באמונתו יחיה ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2931/20 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ד' מינץ העותרים: 1. באמונתו יחיה 2. ישראל מאיר קרויס נ ג ד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. משטרת ישראל 3. המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים עתירה למתן צו על תנאי ולמתן צו ביניים בשם העותרים: עו"ד נדב גדליהו, עו"ד שמואל הורביץ בשם המשיבים: עו"ד ענת גולדשטיין פסק דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. העתירה שבפנינו מכוונת כנגד ההגבלות שהוטלו במסגרת תקנות שעת חירום שהותקנו לצורך התמודדות עם נגיף הקורונה, בכל הנוגע לעריכתה של הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (להלן: הילולת הרשב"י) בערב ל"ג בעומר. העתירה, ובצדה בקשה למתן צו ביניים, הוגשה במהלך יום ששי ה-8.5.2020 וצופה את פני החגיגות שאמורות להתחיל מחר, יום 11.5.2020, בערב. רקע ותמצית טענות הצדדים 2. בתמצית ייאמר כי על רקע הצעדים הרבים שננקטו בשל מגפת הקורונה, שרבים מהם נגעו להתקהלויות, הוחלט על כך שבשנה זו הילולת הרשב"י תתקיים במתכונת של שלוש הדלקות אש מרוכזות בלבד, שבכל אחת מהן ייקחו חלק 50 משתתפים. כל אחת מההדלקות האמורות, כך נקבע, תיערך לפי המסורת של אחד משלושת הציבורים המרכזיים שנוהגים ליטול חלק בהדלקות אלה מדי שנה – הציבור האשכנזי-חסידי, הציבור הספרדי והציונות הדתית. בהתאם לכך, כבר ביום 30.4.2020 פרסם המשרד לשירותי דת "קול קורא" לקהילות ולחסידויות שלהן יש מסורת הדלקה בהר, המזמין את מי שמעוניין להשתתף בחגיגות לפנות לקבלת היתר להשתתפות באחת מן ההדלקות שפורטו. כן הובהר כי המשרד לשירותי דת יקבע את מספר המשתתפים הסופי בכל אחת מן ההדלקות, תוך מתן יחס שוויוני לקהילות. 3. בהמשך לכך, ביום 7.5.2020 קיבלה הממשלה את תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (תיקון מספר 11), התש"ף-2020 (להלן: התיקון לתקש"ח). תיקון זה כלל הגבלות שונות שיחולו על אירועי ל"ג בעומר, ובכלל זה איסור על הדלקת מדורות ברחבי הארץ ועל שהייה ולינה באזור הר מירון, וכן הוראות שונות ביחס להילולת הרשב"י – בהתאם למתכונת שפורטה לעיל ונותרה על כנה. 4. בו ביום, פורסם באתר המשרד לשירותי דת מסמך מטעם היועצת המשפטית הכולל את התבחינים והקווים המנחים שנקבעו להפעלת שיקול דעתו של השר בבחינת הבקשות לקבלת היתרים. 5. כאמור, העתירה מכוונת כנגד כלל ההחלטות שפורטו. העתירה והתגובה לה 6. בעיקרו של דבר, העותרים טוענים כי התיקון לתקש"ח פוגע באופן בלתי מידתי בזכותם לחופש תנועה ולחופש דת, ואף מפלה באופן פסול בין ציבורים שונים אשר נוהגים כולם לקחת חלק במסורת זו מדי שנה. העותרים מוסיפים וטוענים כי לא פורסמו קריטריונים ברורים בכל הנוגע לחלוקת ההיתרים להשתתפות בהילולה, דבר שיוצר שרירות בקבלת ההחלטות. עוד נטען כי היה על המדינה לפרסם הנחיות שיאפשרו לקיים את ההילולה כסדרה תוך שמירה על הנחיות משרד הבריאות. לשיטתם של העותרים, מניעה זו ממי שמעוניינים להשתתף אינה מידתית בהתחשב בכך שלאחרונה פרסמה המדינה הקלות שונות המאפשרות התקהלויות למרות התפרצות נגיף הקורונה ובכלל זה הפעלת מוסדות חינוך, מפעלים גדולים ועסקים. בנוסף, העותרים טוענים, כי לכל הפחות יש לאפשר למשפחות שיש להן ילדים בגילאי 3 להגיע להר מירון ולהשתתף בטקס החלאק'ה המסורתי, וזאת בהתחשב בכך שמדובר באירוע דתי חד פעמי, המוגבל בזמן ובמקום. 