חאתם עאטללה נ. מנהל הבחירות בירכא

19 1 בבית המשפט העליון בר"ם 290/19 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקש: חאתם עאטללה נ ג ד המשיבים: 1. מנהל הבחירות בירכא 2. ועדת הבחירות ירכא 3. והיב חביש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 3.1.2019 בעמ"ן 11330-12-18 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא ר' סוקול תאריך הישיבה: א' באדר א' התשע"ט (6.2.2019) בשם המבקש: עו"ד עמאד דקואר, עו"ד ג'לאל דקואר בשם המשיב 1: עו"ד מיכל דניאלי, עו"ד יונתן ברמן בשם המשיב 3: עו"ד שחר הופמן, עו"ד ענת לזר פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. הבחירות למועצה המקומית ירכא נוהלו תוך הפרה של הנהלים המחייבים, בעיקר בכל הנוגע לשמירה על חומרי ההצבעה לאחר השלמתה של ספירת הקולות. בשל כך, אף התגלו חומרי הצבעה מסוימים בפחי האשפה שבסמוך למטה של ועדת הבחירות, במקום שיועברו במלואם למשרד הפנים. האם בנסיבות העניין היה בליקויים החמורים שהתגלו כדי להצדיק את ביטול תוצאות הבחירות ועריכתן של בחירות חדשות? זוהי השאלה שבה נדרשנו להכריע. 2. במישור הפורמאלי, נדרשנו לשאלה זו בגדרה של בקשת רשות ערעור שנסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 3.1.2019 (עמ"ן 11330-12-18, סגן הנשיא ר' סוקול). דיני הבחירות לרשויות המקומיות 3. הבחירות לרשויות המקומיות מתנהלות בהתאם לכללים הקבועים בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הבחירות לרשויות המקומיות או החוק) והתקנות שהותקנו מכוחו – תקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן: תקנות הבחירות לרשויות המקומיות או התקנות). לצורכי ההליך הנוכחי לא נדרש פירוט מלא של כל הכללים החלים על ניהול הבחירות, ודי יהיה בהתייחסות קצרה לשלושה עניינים: ניהול הפרוטוקול בקלפיות במהלך יום הבחירות; הכללים החלים על שמירתם של חומרי ההצבעה; והעקרונות החלים על דיון בערעור בחירות. 4. ניהול פרוטוקול – סעיף 64(א) לחוק הבחירות לרשויות המקומיות קובע כי ועדת הקלפי תערוך פרוטוקול שיתעד את פתיחת הקלפי, את מהלך ההצבעה בקלפי ואת ספירת הקולות, וכן כי הפרוטוקול יועבר בסיומו של יום הבחירות למנהל הבחירות עם כל יתר חומרי ההצבעה. סעיף 64(ב) לחוק מוסיף וקובע כי הפרוטוקול ייחתם על ידי חברי ועדת הקלפי, כי כל אחד מחברי ועדת הקלפי, כל משקיף וכל חבר של ועדת הבחירות רשאי להוסיף בפרוטוקול את הערותיו, וכי אם לא חתם חבר ועדת הקלפי על הפרוטוקול, לא ייפגם הפרוטוקול בשל כך. על רקע זה, נקבע בפסיקה כי לפרוטוקול ניתן מעמד ראייתי מועדף (ראו: בר"ם 86/14 רשימת "בוחרים עפולה" נ' ועדת הבחירות המקומיות עפולה, פסקה 40 (3.3.2014)). 5. בתדריך למזכיר ועדת הקלפי שפרסם משרד הפנים לקראת הבחירות לרשויות המקומיות לשנת 2018 (להלן: התדריך למזכיר) צוין כי יש לפעול למילוי הפרוטוקול במתכונת אחידה באופן שישקף את כל המתרחש במקום הקלפי ובסביבתו במשך כל יום הבחירות, וכן הודגשה החשיבות של מילוי הפרוטוקול באופן תקין, מלא ובזמן אמת. כן צוין כי קיימים שני פרוטוקולים – פרוטוקול צהוב לתיעוד של מהלך ההצבעה וספירת הקולות עבור ראש הרשות, ופרוטוקול לבן לתיעוד של ספירת הקולות למליאת המועצה. כל אחד מהפרוטוקולים כולל גיליון למניין הקולות הכשרים וגיליון לרישום הקולות הפסולים. התדריך אף כלל הוראות ביחס לפרטים נוספים שיש לתעד בפרוטוקול, וביניהם: תחלופה של בעלי התפקידים בקלפי ופרטיהם, אירועים חריגים שהתרחשו בקלפי, שעת ההתחלה של ההצבעה בפועל בקלפי, מספר הבוחרים שהצביעו, סך כל הקולות הכשרים וסך כל הקולות הפסולים, סך כל המעטפות שיצאו מתיבת הקלפי, וכן הערה על אי-התאמה במקרה שבו מתגלה פער בין רשימות הבוחרים המצויים ב"אלפונים" שמשמשים את ועדת הקלפי. יצוין כי אלפונים אלה הם רשימות בוחרים הערוכות לפי סדר האל"ף-בי"ת, וכי לפי הנחיות משרד הפנים, בכל קלפי צריכים להימצא שני אלפונים, וכן "זהותון" – רשימת בוחרים נוספת המסודרת לפי מספרי תעודת הזהות של הבוחרים. 6. שמירה של חומרי ההצבעה – תקנה 30א(א) לתקנות הבחירות לרשויות המקומיות קובעת כי יש להעביר למנהל הבחירות את חומר ההצבעה העיקרי, שלפי תקנה 29א לאותן תקנות כולל את פרוטוקול ועדת הקלפי, גיליונות מניין הקולות, פרוטוקולים של הקולות הפסולים ורשימת הבוחרים; וכן את חומר ההצבעה הכללי – שלפי תקנות 17יא, 21א(א), 23(1), 24, 27(ב) ו-29א(2) לתקנות הבחירות לרשויות המקומיות מכיל את המעטפות הפסולות שהתגלו בבדיקה לפני תחילת ההצבעה, פתקי הצבעה שסומנו או לוכלכו והתגלו בבדיקות בתא ההצבעה במהלך ההצבעה, מעטפות הצבעה ופתקי הצבעה שנותרו ולא נעשה בהם שימוש, מעטפות פסולות שהתגלו במהלך ספירת המעטפות, מעטפות הצבעה שבהן קולות פסולים ומעטפות הצבעה שהוצאו מהקלפי ולא נמצא בהן כל פתק הצבעה, פתקי הצבעה כשרים שהוצאו מהקלפי וכן "פתקים כפולים" לפי תקנה 44 לתקנות ומעטפות ההצבעה הכשרות. 7. נוסף על כך, סעיף 95 לחוק הבחירות לרשויות המקומיות קובע את ההוראה לפיה יש לשמור את כל המסמכים הנוגעים לבחירות מאוחסנים, כך: "משנגמר סיכום מנין הקולות, ימיין מנהל הבחירות את המסמכים הנוגעים לבחירות לסוגיהם וישמרם – כל סוג בצרור לחוד – במקום בטוח עד לאחר תום המועד להגשת ערעורי בחירות, ואם הוגשו ערעורי בחירות – עד לאחר מתן פסקי הדין בהם". 