אגודת מגן דוד אדום בישראל נ. מדינת ישראל- משרד החינוך

פסק-דין בתיק עע"ם 2914/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בענינים מנהליים עע"ם 2914/09 בג"ץ 3217/09 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט י' עמית המערערת בעע"מ 2914/09: אגודת מגן דוד אדום בישראל העותרים בבג"ץ 3217/09: 1. עו"ד רענן כרמון 2. ארגון ההורים הארצי ע.ר. 3. חיים אמור, יו"ר ועד ההורים העירוני בטבריה 4. ארגון הנכים בישראל המיוחד ע.ר. נ ג ד המשיבים בעע"מ 2914/09: 1. מדינת ישראל- משרד החינוך 2. חברת נטלי (שירותי רפואה דחופה בישראל) המשיבים בבג"ץ 3217/09: 1. שר החינוך 2. עירית ליבנה, מפקחת על תחום הבריאות במשרד החינוך 3. חברת נטלי (שירותי רפואה דחופה בישראל) צד קשור בבג"ץ 3217/09: האגודה לזכויות האזרח בישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתיק עת"מ 1085/09 שניתן ביום 15.3.09 על ידי כבוד השופט ד' חשין תאריך הישיבה: כ"ט בחשון התש"ע (16.11.09) בשם המערערת בעע"מ 2914/09: עו"ד אברהם ויינרוט בשם המשיב 1 בעע"מ 2914/09: עו"ד אורי קידר בשם המשיבה 2 בעע"מ 2914/09: עו"ד ראובן בכר בשם העותרים בבג"ץ 3217/09: עו"ד רענן כרמון בשם המשיבים 2-1 בבג"ץ 3217/09: עו"ד חני אופק בשם המשיבה 3 בבג"ץ 3217/09: עו"ד ראובן בכר בשם הצד הקשור בבג"ץ 3217/09: עו"ד מיכל פינצ'וק פסק-דין השופט י' עמית: ערעור ועתירה לבג"ץ שעניינם מתן שירותי עזרה ראשונה לתלמידי בתי הספר. רקע והליכים קודמים 1. בראשית הייתה אחות בית הספר, הדמות המיתולוגית ומוסד כשלעצמו. אחות בית הספר הייתה מופקדת על בדיקות התפתחות ומעקב ועל מתן שירותי עזרה ראשונה לתלמידים, והיא שהכירה את ההיסטוריה הרפואית של התלמיד כמי שהחזיקה בתיקו הרפואי. מאז מחצית שנות ה-90 ובעקבות מדיניות קיצוצים מתמשכת, הלכה ונמוגה דמותה של אחות בית הספר. חדר האחות, על הריח האופייני ששרר בו, הלך וננטש משך מספר גדל והולך של ימות השבוע, ובבתי ספר רבים הופקע והוסב לטובת מטרות אחרות. החל משנת הלימודים תשס"ו הוחלט במשרד החינוך שלא להעסיק כלל אחיות בבתי הספר ובכך בא הקץ על מוסד זה. בעקבות החלטת משרד החינוך הוגשה העתירה בבג"ץ 10794/05 לנדאו נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.8.07) (להלן: לנדאו). העתירה הוגשה על ידי 16 הורים והסתדרות המורים בישראל, בדרישה כי המדינה תדאג לספק שירותי עזרה ראשונה לבתי הספר, או לחלופין, תאפשר להורי תלמידים לגבות כספים במסגרת "תשלומי הורים" לפי חוק לימוד חובה, התש"ט-1949, כדי לשכור שירותי עזרה ראשונה לתלמידים. במסגרת הדיון בעתירה העלה משרד החינוך מספר חלופות כתחליף לנוכחות הקבועה והרצופה של אחות בית הספר, כמו הכשרת המורים או הכשרת הסגל המנהלי של בית הספר להגשת עזרה ראשונה. לאור התנגדות העותרים וחוסר שביעות רצון שהביע בית משפט זה לפתרונות המוצעים, גיבש משרד החינוך חלופה חדשה. על פי אותה חלופה, הוצע כי יינתנו שירותי עזרה ראשונה על ידי מוקדים אזוריים ממונעים, כאשר נציגי המוקד יגיעו למוסד החינוכי על פי קריאה ויעניקו עזרה ראשונה לפי הצורך בכל שעות פעילות המוסד. על מנת להיערך לשנת הלימודים הסמוכה, החליטה המדינה להימנע מלצאת למכרז להקמת המוקדים, והוחלט להתקשר עם מד"א למתן שירותי העזרה הראשונה בבתי הספר במהלך שנת הלימודים 2008. משרד החינוך הבהיר כי מדובר בהתקשרות לתקופה מוגבלת, שבמהלכה יופקו הלקחים הנדרשים על מנת לשפר את השירות. על רקע זה, ומשהניחה החלופה המוצעת את דעתם של העותרים, למעט אחד מהם, דחה בית המשפט את העתירה. וכך נאמר על ידי כב' הנשיאה השופטת ביניש בעניין לנדאו (סעיפים 12-13 ו-16 לפסק הדין): "... אכן, הפתרון המוצע אינו פתרון אופטימאלי. המטרה של מתן עזרה ראשונה לתלמידים היתה מושגת באופן מיטבי לו היתה נמשכת נוכחותן הקבועה של האחיות בכל בתי הספר ... גם אם נוטה אני לקבל את הטענה כי על המדינה מוטלת החובה לספק לבתי הספר שירותי עזרה ראשונה, הרי שאלת היקפה של החובה, אשר אינה מוגדרת בתקנות או בחוק, היא שאלה מורכבת שאין אני רואה להיזקק לה בנסיבות העתירה שלפנינו. לצורך העניין שלפנינו ובהתחשב בעמדת המדינה, ניתן להסתפק בקביעה, כי החובה היא למתן שירותי עזרה ראשונה מקצועיים, וכי מאופיו של השירות חיוני כי יינתן במהירות ראויה. אכן, עמדת המדינה בדבר אופן מתן שירותי עזרה ראשונה אינה מנותקת משיקולים תקציביים ומשינוי התפיסה החברתית בדבר אופן הנהגת שירותי החובה. עניין זה הוא בתחום שיקולי המדיניות של הממשלה וכל עוד פועלת היא על פי שיקולים עניינים ובמתחם הסבירות, אין לנו עילה להתערב בהחלטותיה. בהתחשב באילוצים ובקיצוצים התקציביים