רוני טל נ. ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב

2 בבית המשפט העליון עפס"פ 2880-01-25 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא יצחק עמית המערער: רוני טל נגד המשיבה: ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו בתיק תו"ב 46050-01-20 מיום 25.11.2024 שניתנה על ידי כב' השופטת נגה בליקשטיין שחורי בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו (כב' השופטת נ' בליקשטיין שחורי) מיום 25.11.2024 בתו"ב 46050-01-20 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. נגד המערער, שמייצג את עצמו בערעור שלפניי, הוגש בשנת 2020 כתב אישום בשל עבירות לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965. ההליך בעניינו של המערער נידון על ידי מותבים שונים עד שהגיע למותב הנוכחי בשלהי שנת 2024. יצוין כי המערער היה מיוצג על ידי הסניגוריה הציבורית אולם לבקשתה, בית המשפט הורה על שחרור מייצוג (החלטה מיום 4.6.2024 של כב' השופטת צ' גילוני גז); וכן כי המערער לא התייצב למספר רב של דיונים והוצאו בעניינו צווי הבאה, גם על ידי המותב הנוכחי. 2. ביום 25.11.2024 התקיים דיון שבו ביקש בא כוח המאשימה למנות למערער סניגור ציבורי משום שהמערער חייב להיות מיוצג בהליך. המותב ציין כי בית המשפט לא יושב כערכאת ערעור על החלטת כב' השופטת גילוני גז, ובשלב זה ביקש המערער את פסילת המותב בטענה, בין היתר, כי המותב פועל בניגוד לחוק כשהוא לא מוכן למנות למערער סניגור ציבורי חדש, וכי ותק המותב על כס השיפוט לא תואם את מורכבות התיק. המותב דחה את בקשת הפסלות וקבע כי עומדת לו החובה לשבת בדין; כי ותק המותב אינו עילה לפסילתו; וכי הוא ישמע את טענות המערער בנפש חפצה. בהמשך הדיון החליט המותב כי ימונה למערער סניגור ציבורי חדש וקבע מועד לדיון הוכחות. 3. מכאן הערעור שלפניי, שבו נטען, בעיקרם של דברים, כי המותב גיבש לעצמו דעה קדומה בטרם שמע את כלל העדים; כי טעמים של מראית פני הצדק מצדיקים את פסילתו; כי המותב לא בקיא וותיק דיו; וכי קיים חשש ממשי למשוא פנים בשל החלטותיו השגויות של המותב והוצאת צווי ההבאה למרות כספי הערובה שהופקדו לבית המשפט. 4. דין הערעור להידחות. כידוע, הזכות לשבת בדין היא גם החובה לשבת בדין ואין השופט רשאי לפסול עצמו בהיעדר עילת פסלות (ראו, למשל, ע"א 2551/23 פלונית נ' פלוני, פסקה 14 (31.5.2023); בשג"ץ 6712/23 רוטמן נ' התנועה למען איכות השלטון בישראל, פסקה 9 (7.9.2023)). לא מצאתי כי בענייננו מתקיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984) או פגיעה במראית פני הצדק, זאת אף בשים לב לעמדת המותב, עליה חזר גם בהחלטתו מיום 28.11.2024, כי "בכוונתי לשמוע את טענות הגנתו של [המערער] בלב פתוח ובנפש חפצה, במסגרת דיון ההוכחות הקבוע בתיק". ברי כי אין בוותק של המותב כשלעצמו כדי להקים עילת פסלות, וככל שהמערער סבור כי נפלו שגיאות בהחלטותיו, הרי שהדרך להשיג עליהן היא בהליכי ערעור הקבועים בדין ולא באמצעות בקשה לפסילת המותב (ראו, למשל, ע"פ 5133/23 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (12.7.2023); ע"פ 687/23 בר אל נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (15.2.2023)). כמו כן, דומה כי חלק מטענות המערער נטענו לראשונה במסגרת הערעור, ומשלא ניתנה למותב הזדמנות להתמודד איתן, גם בשל כך אין מקום להידרש להן עתה (ראו, למשל, ע"פ 8490/22 מטר נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (22.12.2022)). 5. הערעור נדחה אפוא. ניתן היום, ו' שבט תשפ"ה (04 פברואר 2025). יצחק עמית ממלא מקום הנשיא