8. הוראות מפורטות נוספות בנוגע לאופן שמירתם של החומרים מצויות בחוזר המפקחת הארצית על הבחירות – רשומ"ק 11/2018 מוא"ז 14/2018 (להלן: חוזר המפקחת על הבחירות או החוזר). בתמצית, החוזר קובע כי יש למיין, לארוז ולהעביר לאחסון את כלל חומרי ההצבעה, אלו שנעשה בהם שימוש וכן אלו שלא נעשה בהם שימוש. ביתר פירוט נקבע בחוזר בנוגע לכל קלפי כי "לאחר שהסתיימה ההצבעה וספירת הקולות, יארזו חברי ועדת הקלפי את כל חומר הבחירות במעטפות האריזה" (ההדגשה הוספה). על מזכיר ועדת הקלפי למסור את חומר הבחירות שנארז למנהל הבחירות של הרשות המקומית. לאחר שכל החומרים הועברו למנהל הבחירות נקבע בחוזר כי יש למיין אותם ולהעבירם למחסן המחוז. הן בחוזר, הן בפרוטוקולים של ועדות הקלפי והן בתדריך למזכיר מפורטים חומרי ההצבעה שיש לשמור בהתאם לתקנות האמורות לעיל ואופן חלוקתם למעטפות אריזה. 9. ערעור בחירות וסעדים – בכל הנוגע להשגה על תוצאות הבחירות, כידוע, לפי סעיף 72 לחוק הבחירות לרשויות המקומיות ניתן להגיש ערעור על תוצאות הבחירות לבית המשפט לעניינים מינהליים (שיכריע בערעור בתוך 30 יום, בהתאם לסעיף 73 לחוק). יצוין, כי בפסק הדין שניתן בערעור רשאי בית המשפט לבטל את הבחירות בכלל, או להורות על ביטולן באזור קלפי מסוים, וכן לצוות על עריכתן בשנית (ראו: סעיף 73(ב)(1) לחוק). 10. אמת המידה לקבלתו של ערעור בחירות אינה קלה. ככל שהערעור מכוון להביא לביטול תוצאות הבחירות ולבחירות חוזרות – כמו בענייננו – על המערער להראות כי "הליקוי המשמש עילה לערעור עלול היה להשפיע על התוצאות" (ראו: סעיף 73(ב)(1) לחוק הבחירות לרשויות המקומיות. ראו עוד: בר"ם 213/14 בלעיש נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 22 לפסק דינו של השופט ע' פוגלמן וההפניות שם (11.2.2014) (להלן: עניין בלעיש)). באופן יותר ספציפי, סעיף 73(ב)(1) לחוק קובע שני תנאים מצטברים הנדרשים לשם ביטול הבחירות בכללן או בקלפי מסוימת: ראשית, קיומו של "ליקוי"; ושנית שהליקוי "עלול היה להשפיע על התוצאות" של הבחירות (ע"א 4071/16 בכר נ' יריב, פסקה 13 לפסק דינו של השופט נ' הנדל וההפניות שם (2.2.2017) (להלן: עניין בכר)). כן הובהר כי לא כל סטייה מסדרי הבחירות תיחשב ליקוי שמצדיק את ביטולן, אלא נדרש ליקוי "היורד לשורשו של עניין" (בר"ם 1837/09 משלב נ' הזימה, פסקה 25 וההפניות שם (18.3.2009) (להלן: עניין משלב)). במבט רחב יותר, על המבקש להביא לביטולן של תוצאות הבחירות מוטל נטל הוכחה המצוי בטווח שבין מאזן ההסתברויות הנהוג בהליכים אזרחיים לבין הוכחה מעבר לכל ספק סביר הנהוגה במשפט הפלילי (ראו: רע"א 3055/05 פרומר נ' סבג, פסקה 7 (21.8.2005); עע"ם 8617/13 ג'ראייסי נ' מנהל הבחירות בנצרת, פסקה 55 (7.1.2014) (להלן: עע"ם 8617/13); בר"ם 8212/14 פומרנץ נ' מנהל הבחירות במעלות תרשיחא, פסקה 17 (4.5.2015)). 11. בהתאם לכך, נפנה לבחינת עובדות המקרה וליישום הדין ביחס אליהן. רקע עובדתי והליכים קודמים 12. מקורו של ההליך שבפנינו בבחירות לראשות המועצה המקומית ירכא (להלן: המועצה או ירכא) שהתקיימו ביום 30.10.2018, שבו נערכו הבחירות לרשויות המקומיות ברחבי המדינה. בבחירות דנן התמודדו שני מועמדים – המבקש, חאתם עאטללה (להלן: עאטללה), והמשיב 3, והיב חביש (להלן: חביש), שכיהן כראש המועצה גם לפני הבחירות. הבחירות נערכו ב-16 קלפיות ברחבי ירכא והשתתפו בהן 10,398 בוחרים, שהם יותר מ-96% מקרב בעלי זכות ההצבעה. לפי התוצאות הרשמיות שפורסמו, חביש זכה בבחירות לראשות המועצה וקיבל 5,195 קולות, ואילו עאטללה קיבל 4,937 קולות – כלומר, ההפרש ביניהם עמד על 258 קולות. ברקע הדברים יצוין כי מהתמונה שנפרסה בפנינו עולה כי הייתה זו מערכת בחירות סוערת שלוותה במתח רב, וכי אף נדרשה לעתים הפסקה של הליך ההצבעה לצורך הרגעת הרוחות. 13. לאחר הבחירות התבררו פגמים שונים באופן שבו הן התנהלו. לפי עדותו של המשיב 1, אברהים חורי, מנהל הבחירות בירכא (להלן: מנהל הבחירות), כבר בעת העברתם של חומרי ההצבעה (המכילים בין היתר את פתקי ההצבעה, המעטפות ומסמכי הבקרה) ממטה ועדת הבחירות שהיה ממוקם בבית הספר אל-חדיקה (להלן: בית הספר) אל המחסן של משרד הפנים בנצרת, בבוקר שלמחרת הבחירות, התברר לו כי האלפונים מקלפי מס' 3 חסרים. מספר ימים לאחר מכן, ככל הנראה רק ביום 4.11.2018, פנה מנהל הבחירות למנכ"ל המועצה בבקשה לבדוק אם האלפונים נותרו בבית הספר. בעקבות כך נערך חיפוש בבית הספר ובמסגרתו נמצאו בפחי האשפה מסמכים שונים שאופיינו כחומרי ההצבעה, ובהם פתקי הצבעה, מעטפות, האלפונים החסרים מקלפי מס' 3 וארגזים. בהנחיית חביש, שהוא כאמור ראש המועצה המכהן והנבחר, החומר שנמצא נאסף והועבר לביתו של בנו. חביש הודיע על כך למנהל הבחירות וזה הגיע למקום, ולאחר בחינת החומר סבר כי מדובר בעיקר בחומרי גלם ולא בכאלה ששימשו הלכה למעשה להצבעה. עם זאת, נמצאו גם האלפונים החסרים מקלפי מס' 3 וכן מעטפה עם פתקי הצבעה שנפסלו. מנהל הבחירות לקח לביתו את חומרים אלה, וביקש מחביש לשמור את יתרת החומר שנמצא במועצה. ככל הנראה, לאחר מכן החתים מנהל הבחירות את חברי ועדת הבחירות על הפרוטוקול המסכם, ואלה חששו שמא נמצא חומר הצבעה נוסף בבית הספר, ועל כן שבו וחיפשו בפחי האשפה – שם איתרו חומר הצבעה נוסף. למחרת, ביום 5.11.2018, הגיע עאטללה למנהל הבחירות וביקש לצלם את הפרוטוקולים של ועדות הקלפי ואת הפרוטוקול המסכם. במהלך צילום הפרוטוקולים תיקן מנהל הבחירות את הפרוטוקול המסכם והוסיף בין היתר כי "חלק מהחומר הושלך למכולת הזבל של ביה"ס". בשלב זה, בנו של עאטללה פנה למשטרה שמצאה חומר הצבעה נוסף בפחי האשפה של בית הספר, וזה נאסף והועבר לתחנת המשטרה. 