עימם מתמודד משרד החינוך, נראה, על פניו, כי הפתרון הנוכחי אשר מוצע על ידי המדינה הינו פתרון סביר. במיוחד כך כשמדובר בהתקשרות חוזית בין המדינה לבין מד"א לתקופה מוגבלת של מעט למעלה משנה, תוך מעקב אחרי הצלחת השיטה שתופעל בשנת הלימודים הקרובה באופן ניסיוני ... משכך, מסקנתנו היא שהפתרון המוצע הינו פתרון הנראה על פניו סביר והוא ייבחן על סמך נתונים ממשיים, לאחר תקופת הניסיון האמורה ... הגענו, אם כן, למסקנה כי הפתרון המוצע על ידי המדינה, לפיו שירותי העזרה הראשונה יינתנו על ידי מערך יעודי של מד"א, במסגרת ההתקשרות בין מד"א למדינה, הינו פתרון סביר. זאת, בין היתר, בהתחשב בעובדה שבתוך שישה חודשים תכונס ועדת מעקב, אשר תדון בטיב המענה אשר ניתן על ידי מערך יעודי זה. כאמור, בפני העותרים פתוחה הדלת לשוב ולפנות לבית המשפט, אם יתברר כי הפתרון שניתן אינו מספק, והמשיבים לא ימצאו פתרון הולם אחר". 2. ויהי לאחר הדברים האלה, התקשר משרד החינוך עם מד"א בהסכם למתן שירותי עזרה ראשונה למוסדות החינוך לתקופה של כשנה וארבעה חודשים (עד לחודש אפריל 2009). ביום 30.10.08 פרסם משרד החינוך מכרז למתן שירותי עזרה ראשונה לתלמידים במערכת החינוך (להלן: המכרז). המערערת בעע"ם 2914/09 (להלן: מד"א) והמשיבה מס' 2 (להלן: נטלי) היו הגופים היחידים שהגישו הצעות למכרז, וביום 22.12.08 הודיעה ועדת המכרזים של משרד החינוך על זכייתה של נטלי במכרז. לאחר שנבדקו טענות והשגות שהועלו על ידי מד"א, ולאחר קבלת חוות דעת מגוף ייעוץ חיצוני, החליטה ועדת המכרזים ביום 20.1.09 להותיר את זכייתה של נטלי במכרז על כנה. נטלי התקשרה בהסכם עם משרד החינוך וביום 1.4.09 החלה להעניק שירותי עזרה ראשונה לתלמידי בתי הספר ברחבי הארץ. על פי הסכם ההתקשרות בין הצדדים, אמורה נטלי ליתן שירותי עזרה ראשונה עד ליום 31.8.2010 כשלמשרד החינוך עומדת האופציה להאריך את החוזה בשלוש שנים נוספות. הערעור והעתירה שבפנינו 3. בעקבות זכייתה של נטלי במכרז, הגישה מד"א ביום 22.1.09 עתירה מנהלית כנגד החלטת ועדת המכרזים, מנימוקים שונים עליהם נעמוד בהמשך. העתירה נדחתה בפסק דינו של כב' השופט דוד חשין מיום 15.3.09 ועל פסק דינו נסב עע"ם 2914/09 שבפנינו. נציין כי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין בערעור נדחתה (החלטת כב' השופטת נאור מיום 17.3.09 בבר"ם 2445/09 והחלטתו של כב' השופט ג'ובראן מיום 1.4.09). בסמוך להגשת הערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים, הוגשה העתירה בבג"ץ 3217/09 כנגד שר החינוך והמפקחת על תחום הבריאות במשרד החינוך, הנסבה על אי יישום הוראות פסק הדין בעניין לנדאו ועל זכייתה של נטלי במכרז. לטענת העותרים, נודע להם אך בדיעבד ובאקראי אודות המכרז וההליכים המשפטיים שננקטו בעקבותיו. נוכח החפיפה בתשתית העובדתית ובחלק מהטיעונים המשפטיים הנוגעים למכרז, איחדנו את שמיעת הדיון בשני ההליכים דלעיל. עם זאת, מאחר שמדובר בשני הליכים שונים במהותם ובבסיסם המשפטי, אדון להלן בנפרד בכל אחד מהם. עע"ם 2914/09 פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים 4. בעתירה המינהלית בבית המשפט לעניינים מינהלים, העלתה מד"א מספר טענות כנגד זכייתה של נטלי במכרז. הטענה המרכזית נסבה על אי עמידתה של נטלי בתנאי הכשירות של המנהל הארגוני בפרוייקט. בסעיף 6.11.2 למכרז נאמר כי המנהל הארגוני "יהיה בעל ניסיון של 5 שנים אחרונות לפחות בניהול פרוייקטים עתירי כח אדם". מד"א טענה כי מר רז תמרי, המנהל הארגוני מטעמה של נטלי, לא עומד בתנאי זה, המהווה תנאי סף, ולכן היה על ועדת המכרזים לפסול את הצעתה של נטלי. הטענה נדחתה על ידי בית משפט קמא, מן הטעם שהדרישה בדבר ניסיונו של המנהל הארגוני לא נכללה במכרז כדרישת סף. מד"א הוסיפה וטענה כי גם אם לא מדובר בתנאי סף, נפל פגם בהצעתה של נטלי, מאחר שהמנהל הארגוני מטעמה אינו בעל ניסיון כנדרש. גם טענה זו נדחתה על ידי בית משפט קמא, לאחר שעמד על הקריטריונים לבחינת איכות ההצעה ומצא כי גם בהתעלם מדרישת הניסיון, המנהל הארגוני עומד בציון המינימלי הנדרש כדי לעמוד בתנאי המכרז. בהמשך, דן בית משפט קמא בטענות נוספות שהועלו על ידי מד"א כמו היעדר דרישה לניסיון קודם של המטפלים המועסקים על ידה, מספר העמדות שמפעילה נטלי במוקד המאויש, מספר המנויים של נטלי והפריסה הארצית של סניפיה, ודחה טענות אלה אחת לאחת. על כך נסב הערעור שבפנינו. נקודת המוצא לגבי היקף התערבות בית המשפט בהליכי מכרז 5. מד"א חזרה בפנינו על עיקר טענותיה בבית משפט קמא, תוך התמקדות בניסיון של המנהל הארגוני מטעם נטלי והניסיון של החובשים המועסקים על ידה. עודנו באים לבחון טענות אלה נקדים ונזכיר כי נוכח חזקת תקינות המעשה המינהלי ויישומה בדיני המכרזים, התערבות בית המשפט בהליכי מכרז תיעשה בזהירות, כאשר הוכח שנפלו במכרז פגמים היורדים לשורשו של עניין, פגמים שיש בהם כדי להפר את עקרון השוויון או לפגוע בעקרון ההגינות – ראו עע"ם 1464/07 וייספיש נ' מנהל מקרקעי ישראל (טרם פורסם, 15.4.08); עע"ם 6200/07 פ.