מדינת ישראל נ. עוזי משען

פסק-דין בתיק ע"פ 2894/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2894/08 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: עוזי משען ערעור מטעם המדינה על החלטתו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (השופטת ז' הדסי-הרמן) מיום 25.3.2008 לפסול עצמו מלדון בתיק פ 5130/06 תאריך הישיבה: י' באייר התשס"ח (15.5.2008) בשם המערערת: עו"ד יאיר חמודות בשם המשיב: עו"ד מאיר כהן פסק-דין לפניי ערעור מטעם המדינה על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (השופטת ז' הדסי-הרמן) מיום 25.3.2008, לפסול עצמו מלדון בתיק פ 5130/06. 1. ביום 13.8.2006, הוגש נגד המשיב בערעור זה כתב אישום לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו (השופטת ז' הדסי-הרמן), בעבירות של השמטת הכנסה מדוחות, מסירת תרשומות כוזבות והכנת פנקסי חשבונות ורישומים כוזבים, לפי סעיפים 220(1), (2), (4) ו-(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961. כתב האישום הוגש בגין עבירות כאמור שבוצעו לכאורה בשנים 2004-2000, במהלכן היה המשיב מנהל ובעלים של חנות לממכר פיצוחים, פירות יבשים וסיגריות. שמיעת הראיות בתיק החלה בחודש פברואר 2007, וביום 12.7.2007, הורשע המשיב בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום. ביום 18.2.2008, רק לאחר שכבר נשמעו הטיעונים לעניין העונש, הגיש המשיב בקשה לבית המשפט, בה ביקש כי בית המשפט יימנע מלהמשיך ולדון בעניינו. המשיב נימק את בקשתו בכך שקיימים קשרי היכרות עקיפים בינו לבין השופטת, קשרים שמונעים ממנה לנהוג בעניינו באופן הוגן וללא משוא פנים. המשיב פירט בבקשתו, כי חנות שבבעלותה של השופטת, ומנוהלת על ידי בעלה, נמצאת בסמוך לחנותו. כמו כן, ציין המשיב, כי אחיה של השופטת מוכר לו, על רקע היותו לקוח בחנותו, וכן כי בנה של השופטת מוכר לו בעקיפין. בנוסף, העלה המשיב בבקשתו טענות בדבר פגמים בהליך בעניינו, לפיהן נאסר עליו להביא עדים להגנתו, ונשללה זכותו לערעור שלא בצדק. מטעמים אלה, ביקש המשיב כי השופטת תפסול עצמה. 2. בהחלטתו מיום 19.3.2008, פסל עצמו בית המשפט מלהמשיך ולדון בעניינו של המשיב. בהחלטתו מיום 25.3.2008, נימק בית המשפט את החלטת הפסילה, וציין, כי הוא פוסל עצמו למרות שהבקשה, על פניה, הינה בקשה טורדנית שאינה מקימה עילת פסלות. השופטת ציינה, שקשרי ההיכרות עליהם הצביע המשיב הינם קשרים שטחיים ועקיפים, שהיא כלל לא הייתה מודעת לקיומם טרם הצביע עליהם המשיב. עם זאת, משהובאו לידיעתה, התרשמה השופטת שהיא איננה יכולה להתעלם מקיומם של קשרים אלה, ופסלה עצמה מלדון בעניינו של המשיב, וזאת בגלל נימת הדברים השלילית שבבקשה, ומתוך שיקולים של מראית פני הצדק. 3. בערעורה, טוענת המדינה, כי שגה בית המשפט בהחלטתו לפסול עצמו. לטענת המדינה, היכרות עקיפה ושטחית כגון זו הקיימת במקרה שלפנינו אינה מקימה עילת פסלות. לפיכך, טוענת המדינה, כי יש להשאיר את הכרעת הדין של בית המשפט על כנה, ולכל היותר ניתן להעביר את הדיון למותב אחר לצורך קביעת גזר הדין בלבד. כנגד טענות המדינה, טוען המשיב, כי החלטת הפסלות בדין יסודה. כמו כן, טוען המשיב, כי משמעותה של ההחלטה, מתוך לשונה, היא כי יש להתחיל בהליך כולו מתחילתו, ושהכרעת הדין, שניתנה על ידי השופטת, צריכה לעמוד אף היא לבחינה מחדש בפני מותב אחר שייקבע לדון בעניינו. 