14. ביום 21.11.2018 הגיש עאטללה לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון בפתקי ההצבעה לפי סעיף 96א לחוק הבחירות לרשויות המקומיות (עת"ם 47819-11-18, סגן הנשיא סוקול). בבקשתו הוא טען כי התגלו ליקויים שונים בניהול הבחירות במספר קלפיות, ובהקשר זה הצביע על מעטפה פסולה (שנפסלה על-ידי ועדת הקלפי מאחר שמופיעה עליה חותמת של מנהל הבחירות מהבחירות של שנת 2013) בקלפי מס' 14, על 10 מעטפות עודפות בקלפי מס' 5, על 73 מעטפות עודפות בקלפי מס' 12, על כך שהאלפונים של קלפי מס' 3 לא אותרו, על העדרו של הפרוטוקול מקלפי מס' 13.2, וכן על ליקויים נקודתיים שונים בכל הנוגע להצבעה של בעלי מוגבלויות ושל חיילים. בדיון שנערך ביום 27.11.2018 הודיע מנהל הבחירות כי החומר שעליו נסבה הבקשה אינו נמצא כולו במשרד הפנים, ולמעשה חלקו הארי מצוי בידי המשטרה או עתיד להיתפס על-ידיה לצרכי חקירה. בעקבות כך חזר בו עאטללה מבקשת העיון וזו נמחקה. 15. ביום 5.12.2018 הגיש עאטללה לבית המשפט המחוזי ערעור בחירות לפי סעיף 72 לחוק הבחירות לרשויות המקומיות, הוא הערעור שהוליד את ההליך דנן. במסגרת הערעור טען עאטללה כי בניהול הבחירות נפלו ליקויים רבים שמטילים צל כבד על טוהר הבחירות ואשר השפיעו על תוצאותיהן. 16. באופן יותר ספציפי, שב עאטללה על טענות דומות לאלה שהעלה במסגרת הבקשה לעיון בפתקי ההצבעה. בין היתר, עאטללה טען כי היו ליקויים בספירת הקולות, כי נעשה שימוש במעטפות פסולות ממערכת הבחירות הקודמת של שנת 2013, כי בפועל סומנו ברשימות הבוחרים כמצביעים בוחרים שלא התייצבו לבחירות, וכי חלק מהבוחרים הצביעו מבלי שנשמרה חשאיותו של ההליך. טענותיו המפורטות של עאטללה התייחסו לקלפיות רבות, שביחס לכל אחת ואחת מהן העלה טענות שונות, ובהן טענות לכך שמספר המעטפות הצהובות בפועל היה גדול ממספר המצביעים (בשיעורים שנעו לטענתו בין מעטפות בודדות לכמה עשרות). עאטללה הוסיף עוד כי בשל הפגמים שנפלו בשמירה על חומרי ההצבעה, ובפרט זריקתם של חומרי ההצבעה מקלפי מס' 3, לא ניתן לבצע בקרה של תוצאות הבחירות ולברר האם הליקויים הנטענים פגעו בהן. מכל הטעמים הללו טען עאטללה כי דין הבחירות שהתקיימו להתבטל וכי יש מקום להורות על בחירות חדשות. 17. מנגד, המשיבים טענו כי גם אם נפלו ליקויים בחלק מהקלפיות לא היה בהם כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. עוד נטען כי אין בליקויים בשמירת חומרי ההצבעה כשלעצמם כדי להצדיק פסילה של תוצאות הבחירות. 18. במהלך הדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי, שהתפרש על פני ארבע ישיבות, זומנו לעדות מנהל הבחירות ומספר מזכירים שכיהנו בקלפיות שבהן התגלו לכאורה ליקויים. כמו כן, בית המשפט המחוזי הורה על עריכת בדיקה של כל חומר ההצבעה שהוחזק במוקדים השונים לאיתור מעטפות פסולות. במסגרת הבדיקה נמצאו 29 מעטפות פסולות משנת 2013. שתיים מהן "שויכו" לקלפי מס' 6 ואת היתר לא ניתן היה לשייך לקלפי מסוימת. 19. בית המשפט המחוזי בחן את הראיות שבפניו בהתייחס לשני התנאים שפורטו לעיל בכל הנוגע לקבלתו של ערעור בחירות – ראשית, קיומו של ליקוי שיורד לשורשו של הליך הבחירות, ושנית, קיומה של אפשרות ממשית או סבירה שליקוי זה השפיע על תוצאות הבחירות. 20. האם נפל ליקוי בבחירות? – בעקבות בחינת החומר שבפניו קבע בית המשפט המחוזי כי בבחירות למועצה התקיימו אי סדרים רבים, שאין מקום לראות בהם ליקויים היורדים לשורשו של הליך הבחירות. עם זאת, בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי חלק מאי הסדרים אכן עולים כדי ליקויים מהותיים, כמפורט להלן. 21. מעטפות פסולות – בית המשפט המחוזי קבע כי נמצאו בקלפיות ובחומר שנאסף מפחי האשפה כ-30 מעטפות פסולות, אך גם שיתכן כי חלקן לא שימשו להצבעה, וכן שלא ברור לאיזו קלפי יש לייחס אותן (שכן בפחי האשפה נמצא חומר הצבעה ממספר קלפיות, ולא רק מקלפי מס' 3). בהקשר זה קבע בית המשפט המחוזי כי אין ספק שהצבעה במעטפות פסולות היא ליקוי מהותי בניהול הבחירות. לשיטתו, מציאת מעטפות פסולות בקלפי יכולה להצביע על כך שהמצביע קיבל לידיו מגורם כלשהו מעטפה מוכנה מראש ובה פתק הצבעה, וכי במצב זה ההצבעה אינה משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצביע. כמו כן, כך צוין, מציאת מעטפות פסולות עלולה להצביע גם על כך שמצביעים שונים שלשלו לקלפי יותר ממעטפה אחת, דהיינו מעטפה כשרה ובצדה מעטפה נוספת שבה הצטיידו מבעוד מועד. 22. מעטפות עודפות – בית המשפט המחוזי ציין כליקוי מהותי את העובדה שבחלק מהקלפיות נמצאו לכאורה יותר מעטפות ממצביעים. בית המשפט המחוזי קבע כי מצב דברים זה עשוי היה לנבוע מטעויות במחיקה וברישום של המצביעים או מהצבעות כפולות. בית המשפט המחוזי ציין כי נמצאו כ-20 מעטפות עודפות (בכל הקלפיות). 