פ.ס ריהאב בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 22.5.08). ככלל, אין בית המשפט מחליף שיקול דעתו בשיקול דעת ועדת המכרזים ולא שם עצמו בנעליה – ראו עע"ם 3190/02 קל בנין בע"מ נ' החברה לטיפל בשפכים רמת לבנים בע"מ, פ"ד נח(1) 590, 597-598 (2003); עע"מ 2310/02 איגוד ערים איזור דן נ' דסאל מרחבים-חברה לעבודות עפר בע"מ, פ"ד נט(6) 337, 346 (2002). על רקע נקודות מוצא אלו, נבחן את טענותיה של מד"א. הדרישה כי המנהל הארגוני יהיה בעל ניסיון בניהול פרוייקטים עתירי כח אדם 6. סעיף 6.11.2 למכרז קובע כי המנהל הארגוני של הגוף המציע יהיה "בעל ניסיון של 5 שנים אחרונות לפחות בניהול פרויקטים עתירי כוח אדם". בהצעתה הצהירה נטלי כי למר רז תמרי, המנהל הארגוני מטעמה יש 7 שנות ניסיון בניהול פרוייקטים עתירי כוח אדם. לטענת מד"א, שנות הנסיון של מר תמרי התבססו על שנות עבודתו במד"א, שם לא ניהל במסגרת עבודתו כל תפקיד ניהולי ממשי. כפאראמדיק מורשה אט"ן (אמבולנס טיפול נמרץ) היה מר תמרי אחראי לכל היותר על 3 אנשי צוות, כקצין משמרת במוקד האיזורי לא ניהל כוח אדם, וכאחראי סידור עבודה במשמרות, שימש חודשים ספורים כסדרן עבודה של כ-20 איש בלבד. נטלי חלקה בתוקף על הטענה כי למר תמרי אין את הניסיון הניהולי הנדרש, ופירטה את נסיונו: מחודש פברואר 2008 אחראי על מערך מוקד חירום וניידות טיפול נמרץ בנטלי; בשנים 2005-2007 שימש כמנהל ענף פיקוח ורישוי אמבולנסים במשרד הבריאות ובתפקידו האחרון במד"א מסוף שנת 2000 ועד לשנת 2004, היה אחראי על סידור המשמרות באזור לכיש-אשדוד. 7. עברו התעסוקתי של המנהל הארגוני מטעם נטלי נפרס בפני ועדת המכרזים בעת בחינת ההצעות למכרז. הנושא נבחן פעם נוספת על ידי ועדת המשנה של ועדת המכרזים נוכח ההשגות שהעלתה מד"א לגבי ניסיונו של מר תמרי. לסופה של בדיקה, דחתה ועדת המכרזים את השגותיה של מד"א והגיעה למסקנה כי המנהל הארגוני המוצע עומד בתנאי של 5 שנות ניסיון והוא זכאי לציון 9 מתוך 10 בפרמטר זה (פרוטוקול הועדה, פסקה 3 - נספח ט לערעור). המחלוקת לעניין עברו התעסוקתי של מר תמרי במד"א ובמסגרות אחרות היא מחלוקת עובדתית. משמצאה ועדת המכרזים כי עברו התעסוקתי עומד בתנאי של ניהול פרוייקטים עתירי כוח אדם, איני רואה להתערב בכך, ונחזור ונזכיר את נקודת המוצא כי אין בית המשפט מחליף שיקול דעתו בשיקול דעתה של הועדה. 8. משהגענו למסקנה כי אין להתערב בהחלטתה של ועדת המכרזים, שמצאה כי המנהל הארגוני שהוצע על ידי נטלי עומד בדרישת הניסיון, יכולים היינו לסיים בנקודה זו. למעלה מן הצורך, וגם בהנחה שניסיונו של מר תמרי אינו כזה שיכול להיחשב כניסיון ב"פרוייקטים עתירי כוח אדם" כמצוות המכרז, לא היה בכך כדי לפסול את הצעתה של נטלי. נסביר את דברינו. נסח המכרז הבחין במפורש ובכוונת מכוון בין דרישות סף לבין תנאים ואמות מידה שנדרשו מהמציעים. דרישות הסף פורטו בנפרד בפרק 2.3 למכרז והן כוללות מגוון נושאים לרבות ניסיון קודם של הגוף המציע בתחום מתן שירותי הרפואה. הדרישה בדבר ניסיונו של המנהל הארגוני לא נכללה בפרק של דרישות הסף אלא בפרק אחר במכרז, שכותרתו "כח האדם של הקבלן והאמצעים הנדרשים לביצוע המכרז". בבואנו להכריע אם תנאי פלוני במכרז הוא תנאי סף אם לאו, סיווגו על ידי נסח המכרז אינו מבחן קונקלוסיבי וניתן להידרש לתוכנו המהותי של התנאי. עם זאת, "עקרונית הכלל הוא כי תנאי סף צריך להיות מבואר ומפורט בתנאים המקדמיים ואין ללמוד עליו מקל וחומר בדרך היקש" - ראו שמואל הרציג דיני מכרזים כרך ב (2002) 226-227; עת"ם (ת"א) 1002/08 אשת טורס נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 29.7.08). המכרז מתפרש על פי אומד הדעת של נסח המכרז, שעליו ניתן לעמוד לעיתים מתוך לשונו הפשוטה והברורה של המכרז ויש ליתן משקל לכוונת עורך המכרז בבואנו לפרש את תנאיו – ראו ע"א 4605/99 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל, פ"ד נה(1) 1, 10 ה-ז (1999); עע"ם 5487/06 סופרמאטיק בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (לא פורסם, 12.4.09) סעיף 11 לפסק הדין. התנאי של ניסיון שנדרש מהמנהל המקצועי, הוא אחד מני תנאים רבים שנדרשו מהמציע, בבחינת אמת מידה שאינה בגדר תנאי סף. בעל המכרז גילה דעתו במפורש כי תנאי הניסיון אינו נחשב