שירות בתי הסוהר נ. ניסים חזיזה

בבית המשפט העליון רעב"ס 29223-06-25 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופטת יעל וילנר המבקש: שירות בתי הסוהר נגד המשיבים: 1. ניסים ניר חזיזה 2. חיים שמלצר 3. פרנסואה אביטבול 4. מיכאל לוי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 15.5.2025 בעת"א 38462-12-24 שניתן על-ידי כבוד השופט ד' ארד-אילון תאריך ישיבה: כ"ט חשוון תשפ"ו (20 נובמבר 2025) בשם המבקש: עו"ד הדס ערן בשם המשיב 1: עו"ד זאב אלוני בשם המשיבים 3-2: עו"ד שני דרי בשם המשיב 4: עו"ד מוטי אזולאי פסק-דין 1. האם ההחלטות שלא לאפשר למשיבים להוסיף ולעשות שימוש ברמקולים בתאיהם בכלא התקבלו כדין? מקורה של המחלוקת בכך שהמשיבים הם אסירים שבעבר הותר להם להשתמש ברמקולים וההיתר לעשות כן אף זכה לגושפנקה שיפוטית, בהמשך להתדיינויות קודמות בינם לבין שירות בתי הסוהר. 2. בתמצית ייאמר כי בעבר שירות בתי הסוהר התיר לאסירים לעשות שימוש ברמקולים בתאיהם, בתנאים מסוימים ובהתאם למפרט שהוגדר. החל בשנת 2024 חל שינוי במדיניות זו, בהתאם להנחיית ראש אגף המבצעים בשירות בתי הסוהר "איסור החזקה ושימוש בהתקן שמע חיצוני בבתי הסוהר" (24.12.2024). כעת חל אפוא איסור על שימוש ברמקולים בתאים. שירות בתי הסוהר ביקש להחיל מדיניות עדכנית זו גם ביחס לאסירים שכבר החזיקו ברמקולים כאלה – כדוגמת המשיבים שבפנינו. 3. בעקבות ההחלטות העדכניות שהורו על הפסקת השימוש ברמקולים (והוצאתם מן התאים) הוגשו עתירות אסירים. העתירות נדונו במאוחד בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, והתקבלו (עת"א 39025-04-24, השופט ד' ארד-אילון). בית המשפט המחוזי קבע כי אין מקום להחיל את המדיניות החדשה ביחס לאסירים שעניינם כבר נבחן בעבר ואושר באופן פרטני. ליתר דיוק, נקבע כי במצב שבו ניתנה לאסיר רשות פרטנית להשתמש ברמקול וזו קיבלה תוקף של פסק דין – כדי לשלול אותה יש צורך להצביע על "שינוי נסיבות מהותי" ולערוך שימוע. משלא נעשה כן, בית המשפט המחוזי הורה על החזרתם של הרמקולים למשיבים. על כך נסבה בקשת רשות הערעור דנן. 4. בעיקרו של דבר, שירות בתי הסוהר טוען בבקשה כי הכרעתו של בית המשפט המחוזי היא בעלת השלכות עקרוניות ומעשיות על ניהולם של בתי הכלא, וכי היא פוגעת באינטרסים ביטחוניים רבי חשיבות. לצדה של בקשת רשות הערעור הגיש שירות בתי הסוהר אף בקשה לעיכוב ביצוע. ביום 12.6.2025 ניתן צו ארעי המעכב את ביצועו של פסק הדין, וביום 14.8.2025 – לאחר שהוגשו תגובות מטעם המשיבים – ניתנה החלטה שהורתה על העברתה של בקשת רשות הערעור לדיון בפני הרכב, ועל כך שהצו הארעי האמור יעמוד בעינו עד להכרעה בה. 5. הדיון בבקשת רשות הערעור התקיים בפנינו ביום 20.11.2025 ובו שמענו טענות מכאן ומכאן. בפתח הדיון פנינו לשני הצדדים כדי לקבל הבהרות נוספות באשר לבעייתיות שמעורר השימוש ברמקולים, מחד גיסא, ולתועלת שהם מניבים למשיבים, מאידך גיסא. באת-כוח שירות בתי הסוהר ציינה כי השימוש ברמקולים אכן מעורר קשיים, אך הוסיפה כי הפירוט בעניין זה יכול להימסר במעמד צד אחד בלבד. מנגד, באי-כוח המשיבים ציינו כי השימוש ברמקולים מסייע לאסירים במגוון שימושים – לא רק לצורך שמיעת מוסיקה, אלא גם לצורך האזנה לחומרי חקירה, ולעתים אף לצורך הגברה של השמע במכשירי הטלוויזיה בתאים. 