ראובן זנגי נ. בית המשפט המחוזי ירושלים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 28944-05-26 לפני: כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ כבוד השופט יחיאל כשר העותר: ראובן זנגי נגד המשיבים: 1. בית המשפט המחוזי ירושלים 2. לשכה לסיוע משפטי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט יחיאל כשר: בעתירה דנן מלין העותר, בעיקרו של דבר, על החלטותיו של בית המשפט המחוזי שלא להורות ללשכת הסיוע המשפטי להגיש לו סיוע משפטי בהליך המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה אשר הוא צד לו. ביום 1.7.2025 ניתנה החלטת לשכת הסיוע המשפטי במחוז ירושלים אשר דחתה את בקשתו של העותר לקבל סיוע משפטי בהתאם לסעיף 4 לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 (להלן: חוק הסיוע המשפטי), לצורך ייצוג בהליך בבית המשפט לענייני משפחה הנוגע לצו ירושה, אשר העותר הוא צד לו. על החלטה זו הגיש העותר ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, בהתאם להוראת סעיף 5 לחוק הסיוע המשפטי (עש"א 12603-08-25). ביום 16.2.2026 דחה בית המשפט המחוזי (השופט א' דורות), את ערעורו של העותר תוך שהדגיש כי קבלת סיוע משפטי מותנית במצבו הכלכלי, וכי ברשות העותר רכוש בשווי החורג מסך הרכוש המרבי המאפשר להעניק סיוע משפטי. בהמשך לכך, ביום 13.4.2026, הגיש העותר, במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי, בקשות שכותרתן "בקשה לדאוג שיהיה כסף לעו"ד" ו-"בקשה לכסף שיוחזר לי על מנת שיהיה לי כסף לעו"ד". ביום 27.4.2026 ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי אשר דחה בקשות אלו תוך שציין כי עם מתן פסק דינו מיום 16.2.2026 "סיים בית משפט זה את מלאכתו וקם מכסאו", וכי הוא אינו מוסמך ליתן הוראות לבית המשפט לענייני משפחה. על החלטות אלה הגיש העותר את העתירה דנן. בעתירתו, מלין העותר על ההחלטה שלא ליתן לו סיוע משפטי, וזאת אף שלטענתו אין בידו אמצעים לשלם עבור ייצוג משפטי. בהקשר זה, טוען העותר, כי אין לראות בדירת המגורים ובמחסן שבבעלותו כנכס שבאמצעותו ניתן לממן את ייצוגו המשפטי, אלא יש לבחון רק את חסכונותיו והכנסותיו. לצד האמור, ככל שניתן להבין מהעתירה, מעלה העותר שורה של טענות בעניין ההליך המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה. דין העתירה להידחות על הסף, אף מבלי להידרש לתשובה מטעם המשיבים. סעיף 5 לחוק הסיוע המשפטי קובע כי על החלטת ראש הלשכה לסיוע משפטי בבקשה למתן סיוע משפטי, רשאי המבקש לערער בפני בית המשפט המחוזי, אשר "החלטתו תהיה סופית". אכן, בפסיקתו של בית משפט זה נקבע כי אין בכך כדי לסתום את הגולל לחלוטין מפני התערבותו של בית משפט זה, וכי אין בהוראה זו כדי לשלול מראש את האפשרות לעתור כנגד ההחלטה לבית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. יחד עם זאת, נקבע כי בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא יתערב בהחלטה מעין זו, אלא במקרים מיוחדים וחריגים, כגון חריגה מסמכות במובן הצר (ראו למשל: בג"ץ 3071/24 מנדלבלט נ' שמולביץ, פסקה 4 ‏(16.5.2024‏)‏, בג"ץ 4740/20 פלונית נ' הלשכה לסיוע משפטי - מחוז ירושלים, פסקאות 3-2 ‏(6.9.2020‏)‏). טענותיו של העותר דנן כלפי החלטתו של בית המשפט המחוזי הינן טענות ערעוריות באופיין ועל כן ברי כי אינן באות בגדרי אותם מקרים חריגים ומיוחדים. לצד זאת, מעלה העותר טענות בעניין ההליך המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה. עיקר טענותיו של העותר בעניין זה הינן השתלחות חסרת רסן במותב היושב בדין, ודי היה בכך על מנת לדחות את העתירה (ראו: בג"ץ 1430/21 הוכהאוזר נ' מיכאל תמיר, שופט בית המשפט המחוזי מרכז, פסקה 7 ‏(11.4.2021‏)). לצד השתלחותו במותב היושב בדין העלה העותר טענות עמומות ונעדרות תשתית עובדתית ומשפטית מינימלית המאפשרת לבחון אותן, ועל כן אין מנוס מלהורות על דחייתן גם מטעם זה (ראו: בג"ץ 20864-09-25 פלוני נ' משטרת ישראל ‏(22.10.2025‏)). מעבר לצורך, אוסיף לעניין טענות אלה, כי בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות הניתנות בבתי משפט אזרחיים, למעט מקרים חריגים שבחריגים שבהם נפל פגם היורד לשורשו של הליך השיפוטי, כגון חריגה מסמכות או מכללי הצדק הטבעי, ולא עלה בידי העותר להבהיר מדוע עניינו בא בגדרי מקרים אלו (ראו מיני רבים: בג"ץ 19460-02-25 אלישקוב נ' א.ר.א.ב. בונוס בע"מ, פסקה 5 ‏(10.4.2025‏); בג"ץ 4229/24 שחאדה נ' בית המשפט העליון, פסקה 4 ‏(26.5.2024‏)). אשר על כן העתירה נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ט סיוון תשפ"ו (14 יוני 2026). אלכס שטיין שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת יחיאל כשר שופט