כתנאי סף, וגם סעיף 6.3 המאפשר למציע להחליף כל עובד, לרבות המנהל המקצועי והמנהל הארגוני, מצביע על כך שמדובר באמת מידה ולא בתנאי סף. עוד על אומד דעתו של בעל המכרז ניתן ללמוד מחוברת ההצעה, בה נדרשו המציעות למלא טבלה שכותרתה "הוכחת העמידה בדרישות הסף", טבלה שלא כוללת את הניסיון של המנהל הארגוני (נספח מ/5 לסיכומי נטלי). סיכומו של דבר, שלאור ניסוח המכרז, על רקע הגיונו ותכליתו של המכרז וכלל התנאים שנדרשו במכרז, לרבות הפרמטרים השונים לגבי המנהל המקצועי, איני סבור כי יש מקום "להעתיק" את רכיב הנסיון אל פרק תנאי הסף. 9. סעיף 3.4 בפרק ההגדרות במכרז מגדיר "דרישות סף" – הדרישות הבסיסיות המגדירות את המינימום הנדרש על מנת להגיש הצעה וכן דרישות מחייבות אחרות הנדרשות לשם כך" (הדגשה שלי – י.ע.). מד"א טענה כי הסיפא של ההגדרה באה להרחיב את דרישות הסף גם מעבר למה שפורט בפרק דרישות הסף במכרז, ולכן ניתן וצריך לכלול גם את עברו התעסוקתי של המנהל הארגוני במסגרת דרישות הסף. איני סבור כי יש בסיפא להגדרה כדי להוסיף על דרישות הסף שפורטו במכרז. כוונת הדברים היא לדרישות שאינן מופיעות במכרז אך הן מובנות מאליהן ויש לראותן כנכללות במכרז. כך לדוגמה, אין במכרז דרישה להיעדר עבר פלילי של המנהל הארגוני או המנהל המקצועי, אך ברי כי יש לראות בכך דרישה מחייבת נוכח טיבו של המכרז ודרישות התפקיד. 10. לטענת מד"א, גם אם לא נראה את דרישת הניסיון של המנהל הארגוני כתנאי סף במכרז, הרי שאי עמידתה של נטלי בדרישה זו, מהווה פגם מהותי ו"פגם מהותי בהצעה הוא פגם הפוגע בשויון שבין המציעים ובתחרות ההוגנת במכרז" – ראו עע"ם 5853/05 אחים כאלדי בע"מ נ' רכבת ישראל (לא פורסם, 16.1.07). גם בהנחה שועדת המכרזים טעתה בהערכת עברו התעסוקתי של מר תמרי, המנהל הארגוני מטעם נטלי, דין הטענה להידחות. משרד החינוך, כבעל המכרז, לא ראה בניסיון של המנהל הארגוני חזות הכל. על פי הטבלה שצורפה למכרז, הציון הכולל של המנהל הארגוני נקבע על פי שלושה פרמטרים: ניסיון – 40%; הכשרה – 35% וחוות דעת על המנהל הארגוני – 25%. במכרז נקבע כי על המציע לקבל ציון של לפחות 60% ואין נפקא מינה אם הציון המשוקלל מקורו בשלושה פרמטרים או בשני פרמטרים. מכאן, שאפילו טעתה ועדת המכרזים בציון 9 שניתן למר תמרי בפרמטר של ניסיון והיה עליה ליתן לו ציון 0 – ואני רחוק מאוד מלקבוע זאת – די בשקלול של פרמטר ההכשרה ופרמטר חוות הדעת בהם זכה מר תמרי בציון 10, כדי להגיע לציון 60% כנדרש. מכאן שלא נפל פגם בהצעתה של נטלי, בוודאי שלא פגם מהותי, וממילא איני נדרש לשאלה אם מדובר בפגם המצדיק ביטול ההצעה אם לאו- עע"ם 6090/05 מ.ג.ע.ר. – מרכז גבייה ממוחשבת בע"מ נ' מי נתניה (2003) בע"מ (לא פורסם, 27.2.06). 11. במאמר מוסגר נספר לקורא כי לאחר הזכייה במכרז החליפה נטלי את המנהל הארגוני, ובמקומו של מר תמרי מינתה את מר ראובן דיכטר. מד"א טענה כי המהלך נועד להכשיר בדיעבד את המנהל הארגוני, מה שמצביע על כך שמר תמרי לא עמד מלכתחילה בדרישות המכרז, ולטענתה, גם למר דיכטר אין את הניסיון הנדרש במכרז. בדיון בפנינו, הסביר ב"כ נטלי כי החלפתו של מר תמרי נעשתה מטעמים אישיים שאין בינם לבין המכרז ולא כלום, והצביע על עברו התעסוקתי המרשים של מר דיכטר. נוכח המסקנה אליה הגעתי לעיל, איני רואה להידרש לטענות אלה. ניסיון של החובשים המועסקים על ידי נטלי 12. טענה מרכזית נוספת של מד"א נגעה להכשרת המטפלים המועסקים אצל הגוף המציע וניסיונם. סעיף 6.11.4 למכרז קובע כלהלן: "על הקבלן להעסיק מטפלים לפי הצורך שאשר יעמדו באחת מהדרישות הבאות: (1) פראמדיק ... (2) אחות/אח מוסמך ... (3) רופא ... (4) חובש רפואת חרום בעל הכשרה של לפחות 170 שעות בנושא חובש רפואת חרום בעל תעודה המעידה על סיום לימודיו, 50% לפחות מהחובשים המוצגים עסקו במקצוע במהלך שנתיים ב-5 השנים האחרונות ועד 50% מכלל החובשים יכולים להיות ללא נסיון קודם אך חייבים לעבור את ההכשרה הנדרשת". לטענת מד"א, התנאי במכרז המאפשר ל-50% מכלל החובשים להיות ללא ניסיון קודם, נוגד את השכל הישר ועומד בניגוד לקביעת משרד הבריאות. בהקשר זה, הצביעה מד"א על פנייתה מיום 28.7.08 של גב' עירית לבנה, המפקחת על תחום הבריאות במשרד החינוך, למשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר בועז לב. בפנייתה זו, ביקשה גב' לבנה לקבל את המלצתו המקצועית של ד"ר לב להגמשת הכללים שנקבעו בשעתו לגבי הניסיון הנדרש של אנשי הצוות הרפואי, בשל קשיים בגיוס כוח אדם בהיקפים כה גדולים והצורך בהכשרתם. תשובת ד"ר לב מיום 10.8.08 היתה קצרה וחד-משמעית: "מאחר ולא השתנה שום דבר בסיסי בצרכים המקצועיים שעליה התבססה חוות דעתנו, איננו