ראובן גולדברג נ. החברה לניהול קרן השתלמות לאקדמאים במקצועות

פסק-דין בתיק בש"א 2913/13 בבית המשפט העליון בש"א 2913/13 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: ראובן גולדברג נ ג ד המשיבים: 1. החברה לניהול קרן השתלמות לאקדמאים במקצועות החברה והרוח בע"מ 2. גל את ביילי סוכנות ביטוח (1997) בע"מ 3. רונן גל 4. חיים ביילי 5. סקוריטס סוכנות לביטוח בע"מ 6. אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ 7. רחמים אברהם 8. עו"ד גדיאל בלושטיין 9. נחמן גת 10. משה דייויס 11. משה זילברשטיין 12. גדי טיקוצ'ינסקי 13. אבשלום קונינסקי 14. ישראל אלמוג 15. נורית גרינשטיין 16. מנחם בר עוז 17. מרים שטילמן 18. עופרה ליברמן 19. עמי כהן 20. אברהם קמארה 21. אברהם שושני 22. עו"ד דוד סופר 23. שלמה (שלומי) לוי 24. עזבון המנוח אדגר עזריה ז"ל 25. רו"ח עזרא יהודה 26. רו"ח דן ארד 27. רו"ח ירון שעשוע 28. רו"ח זרח נתיב 29. עו"ד זולי מלכה 30. עו"ד ענבל אביסרור 31. עו"ד יהושע הלחמי 32. עו"ד גלעד בכר 33. מבטחי לוידס מסוימים 34. גבריאל שפירא 35. רונית בן אדיבה (יונאן) 36. אייל גבאי 37. אייל בן שלוש, המפקח על שוק ההון במשרד האוצר 38. ניסים כהן, מנהל תחום קופת גמל 39. רונן אידל, מנהל מחלקת ביטוח חיים 40. נטע דורפמן רביב, לשכה משפטית 41. טדי לוין, מנהל אגף קופות גמל 42. אריק פרץ, מנהל מחלקת קופות גמל ערעור על פסק דינה של כבוד רשמת בית המשפט ל' בנמלך מיום 27.3.13 בע"א 6865/12 בשם המערער: עו"ד יניב מטלס; עו"ד עמרי מאירי בשם המשיב 8: עו"ד ד"ר רוי בר קהן בשם המשיבים 9-42: עו"ד לימור פלד פסק-דין זהו ערעור על פסק דינה של כבוד הרשמת ל' בנמלך (ע"א 6865/12-ב') מיום 27.3.2013 שבו התקבלה בקשתו של המשיב 8 לסלק על הסף ערעור שהגיש המערער מחמת איחור בהגשתו. 1. כעולה מן הכתובים שלפניי, ביום 23.5.2012 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (כבוד השופט י' פרגו) בתביעה שהגישה המשיבה 1 נגד המערער ונגד משיבים נוספים בה טענה למעשי מרמה בתחום הביטוח שנטען כי ביצעו כלפיה. בפסק הדין נקבע, בין היתר, כי המערער אחראי בנזיקין כלפי המשיבה 1 בהיותו מנכ"ל, דירקטור ויו"ר ועדת המכרזים שלה (להלן: פסק הדין). ביום 19.9.2012 הגיש המערער לבית המשפט ערעור על פסק הדין ובעקבותיו הגיש המשיב 8, יועצה המשפטי של המשיבה 1 שחויב אף הוא בפסק הדין, בקשה לסילוק הערעור על הסף בטענה כי הערעור הוגש באיחור. 2. עובר למתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי, הודיעה באת כוחו של המערער בבית המשפט המחוזי, עו"ד גנון-ברוך (להלן: עו"ד גנון-ברוך) למזכירות בית המשפט שהיא יוצאת את הארץ לתקופה שתימשך מספר שנים ועל כן ביקשה שתישלחנה אליה כל הודעה או החלטה של בית המשפט באמצעות הדוא"ל. ואולם בפועל אין בנמצא תיעוד של המצאת פסק הדין מטעם המזכירות אל עו"ד גנון-ברוך או אל המערער. המחלוקת בין הצדדים אפוא כפי שהובאה לפני הרשמת היא בעניין המועד בו