23. זריקת חומרי הצבעה וליקויים ברישום פרוטוקולים – בכל הנוגע לקלפי מס' 3, בית המשפט המחוזי מצא מספר ליקויים, שהתבטאו הן ברישום הפרוטוקול והן בזריקתם של כלל חומרי ההצבעה, למעט הפרוטוקול, לאשפה. ביתר פירוט, בית המשפט המחוזי קבע כי מספרם הכולל של המצביעים בקלפי מס' 3 לא נרשם במקום המיועד לכך בפרוטוקול, וכן כי לא צוינו מספר המעטפות שנחתמו על-ידי חברי ועדת הקלפי ומספר המעטפות שבהן לא נעשה שימוש. לנוכח העובדה שבאלפונים מקלפי מס' 3, אשר נמצאו בפחי האשפה, מופיעים מספרי מצביעים שונים (733 מצביעים באלפון הראשון ו-735 מצביעים באלפון השני), ובהיעדר רישום בעניין זה בפרוטוקול, קבע בית המשפט המחוזי כי לא ניתן לקבוע האם היו הצבעות כפולות של חלק מהמצביעים. כמו כן, מאחר שהאלפונים לא נשמרו אצל מנהל הבחירות לאורך כל ההליך, בית המשפט המחוזי קבע כי אין לשלול את האפשרות כי בוצעו בהם מחיקות מאוחרות. בסיכומו של דבר, קבע בית המשפט המחוזי כי בקלפי מס' 3 חסרים נתונים הכרחיים לבירור מספר המצביעים ומספר המעטפות, ובהיעדר חומר ההצבעה לא ניתן לבצע ספירה חוזרת ולאמת את הנתונים שמופיעים בפרוטוקול. בצד זאת, בית המשפט המחוזי ציין את עדותו של מזכיר קלפי מס' 3, שממנה ניתן היה להסיק כי לא היה כל אירוע חריג במהלך ספירת הקולות. 24. מעטפות כפולות (קולות החיילים ומצביעים מוגבלים בניידות) – בית המשפט המחוזי קבע כי בספירת קולות החיילים והמצביעים המוגבלים בניידות, המסומנות במעטפות כפולות, נפלו ליקויים רבים: ראשית, המעטפות עם קולות החיילים נשמרו בביתו של מנהל הבחירות (אף שהיו צריכות להישמר במשרדי הממונה על המחוז); שנית, מנהל הבחירות לא הביא עמו את מעטפות ההצבעה של המוגבלים בניידות אל המקום שבו התכנסה ועדת הבחירות כדי לספור את המעטפות הכפולות, אלא רק את המעטפות עם קולות החיילים, כך שלמעשה הייתה התעלמות מוחלטת ממעטפות המצביעים המוגבלים בניידות; שלישית, בספירת מעטפות החיילים לא נעשתה השוואה לרשימת המצביעים, בשים לב לכך שהאלפונים מקלפי מס' 3, שהיו בידיו של מנהל הבחירות, לא הובאו לעיונה של ועדת הבחירות. 25. התנהלותו של מנהל הבחירות – במבט רחב יותר, בית המשפט המחוזי קבע כי מנהל הבחירות לא שלט בנעשה בבית הספר בעת קליטת החומר מהקלפיות השונות, באופן שהוביל לאובדנם של חלק מחומרי ההצבעה ופגע קשות באפשרות לערוך בדיקה ובקרה ראויות. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי מנהל הבחירות לא הקפיד על סדרי הבחירות ולא דאג, כמצופה ממנו, להבטיח כי תוצאות הבחירות ישקפו את רצונם המלא של כל הבוחרים, כפי שעולה מההתנהלות בעת ספירת המעטפות הכפולות. כך, בית המשפט המחוזי קבע כי אף לאחר שהתגלו ליקויים בשמירתם של חומרי ההצבעה והתגלה שחלקם הושלכו לפחי האשפה, מנהל הבחירות לא מיהר לטפל בכך, לאסוף את החומר ולהבטיח את המשך שמירתו. 26. האם הליקויים עלולים היו להשפיע על תוצאות הבחירות? – בהמשך לקביעות שפורטו לעיל, עבר בית המשפט המחוזי לבחינת התנאי השני, דהיינו לשאלה האם הליקויים המהותיים שנמצאו בהליך הבחירות היו עלולים להשפיע על תוצאות הבחירות. בעיקרו של דבר, בית המשפט השיב לשאלה זו בשלילה, בהתחשב בנטל המשמעותי הרובץ לפתחו של מי שמבקש להכריז על פסלותן של תוצאות בחירות. בהקשר זה ציין בית המשפט המחוזי כי החלטה על קיום בחירות חוזרות, ולו בחלק מהקלפיות, היא החלטה קשה שעלולה לטלטל את תושבי ירכא ולגרור אותם להליך ארוך נוסף. 27. ראשית, בית המשפט המחוזי קבע כי מרבית הליקויים שנמצאו בקלפיות השונות נבעו מטעויות אנוש ומחוסר הבנה של ההוראות ולא מרצון לפגוע בטוהר הבחירות. בהקשר זה בית המשפט המחוזי ציין כי לא ניתן לדעת מי הגורם שהביא את המעטפות הפסולות והאם הוא קשור לאחד המתמודדים בבחירות, וכי עיקר המחדל הוא לפתחו של מנהל הבחירות. כמו כן, נקבע כי לא נמצא שמץ ראיה לכך שמי מהצדדים פעל בזדון כדי להעלים את חומרי ההצבעה. 28. שנית, בית המשפט המחוזי קבע כי לא הוכחה אפשרות ממשית או אפילו סבירה לכך שהליקויים שנמצאו השפיעו על תוצאות הבחירות. כך, צוין כי מניין הקולות הבעייתיים כולל 20 מעטפות עודפות, 30 מעטפות פסולות, ועוד 14 קולות של מצביעים המוגבלים בניידות ושל חיילים (שבהם נפלו ליקויים שונים). בית המשפט המחוזי ציין כי אמנם לא מדובר במספר מוחלט, בשל זריקת חומרי ההצבעה שלא אפשרה בקרה מלאה על כל הקלפיות, אולם ממילא הפער בין המתמודדים (258 קולות) הוא גדול בהרבה מסך הקולות השנויים במחלוקת. בהקשר זה צוין כי האפשרות שבקלפיות 3 ו-5 (שגם ממנה נזרקו חומרי הצבעה מסוימים) נכללו מעל 200 מעטפות עודפות או פסולות אינה סבירה. בקשת רשות הערעור והתשובות לה 29. בבקשה שבפנינו עאטללה שב ומעלה את הטענות שנדונו בפני בית המשפט המחוזי ועומד על חומרת הפגמים שהתגלו בבחירות, אשר לשיטתו הובילו לפגיעה בעקרונות היסוד של שיטת הבחירות באופן שמצדיק את קיומן של בחירות חוזרות. עאטללה טוען כי טעה בית המשפט המחוזי בקבעו כי על אף הליקויים המשמעותיים שנפלו בניהול הבחירות לא הוכחה אפשרות ממשית לכך שהם השפיעו על תוצאותיהן. עאטללה ממקד את טענותיו בכך שחומר ההצבעה לא נשמר כראוי ולכן לא ניתן לקבוע שנמצאו כל החומרים הרלוונטיים או שלא נערכו בהם שינויים, וכן בסוגיה של מציאת המעטפות הפסולות. בהקשר זה מדגיש עאטללה כי מאחר שנזרקו חומרי הצבעה רבים, לא ניתן לומר בוודאות שתופעת המעטפות הפסולות לא הייתה נרחבת יותר. כמו כן, מלין עאטללה על מעורבותו של חביש בגילוי החומרים ובשמירה עליהם לאחר מכן. 30. מנגד, מנהל הבחירות (המיוצג על-ידי פרקליטות המדינה) טוען בתשובתו כי יש לדחות את הבקשה על הסף מאחר שזו אינה מעוררת כל שאלה משפטית כנדרש בסעיף 73 לחוק הבחירות לרשויות המקומיות. מנהל הבחירות טוען כי קביעותיו של בית המשפט המחוזי – ובכלל