פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול לערעורים

4 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2919/24 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט ח' כבוב העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול לערעורים 2. בית הדין הרבני האזורי בירושלים 3. פלונית עתירה למתן צו על תנאי בעניין פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול בתיק 1468274/1 מיום 7.3.2024 בשם העותר: עו"ד בצלאל אביטבול פסק-דין השופטת ג' כנפי-שטייניץ: העתירה שלפנינו מופנית כלפי החלטת המשיב 2, בית הדין הרבני האזורי בירושלים (להלן: בית הדין האזורי), מיום 21.2.2024, בגדרה קבע כי מסורה לו סמכות לדון בסוגיית מזונות ילדיהם של העותר והמשיבה 3 (להלן: המשיבה), חרף החלטה שהורתה על סגירת התיקים שהתנהלו בבית הדין בנושא זה. כן מופנית העתירה כלפי החלטת המשיב 1, בית הדין הרבני הגדול בירושלים, אשר דחתה את בקשת רשות הערעור שהגיש המשיב על החלטה זו. העותר והמשיבה נישאו זה לזו כדמו"י, ולהם שלושה ילדים. בשנת 2021 הגישה המשיבה לבית הדין האזורי תביעת גירושין לה כרכה את מזונות הילדים. בהחלטתו מיום 27.4.2021 קבע בית הדין האזורי מזונות זמניים, ובהמשך, לאחר גירושי הצדדים, קבע בהחלטתו מיום 12.7.2021 סכום מזונות מתוקן, וכן קבע כי "נושא משמורת הילדים ומזונותיהם הקבועים יידונו לאחר סידור הגט". משלא נעשתה כל פעילות בתיקים הנדונים מאז ההחלטה האמורה, הגיש העותר בקשה לסגירת חלק מן התיקים מכוח תקנה עט לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג (להלן: תקנות הדיון), שעניינה "הזנחת תביעה". ביום 11.7.2023 ניתנה החלטת בית הדין האזורי, ולפיה "תיקים ללא כל פעילות מזה זמן רב. לאחר העיון מוחלט: התיק יישאר פתוח למשך שלושים יום, במידה ולא תהיה כל פעילות התיקים ייסגר ללא צורך בהחלטה נוספת, בהתאם לתקנה עט" (הטעויות במקור). בהעדר פעילות כאמור, ניתנה ביום 15.8.2023 החלטה נוספת ולפיה "בהמשך להחלטה מיום 11/7/2023, התיקים נסגרים" (להלן: החלטת הסגירה). ביום 8.10.2023 הגיש העותר תביעת מזונות לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים (תלה"מ 10284-10-23 (להלן: תביעת המזונות האזרחית)). בתביעתו טען העותר, בין היתר, כי מקום שהמשיבה זנחה את תביעתה בבית הדין וניתנה החלטה המורה על סגירת התיקים, נפתחה לפניו הדרך להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בנושא מזונות הילדים. המשיבה הגישה מנגד בקשה לסילוק התביעה על הסף, בטענה כי סגירת התיקים על-ידי בית הדין מקורה בטעות; ובהמשך, הגישה לבית הדין האזורי בקשה לביטול החלטת הסגירה, בגדרה טענה גם לעניין סמכותו של בית הדין לדון בנושא מזונות הילדים. בהחלטתו מיום 21.2.2024, קבע בית הדין האזורי כי מאז קביעת המזונות הזמניים "לא היה שום שלב שבו ביה"ד מחק את תביעת האישה", ועל כן הסמכות לדון בסוגיית המזונות מסורה לו. בית הדין ציין כי "בהרבה מקרים נושא מזונות הילדים נשאר עם החלטה של מזונות זמניים כי אף צד לא מבקש להעלות או להפחית אותם, ורק כאשר לאחד הצדדים יש עניין בדבר מתקדם הנושא למזונות קבועים". על רקע זה קבע, כי "סגירת התיקים" היא "סגירה טכנית בלבד" שאירעה רק בשל חוסר פעילות בתיקים, ומאחר ש"לא הייתה מחיקת התביעה מצד ביה"ד או עדות למשיכתה מצד האישה", הרי "שביה"ד קנה סמכות נמשכת בעניין מזונות הילדים". על החלטה זו הגיש העותר בקשת רשות ערעור לבית הדין הרבני הגדול. בהחלטתו מיום 7.3.2024, העומדת במוקד העתירה, דחה בית הדין את בקשת רשות הערעור. בית הדין קבע כי סגירת תיק מחוסר פעילות היא "סגירה טכנית זמנית", שנועדה "לצרכים פנימיים של בתי הדין (סטטיסטיקה ושיקולי נוחות)", כך "שאם מי מהצדדים יחפוץ לחדש ולדון בנושא, יוכל לעשות זאת, והסמכות נתונה לביה"ד, וחובתו של ביה"ד לדון בבקשה". נקבע כי הדברים נכונים בפרט, שעה שבית הדין האזורי קבע בהחלטתו מיום 11.7.2021 כי נושא המזונות הקבועים יידון לאחר סידור הגט – ולפיכך, "אין בסגירה הטכנית ע"מ לפגוע בזכותו של מי מהצדדים לדון בפני ביה"ד בכרוך