תאופיק חביב אללה נ. יורופן גי אר בע"מ

5 1 בבית המשפט העליון רע"א 2900/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקשים: 1. תאופיק חביב אללה 2. נזמי חביב אללה נ ג ד המשיבים: 1. יורופן גי אר בע"מ 2. אגו ד.א בע"מ בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בת"א 26552-03-22 מיום 10.4.2022 שניתנה על ידי כבוד השופט י' אברהם בשם המבקשים: עו"ד חביב אללה ערפאן בשם המשיבה 1: עו"ד שמואל להב פסק-דין לפניי בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט י' אברהם) בת"א 26552-03-22 מיום 10.04.2022, בגדרה נעתר בית המשפט לבקשה למתן סעד זמני מסוג צו מניעה למימוש משכון – וזאת בכפוף להפקדת סך של 208,333 ש"ח מדי חודש, במשך 24 חודשים (סה"כ 5 מיליון ש"ח), על-ידי המבקשים (להלן: הבקשה). למען שלמות התמונה יצוין, כי בצידה של הבקשה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור דנא (להלן: הבקשה לעיכוב ביצוע) – לה נעתר השופט ש' שוחט בהחלטתו מיום 17.05.2022. בהינתן שהמסכת העובדתית פורטה בהרחבה בהחלטתו של השופט ש' שוחט, אעמוד עתה על עיקריה בלבד. עיקרי המסכת העובדתית ביום 13.03.2022 הגישו המבקשים תביעה למתן סעד הצהרתי לפיו יוצהר על ביטול שלוש הודעות משכון שנרשמו על חלקה 119 שבגוש 16948 שבבעלותם (להלן: הנכס), בימים 09.06.2021, 30.06.2021 ו-02.03.2022. טענתם העיקרית של המבקשים, היא כי חתימתם על שטר המשכון מכוחו נרשמו המשכונות הנ"ל זויפה על-ידי המשיבה 1 (להלן: יורופן) – לטובתה נרשם המשכון – וזאת לשם הבטחת חוב בסך 5 מיליון ש"ח של המשיבה 2, המצויה בשליטתו המלאה של המשיב 3 (בנו של המבקש 1). בד בבד עם הגשת התביעה, הגישו המבקשים בקשה "דחופה להשהיית הליכי מימוש משכון" (להלן: הבקשה למתן סעדים זמניים) במעמד צד אחד – לה נעתר השופט י' אברהם בו יום, בכפוף להפקדת עירבון בסך 20,000 ש"ח. עם זאת, בעקבות בקשה שהוגשה מצד המבקשים ובה הוצג מצבם הכלכלי הרעוע (קיום מקצבת זקנה והבטחת הכנסה), ביום 15.03.2022 הורה בית המשפט על המרת העירבון בערבות צד ג'. ביום 10.04.2022 נערך דיון במעמד הצדדים בבקשה למתן סעדים זמניים, במסגרתו נחקרו המבקשים, מנהל יורופן וכן עו"ד מוחמד אבו ליל (להלן: עו"ד אבו ליל) – אשר נטען כי במשרדו חתמו המבקשים על הודעת המשכון. בתחילה, עו"ד אבו ליל אמנם העיד כי המבקש 1 לא חתם על הודעת המשכון וכי הוא אינו זוכר אם המבקש 2 חתם בפניו אם לאו; אולם, בהמשך, לאחר שרוענן זכרונו לכאורה באמצעות מסמכים שונים, שינה עו"ד אבו ליל את גרסתו והעיד כי המבקשים אכן חתמו בפניו על הודעת המשכון. החלטת בית משפט קמא נוכח עדותו של עו"ד אבו ליל, כמו גם חשיפתה של היכרות מוקדמת בין המבקש 1 לנציגי יורופן (בניגוד לאמור בתצהירו), קבע בית המשפט המחוזי כי סיכויי הצלחת התביעה "אינם גבוהים". לעניין השיקול בדבר מאזן הנוחות, עמד בית המשפט המחוזי על האינטרסים המנוגדים בנסיבות המקרה. מחד גיסא, הפגיעה הצפויה למבקשים ממימושו של הנכס – הגם שאין בתצהיריהם טענה לפיה הנכס משמש למגוריהם או מגורי אחרים; ומאידך גיסא, הירידה