נודע למערער ולעו"ד גנון-ברוך על מתן פסק הדין, ונגזר מכך, המועד האחרון להגשת הערעור עליו. המשיב 8 טען בבקשתו כי ביום 24.5.2012 פנתה אליו עו"ד גונן-ברוך וציינה כי נודע לה מהמערער שניתן פסק הדין ובעקבות זאת ביום 25.5.2012 שלח לה המשיב 8 עותק של פסק הדין בדוא"ל. את טענה זו תמך המשיב 8 בעותק תכתובת זו ואחרות בינו ובין עו"ד גונן-ברוך. נוסף על כך טען המשיב 8 כי בשיחה שערך עם המערער בסמוך לאחר יום 24.5.2012 ידע המערער על תוכנו של פסק הדין ואף הקריא קטעים מתוכו. לפיכך, טען המשיב 8 טען כי יש לסלק את הערעור מאחר שהמועד האחרון להגשתו חלף. המשיבים 1, 3, 9, 25, ו-28 הצטרפו לבקשה ואילו המערער התנגד לה בטענה כי על פי דבריה של עו"ד גנון-ברוך פסק הדין הומצא לה ביום 17.6.2012 וכן צרף לתגובתו בקשה "למען הזהירות" להארכת מועד להגשת ערעור (בקשה נפרדת שהגיש קודם לכן נדחתה מן המרשם). 3. בפסק דינה מיום 27.3.2013 קיבלה הרשמת את בקשת המשיב 8 והורתה למחוק את הערעור על הסף. תחילה ציינה הרשמת כי אין מחלוקת שמזכירות בית המשפט המחוזי בתל אביב לא המציאה אל המערער או אל עו"ד גונן-ברוך את פסק הדין. ואולם השאלה הנבחנת במקרה דנן אינה תחולתו של כלל ההמצאה אלא מהו מועד ה"ידיעה" שיפתח את מניין הימים להגשת הערעור. הרשמת קבעה כי אין מחלוקת על כך שביום 25.5.2012 הומצא אל עו"ד גנון-ברוך עותק מלא של פסק הדין, לאחר שזו פנתה אל המשיב 8 בטענה כי שמעה מן המערער שניתן פסק דין. על כן, בשים לב לכך שעו"ד גנון-ברוך ביקשה כי החלטות יישלחו אליה באמצעות הדוא"ל ולכך שהמערער הוא שפנה אליה בעניין פסק הדין, מושתק המערער מלהעלות טענה כי במועד זה לא התגבשה ידיעה מחייבת על אודות פסק הדין, וטענה שכזו אינה דרה בכפיפה אחת עם חובתו של בעל דין לנהוג בתום לב. הרשמת דחתה בנוסף את טענת המערער שלפיה הוא לא היה מכותב להודעות הדוא"ל וכן עותק של פסק הדין לא הגיע לידיו, הואיל והוא היה מיוצג על ידי עו"ד גנון-ברוך ואף פנה אליה מיוזמתו בעניין זה. לפיכך קבעה הרשמת כי המועד להגשת הערעור תם ביום 9.7.2012 ומשכך הוא הוגש באיחור. יתר על כן, הוסיפה הרשמת ודחתה בפסק דינה את בקשתו של המערער להארכת המועד להגשת הערעור. הרשמת קבעה כי המערער ידע בשעתו כי ניתן פסק הדין כאשר פנה לעו"ד גנון-ברוך בעניין והוא לא הסביר מדוע לא שב ופנה אליה לאחר שהיא פנתה אל המשיב 8. כמו כן ציינה הרשמת כי לא צוין בפניה המועד שבו שכר המערער את שירותיו של בא כוחו החדש לאחר שנודעה לו תוצאת פסק הדין. כמו כן, מבקשתו של בא כוחו החדש לעיין בתיק בית המשפט המחוזי שנומקה בצורך לבחון להגיש ערעור שהוגשה רק ביום 23.7.2012 נראה כי המערער פנה לקבלת ייצוג חדש בחלוף המועד להגשת ערעור. הרשמת קבעה כי האיחור בהגשת ההליך נעוץ בהתנהלותו של המערער שידע כי ניתן פסק הדין, פנה אל עו"ד גנון-ברוך בעניין וכן שוחח עם המשיב 8, כך על פי תצהירו של זה, ואולם שכר שירותיו של עורך דין רק בחלוף חודשיים, וזה – רק בחלוף חודשיים נוספים – פנה אל עו"ד גנון-ברוך בשאלה מתי הומצא לידיה פסק הדין. משלא הוסברה השתהות זו, נקבע כי המערער לא הוכיח קיומו של "טעם מיוחד" הנדרש לשם קבלת ארכה להגשת ההליך. 