הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב נ. מרדכי שוגרמן, עוד

פסק-דין בתיק על"ע 2935/04 בבית המשפט העליון על"ע 2935/04 על"ע 4551/04 על"ע 2207/05 על"ע 3395/05 בפני: כבוד המישנה לנשיא מ' חשין כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער בעל"ע 2935/04 ו-2207/05 והמשיב בעל"ע 4551/04 ו- 3395/05: הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב נ ג ד המשיב בעל"ע 2935/04 ו-2207/05 והמערער בעל"ע 4551/04 ו-3395/05: מרדכי שוגרמן, עו"ד ערעורים וערעורים שכנגד על הכרעת דינו וגזר דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין בתיקי בד"א 107/03 ו-113/03 שניתנו ביום 29.2.04 תאריך הישיבה: י"ח בכסלו התשס"ו (19.12.05) בשם המערער בעל"ע 2935/04 ו-2207/05 והמשיב בעל"ע 4551/04 ו- 3395/05: עו"ד ע' ויצמן בשם המשיב בעל"ע 2935/04 ו-2207/05 והמערער בעל"ע 4551/04 ו-3395/05 : בעצמו פסק-דין עורך דין מרדכי שוגרמן (המערער) הועמד לדין לפני בית הדין המחוזי למשמעת של לשכת עורכי הדין בשני עניינים. לאחר שהורשע בדינו באותם שני עניינים ערער המערער וערער הוועד המחוזי לבית הדין הארצי למשמעת. המערער ערער הן על הכרעת הדין הן על גזרי הדין וועד מחוז ת"א ערער על גזר הדין. בית הדין הארצי דחה את ערעורו של המערער על ההרשעות שהורשע בהן. באשר לעונש, נגזר על המערער באחד מהערעורים (בד"א 38/02 ו-44/02) עונש של 5 שנות השעיה בפועל ובערעור השני (בד"א 107/103 ו-113/103) נגזר עונשו ל-4 שנות השעיה. שלא כבבית הדין המחוזי, החליט בית הדין הארצי כי תקופת ההשעיה בת 4 השנים תחפוף את תקופות ההשעיה האחרות שנגזרו על המערער ולא תהיה מצטברת להן (כהחלטת בית הדין המחוזי). פירוש הדברים הוא, שעונשו של המערער נגזר בשני התיקים כאחד ל-5 שנות השעיה בפועל. הערעורים שלפנינו ערעוריו הם של המערער הן על הכרעות הדין הן על גזר הדין וערעור ועד מחוז תל אביב על גזרי הדין. בהצביעו על חומרת העבירות שבהן הורשע המערער, מבקש הוועד כי נגזור על המערער השעיה לצמיתות. לאחר קוראנו את החומר הרב - רב מאוד - שנאסף אל ארבעה התיקים שלפנינו; בתיתנו דעתנו לגילו המתקדם של המערער (כהיום הזה הוא כבן 67) ובלא שהקלנו ראש, חלילה, בעבירות החמורות שעורך-דין שוגרמן הורשע בהם, העלינו בפתח הדיון הצעה לפני בעלי הדין. בעלי הדין שקלו בדעתם אם להיעתר להצעה, אם לאו, ולסוף הודיעונו כי נעתרים הם להצעה. ההצעה הייתה זו, שתחת שני העונשים שנגזרו על המערער בבית הדין הארצי למשמעת, נגזור אנו עליו עונשים אלה: השעיה בפועל ל-5 שנים והשעיה בפועל ל-4 שנים – הכל כדברו של בית הדין הארצי למשמעת – ואולם שתי שנים מתוך 4 השנים יחפפו את 5 שנות ההשעיה בפועל ושתי שנים יצטרפו ל-5 השנים. סך הכל אפוא תעמוד ההשעיה בפועל על 7 שנים. וכך אנו מחליטים. המערער ביקשנו לדחות את תחילת הביצוע של ההשעיה עד ליום 1.4.06, ואילו עורך-דין ויצמן, בשם הוועד המחוזי, הסכים לדחייה של שבועות מספר בלבד. בתיתנו דעתנו לכך שעברה תקופה של כשנתיים מאז פסק דינו של בית הדין הארצי, סבורים אנו כי ניתן להיענות לבקשתו של המערער ולו בחלקה. אנו מחליטים אפוא כי תחילת ביצוע ההשעיה תהיה ביום 1.3.06. לא למותר יהיה אם נחזור ונוסיף זאת: עורך-דין המועל בכספי לקוחו ראוי לו כי לא ימצא מקום בשורות עורכי הדין. עורך-דין היה כרופא מנתח שהנזקק לשירותיו מניח את גופו ואת נפשו בידיו. תום לב, יושר לבב, בור כפיים ונקיון דעת הם מן התכונות המאפיינות - והראוי להן כי תאפיינה - עורכי דין בעיסוקיהם. המערער לא קיים את הנדרש ממנו ועל כן חייב הוא לשאת בעונש. אומרים אנו כל אלה כדי להבהיר כי החלטתנו להשעיה מחברות בלשכה לתקופת השעיה כפי שהחלטנו נובעת מנסיבותיו המיוחדות של המקרה ובתיתנו דעתנו לכך שהמערער הוא כבן 67, והשעיה למשך 7 שנים, בגילו דומה להשעיה ארוכה בהרבה לאדם צעיר. בכפיפות לאמור לעיל אנו מחליטים לדחות את הערעורים שלפנינו הן על ההרשעות הן על גזר הדין. היום, י"ח בכסלו התשס"ו (19.12.05). המישנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04029350_G15.doc/אמ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il