4. מקובלות עלי עמדות המדינה בערעורה: עובדות המקרה, וקשרי ההיכרות הנטענים בין המשיב לשופטת, אינם מקימים, בנסיבות העניין, עילה לפסילתו של בית המשפט. עצם קיומם של קשרי היכרות בין המשיב לשופטת, אשר היא עצמה לא היתה ערה להם והמשיב לא העלה אותם בראשית הדיון, אין בו כדי להקים עילת פסלות. הלכה היא, שרק כאשר קיומם של קשרים כאלה מקים חשש ממשי למשוא פנים, תקום עילה כאמור (ראו למשל: ע"א 3300/01 סגל נ' עיזבון המנוחה הלברייך ציפורה ז"ל (טרם פורסם, 27.6.2001); 9701/01 רשות העתיקות נ' קיטל נכסים בע"מ (טרם פורסם, 20.12.2001); ע"פ 6755/02 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 28.8.2002); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 261-260 (2006)). עובדות המקרה שלפנינו אינן מקימות חשש כזה: מדובר בקשרים עקיפים, שאינם משמעותיים מבחינה אישית. השופטת אף לא הייתה מודעת לקיומם של קשרים אלה, לפני שהובאו לתשומת ליבה על ידי המשיב. יתר על כן, מלשון בקשתו של המשיב, נראה שקשרים אלה הינם עקיפים עד כדי כך, שאפילו לו עצמו לא היו ידועים, עד לסמוך לפני הגשת הבקשה. גם טענותיו הנוספות של המשיב, לפיהן נאסר עליו להביא עדים להגנתו, ונשללה זכותו לערעור, אינן מקימות עילה לפסלות שופט. אלה הן טענות בדבר החלטות דיוניות של בית המשפט, שאם יש בהן ממש, הרי שמקומן בערעור על החלטתו או על פסק דינו של בית המשפט, ולא בבקשה לפסילתו. החלטות דיונית יכולות להוות עילה לפסילת בית המשפט רק באותם מקרים חריגים ונדירים, בהם עולה, מתוך אותן החלטות, חשש ממשי למשוא פנים מצידו של בית המשפט (ע"פ 882/07 פלד נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 1.3.2007); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 178-174 (2006)). בענייננו, אין עולה חשש כזה. 5. במסגרת דיון בערעור על החלטה בבקשה לפסילת שופט, ראוי לייחס משקל רב לעמדתו של בית המשפט, ולהערכתו בדבר יכולתו להמשיך ולדון בעניין המובא לפניו – וזאת במיוחד באותם מקרים בהם החליט בית המשפט לפסול עצמו (ראו למשל: 1816/90 גרשוני נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(2) 781, 783 (1990); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 355-354 (2006)). עם זאת, בהחלטתה ציינה השופטת עצמה, בהתייחסה לבקשת הפסלות, כי מדובר ב"בקשת סרק" וראתה בבקשה חלק ממהלכי המערער במגמה לעכב את הדיון ולתרום לסיכולו; עוד ציינה כי מקובלות עליה טענות התביעה כי רק כשהנאשם נוכח לדעת כי כל ניסיונותיו לעכב את המשפט עלו בתוהו, הגיש את בקשת הפסלות בשיהוי מכוון ובחוסר תם לב. עוד הוסיפה בהחלטתה כי: "הנאשם עוסק, בבקשתו, בכל מיני היכרויות כאלה או אחרות עם בני משפחה של מותב זה. לא ידוע לי דבר על היכרויות אלה ואין בכל אותן הכרויות, אם הן קיימות, כדי להשפיע על ניהולו של תיק זה. אין ספק כי גם דין הטענה בדבר עניין כלכלי של מותב זה בתוצאות המשפט להידחות. מדובר בדברים בעלמא אשר אין בהם כל ממש והם אינם ראויים לכל התייחסות." אשר על כן, איני מוצאת כל בסיס להחלטת הפסילה של השופטת ודין ערעור המדינה להתקבל. עם זאת, קשה להתעלם מדברי השופטת בשולי החלטתה: "האמור בבקשה גרם לי להאמין כי איני יכולה לגזור דינו של הנאשם ללא דעה קדומה שיש בה לפעול לרעתו, אם בשל אותה תחושה סובייקטיבית בדבר האיום המרומז בבקשה, ואם בשל כל אותם פרטים שהובאו בה לידיעתי, אשר על רקע המצע העובדתי שבפני יש בהם כדי לפגוע בשיקול דעתי ובאובייקטיביות הנדרשת בעת חריצת הדין." לפיכך, החלטתי לקבל את ערעור המדינה, לבטל את החלטת הפסילה ולהשאיר על כנו את פסק דינה של השופטת קמא שאין כל עילה לביטולו. עם זאת, תוך התחשבות בעמדה שהביעה השופטת, ולפיה נבצר ממנה להמשיך בדיון ולגזור את דינו של המערער, ובהתחשב בנסיבות יוצאות הדופן של הפרשה, מקבלת אני את החלטתה כי עניינו של המערער יועבר לשופט אחר לצורך גזירת דינו, ומקובלת עלי ההחלטה שניתנה כי השופט מור יסיים את ההליך מהשלב אליו הגיעה השופטת הדסי-הרמן. ניתן היום, י"ט בתמוז התשס"ח (22.7.2008). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08028940_N01.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il