בגרושין". להשלמת התמונה יצוין, כי נוכח החלטות אלה של בתי הדין הרבניים, קבע בית המשפט לענייני משפחה, בהחלטתו מיום 27.3.2024, כי יש לסלק את תביעת המזונות האזרחית על הסף, שעה שהובהר שנושא מזונות הילדים ממשיך להתברר בבית הדין האזורי. על רקע זה הוגשה העתירה שלפנינו, בה מבקש העותר לבטל את החלטת בית הדין האזורי מיום 21.2.2024, ואת החלטת בית הדין הרבני הגדול מיום 7.3.2024. העותר משיג בעתירתו על קביעתם של בתי הדין הרבניים, ולפיה הסמכות לדון בנושא המזונות נתונה לבית הדין האזורי. לטענת העותר, בתי הדין שגו בקביעתם כי החלטת הסגירה עניינה ב"סגירה טכנית", להבדיל מהחלטה המוחקת או מבטלת את תביעת המשיבה, בהתאם לתקנה עט לתקנות הדיון. לשיטת העותר, משעה שתיק המזונות בוטל ונמחק לפני שבית הדין האזורי "דן ופסק" בעניין, ומשעה שבית המשפט לענייני משפחה החל לדון בתביעת המזונות האזרחית – הסמכות לדון בנושא המזונות מסורה לבית המשפט לענייני משפחה. העותר טוען כי הפרשנות שנתנו בתי הדין הרבניים לתקנה עט, המאפשרת להכניס תיק ל"הקפאה" באופן "שניתן לפתוח אותו לנצח", סותרת את עקרון סופיות הדיון ופוגעת בזכויותיהם של בעלי דין ובאפשרותם להסתמך על סגירת תיק. לאחר העיון, דין העתירה להידחות על הסף. כידוע, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים, ואינו מתערב בשיקול דעתם אלא במקרים חריגים שבהם ניכרת חריגה מסמכות, סטייה מהוראות החוק, או כאשר נדרש להעניק סעד מן הצדק (ראו מבין רבים: בג"ץ 8613/22 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 3 (18.1.2023); בג"ץ 5094/23 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 8 (6.7.2023)). ענייננו אינו נמנה עם מקרים חריגים אלה. תקנה עט לתקנות הדיון, שכותרתה "הזנחת תביעה", קובעת כדלהלן: "(1) תובע שהזניח תביעתו ולא פנה בעניין אל בית-הדין במשך שישה חודשים רצופים, רשאי בית-הדין להחליט על ביטול התביעה לאחר שניתנה הודעה לצדדים וניתנה להם הזדמנות לנמק מדוע לא תימחק התביעה. (2) בית-הדין רשאי להחליט על ביטול התביעה גם ללא הזמנת הצדדים, אם ראה צורך בכך". הפסיקה שדנה בפרשנות החלטות של בתי הדין הרבניים המורות על "סגירת תיק" המתנהל לפניהם, גם מכוח תקנה זו, פירשה החלטות אלה בשני אופנים: יש כאלה שפורשו כהחלטות ביניים "המקפיאות" את התיק באופן שסמכותו של בית הדין הרבני נמשכת; ויש כאלה שפורשו כהחלטות המורות על מחיקת התביעה או דחייתה, באופן המפקיע את סמכותו של בית הדין הרבני (בג"ץ 6984/12 פלונית נ' פלוני, פסקה 6 (18.10.2012) (להלן: עניין פלונית). וראו למשל: ע"א 275/72 בן-נעים נ' בן-נעים, פ"מ כו(2) 818 (1972); ע"א 438/78 לוין נ' פטריץ, פד"א לג(1) 145 (1979); ע"א 135/80 בכור נ' בכור, פ"ד לו(2) 358, 360 (1982); בר"ע (מחוזי נצ') 302/99 פלוני נ' פלונית, פ"מ תשס(1) 76, 87-85 (2000)). בפסיקה נקבע, כי פרשנות החלטת בית הדין בהקשר זה תיעשה בכל מקרה על פי נסיבותיו (עניין פלונית, בפסקה 6). 10. בענייננו, מדובר בתביעה שהגישה המשיבה לבית הדין הרבני, בגדרה התקיים דיון וניתנו החלטות בהן נקבעו, בין היתר, מזונות זמניים. הגם שנקבע כי נושא המזונות הקבועים יידון לאחר סידור הגט, וכפי שציין בית הדין האזורי בהחלטתו, איש מן הצדדים לא ראה לפנות בבקשה לשינוי סכום המזונות, ולפיכך נותרה ההחלטה בדבר המזונות הזמניים על כנה, ללא פעילות נוספת בתיק. בנסיבות אלה, קבע בית הדין האזורי כי ההחלטה לסגור את התיק בשל חוסר פעילות – מבלי שהמשיבה הודיעה בשום שלב על זניחת תביעתה, ולאחר שנפסקו כבר מזונות זמניים – היא בגדר "סגירה טכנית", שאין בה כדי להפקיע את סמכותו של בית הדין לדון בתביעה. לא ראיתי כי קביעתו האמורה של בית הדין, הנטועה בנסיבות המקרה, כמו גם החלטתו של בית הדין הרבני הגדול, סותרת את ההלכות הנוהגות בסוגיה זו ומצדיקה את התערבותנו. אשר על כן, העתירה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ו' בניסן התשפ"ד (‏14.4.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 24029190_X01.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1