ע"א 2916-22
טרם נותח
ויסאם ג'בארין נ. אופיר דידי, עו"ד
סוג הליך
ערעור אזרחי (ע"א)
פסק הדין המלא
-
4
1
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 2916/22
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
כבוד השופטת י' וילנר
כבוד השופט א' שטיין
המערער:
ויסאם ג'בארין
נ ג ד
המשיבים:
1. אופיר דידי, עו"ד
2. כונס הנכסים הרשמי
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט י' בן-חמו) בפש"ר 48050-10-17 מיום 16.3.2022
בשם המערער:
עו"ד מוחמד מחאג'נה
פסק-דין
השופט ד' מינץ:
לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט י' בן-חמו) בפש"ר 48050-10-17 מיום 16.3.2022, בגדרו בוטל הליך פשיטת הרגל שנפתח בעניינו של המערער.
הרקע לערעור
ביום 30.11.2017 ניתן צו כינוס לנכסי המערער לבקשתו. על המערער הושת צו תשלומים חודשי בסך של 500 ש"ח ומשיב 1 מונה למנהל מיוחד לנכסיו (להלן: המנהל המיוחד). יצוין כי זהו הליך פשיטת הרגל השני שמתנהל בעניינו של המערער, כאשר ההליך הקודם בוטל בשל חוסר שיתוף פעולה מצדו (פש"ר 12383-09-09; להלן: ההליך הראשון).
ביום 17.11.2020 הגיש המנהל המיוחד דוח מסכם, שבו ציין כי התנהלותו של המערער אינה משביעת רצון וכי הוגשו נגדו 38 תביעות חוב בסך כולל של כ-17,000,000 ש"ח (בעוד המערער הצהיר כי מספר נושיו עומד על 55). המערער לא הציג אישורי מסירה המצביעים על המצאת צו הכינוס לנושיו, דבר שככל הנראה מסביר את הפער בין מספר הנושים שהצהיר לגביו לבין מספר הנושים שהגישו נגדו תביעות חוב; הוא מסר גרסאות סותרות בנוגע למקום מגוריו; ולא המציא מסמכים שהתבקשו ממנו בעניין זהות הבעלים של הנכס בו הוא מתגורר. לכך יש להוסיף כי דוחות ההכנסות וההוצאות שהגיש המערער נתמכו באסמכתאות חלקיות, וכי החל מחודש דצמבר 2019 הוא אף נמנע מלהגיש דוחות דו-חודשיים כנדרש. כמו כן, המערער לא עמד בחובותיו השוטפים וממשיך לצבור חובות. המנהל המיוחד הוסיף כי המערער לא פירט את השתלשלות האירועים שהובילה להסתבכותו הכלכלית והתמונה הכללית המצטיירת היא כי הוא לא טרח לתקן את התנהלותו בהליך הקודם. לפיכך סבר המנהל המיוחד כי אין מקום להותיר את ההליך על כנו.
למערער ניתנו מספר הזדמנויות לתקן את מחדליו. כך, ביום 22.11.2020 ניתן לו פרק זמן של 60 ימים להשלמת החוסרים עליהם הצביע המנהל המיוחד, אך ביום 26.1.2021 הגיש המנהל המיוחד הודעת עדכון על פיה מחדליו של המערער, כפי שפורטו בדו"ח המסכם, עומדים בעינם. בתוך כך, המערער גם לא המציא לידי המנהל המיוחד את המסמכים שנתבקשו ממנו. בהחלטה מאותו יום ניתנה למערער הזדמנות נוספת להסרת מחדליו, תוך 30 ימים. בחלוף כמעט שנה, ביום 13.12.2021 הגיש המנהל המיוחד דוח עדכון שבו ציין כי על אף הארכות הרבות שניתנו למערער, הוא לא הסיר את מחדליו. צוין כי המערער לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח את טענותיו בנוגע לנסיבות הסתבכותו הכלכלית; לא הציג אישורי מסירה המעידים על המצאת ההודעה בדבר צו הכינוס לנושיו; ולא המציא מסמכים נוספים שהתבקשו ממנו. עוד צוין כי המערער צבר חוב פיגורים בסך של 1,000 ש"ח, כי בקופת הכינוס הצטבר סך של כ-34,000 ש"ח בלבד וכי הוא נמנע מלהגיש דוחות דו-חודשיים מגובים באסמכתאות כנדרש. משכך, סבר המנהל המיוחד כי אין עוד מקום להתיר את המערער תחת חסות הגנת פקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980 (להלן: הפקודה), וכי הגיעה העת להורות על ביטול ההליך.
