בג"ץ 2889-16
טרם נותח

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
החלטה בתיק בג"ץ 2889/16 בבית המשפט העליון בג"ץ 2889/16 לפני: כב' השופט ע' פוגלמן כב' השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט מ' מזוז העותרת: עמותת "צדק פיננסי" נ ג ד המשיבים: 1. המפקחת על הבנקים 2. בנק מזרחי טפחות בע"מ 3. משה וידמן 4. בנק לאומי לישראל בע"מ עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד חגי אלקלעי; עו"ד אוהד רוזן פסק דין 1. עתירה נגד החלטת המשיבה 1 לאשר את הארכת מינויו של המשיב 3 ליו"ר דירקטוריון המשיב 2 (להלן: בנק מזרחי). 2. בעתירה נמסר, כי המשיב 3, שימש בין השנים 2010-2004 דירקטור בבנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: בנק לאומי), כמו גם חבר ועדת הביקורת של הבנק ובחלק מהתקופה אף יו"ר הוועדה. באוגוסט 2010 מונה לדירקטור בנק מזרחי ובדצמבר 2012 מונה ליו"ר דירקטוריון הבנק. בהמשך נודע, כי ב-22.12.2014, אחר חקירת הרשויות האמריקאיות, חתמה קבוצת לאומי על הסדר מול רשויות המס בארצות הברית ומול רשות הפיקוח הפיננסי של מדינת ניו יורק, במסגרתו הודתה במעורבותה בסיוע לאזרחים אמריקאים להעלים מס על-ידי שימוש באמצעים פיננסיים אסורים. על בסיס הודאה זו חויב הבנק בתשלום 400 מיליון דולר לרשויות בארצות הברית. על רקע זה קיים בנק ישראל ביקורת על מעורבות בנק לאומי בפרשה, ובמסקנותיו שפורסמו באוגוסט 2015 נכללה התייחסות לחלקו של הדירקטוריון בפרשה. אף דירקטוריון בנק לאומי הקים ועדה מטעמו בראשות השופט (בדימוס) גורן בדבר התנהלות קבוצת לאומי ונושאי המשרה, ובדו"ח שהגישה הועדה לבית המשפט בדצמבר 2015 נכללה התייחסות לאפשרות שחברי הדירקטוריון הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם. 3. העותרת טוענת, כי על אף האמור, הודיעה המשיבה 1 בפברואר 2016 כי אינה מתנגדת להמשך כהונת המשיב 3 כדירקטור וכיו"ר הדירקטוריון מכח סמכותה לפי סעיף 11א(א) לפקודת הבנקאות, 1941 (להלן: הפקודה). העתירה מכוונת סעדיה לביטול החלטתה זו המשיבה 1, ולחלופין מבוקש להורות למשיבה 1 לעשות שימוש בסמכותה מכוח סעיף 11א(ה) לפקודה ולהורות על הפסקת כהונת המשיב 3 כיו"ר דירקטוריון הבנק. 4. אחר עיון בעתירה הגעתי למסקנה, כי דינה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים, וזאת אף בלא קבלת תגובת המשיבים. 5. העותרת אמנם פנתה אל המשיבה 1 טרם הגשת העתירה, אולם פנייתה, ואף מכתב התזכורת שנשלח אחריה, נשלחו שניהם טרם מועד ההחלטה הנתקפת בעתירה, וממילא כלל לא התייחסו אליה. זאת ועוד, הפנייה, אליה צורף נייר עמדה מפורט בנושא כך שהפניה כולה אחזה 29 עמודים, הופנתה, נוסף למשיבה 1, אף ליועץ המשפטי לממשלה, שר האוצר, יו"ר הועדה לביקורת המדינה בכנסת ונגידת בנק ישראל, ומנתה שורה ארוכה של צעדים אשר העותרת סבורה כי על הגורמים השונים לנקוט בעקבות הפרשה בהיבטים שונים, ואשר נושא אחריותם של נושאי משרה שפעלו בבנק היה אך אחד מהם. בתוך כך, הצעדים שהוצגו בנוגע לשורת נושאי משרה הופנו לנגידת בנק ישראל, תוך ציון כי המלצות אלה מופנות אליה ולא אל המשיבה 1 משום שלהבנת העותרת מנועה המשיבה 1 לעסוק בענייני בנק לאומי. אף מכתב התזכורת שנשלח בנושא זה, נשלח אל נגידת בנק ישראל. תשובת הגורמים מטעם הפיקוח על הבנקים מיום 9.2.2016 אמנם ניתנה בשם נגידת בנק ישראל והמפקחת על הבנקים גם יחד, אך התייחסה לסוגיות שונות שעוררה פניית העותרת. העותרת לא פנתה אל המשיבה 1 אחר ההחלטה הנתקפת בעתירה ולא הציגה פנייה ממוקדת לגביה. 6. בנסיבות אלה לא עמדה העותרת בחובתה למיצוי הליכים ובהתאם אין העתירה בשלה לבירור. כידוע, ביסוד חובת מיצוי ההליכים עומדות תכליות מהותיות, הנסובות סביב מיצוי הסעד המינהלי וההידברות עם הרשות המינהלית טרם הפניה לבית המשפט, על מנת להביא לפתרון המחלוקת ככל האפשר, ולחלופין - למיקודהּ ולגיבוש התשתית הנדרשת להכרעת בית המשפט. החובה מושתתת על כלל היסוד לפיו בית המשפט יימנע מהפעלת ביקורתו טרם שניתנה לרשות הזדמנות נאותה לבחון את טענות העותר ולהפעיל סמכותה. לשם כך, טרם פניית העותר לבית המשפט עליו לפנות מבעוד מועד אל הרשות המינהלית ולהציג טענותיו באשר להחלטה הקונקרטית הנתקפת או באשר לסמכות אשר הרשות נדרשת להפעילה, ולאפשר לרשות שהות סבירה לשקול את הבקשה. במקרים המתאימים אפשר שתידרשנה פניות נוספות בשים לב למענה שהתקבל (או לא התקבל) מאת הרשות, הכל לפי הענין, דחיפותו, מהותו ומורכבותו. הפניה לבית המשפט תיעשה רק מקום שאחר מיצוי הסעד המינהלי באופן הולם בנסיבות הענין, תשובת הרשות מקימה לדעת העותר עילה להגשת עתירה לבית המשפט (בג"ץ 2624/97 ידיד נ' ממשלת ישראל, פ"ד נא(3) 71 (1997); בג"ץ 7505/10 ראש מועצת הכפר חרבתא בני-חארת נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית, (25.7.2011)). במקרה דנן, כפי שתואר לעיל, פניית העותרת היתה רחבה וכללית ואף כוללנית הן בנושאים שכיסתה, הן בשורת הגורמים אליהם הופנתה, והיא אף קדמה להחלטה מושא העתירה וכלל לא התייחסה אליה. בנסיבות אלה, לא קוימה חובת מיצוי ההליכים כהלכה. 7. העתירה נדחית על הסף אפוא. משלא נתבקשה תגובת המשיבים אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ו' בניסן התשע"ו (‏14.4.2016). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16028890_B02.doc אב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il