פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2903/12

ורד פנחסי בנימין נ. שר הפנים

העותרים ביקשו להורות למשרד הפנים להסדיר את מעמדו של העותר בישראל ולאפשר לו לקבל טיפול רפואי.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 22/05/2012 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2903/12 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה איחוד משפחות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו להורות למשרד הפנים להסדיר את מעמדו של העותר בישראל ולאפשר לו לקבל טיפול רפואי.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2903/12

ורד פנחסי בנימין נ. שר הפנים

העותרים ביקשו להורות למשרד הפנים להסדיר את מעמדו של העותר בישראל ולאפשר לו לקבל טיפול רפואי.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותרים, אזרחית ישראלית ותושב האזור, עתרו לבג"ץ בבקשה להסדיר את מעמדו של העותר בישראל ולאפשר לו לקבל טיפול רפואי למחלת הסרטן. המדינה טענה כי העותרים לא השלימו את הליך הגשת המסמכים הנדרש ולא פנו למשרד הפנים כראוי לפני העתירה. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף בקובעו כי קיימת ערכאה מוסמכת אחרת – בית המשפט לעניינים מינהליים – לדון בבקשות מסוג זה לפי חוק האזרחות. לפיכך, נקבע כי העתירה הוגשה בטרם עת וכי על העותרים למצות את ההליכים בערכאה המתאימה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ע' ארבל, א' רובינשטיין, צ' זילברטל
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • ורד פנחסי בנימין
  • עואודה מוחמד מחמוד

נתבעים

  • שר הפנים
  • היועץ המשפטי לממשלה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר זכאי למעמד בישראל מכוח נישואיו לאזרחית ישראלית.
  • העותר זקוק לטיפול רפואי דחוף עקב מחלת הסרטן.
  • העותר נרדף באזור מגוריו בשל סיוע לכוחות הביטחון.
טיעוני ההגנה
  • העותרים לא המציאו את כלל המסמכים הנדרשים להליך איחוד משפחות.
  • העותרים לא פנו למשיב בבקשה מסודרת בטרם הגשת העתירה.
  • קיימת סמכות עניינית לבית המשפט לעניינים מינהליים לדון בבקשות לפי סעיף 7 לחוק האזרחות.
מחלוקות עובדתיות
  • האם מוצו ההליכים המנהליים מול משרד הפנים.
  • האם העותר זכאי למעמד מכוח נישואין או מאויימות.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • תגובת המשיבים המצביעה על אי-המצאת מסמכים ואי-מיצוי הליכים.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 2903/12 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2903/12 לפני: כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט צ' זילברטל העותרים: 1. ורד פנחסי בנימין 2. עואודה מוחמד מחמוד נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. היועץ המשפטי לממשלה עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרים: עו"ד ל' ראסם בשם המשיבים: עו"ד ע' אפשטיין פסק-דין 1. עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותרים שנורה למשיב 1 (להלן: המשיב) לפעול לזירוז הסדרת מעמדו של העותר 2, יליד 1960 ותושב האזור (להלן: העותר) בישראל; זאת מתוקף נישואיו לאזרחית ישראלית היא העותרת 1 (להלן: העותרת). וכי עד להסדרת מעמדו של העותר יינתן לו אישור זמני אשר יאפשר לו לקבל טיפולים רפואיים בישראל בעקבות מחלת הסרטן בה חלה. 2. כעולה מן העתירה, העותרים, המתגוררים בבאר-שבע, נישאו זו לזה בשנת 2000, ולהם ארבעה ילדים משותפים. נטען, כי העותר נכנס לשטחי מדינת ישראל - ככל הנראה מחברון – כיוון שנרדף באזור על רקע סיועו לכוחות הבטחון. יצוין, כי מתגובת המשיבים עולה, כי בשנת 2005 החליטה ועדת מאויימים לא להנפיק לעותר היתרי שהייה (אשר הונפקו לו בעבר), אך לאחר החלטה זו העותר לא פנה לוועדה פעם נוספת. כאמור, בפנינו עיקר טענותיו של העותר נסבות על זכותו למעמד מכוח נישואיו לעותרת, ולא על רקע טענות מאויימות או סיוע לכוחות הבטחון. 3. לאחר העיון בבקשה, בתגובת המשיבים ובתגובה לה שהגישו העותרים, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. כפי שגם עולה מתגובת המשיבים, אף שבעתירה עולות טענות רבות כלפי חוקתיות חוק האזרחות, התשי"ב-1952, הרי שבפועל עיקר העתירה נוגעת להחלתו של סעיף 7 לחוק האזרחות בעניינם. דא עקא, שעל-פי סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 ופרט 12(2) לתוספת הראשונה לאותו חוק - עתירות בנוגע לסעדים או החלטות המבוססות על סעיף 7 לחוק האזרחות יידונו בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים. מכאן, כי לעותרים קיים סעד חלופי בדרך של פנייה לבית משפט לענינים מינהליים (ראו למשל בג"ץ 9600/09 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר הפנים (לא פורסם, 2.2.2010) בג"ץ 4372/09 דבאקי נ' שר הפנים (לא פורסם, 9.7.2009)) ומשקיימת ערכאה שיפוטית המוסמכת לדון בבקשתם העותרים, לא ייעתר בית משפט זה לבקשתם (ראו בג"ץ 9840/08 אנור ואח' נ' משרד הפנים (לא פורסם, 31.5.2010) וההפניות שם). 4. יצוין, כי מתגובת המשיבים עולה, כי העותרים אמנם פתחו בעבר בהליך לאיחוד משפחות, אך כיוון שלא המציאו את כלל המסמכים הנדרשים - לא התקבלה החלטה בבקשתם והם גם לא פנו למשיב בנוגע לבקשתם בטרם הגשת העתירה. מטעם זה אין לשלול את האפשרות שהפנייה לערכאות המשפטיות מוקדמת. ניתן היום, ‏כ"ט באייר התשע"ב (‏21.5.2012). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12029030_L08.doc סח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il