עטיה נכסים והשקעות בע"מ נ. זאב הראל

החלטה בתיק רע"א 29/11 בבית המשפט העליון רע"א 29/11 רע"א 408/11 בפני: כבוד השופט א' גרוניס המבקשים ברע"א 29/11: 1. עטיה נכסים והשקעות בע"מ 2. שמואל עטיה 3. אייל אטיה 4. דלית אטיה -איסק 5. סיגלית רוטריו נ ג ד המשיבים ברע"א 29/11: 1. זאב הראל 2. מורן הראל 3. כרמל גורן הראל המבקש ברע"א 408/11: זאב הראל נ ג ד המשיבים ברע"א 408/11: 1. עטיה נכסים והשקעות בע"מ 2. שמואל עטיה 3. אייל אטיה 4. דלית אטיה -איסק 5. סיגלית רוטריו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בת.א. 14259-08-10 מיום 26.12.10 שניתנה ע"י כב' השופט י' זפט ובקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בת.א. 27878-07-10 מיום 19.12.2010 שניתנה ע"י כב' השופט י' זפט בשם המבקשים ברע"א 29/11 עו"ד גיל רון והמשיבים ברע"א 408/11: עו"ד גיורא ארדינסט עו"ד רן שפרינצק עו"ד תומר ויסמן בשם המשיבים ברע"א 29/11 עו"ד ד"ר גלעד וקסלמן והמבקש ברע"א 408/11: עו"ד ניר רבר עו"ד דנה קאשי פסק-דין 1. זו החלטה בשתי בקשות רשות ערעור המשיגות על החלטות של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד סגן הנשיאה י' זפט) בגדרן נדחו בקשות לסעדים זמניים שונים שהגישו הצדדים, מזה ומזה. 2. המבקשים 5-2 ברע"א 29/11, הם המשיבים 5-2 ברע"א 408/11 (להלן - עטיה), מחזיקים בכ-60% מהון המניות של המבקשת 1 ברע"א 29/11, חברת עטיה נכסים והשקעות בע"מ (להלן - החברה). המשיבים 3-1 ברע"א 29/11 (להלן - הראל) מחזיקים ביתרת הון המניות של החברה. ביום 5.11.2009 נכרת בין הראל לעטיה הסכם בעניין ניהול עסקי החברה (להלן - ההסכם). בין הצדדים נתגלעו מחלוקות שונות בקשר עם התנהלות החברה. ביום 14.5.2010 הודיע המשיב 1 ברע"א 29/11, הוא המבקש ברע"א 408/11, זאב הראל (להלן - זאב) כי בכוונתו לעזוב את החברה ולהקים חברה מתחרה. לאחר שניתנה ההודעה, פתחו הצדדים במגעים שונים כדי להסדיר את עזיבת הראל את החברה. מגעים אלה לא צלחו. ביום 15.7.2010 שלח זאב לעטיה הודעת ביטול של ההסכם וביום 19.7.2010 הגיש תביעה נגד החברה ונגד עטיה בגדרה התבקשו סעדים שונים להסרת קיפוח בחברה. במקביל לתביעה הוגשה גם בקשה למתן סעדים זמניים בגדרה עתר זאב, בין היתר, למינוי רואה חשבון מטעמו כמנהל זמני או כרואה חשבון של החברה. ביום 8.8.2010 הגישו עטיה תביעה נגד הראל לבית המשפט המחוזי ובגדרה בקשה לסעדים זמניים. עניינה של תביעת עטיה בטענות הנוגעות להפרת תניית אי-תחרות ושמירת סודיות המופיעה בהסכם בין הצדדים. בבקשה לסעדים זמניים עתרו עטיה למתן צו האוסר על הראל לעשות כל שימוש במידע אשר הגיע אליהם כתוצאה מפעילותם בחברה וכן האוסר עליהם להשתתף במיזמים בהם מעורבת החברה. בית המשפט המחוזי ערך דיון מאוחד בשתי הבקשות לסעדים זמניים, בגדרו נחקרו מצהירים מטעם הצדדים. עם זאת, ההחלטות בבקשות ניתנו בנפרד. ביום 19.12.2010 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת הראל לסעדים זמניים ואילו ביום 26.12.2010 נדחתה בקשת עטיה לסעדים זמניים. כל אחד מהצדדים הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה שנתקבלה בעניינו. ביום 7.2.2011 הוריתי על איחוד הדיון בבקשות. החלטתי לדון בבקשות רשות הערעור כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. 3. תחילה אתייחס לבקשת רשות הערעור שהוגשה על ידי עטיה. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת עטיה לסעדים זמניים בקובעו כי הבקשה הוגשה בשיהוי. דעתי היא, שיש לקבל את טענת עטיה לפיה בנסיבות העניין לא נפל שיהוי בהגשת הבקשה. זאת, נוכח העובדה שהצדדים ניהלו ביניהם מגעים לפתרון המחלוקת במשך תקופה מסוימת במהלכה הסכימו שלא לנקוט פעולות חד-צדדיות. הבקשה לסעדים זמניים הוגשה בסמוך לאחר שהסתבר לעטיה כי מגעים אלו לא צלחו. גם לגופם של דברים סבורני, כי קיימת הצדקה להעניק לעטיה את הסעד הזמני המבוקש. כפי שצוין, ההסכם בין הצדדים כלל תניות אי-תחרות ושמירה על סודיות. כך, קובע סעיף 22.2 להסכם, בין היתר, כי כל עוד מחזיקים הצדדים במניות החברה ובמשך שנה לאחר מכן, לא יתחרו הם בפעילות החברה. הצדדים לא נדרשו לשאלות הנוגעות לתוקפה של התנייה, ולכן לא אתייחס לכך בהרחבה. ואולם, בהתחשב בעובדה שהתנייה מוגבלת לתקופה של שנה אחת לאחר הפסקת החזקת מניות החברה, הרי שעל פני הדברים מדובר במגבלה סבירה, אשר ניתנת לאכיפה. לטענת הראל, אין לאכוף את התנייה נוכח ביטול ההסכם בהודעה מיום 15.7.2010. ואולם, בשלב זה של ההליך, בו טרם נתבררו טענותיהם השונות של הצדדים, סבור אני כי יש ליתן תוקף לתנייה זו. מהחומר שהוגש לבית המשפט המחוזי, ואשר נתמך בתצהיר, עולה כי הראל נקטו בפעולות שונות בקשר עם פרויקטים מסוימים של החברה. פעולות אלה עולות, על פני הדברים, כדי הפרה של תניית אי-התחרות. בכך הציבו עטיה תשתית עובדתית מספקת המצדיקה מתן צו מניעה זמני האוסר על הראל להתחרות בפעילות החברה ולגלות סודות מסחריים. עם זאת, אינני רואה מקום ליתן צו מניעה זמני האוסר על הראל להתחרות בחברה באופן גורף. לפיכך, יינתן צו מניעה זמני אך ביחס לפרויקטים בהם מעורבת החברה ואשר מופיעים בתוכנית העבודה לשנת 2010 (כפי שצורפה בנספח 1 לתשובת עטיה לתגובת הראל מיום 15.2.2011). 4. פני הדברים שונים ביחס לבקשת רשות הערעור שהוגשה על ידי הראל. כזכור, הראל עתרו לקבלת סעדים זמניים שונים אשר יש בהם לטענתם כדי להסיר את הקיפוח בחברה. בית המשפט המחוזי נדרש באופן מפורט לטענות הראל ומצא כי לא הצליחו להציג תשתית עובדתית התומכת בטענותיהם בדבר התנהלות החברה. לא מצאתי מקום להתערב בקביעות אלה של בית המשפט המחוזי. הדברים אמורים בפרט בהתחשב באופיים של הסעדים שהתבקשו. מדובר, בסעדים בעלי משמעות מרחיקת לכת ביחס לפעילות החברה. משכך, אף שיקולי מאזן הנוחות מובילים לדחיית הבקשה. 5. סיכומם של דברים הוא, כי ערעורם של עטיה מתקבל ואילו ערעור הראל נדחה. ניתן בזאת צו זמני האוסר על הראל להתחרות בחברה, בין באופן אישי ובין באמצעות תאגיד בשליטתם, בקשר עם הפרויקטים המפורטים בתוכנית העבודה של החברה לשנת 2010 (בנוסח שצורף כנספח 1 לתשובת עטיה מיום 15.2.2011). כן ניתן צו זמני האוסר על הראל למסור מידע אשר הגיע לידיהם מתוקף פעילותם בחברה ביחס לפרויקטים אלה. הצו הזמני יעמוד בתוקף למשך שנה אחת מעת המצאתו של פסק דין זה לידי הראל. תוקפו של הצו מותנה במתן התחייבות עצמית של עטיה וכן ערבות בנקאית בסכום של 200,000 ש"ח. אם טרם הומצאה התחייבות עצמית יש לעשות כן תוך שלושה ימים מהמצאת פסק דין זה לעטיה ואילו את הערבות יש להפקיד בבית המשפט המחוזי תוך שבעה ימים. הראל יישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ש"ח לטובת עטיה. ניתן היום, ב' אדר ב' התשע"א (8.3.2011). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11000290_S07.doc גק מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il