בסיכויי יורופן לגביית החוב בסך של למעלה מ-5 מיליון ש"ח, לצד הגדלת החוב בשל צבירת הריבית העתידית. לאחר בחינת השיקולים השונים, קבע בית המשפט המחוזי כי צו המניעה הארעי שניתן במעמד צד אחד יעמוד בתוקפו – ובלבד שהמבקשים יפקידו מדי חודש סכום של 208,333 ש"ח, בהתאם להסדר פריסת החוב שנחתם בין יורופן לבין המשיבה 2. בכך, סבר בית המשפט המחוזי כי יימנע מימושו של הנכס, מבלי שהדבר יפגע בהליך החזר החובות שזכה להסכמתה של יורופן. הבקשה לעיכוב ביצוע בהחלטתו מיום 17.05.2022, נעתר השופט ש' שוחט לבקשת המבקשים לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי עד להכרעה בבקשת רשות הערעור. בתוך כך נקבע, כי דחיית הבקשה למתן צו עיכוב ביצוע תביא למעשה להפיכת בקשת רשות הערעור לתיאורטית גרידא – וזאת בהיעדר יכולתם של המבקשים לשאת בתשלום החודשי בו התנה בית המשפט המחוזי את מתן הסעד הזמני, בשים לב למצבם הכספי הרעוע. כך הודגש, כי המבקשים אינם צד להסכם ההלוואה עם יורופן, וכי בהתאם לתצהיר שהגישו לבית המשפט המחוזי במסגרת בקשתם להמרת העירבון לערבות צד ג' – אין בבעלותם נכסים כלשהם (לרבות חשבונות בנק) למעט בית מגוריהם. כן בואר, כי המבקשים אמנם לא טענו כי הם מתגוררים בנכס, אולם מפרוטוקול הדיון שנערך בפני בית משפט קמא עולה, כי על הנכס הוקמו דירות מגוריהם של ילדי המבקש 1 – ולפיכך מימושו יביא לפינויים, כמו גם לפינוי משפחותיהם. לצד האמור, ומבלי לקבוע מסמרות, עמד השופט ש' שוחט על שני הקשיים הטמונים בערובה שנקבעה על-ידי בית המשפט המחוזי. הראשון, הפגיעה בזכות הגישה לערכאות שתיגרם למבקשים נוכח אי-יכולתם לעמוד בתשלום החודשי שנקבע; והשני, חוסר ההלימה שבין הערובה שנקבעה לבין הנזק הצפוי ליורופן בגין עיכוב הביצוע. זאת, בהינתן שלא הובהר אופי הקשר שבין סיכויי גביית החוב לבין הערובה שנקבעה או פשר החשש שמא החוב יגדל נוכח הוראות שערוכו – בשים לב לכך שתשלומי המבקשים יופקדו בקופת בית המשפט, ולכן ממילא מתעורר צורך בשערוך החוב. טענות הצדדים לטענת המבקשים, החלטת בית המשפט המחוזי עולה כדי עיוות דין, שכן זו תביא, הלכה למעשה, לחסימת גישתם לערכאות. כך נטען, כי שגה בית המשפט המחוזי שעה שהטיל על המבקשים לשרת את חובה של המשיבה 2 כלפי יורופן – וזאת חרף העובדה כי הם כלל אינם צד להסכם ההלוואה. בהתאם, אין בהיכרות המוקדמת שבין המבקש 1 לנציגי יורופן, כמו גם בביקורו במשרדי יורופן, כדי "לקשור" את המבקשים לחוב המשיבה 2 ולהופכם לצד להסכם ההלוואה. עוד צוין, כי בית המשפט המחוזי התעלם מן העובדה כי שלושה מבניו של המבקש 1 מתגוררים בנכס יחד עם משפחותיהם מזה שנים רבות; וכן, מנסיבותיהם האישיות, הכלכליות והרפואיות של המבקשים – אשר הובאו לידיעתו של בית המשפט במסגרת בקשתם להמרת הערבון לערבות צד ג'. מנגד, יורופן טוענת כי המקרה דנן אינו נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותה של ערכאת הערעור. כך נטען, כי לצד חוסר ניקיון הכפיים שבהתנהלות המבקשים, הטענה בדבר מגורי בניו של המבקש 1 בנכס היא טענה חדשה שהועלתה רק בשלב בקשת רשות הערעור – וממילא