4. מכאן הערעור שלפניי שבו טוען המערער כי עו"ד גנון-ברוך מסרה לו ולבא כוחו בעל פיה בפגישה שנערכה בנוכחותה ביום 2.7.2012 (כאשר שהתה בארץ לרגל חופשה), הן בדוא"ל כי פסק הדין התקבל בידה לראשונה ביום 17.6.2012. כן נטען כי שגתה הרשמת בקובעה כי המערער פנה אל בא כוחו לאחר שהמועד האחרון להגשת הערעור חלף. עוד טוען המערער כי מבדיקה שערך עם רשות הדואר נמצא שפסק דינו של בית המשפט המחוזי נשלח ביום 6.6.2012 אך הוחזר לשם ככל נראה משום שעו"ד גנון-ברוך לא שהתה בארץ. עוד מוסיף המערער וטוען כי הוא סמך על עו"ד גנון-ברוך שייצגה אותו לאורך כל ההליך בבית המשפט המחוזי. הוא מוסיף כי איננו זוכר אם שוחח עם המשיב 8 בנוגע לפסק הדין וכל שהיו בידיו הם "רסיסי מידע חלקי" על פסק הדין. כמו כן טוען המערער כי שגתה הרשמת בקובעה כי הוא ידע "בזמן אמת" על נתינתו של פסק הדין וכן כי הגשת הערעור באיחור לא נובעת ממסירת המידע בעניין תאריך המצאתו של פסק הדין. יתר על כן טוען המערער כי המועד להגשת הערעור נמנה מיום המצאתו כדין של הפסק ולכן בכל מקרה הוגש הערעור במועד. המערער טוען עוד כי פסיקת הסעד של סילוק על הסף תיעשה לעיתים רחוקות ובמקרים חריגים ובנסיבות אלה ולכל היותר ניתן היה לפסוק לחובתו הוצאות כתנאי להגשת הערעור. המערער מוסיף כי מצבו הבריאותי אינו תקין וכי פסק הדין מטיל עליו חבות אף על פי שהוא מילא את תפקידו בהתנדבות, במסגרתו נפל קורבן להונאה שבוצעה לטענתו כלפי המשיבה 1. 5. לפניי ניצבות תגובותיהם של המשיב 8 ושל המשיבים 9-42 המתנגדים לערעור. המשיב 8 טוען בתגובתו כי עו"ד גנון-ברוך היא זו שפנתה אליו בבקשה לקבל עותק של פסק הדין לאחר שהמערער הפנה את תשומת לבה לכך. ואולם, טוען המשיב 8 כי הואיל והמערער מצדו מעולם לא הציג בפני בית המשפט את הודעת הדואר האלקטרוני ששלח אל עו"ד גנון-ברוך המתייחסת לדברים אלה, נשמטת הקרקע תחת טענותיו כי הוא לא שמר על קשר עם עו"ד גנון-ברוך וכן כי ידיעותיו על אודות פסק הדין התמצו ב"רסיסי מידע". נוסף על כך טוען המשיב 8 כי יום לאחר שפנתה אליו עו"ד גנון-ברוך כאמור הוא השיב לה הודעת דוא"ל מטעמו לה צרף עותק של פסק הדין חתום על ידי כבוד השופט פרגו. ימים ספורים לאחר מכן, הוא שוחח עם המערער, שהפגין ידע ובקיאות בפסק הדין והקריא בכעס קטעים הימנו "כאדם שפסק הדין מצוי ברשותו" ואילו המערער לא הכחיש טענה זו. כמו כן טוען המשיב 8 כי המערער טען בערעור לעובדות חדשות, בין היתר בעניין מצבו הרפואי וכן צרף לו, שלא כדין, גם ראיות חדשות. עוד טוען המשיב 8 כי הרשמת עשתה חסד עם המערער בבוחנה את בקשתו להארכת המועד אף שהיא הוגשה שלא כדין. עוד מתנגד המשיב 8 לטענת המערער כי הוא פעל בחוסר תום לב וכן הוא מבקש להתחשב בזכות המשיבים שלא להיות מוטרדים בהליכים משפטיים שהפכו חלוטים. המשיבים 