זה הקביעה כי לא הוכחה אפשרות ממשית לכך שהליקויים השפיעו על תוצאות הבחירות – נטועות בממצאי עובדה ומהימנות, נגזרות מההלכה הפסוקה ולא כוללות קביעה משפטית חדשה, ומדגיש כי מדובר בממצאים שאין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בהם. 31. מנהל הבחירות מוסיף וטוען – לגישתו למעלה מן הצורך – כי יש לדחות את הבקשה אף לגופה. מנהל הבחירות מצביע על כך שנקבע בפסיקה בעבר כי ביחס לכל סוג ליקוי שמתגלה בהליך הבחירות יש לשאוף להערכה מספרית של מספר הקולות שהיו עלולים להיות מושפעים ממנו. מנהל הבחירות מוסיף וטוען כי אין בהוכחת ליקוי בשמירה על חומר ההצבעה כשלעצמו כדי להביא לביטול בחירות. כמו כן, מנהל הבחירות טוען כי עאטללה לא העלה את כל טענותיו בזמן אמת כך שיירשמו בפרוטוקול, אף שרשימתו הייתה מיוצגת בוועדות של הקלפיות השונות. עוד מציין מנהל הבחירות כי עאטללה רשאי להגיש תלונות למשטרה בנוגע לטענותיו בדבר זיוף פרוטוקולים וקנוניה, ככל שהוא רואה זאת לנכון, אך אין בכך כדי לשנות מנטל ההוכחה המוטל עליו במסגרת ההליך הנוכחי. לסיום, מציין מנהל הבחירות כי במישור המינהלי נמסר מהמפקחת הארצית על הבחירות כי לאחר תום ההליכים המשפטיים וחקירות המשטרה בנושא היא תבדוק את הליקויים שנמצאו בנוגע לשמירת חומר ההצבעה והתנהלותו של מנהל הבחירות, וכן תבחן את השאלה האם מדובר בכשל נקודתי או בסוגיה רחבה יותר שמצריכה הנחיות חדשות למנהלי הבחירות בנוגע לקליטת החומרים ושמירתם בליל הבחירות עצמו ולאחריהן. אולם, נטען, אין בכך כדי להשפיע על ההכרעה המשפטית במישור של ביטול הבחירות. 32. גם חביש טוען בתשובתו כי יש לדחות את הבקשה מאחר שזו, לטענתו, אינה מעוררת שאלה משפטית כנדרש בסעיף 73 לחוק הבחירות לרשויות המקומיות ומבוססת על קביעות עובדתיות ברורות. עוד טוען חביש כי טענותיו של עאטללה כבושות, וכי היה עליו להעלותן בפרוטוקולים של הקלפיות עוד ביום הבחירות או לאחר מכן, בהזדמנות הראשונה. חביש מוסיף וטוען כי זריקתם של חלק מחומרי ההצבעה לאשפה לא השפיעה באופן ממשי על בדיקת טענותיו של עאטללה ולא הפריעה לכימות היקף ההשפעה של הליקויים אשר התגלו כנקודתיים ואינם מעידים על תופעה רחבת היקף, ועל כן אין לפסול את הבחירות. 33. בהמשך לכך, חביש טוען כי בסופו של דבר רוב חומרי ההצבעה הגיעו אל משרד הממונה על המחוז כבר בליל הבחירות ולכן, לטענתו, לא קיים חשש שנעשו מניפולציות לחומרים. יתרה מכך חביש טוען כי הליקויים שנפלו בשמירה על חומרי ההצבעה התרחשו לאחר יום הבחירות ומשום כך הם אינם בעלי השפעה על תוצאותיהן. לטענת חביש יש לדחות את טענתו של עאטללה בנוגע לשימוש "מסיבי" במעטפות פסולות. חביש מטעים כי טענה זו מבוססת על מקרה בודד שקרה בקלפי מס' 14 שם התגלתה מעטפה פסולה אחת בעת ספירת הקולות, ואף מציין כי בעת שהתגלתה נשלחה הודעת עדכון על כך למטה הבחירות של שני המתמודדים, כך שלא יתכן שנציגיו של עאטללה הבחינו במעטפות בעלות גוון שונה אך הבינו את משמעות הדבר רק בדיעבד. יתרה מכך, חביש טוען כי העובדה שנמצאו בחיפוש בחומרים 29 מעטפות פסולות בלבד סותרת את טענותיו של עאטללה, וכך גם עדויות המזכירים שנשמעו בפני בית המשפט המחוזי לפיהן לא נמצאו מעטפות בגוון שונה בעת ספירת הקולות. הדיון בבקשה והתפתחויות נוספות 34. ביום 6.2.2019 התקיים בפנינו דיון בבקשה. נציין כבר עתה כי לאחר שנדרשנו לטענות הצדדים, החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה, אך רק ביחס לטענות מסוימות, כמפורט להלן, אותן טענות שלא נגעו לממצאים העובדתיים של בית המשפט המחוזי. 35. במהלך הדיון בא-כוחו של עאטללה שב והדגיש את הליקויים הרבים שנפלו במהלך הבחירות אף לפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בא-כוחו של עאטללה התמקד בטענה לפיה בפועל נעשה שימוש במעטפות פסולות ובכך שלא ניתן היה להוכיח את היקפו בשל הפגמים שנפלו בשמירה על חומרי ההצבעה – הן בכלל, והן בפרט בנוגע לקלפי מס' 3 שכלל חומריה מלבד הפרוטוקול אינם עוד בנמצא. 36. מנגד, בא-כוחו של חביש חזר על טענותיו כפי שהועלו בתשובתו, תוך שהוא סומך את ידיו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. 37. באי-כוחו של מנהל הבחירות הדגישו בדיון כי הפרוטוקולים של ועדות הקלפי משקפים את מה שנעשה בזמן אמת, ולכן יש לתת משקל רב לכך שלא מופיעות בהם טענות לגבי מעטפות פסולות אף שלשני המועמדים היו נציגים בוועדות הקלפי השונות. 38. בנוסף לכך, באי-כוחו של מנהל הבחירות הוסיפו הבהרות לגבי דרכי פעולתן של ועדות הקלפי וההנחיות של משרד הפנים בקשר אליהן. בהקשר זה, הוסבר, בין השאר, כי ההנחיה לוועדות הקלפי היא לבצע חתימות של חבריהן על 50 מעטפות ריקות, מעת לעת, על מנת לעשות בהן שימוש. מועדי החתימה על המעטפות אמורים להיות מתועדים בפרוטוקול. משמעות הדברים היא שבכל רגע נתון נמצאות ברשותה של כל ועדת קלפי מעטפות חתומות מיותרות. כך גם בתום תהליך ההצבעה צפויות להישאר בידיה מעטפות חתומות שלא נעשה בהן שימוש. מעטפות אלה אמורות להיות מוחזרות למשרד הפנים, יחד עם שאר החומרים המתעדים את פעולתה של ועדת הקלפי. עם זאת, נטען כי אם לא קוימו ההוראות בדבר העברת החומרים בצורה מסודרת למשרד הפנים, עצם קיומן של מעטפות חתומות רבות ממספר המצביעים בפועל אינו צריך להפתיע ואינו מלמד כשלעצמו על אי-תקינות. 