אלו מהווים ברי רשות בנכס הניתנים לפינוי בכל עת. זאת, בין היתר, בשים לב להיעדר כל הצהרה בדבר קיומו של נזק בלתי הפיך לילדי המבקש 1 בשל פינויים מן הנכס. כן פורט, כי אין בעובדה שהמבקשים נהנים מקצבה זקנה, כמו גם ממצבם הרפואי, כדי ללמד דבר ביחס למצבם הכלכלי. עם זאת הודגש, כי בהנחה שהמבקשים יזכו בתביעתם, יורופן תעביר לחזקתם את הכספים שיתקבלו ממימוש הנכס – וכי היא אף מוכנה להמציא בטחונות לשם כך כבר בשלב זה בהליך. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובטיעוני הצדדים, החלטתי לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 149 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) ולדון בבקשה דנא כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל, וזאת מהטעמים שיפורטו להלן. הלכה היא, כי שיקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע להחלטות שעניינן מתן סעד זמני הוא רחב, ועל-כן ערכאת הערעור תתערב בו לעיתים נדירות בלבד (רע"א 4086/18 קוטינה נ' סיאם, פסקה 11 (25.06.2018)). בבואו להכריע אם יש מקום להתנות את הסעד הזמני בהפקדת ערובה נוספת מכוח תקנה 96 לתקנות סדר הדין האזרחי, על הערכאה הדיונית להתחשב במגוון שיקולים, ובהם – טיב הנזקים הצפויים למשיבים; טיב הנזק הצפויים למבקש הסעד; וכן למצבו הכלכלי של מבקש הסעד (רע"א 8010/08 פלקסר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ, פסקה 7 (26.03.2009); רע"א 5780/19 גרינשפון נ' בן הרוש, פסקה 11 (24.10.2019) (להלן: עניין גרינשפון); רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר, פ"ד נו(1) 529, 534 (2001)). תכלית הערובה שתיקבע כתנאי סף למתן הסעד הזמני, לשמש כמקור לפיצוי המשיבים בגין הנזק שייגרם להם עקב מתן הסעד הזמני, ולפיכך על תנאיה לעמוד בקשר ישיר עם אופי הנזק כאמור (ראו: תקנה 96(א) לתקנות סדר הדין האזרחי; רע"א 5570/20 מורפוט בע"מ נ' אמיר פ"ת (1987) נאמנות והשקעות בע"מ, פסקה 9 (24.08.2020); עניין גרינשפון, פסקה 11; דודי שוורץ "סעדים זמניים – קווים מנחים להפעלת שיקול הדעת השיפוטי" מחקרי משפט יג(2) 441, 456 (1996)). אשר לטיב הנזקים הצפויים ליורופן – מצאתי כי מדובר בריבית הנוספת על קרן ההלוואה (בסך 5 מיליון ש"ח) ביחס לתקופה בה יעוכב מימוש הנכס. בהקשר זה, מקובלת עליי עמדתו של השופט ש' שוחט בדבר חוסר ההלימה שבין הנזק הצפוי ליורופן לבין אופי הערובה שנקבעה. בתוך כך, חיוב המבקשים בהפקדת תשלום חודשי בסך 208,333 ש"ח במשך 24 חודשים (סך של 5 מיליון ש"ח) יבטיח למעשה את פירעון קרן ההלוואה, היינו ריפויו של נזק צופה פני עבר. זאת, בעוד שתכלית הערובה היא להבטיח את פירעון הריבית על קרן ההלוואה ביחס לתקופת עיכוב הביצוע, ובכך לרפא נזק צופה פני עתיד. וממילא, הערובה שנקבעה לא תביא להפחתת הריבית העתידית – וזאת היות שבית המשפט המחוזי הורה על הפקדת התשלומים בקופת בית המשפט (פסקה 28 להחלטת בית משפט קמא). אשר לטיב הנזקים הצפויים למבקשים – חרף רצונו של בית המשפט המחוזי למנוע את מימוש הנכס (שם), לא מן הנמנע כי הערובה