9-42, המיוצגים על ידי פרקליטות המדינה סומכים ידיהם גם כן על מסקנת הרשמת בציינם כי הערעור הוגש באיחור משמעותי. נטען כי נוכח נסיבות העניין ומשכו של האיחור בהגשת הערעור, צדקה הרשמת בדחותה את בקשת המערער להארכת המועד להגשתו, משלא הוכח "טעם מיוחד" להתיר את הגשתו באיחור וזאת אף אם שהתה בא כוחו של המערער בחו"ל. עוד נטען כי המערער ידע בפועל כי בחודש מאי 2012 ניתן פסק הדין בתיק ועל כן טענתו שעו"ד גנון-ברוך הטעתה אותו אין מקומה בהליך דנן. כמו כן נטען כי להתנהלותו של המשיב 8 במסגרת התכתובות עם עו"ד גנון-ברוך אין כל נפקות כלפי המערער. 6. לאחר שעיינתי בערעור ובתגובות לו, על נספחיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. אפתח ואומר כי המקרה דנן אינו חוסה תחת אותם מקרים חריגים בהם תתערב ערכאת הערעור בהחלטת רשם, משלא הוכח כי בפסק דינה, חרגה הרשמת ממתחם שיקול הדעת הרחב המוקנה לה, במידה שתצדיק התערבותי (וראו בש"א 4747/05 ראובן פלד עבודות בניין בע"מ נ' בית הארחה – מעלה החמישה (לא פורסם, 29.8.2005); בש"א 7622/12 לוי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (11.11.2012) (להלן: עניין לוי)). 7. זאת ועוד; גם לגוף העניין לא ראיתי עילה לסטות מהחלטת הרשמת. השאלה שעמדה במחלוקת לפני הרשמת, היא אימתי החל מניין התקופה שעמדה לזכות המערער להגשת הערעור; האם ביום 25.5.2012, כפי שטוען המשיב 8, ולחלופין ביום 17.6.2012, כטענת המערער? בפסק דינה, ביכרה הרשמת את עמדתו של המשיב 8. דומני כי המערער לא הציג טעם מבורר לשנות מקביעה זו. אכן, המקרה שלפנינו מכיל נסיבות מיוחדות שבהן פנתה באת כוחו הקודמת של המערער אל בית המשפט בבקשה שפסק הדין יומצא אליה באמצעות הדוא"ל, משום שהיא התכוונה לצאת אל מחוץ לארץ לתקופה ממושכת. כפי שעמדה על כך הרשמת, נניח שמזכירות בית המשפט לא המציאה לעו"ד גנון-ברוך את פסק הדין. ואולם, עותק של פסק הדין התקבל בידיה של עו"ד גנון-ברוך עוד ביום 25.5.2012 באמצעות הדוא"ל ששלח אליה המשיב 8. עם זאת טוען המערער כי יש למנות את המועד להגשת הערעור מיום 17.6.2012, הוא המועד שלגביו טענה עו"ד גנון-ברוך בפניו כי פסק הדין הומצא לה. תחילה, איני יכול להתעלם מכך שהודעת הערעור כוללת טענות עובדתיות חדשות וראיות חדשות שלא הובאו לפני הרשמת. כך, מציין המערער לראשונה בהודעת הערעור כי הפגישה בינו, בין בא כוחו ובין עו"ד גנון-ברוך נערכה ביום 2.7.2012 ואף מצרף תדפיס מלוח השנה הממוחשב של בא כוחו; כמו כן מצרף המערער לצורך הוכחת טענותיו תדפיס נוסף אשר למועד שבו נפתח תיק בעניינו במשרדו של בא כוחו החדש ועוד מוסיף המערער ומצרף תדפיסים רפואיים אשר למצבו הרפואי. אין בידי לקבל ראיות חדשות אלה שחלקן מתייחס לאירועים שאירעו זה לפני כשנה, מכיוון שכלל לא הובהר מדוע הן מוגשות כעת לראשונה כאשר סביר להניח כי הן היו בחזקתו בזמן שהגיש את תגובתו בהליך בפני הרשמת ולכל הפחות ניתן היה לאתרן בשקידה סבירה (ראו תקנה 