6. כדי להיטיב ולהבין את הסוגיה העומדת על הפרק מהיבט האינטרס הציבורי העומד ביסוד הדברים קיימנו דיון במעמד צד אחד, שבו נכחו בעלי תפקידים שונים בשירות בתי הסוהר, בתחום המבצעי, המודיעיני והמשפטי. בדיון הוסברו לנו ההיבטים הביטחוניים הנוגעים לשימוש ברמקולים. מטעמים מובנים לא ניתן לפרט את האמור, אך נציין את הפרפרזה שנמסרה לפיה "השימוש ברמקולים פוגע בביטחון". עוד הוטעם כי אין מדובר בפגיעה בביטחון הנובעת משימוש לא מותר ברמקולים על-ידי המשיבים. 7. המשיבים טענו כי אין מקום לתת רשות ערעור בעניינם, בהתחשב בכך שממילא מדובר במיעוט מקרים יחסית לגודלה של אוכלוסיית האסירים. עוד טענו המשיבים כי יש מקום לכבד את פסקי הדין שניתנו בעבר בעניינם. 8. באשר להיבטים המעשיים, שירות בתי הסוהר מסר כי בעת הזו המענה שניתן לשמיעת מוסיקה עם הגברה הוא באמצעות הרשאת השימוש במכשירי MP3 עם אוזניות. לגבי חשיפה לחומרי חקירה צוין כי על-פי הצורך ניתן לאסירים לעשות שימוש ייעודי במחשבים לצורך כך. באופן קונקרטי ביחס למשיבים הובהר כי הם כבר אסירים "שפוטים" ולכן לא צריכים להיערך למשפטם, וכי קיימת נכונות לנפק להם מכשירי MP3 עם אוזניות ללא חיוב נוסף, על אתר, חלף השימוש ברמקולים. כמו כן צוין כי למעשה שימוש ברמקולים לצורך חיבור למכשירי הטלוויזיה בתאים ממילא אינו תקני. 9. כבר בדיון עצמו הבהרנו כי מצאנו הצדקה למתן רשות ערעור בשל ההשלכות של הנושא, כפי שהוסברו לנו, על היבטים ביטחוניים של הכלא. 10. לגוף הדברים, בעקבות ההסברים שקיבלנו השתכנענו כי מניעת השימוש ברמקולים בתאים משקפת מדיניות ביטחונית המבוססת על שיקולים מקצועיים רלוונטיים. אכן, אין כל תרעומת ביחס לשימוש שעשו המשיבים ברמקולים בעבר, על-פי היתרים שניתנו להם בהחלטות שיפוטיות. אולם, הצורך להפסיק שימוש זה קשור בצרכים ביטחוניים, המבססים כשלעצמם שינוי נסיבות רלוונטי. פסקי הדין שניתנו בעבר נשענו על תשתית עובדתית ומשפטית מסוימת, בהתאם למדיניות שנהגה באותה עת. כעת, משהונח בסיס למדיניות חדשה שביסודה שיקולים ענייניים, המשיבים לא יכולים עוד להיתלות בהחלטות הקודמות שבטל קורבנן. אכן, אין לבטל את הציפייה שפיתחו המשיבים, אך זו נבעה מהחלטות שיפוטיות שניתנו בהתאם למדיניות שונה. משניתן למשיבים מענה סביר במתכונת של אמצעים חלופיים, ובכפוף לעריכת שימוע, ניתן לומר שיש מענה לטענותיהם במישור זה. 11. במאמר מוסגר נוסיף כי היה מקום להקפדה רבה יותר בכל הנוגע לעריכת שימוע למשיבים לפני שהוחלט על הפסקת השימוש ברמקולים על-ידם. אולם, במכלול הנסיבות ולאחר שבחנו את הדברים לגופם אין בכך כדי לגרוע מחוקיות ההחלטות שהתקבלו. 12. סוף דבר: הערעור מתקבל. ניתן היום, ד' כסלו תשפ"ו (24 נובמבר 2025). דפנה ברק-ארז שופטת דוד מינץ שופט יעל וילנר שופטת