בהחלטה מיום 16.12.2021 עמד בית המשפט על הבעייתיות שבהתנהלות המערער, תוך שצוין כי קיים ספק רב אם בנסיבות העניין המערער יוכל להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב. חרף האמור, ובהינתן העובדה שבדיון שהתקיים באותו יום טען המערער כי בכוונתו להגיש הצעה להסדר נושים, ניתנה לו ההזדמנות לעשות כן, ובלבד שההצעה תוגש בהתאם להוראות הפקודה ותובא לפני הנושים באסיפת נושים כנדרש. בד בבד הבהיר בית המשפט כי על המערער לשתף פעולה באופן מלא עם המנהל המיוחד. אלא שהמערער לא הגיש כל הצעה להסדר נושים ולא פעל להמצאת המסמכים הנדרשים חרף ההזדמנויות הרבות שניתנו לו. על כן הגיש המנהל המיוחד ביום 13.3.2022 הודעת עדכון בה טען כי יש להורות על ביטולו של ההליך. מנגד, המערער טען כי פנה במספר הזדמנויות למשרדו של המנהל המיוחד על מנת ליתן מענה לדרישותיו; כי הוא המציא לידי המנהל המיוחד את מרבית המסמכים שנתבקשו ממנו; וכי הוא הציג לו גם את אישורי המסירה בדבר המצאת ההודעה על צו הכינוס בעניינו לנושיו, כאשר יתר המסמכים שנדרש להמציא אינם בהישג ידו.
ביום 16.3.2022, בתום הדיון שהתקיים בעניינו של המערער, קבע בית המשפט כי התמונה המצטברת שעולה היא כי המערער לא פעל בגילוי מלא מול המנהל המיוחד ויצר ערפול ביחס למצבו הכלכלי, להשתכרותו ולנסיבות יצירת חובותיו. הוא גם לא עמד בנטל להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב. לאור ממצאי המנהל המיוחד, ולאור העובדה שחרף ההזדמנויות השונות שניתנו למערער הוא לא הסיר את מחדליו, דחה בית המשפט את בקשתו להכריז עליו פושט רגל והורה על ביטול צו הכינוס שניתן לנכסיו. כמו כן נקבע כי על המערער להמתין שנתיים ימים לפני שיוכל להגיש בקשה חדשה.
מכאן הערעור שלפנינו, בגדרו טוען המערער כי שגה בית המשפט בקביעתו כי נסיבות הסתבכותו הכלכלית מעידות על חוסר תום ליבו ביצירת החובות. לטענתו הוא פרש את הנסיבות הרלוונטיות לעניין לפני המנהל המיוחד באופן מפורט ומדויק והסביר כי שקע בחובות מגיל צעיר כאשר נכנס בנעלי אביו שלקה בבריאותו, לעסקי חברה שסבר כי ניתן יהיה להבריא אותה. עוד טען כי עיקר החובות נוצר לפני כשני עשורים, כך שגם אם ניתן לייחס לו "מידה מסוימת" של חוסר תום לב, הרי שיש בחלוף הזמן כדי להקהותה. כמו כן, בניגוד לטענות המנהל המיוחד, להן שעה בית המשפט, הוא הסיר את מחדליו, ככל שעלה בידו לעשות כן. בכלל זה, הוא שילם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו באופן שוטף, הגיש דוחות דו-חודשיים והמציא את המסמכים הנדרשים ממנו.
דיון והכרעה
דין הערעור להידחות על הסף לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
נקודת המוצא היא כי הליך פשיטת רגל הוא בבחינת "חסד של המחוקק", זאת בהתחשב בהזדמנות שניתנת לחייב להיחלץ ממצבו ולהשתקם כלכלית באמצעותו. אולם, היד המושטת כלפי החייב מלוּוה בדרישה קפדנית להתנהגות בתום לב מצדו, וזאת בכל אחד משלבי ההליך (וראו למשל לאחרונה: ע"א 7708/21 לנקרי נ' עו"ד איהאב סבאח – הנאמן לנכסי החייב, פסקה 10 (12.12.2021); ע"א 3542/21 ברק נ' קורן, פסקה 19 (3.2.2022); ע"א 7962/21 חורי נ' כונס נכסים הרשמי, פסקה 7 (22.2.2022); וראו על חובת תום הלב גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018: ע"א 7375/18 גל נ' מוטי בן ארצי, עו"ד, פסקאות 13-12 (2.10.2019); ע"א 6892/18 רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן – מנהל מיוחד, פסקה 9 (18.12.2019) (להלן: עניין רפאל); ע"א 893/21 אברהם נ' עו"ד יניב אינסל – המנהל המיוחד, פסקה 4 (25.4.2021)). נוכח הפגיעה המובנית בנושים, אשר לא ייפרעו את מלוא חובם, על בעלי התפקיד ובית המשפט מוטלת האחריות לוודא שהחייב לא ינצל אפשרות חסד זו לרעה (ע"א 4174/21 חוסין נ' עו"ד גבריאלי עופר, פסקה 6 (22.6.2021); ע"א 7482/21 חסן נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 11 (22.12.2021)).