שנקבעה תביא דווקא לתוצאה זו (או למכירת בית מגוריהם), בבחינת "שפיכת התינוק עם המים". זאת, בפרט, בהינתן האמור בתצהירי המבקשים מיום 15.03.2022 שהוגשו בגדרי בקשתם להמרת העירבון, מהם עולה כי אין בבעלותם נכסים כלשהם (לרבות חשבונות בנק) למעט בית מגוריהם. כן מצאתי להדגיש, כי בניגוד לעמדת יורופן, במהלך הדיון שנערך ביום 10.04.2022, טען בא-כוח המבקשים כי שלושה מבניו של המבקש 1 מתגוררים בקומות נפרדות בנכס (עמ' 15 ש' 15-13 לפרוטוקול). הגם שלא מדובר במבקשים עצמם, סבורני כי אין לראות בפינויים של ילדי המבקש 1 ומשפחותיהם מהנכס כפינוי של צד ג' נטול כל זיקה למבקשים; אלא, הדעת נותנת כי המגורים המשותפים מניבים תועלת נוספת, הן לילדי המבקש 1 ולמשפחותיהם והן למבקש 1, בה יש להתחשב בעת בחינת הנזקים הצפויים וקביעת גובה הערובה (עניין גרינשפון, פסקה 11). אשר למצבם הכלכלי של המבקשים – כאמור, מתצהירי המבקשים עולה כי אלו מתפרנסים מקצבת זקנה והבטחת הכנסה בהיקף של אלפי שקלים בחודש. ברי, כי סוגיה זו הייתה ידועה לערכאה הדיונית, אשר אף נעתר לעתירת המבקשים מיום 15.03.2022 להמרת העירבון בסך 20,000 ש"ח שנקבע כתנאי למתן הצו הארעי, בערבות צד ג'. בתוך כך, הותרת הערובה בסך 5 מיליון ש"ח שנקבעה על-ידי בית המשפט המחוזי על כנה משמעה הצבת מחסום בלתי-עביר בדרכם של המבקשים למיצוי זכויותיהם – וזאת בטרם נבחנו לעומק טענותיהם בדבר זיוף חתימתם ובטרם התקבלה הכרעה ביחס לזכויות הצדדים. בהינתן שתכלית הערובה לשמש כפיצוי "בשל כל נזק שייגרם למי שמופנה אליו הצו כתוצאה ממתן הצו הזמני" (תקנה 96(א) לתקנות סדר הדין האזרחי), ואילו אין במתן צו המניעה הזמני כדי לגרוע מתוקפו של המשכון הרשום לטובת יורופן על הנכס לשם הבטחת פירעון החוב – מצאתי להורות על ביטול הערובה. תחת זאת, סבורני כי דרך המלך במקרה כגון דא היא חיוב המבקשים בהפקדת ערובה בסך 100,000 ש"ח, הניתנת להמרה, מקצתה או כולה, בערבות צד ג'. בכך, יושג איזון ראוי בין האינטרסים המנוגדים של הצדדים – הבטחת פיצוי יורופן בגין נזקי עיכוב הביצוע מחד גיסא, והחשש מפני הטלתו של נטל כספי כבד מנשוא על המבקשים מאידך גיסא (תקנה 96(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי; עניין גרינשפון, פסקה 11). על יסוד מכלול הנימוקים שפורטו לעיל – ומבלי לנקוט כל עמדה ביחס לקביעות בית משפט קמא בדבר סיכויי תביעת המבקשים – הערעור מתקבל. צו המניעה הזמני שניתן על-ידי בית משפט קמא בהחלטתו מיום 10.04.2022 יעמוד בתוקפו עד למתן הכרעה בתביעת המבקשים, וזאת בכפוף להפקדת ערובה בסך 100,000 ש"ח, או ערבות צד ג' בסך של 100,000 ש"ח מצד אדם שאינו מצוי בהליכי חדלות פירעון. הפקדת הערובה (או הערבות) תיעשה תוך 30 ימים מהיום בקופת בית המשפט המחוזי. ככל שהמבקשים יחליטו על המרת הערובה בערבות צד ג', זהות הערב/ים תהא כפופה לאישורה של הערכאה הדיונית. בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות. ניתן היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22029000_C04.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1