מוצאים מקום לשנות את תנאי ההפעלה המקצועיים של השירות". מכאן טענת מד"א כי הגמשת התנאים במכרז, בניגוד להנחיית משרד הבריאות, נעשתה שלא כדין. 13. כפי שפסק בית משפט קמא, אילו סברה מד"א כי הוראה זו אינה סבירה, היה עליה לתקוף את תנאי המכרז עובר למועד הגשת ההצעות ולא בדיעבד לאחר קבלת תוצאות המכרז. כלל נקוט בידינו מימים ימימה, שאין אדם יכול מצד אחד להשתתף במכרז ומצד שני להעלות טענות נגדו משנתברר שלא זכה בו – ראו בג"ץ 126/82 טיולי הגליל בע"מ נ' ממשלת ישראל - משרד התחבורה, פ"ד לו (4) 44, 48-47 (1982); ע"א 4683/97 ידע מחשבים ותוכנה בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון, פ"ד נא (5) 643, 646 (1997); בר"ם 6571/05 אהוד מאיר שאיבות בע"מ נ' עיריית תל-אביב (לא פורסם, 25.7.05). מד"א טענה כי נודע לה על מכתבו של המשנה למנכ"ל משרד הבריאות רק לאחר המכרז ובסמוך להגשת העתירה המינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים. ברם, מד"א לא נזקקה למכתב כדי לתקוף את עצם התנאי במכרז לפיו 50% מהחובשים יכולים להיות חסרי ניסיון, תנאי שנכלל גם במכרז קודם שבוטל. 14. ועיקרו של דבר. כפי שציינו נטלי ומשרד החינוך בתשובתם, הדיון בטענה הפך לתיאורטי גרידא, שכן לאחר הגשת העתירה, התחייבה נטלי ממילא לעמוד בדרישות המחמירות יותר ביחס לחובשים בשורותיה, כך שבכל קריאה יגיע לבית הספר מטפל העומד בדרישות משרד הבריאות. לכן, איני רואה להידרש לנימוק הנוסף עליו נסמך בית משפט קמא בפסק דינו, ולפיו מדובר במכרז של משרד החינוך, והמלצתו של משרד הבריאות אינה מחייבת לצורך הליכי המכרז. טענות נוספות שהועלו על ידי מד"א 15. מד"א טענה כי נטלי נקטה בתכסיסנות ובהטעיה בכך שבמענה לשאלת הבהרה של ועדת המכרזים דיווחה על 291 שיחות נכנסות לשעה, אך נתברר כי תשובתה התייחסה לשני מוקדים, בעוד הצעתה התבססה על מוקד אחד. בעקבות זאת, החליטה ועדת המכרזים להוריד את ציון האיכות של המוקד הטלפוני של נטלי לציון "0". בנוסף, הצהירה נטלי בהצעתה למכרז כי יש לה 100,000 מנויים פרטיים ברחבי הארץ אך לטענת מד"א, נטלי ייחסה לעצמה מנויים של חברת האם נטלי סקיולייף. אומר בקצרה כי נושא המוקד נבחן בשעתו על ידי חברת ייעוץ חיצונית שנשכרה על ידי משרד החינוך כדי לבחון את הניקוד שניתן למציעים, ומחוות דעתה עולה כי מדובר בטעות שהובהרה במכתבה של נטלי. הטענה למספר המנויים נבחנה ונדחתה על ידי בית משפט קמא, שקיבל את טענת נטלי כי יש לה כ-50,000 מנויים פרטיים ובנוסף, מנויים עסקיים כמו משרד המשפטים, משרד החינוך, חברת החשמל, תע"ש ועוד, המשרתים למעלה מ-50,000 לקוחות. הוסיפה מד"א וטענה כי התגלו ניגודי עניינים של חברת ועדת המכרזים ושל היועץ החיצוני לועדה. נושא זה, הטעון בירור עובדתי, נזנח בדיון בבית משפט קמא, ואיני רואה להידרש לו, מה עוד שהיה על מד"א להעלות טענות אלה בשלב מוקדם. 16. סיכומו של דבר, שאציע לחברי לדחות את הערעור על כל חלקיו וראשיו, להותיר על כנה את זכייתה של נטלי במכרז ולחייב את מד"א בשכ"ט כל אחד מהמשיבים בסך 15,000 ש"ח בצירוף מע"מ. בכך לא הגיעה נטלי למנוחה ולנחלה, כי הנה קמו אחרים להשיג על זכייתה, ובנקודה זו אנו מגיעים לעתירה שבפנינו. בג"ץ 3217/09 17. את טענות העותרים ניתן לחלק לשלושה ראשים עיקריים כלהלן: א. טענות הנוגעות להליכי המכרז, כמו הטענה להתעלמות מכוונת ומסוכנת מהנחיות משרד הבריאות ביחס לניסיון הנדרש מהחובשים. טענה זו, כמו טענות נוספות הנוגעות להליכי המכרז, חופפות את הטענות שהועלו על ידי מד"א בערעור שנדון לעיל, ולכן לא אדרש להן. ב טענות לפיהן לא נתמלאו התנאים שנקבעו בפסק הדין בעניין לנדאו בכל הקשור לבחינת פעילותה של מד"א על ידי ועדת מעקב והפצת נתוני המעקב בין הגורמים השונים. ג. טענות לפיהן נטלי אינה יכולה להוות תחליף הולם לשירותי העזרה הראשונה הניתנים על ידי מד"א. נבחן להלן טענות אלה. טענות הנוגעות לאי יישום פסק הדין בעניין לנדאו 18. בפסק הדין בעניין לנדאו נקבע מנגנון מעקב ובקרה על ההתקשרות עם מד"א בתקופת הביניים כלהלן: תתקיים פגישה בין נציגי משרד החינוך ומד"א מדי ששה חודשים, יימסרו מידע ופרטים לגורם המייצג את הורי התלמידים, ונתוני ועדת המעקב ומסקנותיה יימסרו לנציגי ההורים ולגופים הנוגעים בדבר. לטענת העותרים, בניגוד להנחיות בפסק הדין, לא התקיימו ישיבות מעקב עם מד"א, לא התקבלו נתונים ממשיים מהשטח וממילא לא הופקו לקחים ולא הוסקו מסקנות בתום תקופת הניסיון. ואילו דו"ח המעקב לגבי השירות שניתן על ידי נטלי לאחר זכייתה במכרז, הוא דו"ח לקוי "שנתפר" לצורך ההליך המשפטי הנוכחי, כאשר משרד החינוך נסמך באופן כמעט מלא על דיווחים חד צדדיים שקיבל מנטלי. 