39. בתום הדיון הורינו למנהל הבחירות להגיש תגובה משלימה שתכלול נתונים מספריים נוספים לגבי חומרי ההצבעה שנמצאו באשפה והועברו לידי המשטרה, ככל הניתן, וכן את ההנחיות שפורסמו מטעם משרד הפנים לצורך ההיערכות לבחירות. התגובה המשלימה הוגשה ביום 11.2.2019, והתמקדה במעטפות הצהובות שנמצאו באשפה (דהיינו, מעטפות שיועדו להצבעה לתפקיד ראש הרשות). על-פי האמור בתגובה המשלימה נמצאו בחומרים שנאספו מהאשפה מאות מעטפות, שמקורן ביותר מקלפי אחת. חלקן נשאו חתימות של חברי ועדות קלפי, חלקן לא נשאו חתימות, וחלקן היו מעטפות עם חתימות לא מזוהות. מספרן של המעטפות הפסולות משנת 2013 שנמצאו היה 27, כפי שעלה כבר מן הבדיקה שנערכה לפי החלטתו של בית המשפט המחוזי. 40. מנהל הבחירות צירף לתגובתו המשלימה את התדריך למזכיר, הכולל פירוט בנוגע לחתימה על מעטפות ההצבעה, ונכתב בו כי רצוי שהן ייחתמו בקבוצות של 50 כל פעם. כן הוגשו על-ידי מנהל הבחירות דפים מפרוטוקול ועדת קלפי אשר אף על גביהם מופיעה ההנחיה לחתום בכל פעם על 50 מעטפות וכן מופיע בהם מקום לתיעוד של מועדי החתימות. 41. להשלמת התמונה יצוין כי לפנים משורת הדין התרנו לעאטללה ולחביש להגיש תגובות שיתייחסו לתגובה המשלימה מטעם מנהל הבחירות. בתגובות אלה הם חזרו, בעיקרו של דבר, על הטענות שהועלו בפנינו במסגרת הכתובים ובדיון בעל פה. דיון והכרעה 42. בתגובה מטעם מנהל הבחירות שהוגשה לקראת הדיון בפנינו נכתב כך: "אין חולק כי נפלו ליקויים בהליך הבחירות בירכא. במישור הפלילי, העניין מצוי בחקירת משטרת ישראל. במישור המינהלי, נמסר כי לאחר תום ההליכים המשפטיים וחקירות המשטרה בנושא, תבחן המפקחת הארצית על הבחירות את הליקויים שנמצאו בנוגע לשמירת חומר הבחירות ואת התנהלותו של מנהל הבחירות בענייננו, ובמסגרת זו תיבחן גם השאלה האם מדובר בכשל נקודתי ואישי של אי-עמידתו של מנהל הבחירות בהנחיות הקיימות, ואף יופקו המסקנות בפן האישי; או שמדובר בסוגיה רחבה יותר ואז תקבע המפקחת הנחיות חדשות למנהלי הבחירות בנוגע לקליטת החומרים ושמירתם בליל הבחירות עצמו ולאחר הבחירות" (פסקה 56 לתגובה מטעם מנהל הבחירות). אקדים ואומר כי דברים אלה מקובלים עלי לחלוטין. הפגמים ואי-הסדרים בהליך הבחירות למועצה כפי שנחשפו בפנינו היו קשים, ודומה שהסקת מסקנות – למצער – היא בלתי נמנעת. אולם, לא מצאתי כי בית המשפט שגה במסקנתו לפיה לא הוכח במידה הנדרשת כי יש בפגמים אלה כדי לשנות את תוצאות הבחירות. בהקשר זה יש להדגיש את ההבחנה בין ההליך הפלילי לבין הליך לביטול בחירות. במרכזו של הליך לביטול בחירות ניצבת הכרתו של בית המשפט באוטונומיה של הבוחר להצביע כפי שיחפוץ, ועל כן ההתערבות במסגרתו מוגבלת, כאמור בפתח הדברים, אך ורק למקרים חריגים שבהם נמצא ליקוי היורד לשורש העניין ואשר עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות. כל טענה כנגד הליך בחירות נבחנת אפוא לאור האיזון המורכב שבין הערכים הדמוקרטיים החשובים של סופיות הבחירות, יציבות השלטון והגשמת רצון הבוחרים מצד אחד, ומן הצד השני – הערך החשוב של טוהר הבחירות (ראו: עניין בכר, פסקאות 15 ו-52 לפסק דינו של השופט הנדל). כפי שכבר הובהר, איזון זה בא לידי ביטוי בנטל המוגבר המוטל על המבקש להביא לביטולן של תוצאות הבחירות (ראו: רע"א 3055/05 פרומר נ' סבג, פסקה 7 (21.8.2005)). זה העיקר, וכעת אוסיף ואפרט בבחינת ואידך זיל גמור. 43. כפי שציינתי לעיל, הדיון יוגבל לטענות המשפטיות שהועלו בערעור. אין מקום להתערב בקביעות העובדתיות של בית המשפט המחוזי. כידוע, בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור בחירות מוגבלת לעיסוק בשאלות משפטיות בלבד (ראו: סעיף 73(א) לחוק הבחירות לרשויות המקומיות. כן ראו: בר"ם 2780/09 אבו אלהיג'א נ' ראש המועצה ברשות המקומית כאוכב אבו אלהיג'א, פסקה 10 (9.7.2009); עניין בלעיש, פסקה 19 לפסק דינו של השופט פוגלמן וההפניות שם). מרבית טענותיו של עאטללה התייחסו לקביעות מסוג זה, ועל כן לא אדרש אליהן. ממילא, לא אבחן את הטענות שכבר הוכרעו בכל הנוגע להצבעה של בעלי מוגבלות, להצבעה בתנאים שאינם חשאיים ועוד. אוסיף ואציין, למעלה מן הצורך, כי התרשמנו מתהליך הבחינה היסודי של הטענות העובדתיות בבית המשפט המחוזי. 44. אם כן, מהן השאלות המשפטיות שנותר לעסוק בהן? ראשית יובהר, כי בכל הנוגע לתנאי הראשון לקבלת ערעור הבחירות – קיומו של ליקוי היורד לשורשו של הליך – לא ראיתי להתערב במסקנותיו של בית המשפט המחוזי. בפסיקתו של בית משפט זה נקבע כי הנקיטה בסעד החריג של ביטול בחירות תהא מוצדקת רק כאשר בית המשפט השתכנע כי הופר או סולף עיקרון יסוד של שיטת הבחירות, או כי חלה פגיעה חמורה בסדרי הבחירות (ראו: רע"א 6456/99 רשימת אלופאק "פא" נ' וועדת הבחירות למועצה המקומית ולראשות המועצה ג'לג'וליה (10.10.1999); ע"א 275/10 מורביה נ' שלמה, פסקה 13 (16.3.2010)). על רקע זה, לא יכול להיות ספק, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, כי בהליך הבחירות בירכא חלו ליקויים מהותיים – כך לעניין שימוש במעטפות פסולות ומציאת מעטפות עודפות, וכך גם לעניין זריקתם של כלל חומרי ההצבעה מקלפי מס' 3 לפחי האשפה. אין ספק, כי זריקת המעטפות שאיתן הצביעו הבוחרים לפחי האשפה מונעת אפשרות של בקרה על תוצאות ההצבעה בדרך של ספירה חוזרת ופוגעת באופן ישיר בעקרון של טוהר הבחירות. 