457(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; עע"ם 5447/06 דב גראו חברה לבנין ופיתוח בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה – השומרון (14.12.2008); עניין לוי). בנוסף לכך, אכן, עולה סתירה באשר למועדים השונים לגבי המועד שבו התקבל פסק הדין בידי עו"ד גנון-ברוך. על כך גם עמדה הרשמת בפסק דינה. ואולם מאחר שפסק הדין הומצא מטעם המשיב 8 אל עו"ד גנון-ברוך ביום 25.5.2012, הרי שטענותיו לפיהן היא מסרה לו מידע מוטעה, אינן מאריכות אוטומטית את מועד הגשת הערעור. אעיר כי חרף טענותיו של המערער אין בפנינו את עמדתה של עו"ד גנון-ברוך (והשוו לעניין הדרישה בהליך פלילי כלפי הטוען לכשל בייצוג להביא את עמדתו של בא כוחו בהליך הדיוני לטענה זו – ע"פ 6106/09 מטר נ' מדינת ישראל (6.9.2012)). לפיכך כל שניתן למצוא בהטעיה הנטענת אשר למניין המועדים הוא נימוק לבקשה להארכת מועד להגשת הערעור (והשוו ב"ש 151/81 בודנר נ' צוקברג, פ"ד ל"ה(ג) 676, 678 (1981)) ואולם ספק רב אם הדברים מגלים עילה לכך. המערער ידע בחודש מאי 2012 כי ניתן פסק הדין בעניינו. נוסף על כך אין בנמצא הצהרה של המערער כי הוא מכחיש את האמור בתצהירו של המשיב 8 אשר לשיחה שניהלו בשלהי חודש מאי 2012 על אודות פסק הדין. כל שטוען המערער באשר לכך כי הוא אינו זוכר וכי נודע לו "בעמימות" על פסק הדין. כמו כן המערער לא הוכיח כי פעל בשקידה סבירה לברר על אודות פסק הדין, בהינתן שעוד בחודש מאי 2012 הוא ידע על דבר קיומו. נוכח מכלול הנסיבות אין להתערב בהחלטת הרשמת שלא ליתן למערער ארכה להגשת ההליך. יתר על כן יש לדחות את טענת המערער כי מועד הגשת הערעור טרם חלף משום שבכל מקרה טרם בוצעה לו המצאה כדין של הפסק, שכן ממילא כאשר פונה המערער בבקשה להארכת מועד להגשת הערעור חזקה כי המסמכים הומצאו לו כדין ולכן הוא מושתק מלטעון לפגם בהמצאה (ראו חמי בן נון וטל חבקין הערעור האזרחי 170 (מהדורה שלישית, 2012) (להלן: בן נון וחבקין); ה"מ 578/78 עזרא נ' "מרבק" תעשיות בע"מ (1970) פ"ד לג(1)70 (1970); רע"א 46/91 פיש נ' פיש (21.5.1991)). 8. לסיום, לא למותר לשוב ולהדגיש את הכלל שלפיו נדרשים בעלי הדין לעמוד במועדים הקבועים בחוק ובתקנות. בכך יש כדי להבטיח את עיקרון סופיות הדיון ואת הגשמתן של היעילות ושל הוודאות המשפטית. זאת ועוד; הקפדה על עמידה במועדים בהליך השיפוטי נחוצה גם נוכח העומס הכבד שמערכת המשפט נתונה תחתיו. חריגה מכללים אלה, עשויה לפגוע בזכויות דיוניות של בעלי הדין ולעיתים אף באינטרס הציבורי כולו (ראו: רע"א 1778/07 עופר נ' דיין (1.3.2007); בש"א 2399/11 זנגריה נ' זנגריה (30.3.2011); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 768 (2009); בן נון וחבקין 151)). סיכומם של דברים, הערעור נדחה. בנסיבות הענין אין צו להוצאות. ניתן היום, י"ז בתמוז התשע"ג (25.6.2013). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13029130_H02.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il