19. עודנו באים להידרש לטענות אלה, נציין כי העותרים בעתירה דכאן אינם העותרים בעניין לנדאו (העותר מס' 1 ייצג בשעתו את העותר מס' 15 שם). נראה כי העותרים שם, לא שותפים לעמדתם של העותרים, שאילו סברו כי פסק הדין בעניין לנדאו לא יושם כהלכתו, יש להניח שהיו מגישים בקשה לבזיון בית המשפט עוד במהלך ההתקשרות עם מד"א. ולגופן של טענות. 20. מתשובת משרד החינוך לעתירה ומהתכתובת שצורפה לתשובה, נמצאתי למד כי משרד החינוך נתקל בקשיים בקבלת הנתונים ממד"א, כדי כך שנשלחה התראה לפני ביטול חוזה, שרק בעקבותיה מסרה מד"א את המידע המבוקש. הנתונים שנמסרו בסופו של דבר על ידי מד"א, כללו את מספר הפניות על פי התפלגות לפי גילאים, סוגי מענה (פניות היוועצות, פניות עבורן נשלח מטפל, פניות עבורן נשלח אמבולנס ופניות עבורן נשלחה ניידת טיפול נמרץ), זמני הגעה לפי חלוקה לאזורים ותחשיבי עלויות. על סמך נתונים אלה, הגיע משרד החינוך למסקנה כי ניתן לספק שירותי עזרה ראשונה בבתי הספר באמצעות גורם חיצוני כתחליף לנוכחות קבועה של אחות בית הספר. הנתונים הועברו לידי באי כוח העותרים בעניין לנדאו לבקשתם, למעט לב"כ העותר מס' 15 שם (שהוא העותר מס' 1 בעתירה דכאן) שלא פנה בבקשה לקבלת הנתונים. המכרז למתן שירותי עזרה ראשונה, שבו זכתה נטלי, נערך במתכונת ההתקשרות עם מד"א. במשרד החינוך הותקן מסוף העוקב בזמן אמת אחר הנתונים ונטלי חוייבה להפיק דו"חות ביצוע ודו"חות נוספים על פי דרישה. משרד החינוך פירט בתשובתו את אמצעי הבקרה והמעקב על פעילותה של נטלי הכוללים: פגישות עתיות ותכופות של ועדת המעקב, חיבור "און ליין" למוקד הטלפוני של נטלי, ביקורים במוקד הטלפוני של השירות, קבלת דיווחים חודשיים מפורטים על פי הפילוחים הנדרשים, עימות מידע אקראי לגבי פניות למוקד, ריכוז נתונים של פניות חריגות מבתי ספר, קיום קשר טלפוני סדיר בין מנהל הפרוייקט בנטלי לבין משרד החינוך, והפעלת נוהל טיפול בתלונה בין משרד החינוך, נטלי והמוסד החינוכי. בנוסף, וביוזמת נטלי, הופצו טפסי משוב בין בתי הספר, ותוצאות המשוב, שהקיף מעל 500 בתי ספר, העידו על שביעות רצון מאיכות השירות, זמינותו ומהירותו. לאור כל זאת, ובחלוף כששה חודשים מאז הפעלת המערך על ידי נטלי, עמדת משרד החינוך היא שהשירות ניתן על ידי נטלי בשקיפות מלאה והערכתו נעשית באופן מושכל ויסודי. 21. לאור האמור לעיל, נראה כי הטענות בדבר היעדר מעקב ובקרה אחר השירות שניתן על ידי מד"א, ולאחר מכן על ידי נטלי, הועלו ללא בסיס עובדתי. לא למותר לציין כי בתשובת משרד החינוך נטען שהעותרים אף לא טרחו לקבל, לפני הגשת העתירה, את הנתונים שנצברו על ידי משרד החינוך. טענות הנוגעות ליכולתה של נטלי להחליף את מד"א במתן השירותים על פי המכרז 22. העותרים טענו כי נטלי, בניגוד למד"א, לא מסוגלת להתמודד עם מספר הקריאות הצפוי של בתי הספר כפי שנדרש במכרז, ובפועל, נטלי עושה שימוש רב בשירותים של מד"א עצמה, מה שגורם בעקיפין לעיכוב במתן טיפול רפואי לתלמיד. כן טענו העותרים, שהחלפת ספק שירותי העזרה הראשונה בחטף, לאחר שמערך מוסדות החינוך בארץ כבר הסתגל לשירותים שקיבל ממד"א, אינה יכולה להיות צעד סביר. 23. אקדים ואומר כי למקרא השבחים וההלל שהרעיפו העותרים על מד"א, קשה היה להשתחרר מהתחושה כי הקול קול העותרים אך הידיים ידי מד"א (העתירה הוגשה במקור גם על ידי ארגון עובדי מד"א, שבהמשך נמחקו לבקשתם מהעתירה). עוד אציין כי טענת העותרים כביכול משרד החינוך לא עקב אחר פעילות מד"א ולא נתקבלו נתונים ממד"א בתקופת הניסיון עד למכרז, לא עולה בקנה אחד עם טענתם כי יש לבכר את מד"א על נטלי. ולגופן של טענות. 24. עניינו של המכרז במתן מענה טיפול רפואי-ראשוני לתלמידים במוסדות החינוך, להבדיל משירותי רפואה מצילי חיים הניתנים על ידי מד"א מכוח חוק מגן דוד אדום, תש"י-1950. המוקד הממונע בא להחליף את אחות בית הספר, שאף היא הזעיקה במצבי חירום את מד"א. המכרז לא בא לשנות מצב זה, והוא נועד "למתן מענה להיפגעות שגרתית ומצבים שכיחים במוסד החינוכי" (סעיף 4.1 למכרז). משרד החינוך פירט בתשובתו כי על בית הספר לפנות למוקד במצבים של פגיעות ופציעות בהן לא נשקפת סכנת חיים, אך נדרש טיפול מיומן, כמו: שטפי דם, שברים ופריקות, חתכים עמוקים, פגיעות ראש, חזה או בטן, התחשמלויות, פגיעות על ידי בעלי חיים (הכשות, עקיצות, נשיכות וכד'), מכות חום והתייבשויות, מכות קור, כוויות וכיו"ב. כפי שנמסר על ידי משרד החינוך, בדעתו לגבש מסמך מסודר, בתיאום עם משרד הבריאות, שיכלול רשימת מקרים העונים להגדרתו של מקרה חירום שבו על בית הספר להזעיק מיידית את מד"א כדי שלא לאבד זמן יקר. מכל מקום, מנהלי בתי הספר מונחים כי יש