45. המוקד לדיון נעוץ אפוא, לשיטתי, בתנאי השני לקבלת הערעור. כאמור, בית המשפט המחוזי קבע כי המעטפות הפסולות והעודפות שנמצאו בקלפיות השונות ובחומרי ההצבעה כלל אינם מתקרבים מבחינה מספרית לפער הקולות בין המועמדים, ועל כן ממילא לא ניתן לומר כי יש בהם כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. לכאורה, די בממצאי עובדה אלה לצורך דחיית הערעור. 46. יחד עם זאת, ראיתי להוסיף ולשאול האם עצם זריקתם של כלל חומרי ההצבעה מקלפי מס' 3, למעט הפרוטוקול, מטה כשלעצמה את הכף במכלול נסיבות העניין לעבר ביטול הבחירות בירכא ולעריכתן של בחירות חדשות. 47. בעיקרו של דבר, אף לאחר שחזרתי ובחנתי את הדברים אני סבורה כי גם בנוגע לתנאי השני אין מקום להתערבות במסקנתו של בית המשפט המחוזי. כנקודת מוצא חשובה לבחינתה של שאלה זו משמש הפרוטוקול מקלפי מס' 3 שלא נזרק (ועל כן אין חשש כי שונה או נערך בדומה לחשש שהועלה ביחס לאלפונים מקלפי זו). כפי שכבר צוין, הפרוטוקול הוא מסמך בעל תוקף ראייתי משמעותי, גם אם אינו חזות הכול (ראו והשוו: בר"ם 10462/08 טל נ' פרג'ון (29.12.2008); בר"ם 582/14 סלאם נ' ג'ראייסי, פסקה 66 (11.2.2014)). אכן, כפי שצוין בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, גם בפרוטוקול נפלו מספר ליקויים. כך למשל, ובאופן לא ממצה, מספרם הכולל של המצביעים בקלפי מס' 3 לא נרשם במקום המיועד לכך בפרוטוקול, לא צוין מספר המעטפות שנחתמו על-ידי חברי ועדת הקלפי וכן לא צוין מספר המעטפות שבהן לא נעשה שימוש. אולם, הגם שבפרוטוקול חסר רישום של פרטים שהיו אמורים להופיע בו מבחינת תיעוד כלל הפעולות של ועדת הקלפי לאורך יום הבחירות, עיון בו מאפשר לקבל תמונה של יום הבחירות בקלפי מס' 3. הוא כולל פרטים רבים ובכלל זה שמות חברי הוועדה, שעת פתיחת הקלפי, הערות שנרשמו במהלך שלב ההצבעה, שעת סיום ההצבעה, שמות הנוכחים בעת פתיחת תיבת הקלפי, סך המעטפות הצהובות שנמצאו בתיבת הקלפי, רישום ספירת הקולות ומספר הקולות שקיבל כל מועמד, סך הקולות הכשרים וסך הקולות הפסולים. יצוין, כי קיימת התאמה בין סך הקולות הפסולים וסך הקולות הכשרים שנרשמו בפרוטוקול (708 קולות כשרים ו-29 קולות פסולים) לסך כל המעטפות הצהובות שיצאו מהקלפי (737). במובן זה חוסר ההתאמה העיקרי הוא ביחס לאלפונים מהקלפי, שנמצאו כאמור באשפה. 48. מעבר לכך, החשוב לענייננו הוא שפרוטוקול קלפי מס' 3 לא תיעד בזמן אמת תלונות על אירועים חריגים כלשהם בשלב של פתיחת המעטפות וספירת הקולות, וכי אף לא תועדה בו כל טענה לגבי מספר מעטפות עודפות בהיקף שימחק את הפערים בבחירות בקלפי זו באופן קונקרטי. זאת, לעומת הערות של ועדת הקלפי שכן תועדו בשלב ההצבעה, למשל ביחס לאי-סדרים שחלו בסביבת הקלפי וחייבו את עצירת ההצבעה, החלפות של משקיפים, חשד ל"קשקוש" על פתקי מועמד ועוד. במובן זה, הפרוטוקול אינו מחזק את טענותיו של עאטללה בדבר תופעה רחבת היקף של שימוש במעטפות פסולות או עודפות (ראו: עע"ם 8617/13, בפסקה 64). הפגמים שעליהם הצביע עאטללה הם פגמים הנוגעים בעיקרם להתנהלות פסולה לאחר הבחירות, מבלי להצביע על אינדיקציה להטיה של תוצאות הבחירות בשלב ההצבעה עצמו או שלב פסילת הקולות. גם אם מביאים בחשבון שבקלפי מס' 3 הייתה אי התאמה של כ-30 קולות בין מספר המעטפות הצהובות (לראשות המועצה) לבין מספר המעטפות הלבנות (למועצה), כפי שטען עאטללה בערעור הבחירות, התוצאה לא משתנה. אין מקום להניח שהפסול בקלפי זו היה יותר נרחב מאשר נטען בערעור הבחירות. יודגש כי לא הועלתה בערעור הבחירות טענה המתייחסת להיקף קולות בעייתיים גדול מזה בכל הנוגע לקלפי מס' 3 שבה מתמקד הדיון בשלב הנוכחי. 49. על כך יש להוסיף כי בחומרים שנמצאו בפחי האשפה התגלו מעטפות צהובות (ולא רק מקלפי 3), אולם לא הוכח שמדובר במעטפות אשר השתמשו בהן להצבעה, בשונה ממעטפות עודפות שנחתמו אך לא שמשו להצבעה. בהקשר זה יודגש כי צפוי שבסיום הבחירות תהיינה אף מעטפות חתומות שלא שמשו להצבעה מאחר שהמעטפות נחתמות מראש במקבץ כל פעם. זאת, בהתאם להוראות תקנה 17יב לתקנות לפיה "לפני התחלת ההצבעה יחתמו שני חברים של ועדת הקלפי, אם נוכחים כאלה, על מספר מעטפות הצבעה; כן יוסיפו שני חברים לחתום מזמן לזמן, במשך שעות ההצבעה, על כמויות נוספות של מעטפות כך שתמיד יהיה בידי ועדת הקלפי מלאי מספיק של מעטפות חתומות", וכן ההוראות לפי התדריך למזכיר בהן נקבע כאמור כי "רצוי ששני חברי ועדת הקלפי, שמונו לכך, יחתמו בכל פעם על כמות של 50 מעטפות הצבעה (צהוב ולבן) ומזמן לזמן, לפני גמר המלאי של המעטפות החתומות, יחתמו על כמות נוספת של 50 מעטפות הצבעה (משני הסוגים) וכך הלאה". על כן, עצם מציאתן של מעטפות חתומות מקלפי מסוימת באשפה, כאשר לא הייתה הקפדה על סדרי ההעברה והאחסון של כלל חומרי ההצבעה עשוי להעיד על טעות בזריקת המעטפות שלא שמשו להצבעה, ולא על תופעה רחבה של שיבוש הרישום בקלפיות במטרה להשפיע על תוצאות הבחירות. 