יוסף גנגינה נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 2910/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2910/11 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט א' רובינשטיין המערער: יוסף גנגינה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז, מיום 28.2.2011, בת"פ 10695-02-09, שניתן על ידי השופטת ז' בוסתן תאריך הישיבה: ט"ו באלול התשע"א (14.09.11) בשם המערער: עו"ד אלי כהן בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: עו"ד זיו אריאלי גב' דנה הלוי פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. המערער, יוסף גנגינה, היה בזמנים הרלבנטיים לערעור זה בעלים של חברת שמירה. בכתב אישום שהוגש נגדו לבית המשפט המחוזי מרכז, מתוארים ארבעה אירועים להם מכנה משותף – סחיטה באיומים. א) בחודש נובמבר 2006 פנה המערער לגבי גבסו שהחל בפרויקט בניה בפתח-תקוה, ומשזה האחרון סרב להצעה נגרמו חבלה בצנרת המים ונזק בשווי של כ-10 אלפים ₪. בעקבות כך הסכים גבסו לשכור את שרותי השמירה של המערער, תמורת סכום של 5000 ש"ח לחודש. ב) בשנת 2005 פנה המערער למנהל מחלקת הבטחון של חברה שעסקה בהקמת בניין בפתח-תקוה, והכריז באוזניו: "אני שומר פה, אם לא אני אף אחד לא שומר פה". בתאריך 8.1.06, ובעקבות סירוב החברה לשכור את שרותיו של המערער, נגרם נזק למבנה המשרדים שלה בשווי של אלפי שקלים. ג) בשנת 2006 החל גד נחמני לבצע עבודות תשתית עבור עירית פתח-תקוה. באחד הימים הגיע המערער עם אחר למקום בו עבד נחמני עם טרקטור, והבהיר לו כי באותה שכונה אין מבצעים עבודות ללא הסכמתו, ואת זו התנה בכך שישולם לו סכום של כסף, ולחילופין, שהוא יצורף כשותף. ד) בתאריך 30.10.07 הגיע המערער ואחר למשרדה של חברה באזור סגולה בפתח-תקוה, ודרש ממשה ברגר להחזיר להם חוב שכביכול חב להם בסך 10,000 ₪. ברגר, שלא הכיר את השניים ולא ידע על קיומו של חוב, דרש מהם לעזוב את המקום, ובתגובה הם איימו לפגוע בו. 2. בגדרו של הסכם טיעון אותו גיבשו הצדדים, הודה המערער בעובדות שיוחסו לו, ובעקבות כך הורשע בשלוש עבירות של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 לחוק העונשין, ואיומים לפי סעיף 192 לחוק. מכח הסכמת הצדדים, עתרה המשיבה לדון את המערער ל-15 חודשי מאסר, בעוד שההגנה היתה רשאית לטעון לעניין זה כהבנתה. עוד הוסכם, כי המערער ישלם פיצוי בסך 42 אלף ש"ח וקנס בסך 58,000 ש"ח. בעקבות כך נדון המערער ל-12 חודשי מאסר, 10 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב בקנס ופיצוי בסכומים עליהם הוסכם. בערעור שבפנינו מבקש המערער כי נקל ברכיב המאסר שבעונש ונמיר אותו בעבודות שרות, ולכך אין בידינו להיעתר. המערער חטא בעבירות שחומרתן מופלגת. הוא ניסה שלא כדין לכפות את שרותיו על אנשים מן הישוב, תוך שהוא מאיים כי אם ידחו אותו, ייגרם להם נזק, ולפחות באחד המקרים עשו האיומים את שלהם. למרבה הדאבה, תופעות מסוג אלו בהן חטא המערער, שוב אינן נדירות במקומותינו, ועל כן היה מצווה בית המשפט לכלול בעונש רכיב של מאסר ממש במטרה להרתיע את היחיד והרבים. להשקפתנו, העונש שהוטל על המערער הנו מתון ביותר נוכח חומרת מעשיו, ועל כן לא ראינו מקום לשנות ממנו. הערעור נדחה. המערער יתייצב לשאת בעונשו ביום כ"ה בתשרי התשע"ב (23.10.11), במזכירות בית המשפט המחוזי מרכז, עד השעה 10:00. ניתן היום, ט"ו באלול התשע"א (14.09.11). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11029100_O06.doc אז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il