כידוע מקדמת דנא, חובה זו להתנהגות בתום לב, מתפרשת על שתי תקופות: הן על התקופה הקודמת להליך, בעת שנוצרו החובות, ובהיבט זה נדרשת בחינת נסיבות צבירת חובות החייב; והן על התקופה שלאחר מועד פתיחת הליכי הכינוס, וזאת בעיקר בהתייחס למידת שיתוף הפעולה של החייב עם בעל התפקיד, חשיפת כלל המידע הנדרש להערכת היקף נכסיו וכושר השתכרותו ועמידתו במגבלות ובחובת התשלומים (ע"א 307/12 בלום נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 16 (14.8.2012); ע"א 3382/17 צימבר נ' סמט, פסקה 14 (29.8.2018); עניין רפאל, פסקה 9; ע"א 3631/21 שר נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב, פסקה 12 (7.12.2021) (להלן: עניין שר)). חובת תום הלב מקבלת משנה תוקף בנסיבות שבהן החייב הוא זה אשר יזם את הליך פשיטת הרגל (עניין שר, פסקאות 16-12; ע"א 940/21 דרור נ' דוד הרשקוביץ – מנהל מיוחד, פסקה 5 (31.5.2021); 3544/21 פלדבאו נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 7 (24.8.2021)).
בענייננו, אין הרבה מקום לספק כי התנהלותו של המערער אינה עולה בקנה אחד עם החובה המוטלת עליו לנהוג בתום לב. כפי שעולה מדוחות המנהל המיוחד שהוגשו לבית המשפט המחוזי, שיתוף הפעולה של המערער עמו היה לקוי ביותר. הוא נמנע מלהגיש מסמכים הכרחיים שנתבקשו על ידי המנהל המיוחד; העלה גרסאות שונות וסותרות בקשר לבעלות הדירה בה הוא מתגורר, כאשר טענתו – עליה חזר בערעור לפנינו – כי הוא משלם דמי שכירות בסך של 2200 ש"ח לחודש לאחיו, אינה עולה בקנה אחד עם פירוט הוצאותיו על פיו הוא אינו משלם כלל דמי שכירות; הוא הותיר סימני שאלה רבים בקשר לנסיבות הסתבכותו, ונמנע מלהפיג את הערפל בעניין זה. על כל אלה, בצדק הצביע המנהל המיוחד בהליך בבית המשפט המחוזי על הבעייתיות הטמונה בכך שהמערער לא הציג אישורי מסירה המעידים על המצאת הודעה בדבר מתן צו הכינוס לכל נושיו המוצהרים – דבר שהביא ככל הנראה לפער משמעותי בין מספר נושיו המוצהרים, שעמד על 55, לבין מספר הנושים אשר אכן הגישו לבסוף תביעות חוב, 40 במספר. האפשרות שחלק ניכר מנושי המערער כלל אינם מודעים להליך, וזאת בשל מחדלי המערער, אינה מתקבלת על הדעת.
כמו כן, חרף העובדה שאין זו הפעם הראשונה שלמערער ניתנה ההזדמנות ליהנות מחסדו של המחוקק, ניתנו לו הזדמנויות חוזרות ונשנות להסיר את מחדליו, אולם הוא לא השכיל לנצלן כראוי. המערער לא סיפק הסבר המניח את הדעת להתנהלותו. במסגרת זו יובהר כי אין לקבל את טענת המערער בערעור לפנינו כי גם אם ניתן לייחס לו "מידה מסוימת" של חוסר תום לב בקשר לנסיבות הסתבכותו, הדבר אינו יכול להיות בעל משקל רב נוכח חלוף הזמן. החובה לנהוג בתום הלב אינה מתאיינת במשך השנים.
המסקנה המתבקשת מכל האמור היא כי אין בנמצא כל עילה להתערב בביטול הליך הכינוס בעניינו של המערער.
הערעור נדחה אפוא בלא צורך בתשובה. לפנים משורת הדין, משלא התבקשה תשובה לערעור ובהתחשב במתכונת הדיונית שבה ניתנה ההכרעה ובמהות ההליך, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתן היום, ג' באב התשפ"ב (31.7.2022).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
_________________________
22029160_N02.docx רח
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il
1