אפרים קניאס נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 2932/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2932/14 לפני: כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופטת ע' ברון המערער: אפרים קניאס נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. פנחס כהן 3. אליעזר ברקמן 4. מנחם רוטשילד 5. שי גיטרמן 6. רמי אטיה 7. יצחק ג'רבי ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (ס' הנשיאה ג' קרא) מיום 9.3.15 בת"פ 34373-04-13 תאריך הישיבה: כ"ח באדר התשע"ה (19.3.15) בשם המערער: עו"ד פרופ' קנת מן בשם המשיבים: עו"ד עדי שגב פסק-דין המשנה לנשיאה א' רובינשטיין: המערער הודה בגדרי הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן שהחזיק שישה אישומים בעבירות של קבלת דבר במרמה וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בהן הונה אנשים שונים. הסדר הטיעון כלל בתמצית 26 חודשי מאסר, פיצוי בסך 750,000 למתלוננים המהוה ערכי המרמה, תוך הפקדת 200,000 ₪ ועוד 110,000 ₪, אשר ישמשו לפיצוי, ויתרת הפיצוי תשולם ב-11 תשלומים חודשיים לאחר שחרור המערער ממאסר, וכן הושת קנס בסך 40,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תמורתו. בהשתלשלות העניינים שלאחר מכן הופקד סך 200,000 ₪, אך לימים נטען כי כסף זה הוצא במרמה ממתלונן נוסף וכתב אישום בעניין זה עודו תלוי ועומד; וכן לא הופקד הסך 110,000 ₪; אלא שבגדרי הערעור בפנינו טען המערער כי בלא ידיעתו הוחזרו לאחר המתלוננים שלושה כלי רכב ששויים 165,000 ₪. בסופו של יום לא נענה בית המשפט קמא לבקשת דחיה ולא נשמעו טיעונים מצד המערער לעונש. גזר הדין היה 7 שנות מאסר בפועל ואחת על תנאי, וכן הפעלת מאסר על תנאי בן שנה במצטבר. הושתו גם הפיצוי בסך 750,000 ₪ שנקבע בהסדר הטיעון, וכן קנס בסך 40,000 או 6 חודשי מאסר תמורתם, כאמור. בערעור נטען בראש כי יש להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לשמיעת טיעונים לעונש. לא ראינו להיעתר לבקשה זו, במיוחד נוכח התוצאה אליה הגענו. באשר לעונש עצמו, נטען מטעם המערער כי הפער בין הסדר הטיעון שהדעת נותנת כי בית המשפט קמא היה מאשר לבין המאסר שהושת הוא חריג ביותר, כי לא הובאו די הצורך בחשבון נסיבותיו האישיות של המערער כבעל משפחה ובה ילדים קטנים, וכן לא נוכה הפיצוי ששולם. כמו כן נטען לגבי הקנס והמאסר חלף קנס. מטעם המדינה נטען כי הגם שהעונש אינו קל, המערער לא עמד בהתחייבויותיו לגבי הסדר הטיעון, ועברו הפלילי בתחומי מרמה מכביד. לאחר שמיעת הצדדים ועיון סבורים אנו כי יש מקום להפחית במידה מסוימת מעונש המאסר שהושת על המערער, אכן, המערער נוכל ש"עקץ" רבים, בפרשה זו ובעבר, אך נוכח נכונות המדינה לעניין הסדר הטיעון, שאמנם באה מכוונות טובות של השגת פיצוי למתלוננים, נוצר פער גדול מדי בין העונש שהושת לעונש שעליו דובר בהסדר. בנסיבות אלה החלטנו להעמיד את עונש המאסר בפועל על חמש שנים (תחת שבע) בתוספת צבירת המאסר המותנה (שנה). המאסר על תנאי בתיק זה (שנה) יישאר בעינו. באשר לפיצוי, ראינו לנכון לרשום כי שלושת כלי הרכב הוחזרו ועל כן יש לנכות 165,000 ₪ מן הסכום שהושת. שאר הוראות הפיצוי בעינן, אך כמובן דינם של 200,000 ₪ כפוף לתוצאות פסק הדין בתיק הפלילי התלוי ועומד. החלטנו לבטל בנסיבות את המאסר חלף קנס. הקנס עצמו – בעינו. הערעור מתקבל בהתאם לאמור. ניתן היום, ‏כ"ח באדר התשע"ה (‏19.3.2015). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14029320_T07.doc רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il