לפנות למד"א במקרה של סכנת חיים וגם נטלי, כמי שזכתה במכרז, מחוייבת להזמין מיידית אמבולנס במקרה הצורך, ובמקביל, לשלוח מטפל מטעמה. המוקדן של נטלי, אמור להזעיק מיידית את מד"א במקרה חירום או במקרה של ספק-חירום, ומהנתונים עולה כי בכ-15% מהמקרים אכן הוזנק על ידי נטלי אמבולנס של מד"א. 25. השוני בין אופי השירותים שמעניקה נטלי לבין שירותי החירום של מד"א, נוטל את העוקץ ממרבית טענות העותרים. גם מד"א, כמי שתורתה-אומנותה במתן שירותי רפואת חירום, נאלצה להקים מוקד טלפוני ייעודי חדש ולהכשיר עובדים מיוחדים לצורך ההתקשרות עם משרד החינוך עד לזכייתה של נטלי במכרז. לשיטתם של העותרים, בשל מעמדו המיוחד של מד"א ופריסתו ברחבי הארץ, לא ניתן להסתמך על גוף אחר זולתו. קבלת הטענה משמעותה כי בכל הנוגע למתן שירותי עזרה ראשונה, יש לראות את מד"א כספק יחיד כמשמעותו בתקנה 3(29) לתקנות חובת מכרזים, התשנ"ג-1993, טענה שלא הועלתה אפילו על ידי מד"א. גם בפסק דין לנדאו לא נשללה האפשרות כי גוף אחר יספק את השירות, ובית המשפט רשם לפניו את הודעת משרד החינוך כי ההתקשרות עם מד"א היא לתקופה מוגבלת בלבד, שלאחריה יפורסם המכרז להקמת המוקדים הממונעים. 26. משרד החינוך גמר בתשובתו את ההלל על השירות "האיכותי והמהיר" שניתן על ידי נטלי וציין את אמצעי הבקרה והמעקב על פעילותה, כפי שפורט לעיל. על פי תנאי המכרז, מנהל המשמרת במוקד הוא רופא או פרמדיק, ונטלי הבהירה כי איבחון המקרה נעשה על ידי רופא או פרמדיק. כן נקבע במכרז כי זמן ההמתנה למענה לא יעלה על 15 שניות והמטפל חייב להגיע תוך 15 דקות לכל היותר למקום האירוע. מהנתונים שנאספו על פעולתה של נטלי, עולה כי במהלך החודשים יוני–ספטמבר 2009 ב-95% מהפניות הגיע מטפל בתוך 15 דקות, והיקף החריגה עומד על כ-5% בלבד, כאשר כ-90% מהחריגות אינן עולות על 5 דקות. בדיקת חריגות אלה העלתה כי חלקן נובע מכך שבנתונים שנמסרו על ידי משרד החינוך הופיעו כתובות לא מעודכנות של בתי הספר. לצורך שיפור השירות, ציידה נטלי את המטפלים במכשיר סלולרי הכולל GPS וניווט קולי כדי להקל על המטפל את ההגעה לבית הספר. בדו"ח מסכם של פעילות נטלי עד כה, תקופה של כחצי שנה, נאמר שנטלי מספקת מוקד טלפוני הנותן מענה מיידי מהימן וטוב לפניות בתי הספר, כי המוקד מאויש רק בפרמדיקים (אף מעבר לדרישה שנקבעה במכרז) וכי מספר המטפלים שמעמידה נטלי לרשות השירות מספק ועומד בדרישות המחמירות שהציב משרד הבריאות. נקבע כי נטלי עומדת בדרישות של מתן מענה זמין והשירות הניתן על ידה הינו שירות שקוף שהערכתו ובקרתו נעשות באופן מושכל ויסודי. הדו"ח אף משווה בין היערכותה ופעילותה של נטלי לעומת מד"א בעבר, ומדגיש את הפער לטובת השירות הניתן על ידי נטלי. 27. סיכומו של דבר, שמשרד החינוך גורס כי השירות הניתן על ידי נטלי הוא שירות איכותי הניתן במהירות הראויה על פי דרישות המכרז. על רקע ממצאים אלה שלא נסתרו, ונוכח השוני בין השירותים שעל נטלי לספק לבין שירותי החירום הניתנים על ידי מד"א, אני דוחה טענת העותרים ליתרון מובנה של מד"א על פני נטלי במתן השירות מושא המכרז. מטעם זה, גם איני רואה להיעתר לסעד החלופי של העותרים, להורות למשרד החינוך שלא להאריך את ההסכם עם נטלי ולפרסם מכרז חדש. 28. העותרים טענו כי אין בשירות שניתן על ידי נטלי כדי לענות על צרכי התלמידים הלומדים במוסדות החינוך המיוחד או הילדים בעלי צרכים מיוחדים המשולבים במוסדות החינוך הרגילים. על כך השיב משרד החינוך, כי עבור התלמידים הלומדים במוסדות החינוך ממילא נרכשים שירותי בריאות המותאמים לצרכיהם המיוחדים, אך במקרה של פגיעות שכיחות, ניתן השירות על ידי נטלי כפי שניתן לתלמידים בבתי הספר הרגילים. הבקשה להצטרף לעתירה כידיד בית המשפט 29. האגודה לזכויות האזרח בישראל עתרה להצטרף לעתירה כ"ידיד בית המשפט" על מנת להעלות סוגיות עקרוניות לגבי הפרטת שירותי הבריאות בבתי הספר והיבטי הרגולציה של שירותי העזרה הראשונה שהופרטו. כפי שנאמר בעניין לנדאו, הנושא הכללי של מתן שירותי הבריאות לתלמיד על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ה-1994, תלוי ועומד כיום בפני בית משפט זה (בג"ץ 1083/07 ההסתדרות הרפואית בישראל נ' משרד הבריאות), וביום 11.6.07 ניתן צו על תנאי בעתירה הנ"ל. לכן, אין מקום לדון במסגרת עתירה זו בסוגיה הכללית של הפרטת שירותי הבריאות בבתי הספר. מטעם זה, ומבלי להידרש לסוגיה של "ידיד בית המשפט", מצאנו לדחות את בקשת האגודה להצטרף כצד לעתירה. הרהור לפני סיום 30. בפסק הדין בעניין לנדאו נאמר כי "החובה היא למתן שירותי עזרה ראשונה מקצועיים וכי מאופיו של השירות חיוני כי יינתן במהירות הראויה". למרות שהגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות, ברי כי הפתרון של מוקד ממונע אינו אופטימלי, ושמא אף רחוק מכך. כך, על המנהל או המורה לקבל החלטה ראשונית אם לפנות למד"א או לנטלי על פי מצבו של התלמיד שנדרש לעזרה ראשונה או לטיפול חירום, ואיני משוכנע כי לכל מנהל או מורה יש את הניסיון והכישורים הנדרשים לכך. גם רשימת המצבים בהם יש לפנות לנטלי על פי האמור במכרז ובהנחיות משרד החינוך, כמו התחשמלות, הכשה ומכת חום, עשויה להגביר את אי הבהירות בין כותלי בית הספר. בבסיס המהלך של הקמת המוקד הממונע, מושא המכרז בו זכתה נטלי, עומדת ההנחה כי יש בכך כדי לחסוך סכומים ניכרים לקופת הציבור. בהיעדר נתונים על היקף החיסכון, איני רואה לערער אחר הנחה זו. עם זאת, בשים לב לכך שהמוקד הממונע לא מתיימר להחליף את מגוון התפקידים שמילאה בשעתו אחות בית הספר (כמו שירותי רפואה מונעת הניתנים כיום באמצעות סבב של אחיות בין בתי הספר וחיסונים הניתנים כיום על ידי גוף פרטי), איני יכול שלא להרהר אם אכן נעשה חישוב כולל של עלות-תועלת לציבור, ושמא בחשבון הכולל שכרו של החיסכון לטווח הקצר יצא בהפסדו לטווח הארוך. חזקה על הנוגעים בדבר כי הם חוזרים ובוחנים מעת לעת את הנושא, ואין באמור לעיל כדי להביע עמדה כלשהי בסוגיה הכללית של הפרטת שירותי הבריאות בבתי הספר, שכאמור, תלויה ועומדת כיום בהליך אחר. סוף דבר 31. אשר על כן, אציע לחבריי לדחות את העתירה על כל ראשיה, ובנסיבות הענין להימנע מהטלת צו להוצאות. נוכח התוצאה אליה הגעתי, איני רואה להידרש לשאלת מעמדו של העותר 2 אליו התייחס בית המשפט בבג"ץ 6914/06 ארגון הורים ארצי נ' מדינת ישראל – משרד החינוך, התרבות והספורט (לא פורסם, 14.8.07) באומרו כי "מעמדו של העותר מבחינת תקינות מעמדו ופעולותיו מוטל בספק" והוא גוף ש"מעמדו לוטה בערפל" (פסקה 33 לפסק הדין). ש ו פ ט הנשיאה ד' ביניש: מסכימה אני לפסק דינו של חברי השופט י' עמית, וכפי שהערתי כבר בבג"ץ 10794/05 (להלן: עניין לנדאו) סבורה הייתי באותה פרשה כי הפתרון שהוצע אינו אופטימלי וכך גם בלבוש החדש שניתן לו באמצעות הבחירה של המשיבה 2 כמענה לצורך במתן שירותי עזרה ראשונה בבתי הספר. אני מתקשה לקבל את שביעות הרצון של המשיבה 1 מהתחליף שניתן לשירות של אחיות בית הספר, אף כי מהימנים עלי טיעוני המשיבים כי לעת הזו עומדת המשיבה 2 בדרישות משרד החינוך. לפיכך, אני מצטרפת להערתו של חברי בסעיף 30 לפסק דינו, שכן ספק בעיני אם ההכרעה העקרונית שנעשתה ביחס למתן שירותי עזרה ראשונה לבתי הספר כפי שנחשפה בפנינו, אכן הביאה בחשבון את החישוב הכללי של העלות אל מול התועלת והאינטרס של הציבור לטווח ארוך. לפיכך, יש להניח ולקוות כי אכן תתקיים בחינה עתית מחודשת ומעמיקה ביחס לפתרון העקרוני המועדף. ה נ ש י א ה השופט ח' מלצר: 1. אני מצרף הסכמתי לחוות דעתו של חברי השופט י' עמית וכן להערותיה של הנשיאה, השופטת ד' ביניש. עם זאת אני חייב לציין כי דעתי איננה נוחה מהמסלול שבו התנהלה המשיבה 2 כאן: היא הציעה בתחילה רק מי שהיה בעיני בחזקת ספק-כשיר כמנהל ארגוני ואח"כ – עוד טרם תחילת השירות נשוא המכרז – היא ראתה להחליף אותו באחר. ועדת המכרזים מצאה שאין מקום לפסול את המנהל הארגוני שהוצע, ובהחלטתה זו קשה להתערב, ואולם אין להסיק מכך שמשפטית נקיטה בדרך עקלקלה מותרת בדיני מכרזים. מאידך גיסא יש להעריך את המשיבה 2, אשר לאחר הגשת העתירה (ושמא על מנת להדוף אותה) ראתה להתחייב לעמוד בדרישות מחמירות מאלו שננקבו במכרז לגבי נסיון החובשים המועסקים על ידה. הודעה זו שלה – מחייבת אותה (אף כי אין לקחת אותה בחשבון בעת השוואת ההצעות). עינו: בג"צ 683/83 פוגץ ובניו בע"מ נ' המועצה המקומית הוד השרון, פ"ד ל"ח (1), 487 (1984). 2. האמור בסעיף 1 שלעיל מלמד כי בשני עניינים מרכזיים: תנאי המכרז וכן ההצעה המקורית שהוגשה במסגרתו ע"י המשיבה 2 – הדברים לא היו "מהודקים" דיים. אם נוסיף לכך, כדעת חברי – את הצורך לקיים בחינה עתית מחודשת ומעמיקה ביחס לפתרון העקרוני המועדף בדרך מתן השירות נשוא המכרז, הנני סבור כי ראוי היה לחייב את משרד החינוך שלא לממש את האופציה הנתונה לו להארכת ההסכם ולהיערך כבר עתה למכרז חדש, או להסדר אחר, במסגרתו יוטמעו כל הלקחים המתחייבים. לגבי פתרון מעין זה – אנא ראו את דעת המיעוט שלי ב-עע"מ 4753/07 חן המקום בע"מ נ' המועצה האיזורית חבל מודיעין (טרם פורסם, 20.11.2008). ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' עמית. ניתן היום, ז' בכסלו תש"ע (24.11.09). ה נ ש י א ה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09029140_E07.doc עכב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il