החלטתה לאכוף על בית המשפט את רצונה, ועם כך לא נוכל להשלים. 5. ובאשר לערעור גופו – מינוי הסנגוריה הציבורית לייצג את המשיב, החלטה שניתנה כאמור לקראת סוף חודש פברואר 2010, חייב אותה להתחיל באיסוף חומר החקירה ומיונו, ומפיו של עו"ד ספיר למדנו כי אף החלה בכך. אולם, גם לה יידרש זמן נוסף ללימוד החומר, ועל כן התוצאה המעשית תהיה ששמיעת הראיות לא תוכל להתחיל אלא בסמוך לפגרת בתי המשפט. בנסיבות אלו העדפתו של ייצוג כפוי על ידי הסנגוריה הציבורית אין בה אפוא כדי לקדם את המטרה החשובה אותה הציב השופט המלומד של בית המשפט המחוזי לנגד עיניו – לקדם את שמיעת משפטו של נאשם הנתון במעצר. יתרה מכך, המשיב הצהיר בפני בית המשפט המחוזי, וחזר על כך גם בפנינו, כי אין הוא מעוניין בשירותיה של הסנגוריה הציבורית, ואנו מתקשים לראות כיצד תוכל זו לבצע את מלאכתה ללא שיתוף פעולה של המשיב. בנסיבות אלו עלול להתממש דווקא אותו חשש מפניו התריע בית משפט קמא בדבר "ייצוג לא אפקטיבי", ועל כן אנו מורים כדלקמן: א) הסנגוריה הציבורית משוחררת מייצוגו של המשיב. ב) שקלנו את האפשרות למנות למשיב סנגור אחר תחת הסנגוריה הציבורית, אולם נוכח עמדתו הנחרצת לפיה הוא מבקש להיות מיוצג על ידי עו"ד עטרי בלבד, לא מצאנו שבמינוי כזה יש כדי להועיל, ועל כן אנו נמנעים מכך מכח הוראתו של סעיף 17(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. ג) לא נתבקשנו לשנות מלוח הזמנים אותו קבע בית המשפט המחוזי לשמיעת התיק, וכדי להסיר ספק נוסיף, כי גם אם היינו מתבקשים לעשות זאת, היינו נמנעים מכך, באשר עניין זה מסור לסמכות ושיקול דעתה של הערכאה הדיונית בלבד. ד) העולה מכך הוא שהדיון במשפטו של המשיב יימשך בפני בית המשפט המחוזי כפי שזה יורה. המשיב יהיה רשאי להיות מיוצג על ידי עורך-הדין עטרי או סנגור אחר בו יבחר, ואף לנהל את הגנתו בעצמו. אנו מצפים כי ההגנה תכלכל את צעדיה בתבונה, וזאת לאחר שלמשיב הובהרו היטב הסיכונים הכרוכים בהתנהלותו עד כה. לכך נוסיף, כי נוכח הדחייה הממושכת שנכפתה בשמיעת התיק, אנו סבורים כי למשיב היה זמן די והותר להיערך למשפטו, ועל כן ספק בעינינו אם יוכל להישמע בעתיד בטענה כי הגנתו נפגעה או שהוא לא זכה ליומו בבית המשפט. ניתן היום, כ"ב באייר התש"ע (06.05.2010). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10029360_O05.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il