7. מנגד, המדינה טוענת כי הצעדים שננקטו הם הכרחיים לצורך מניעת התפשטותו של נגיף הקורונה, וכי הם מאזנים נכונה בין הצורך ההכרחי להגן על בריאות הציבור לבין אינטרס ההגנה על זכויות היסוד של הציבורים המעוניינים להשתתף בחגיגות. לשיטתה של המדינה, הפגיעה בזכויות היסוד הנגרמת כתוצאה מההסדר היא מידתית ונדרשת לנוכח צרכי השעה. המדינה מדגישה כי הילולת הרשב"י היא אירוע המוני שבו משתתפים כחצי מיליון אנשים מדי שנה, בצפיפות גדולה ותוך היערכות רבת חודשים מצדה של משטרת ישראל. לאור האמור, נטען כי הצעת העותרים לקיים את החגיגות תוך שמירה על הוראות משרד הבריאות היא לא מעשית, וזאת בפרט בהתחשב במועד הגשת העתירה – ימים ספורים בלבד לפני האירוע. 8. אשר לאופן בחירת המשתתפים בהדלקות, המדינה מציינת כי היא שוקדת על השלמת התהליך, וכי לנוכח סד הזמנים הדחוק שנוצר – ממילא לא הייתה לשר כל יכולת מעשית לבחון בקשות פרטניות. עוד נטען, כי הוחלט שלא ניתן לקיים הגרלה לצורך חלוקת ההיתרים, וזאת בשל הצורך לשמור על ייצוג שוויוני של הקהילות השונות. 9. לנוכח האמור, המדינה טוענת כי יש לדחות את העתירה בהיעדר עילה להתערבות בתקנות ובתבחינים שפורסמו בעקבות התיקון לתקש"ח. המדינה מציינת, בנוסף, כי העותרים לא צירפו לעתירה את נציגי הקהילות שהשתתפו בהדלקה בשנה החולפת, שאליהם נעשתה כאמור הפנייה לצורך קביעת זהות המשתתפים, כמשיבים – ואף מטעם זה יש לדחות את העתירה. דיון והכרעה 10. לאחר ששקלנו את מכלול הטענות אנו סבורים כי דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערב בהחלטת המדינה. כפי שצוין לא אחת בפסיקתו של בית משפט זה, התפשטותו של נגיף הקורונה שהשפיעה על כל תחומי החיים חייבה לנקוט צעדים החורגים מן השגרה ומגבילים אותה (ראו: בג"ץ 2435/20 לוונטהל נ' בנימין נתניהו ראש הממשלה (7.4.2020); בג"ץ 2589/20 לשכת רואי חשבון בישראל נ' ממשלת ישראל (30.4.2020)). 11. לאחר שקראנו את תגובת המדינה נחה דעתנו כי ההחלטות שהתקבלו שאפו לתת מענה רגיש למכלול השיקולים הנוגעים לעניין – ובכללם שמירה על בריאות הציבור והקפדה על שוויון הזדמנויות וייצוגיות בחלוקתם של משאבי ציבור. למעשה, הטענות שמעלים העותרים אינן מכוונות אך כנגד הפרטים, אלא כנגד הרציונאל הבסיסי שביסוד המתווה – שעניינו הגבלה משמעותית של מספר המשתתפים בהילולה, דבר שנעשה כאמור בשל צורך השעה (ראו והשוו: בג"ץ 2705/20 סמדר נ' ראש הממשלה (27.4.2020)). מובן, כי פתרון אידיאלי לא קיים, ושיקול הדעת בתחום זה הוא רחב. לא לבית משפט זה להתערב בכך. לכך אפשר להוסיף, למעלה מן הצורך לנוכח מה שכבר נאמר, כי העתירה אמנם הוגשה לאחר שהתקבלו ההחלטות העדכניות ביותר בנושא, אולם העקרונות שעליהם אלה מושתתות – התקבלו כבר לפני זמן מה, כך שבכל הנוגע להיבטים אלה העתירה נגועה אף בשיהוי. למעשה, במצב הדברים שנוצר, ממילא אין אפשרות להורות למדינה להיערך באופן שונה מזה שהותווה על ידה. 12. סוף דבר: העתירה נדחית, ועמה נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים. במכלול הנסיבות, אין צו להוצאות. ניתן להביע תקווה כי הנסיבות הכופות את החגיגות המצומצמות יחלפו להן, וכך יוכלו הכול להתנחם בחגיגות השנה הבאה. ניתן היום, ‏ט"ז באייר התש"ף (‏10.5.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 20029310_A07.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il