50. למען הסר ספק, יובהר כי אף זריקתם של חומרי הצבעה שלא שימשו להצבעה בסופו של דבר אך היה צריך לאחסנם לפי התקנות וההנחיות היא ליקוי חמור מאוד. אך זהו אינו ליקוי היורד לשורשו של הליך הבחירות במובנו של התנאי הראשון לביטול בחירות. למעלה מן הצורך, אציין כי אף אילו הייתי רואה בכך ליקוי במובנו של התנאי הראשון, גם בכך לא היה כדי להשפיע על תוצאות הבחירות בהתחשב בממצאים העובדתיים שקבע בית המשפט המחוזי לפיהם מרבית הליקויים בהקשר זה נבעו מטעויות אנוש וחוסר הבנה ולא מניסיון לפגוע בטוהר הבחירות, חומר ההצבעה נמסר כדין על-ידי כל ועדות הקלפי למנהל הבחירות ולא נמצאה כל ראיה לכך שמי מהצדדים פעל בזדון כדי להעלים את חומר ההצבעה (ראו והשוו: עניין משלב, בפסקאות 9-8). אכן, זריקתם של חומרים אלה יצרה בעיקרו של דבר "עמימות" ראייתית. כפי שקבע בית המשפט המחוזי, בשל כך לא ניתן היה לקבוע באופן אבסולוטי את מספרן של המעטפות הבעייתיות. אולם גם בנסיבות אלה, לא ניתן להניח שמאחורי אותה עמימות ראייתית מסתתרים ליקויים הנוגעים ליותר מ-200 קולות, וזאת כאמור בהתחשב בכך שאין אינדיקציות לכך שבזמן אמת הועלו טענות בהקשר זה על-ידי חברי ועדות הקלפי והמשקיפים השונים. 51. בהקשר זה ראוי לחזור ולהזכיר את הדברים שצוינו בפסק הדין בעניין בכר, בכל הנוגע לצורך לבסס באופן כמותי את הטענה בדבר השפעתו האפשרית של ליקוי בהליך בחירות: "כימות כלשהו – בין כתוצאה מחישוב אריתמטי ובין בדרך של אומדנה – הכרחי הוא. סעיף 73 לחוק הבחירות מורה לבית המשפט לבחון האם הליקוי "עלול להשפיע על תוצאות הבחירות". המילה "עלול" מאפשרת גמישות מסוימת. אין חובה, ובמקרים רבים ספק אם אפשרי, להוכיח כי הליקויים הביאו בוודאות – או קרוב לכך – לשינוי תוצאות הבחירות. לצד זאת, וכאמור, נדרש קשר סיבתי בין הליקוי לבין תוצאות הבחירות. לאמור, הבחינה הנדרשת היא האם ובאיזו מידה קיים סיכוי שהליקויים השפיעו על מספר הקולות שבגינם הוכרעו הבחירות (עניין מרעי, בעמ' 428). יש להעמיד את מספר הקולות הפסולים – בין המספר המדויק ובין הערכה שלו –אל מול הפער בין המתמודדים. רק כך תתאפשר הכרעה האם הליקויים עלולים היו להשפיע על תוצאות הבחירות ולשנותן, כדרישת התנאי השני" (שם, בפסקה 21 לפסק דינו של השופט הנדל). יפים לענייננו גם דבריו של השופט צ' זילברטל באותו מקרה: "קיים פער בין התנהלות שאינה ראויה, במישור החוקי, הציבורי או המוסרי, לבין התנהלות – שהן מחמת טיבה והן מחמת השפעתה על תוצאות הבחירות - תצדיק התערבות של בית המשפט בתוצאה המבטאת את רצון הבוחר. אין די בסלידה מצדו של בית המשפט מהתמונה המתגלה לו בגדרו של הליך משפטי שמטרתו היא שינוי תוצאת בחירות. ההתמודדות עם תופעות לא רצויות אגב ניהול מערכת בחירות נעשית, בעיקרה, באמצעות מכשירים משפטיים אחרים, כשהסעד הקיצוני והחריג של התערבות בתוצאה שמור למקרים בהם ניתן להוכיח קיומו של ליקוי שבכוחו להשפיע על תוצאות הבחירות. בשל הרגישות העצומה הנדרשת בבוא בית המשפט להתערב בתוצאתה של מערכת בחירות, חובה עליו לאחוז באמות מידה קשיחות ומובהקות הן לצורך המסקנה שמדובר בליקוי בהליך הבחירות והן לצורך המסקנה כי הליקוי עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות. בנדון דידן אין הכמות הופכת בהכרח לאיכות ואין די בהנחות והשערות בדבר פוטנציאל השפעה על תוצאות הבחירות או בדבר היקף הקולות הנגועים עד כדי שראוי יהיה לגרוע אותם מקולות המצביעים" (עניין בכר, בפסקה 1 לפסק דינו). בענייננו, ועל רקע האמור לעיל, לא עלה בידיו של עאטללה להראות כי עצם זריקתם של חומרי ההצבעה מקלפי מס' 3 – פעולה חמורה ביותר כשלעצמה – יש בה כדי להטות את הכף לעבר התערבות בתוצאות הבחירות, והכל בשים לב לנטל הכבד המוטל על המבקש סעד של ביטול בחירות. 52. על כן, אציע לחבריי לדחות את הערעור. עם זאת, לא אוכל לסיים מבלי לחזור למקום שבו התחלנו. ניהול הבחירות בירכא היה נגוע באי-סדרים משמעותיים, תוך סטייה בולטת מן ההנחיות של משרד הפנים. עאטללה לא הראה כי היה בכך כדי לפגוע בתוצאות הבחירות. אולם, כפי שציינו באי-כוחו של מנהל הבחירות – לקחים אישיים ומערכתיים יצטרכו להיות מופקים. פסק דיננו מוגבל למסגרת הדיונית של ערעור הבחירות, ואין בו כדי למצות את הליכי הביקורת הנדרשים במישורים אחרים. מאז הקמת המדינה חלפו יותר משבעים שנה. בחירות לרשויות המקומיות, ואף לכנסת, נוהלו פעמים רבות. אין כל הצדקה לכך שניהול הבחירות ייעשה באופן כה רשלני ומבזה – מבחינת הבוחרים והנבחרים גם יחד. עיון בפרטי המקרה שבפנינו מלמד – כבר בשלב זה – על חוסר מקצועיות לכאורה בניהול הדברים, וכן באי-שמירה על מרחק מספיק בין מי שאמור לפקח על הבחירות לבין מי שאמור להיות מפוקח על-ידו. 53. אבקש להוסיף ולהבהיר כי כאשר מתגלים ליקויים כה משמעותיים בניהול הבחירות הרי שהבעייתיות – לפחות במישור הציבורי – אינה מונחת רק לפתחם של מי שעסקו בניהול הבחירות במקום. באופן עקרוני, משרד הפנים נושא באחריות לוודא כי כלל מי שאמורים לעסוק במלאכה יהיו כשירים לתפקידם ואמונים עליו. דומה כי ימים אלה שבהם אנו עומדים בפתחה של מערכת בחירות ארצית לכנסת הם ימים טובים להפקת לקחים ולמשנה היערכות. ההליך המשפטי במישור המינהלי תם, אך הפקת הלקחים צריכה להימשך, ולא רק להלכה אלא גם למעשה. 54. אוסיף ואציין כי אני מצטרפת לקריאתו של בית המשפט המחוזי אל מנהיגי המועצה, ובהם גם עאטללה וחביש, לפעול יחד להרגעת הרוחות בין התושבים למען האינטרס הציבורי וטובת הכלל. 55. סוף דבר: הערעור נדחה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ש ו פ ט ת השופטת י' וילנר: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופט ע' גרוסקופף: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת ד' ברק-ארז. ניתן היום, ‏כ"ג באדר א התשע"ט (‏28.2.2019). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 19002900_A10.docx /עכ. מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1