פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"א 2877/99

אלקסיי ספיצ'ין נ. שר הפנים

העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית ותעודת עולה מכוח נישואיו לאזרחית ישראלית.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 24/05/1999 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק רע"א — רשות ערעור אזרחי.
מספר התיק 2877/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מעמד בישראל — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית ותעודת עולה מכוח נישואיו לאזרחית ישראלית.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"א 2877/99

אלקסיי ספיצ'ין נ. שר הפנים

העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית ותעודת עולה מכוח נישואיו לאזרחית ישראלית.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, אזרח זר שנישא לאזרחית ישראלית, עתר לבג"ץ בדרישה לקבל אזרחות ותעודת עולה באופן מיידי. המדינה טענה כי אין לו זכות אוטומטית כזו, וכי קיימים חשדות לגבי כנות הנישואין. המדינה הצהירה כי בכוונתה לערוך שימוע לעותר ולבת זוגו ולהעניק לו אשרת שהייה זמנית עד לסיום הבדיקה. בית המשפט דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי אין לעותר זכות קנויה לאזרחות מיידית וכי על המדינה לפעול לפי מדיניות מדורגת לבדיקת זכאות בני זוג זרים, כפי שנקבע בפסק דין סטמקה. בית המשפט ציין כי העתירה מוקדמת מדי וכי העותר יוכל לשוב ולפנות לערכאות אם זכויותיו ייפגעו בעתיד.

השלכות רוחב

פסק הדין מחזק את הלכת סטמקה בנוגע לסמכות משרד הפנים לנהל הליך מדורג לבדיקת כנות נישואין של בני זוג זרים לפני הענקת מעמד קבע.

סוג הליך רשות ערעור אזרחי (רע"א)
הרכב השופטים ש' לוין, ד' דורנר, י' אנגלרד
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אלקסיי ספיצ'ין

נתבעים

  • שר הפנים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר נישא לאזרחית ישראלית לפני כארבע שנים.
  • הנישואין הוכרו על ידי המשיב.
  • יש להעניק לעותר אזרחות ותעודת עולה לאלתר מכוח חוק השבות.
טיעוני ההגנה
  • אין לעותר זכות שבדין לקבל אזרחות או תעודת עולה באופן מיידי.
  • קיימים חשדות בנוגע לכנות קשר הנישואין.
  • המדינה פועלת לפי מדיניות מדורגת לבדיקת זכאות בני זוג זרים.
  • המשיב מוכן לערוך שימוע ולהעניק אשרת שהייה כתושב ארעי עד להכרעה.
מחלוקות עובדתיות
  • כנות קשר הנישואין בין העותר לבת זוגו.

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים
  • בג"ץ 3648/97 סטמקה ואח' נ' שר הפנים ואח'

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • המשיב יקיים שימוע לעותר ולבת זוגו
  • המשיב יעניק לעותר אשרת שהייה כתושב ארעי (א5) עד להכרעה בעניינו

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2877/99 בפני: כבוד המשנה-לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' אנגלרד העותר: אלקסיי ספיצ'ין נגד המשיב: שר הפנים עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים בשם העותר: עו"ד זאב פרבר בשם המשיב: עו"ד שרון רוטשנקר פסק-דין השופטת ד' דורנר: העותר, שאינו יהודי, נכנס ארצה בתאריך 14.8.95 באשרת תייר. לאחר כחודש ימים נישא לאזרחית ישראלית בנישואי פרגוואי. בעתירתו דורש העותר - בהסתמך על הוראות חוק השבות, תש"י1950- - כי המשיב יעניק לו לאלתר תעודת עולה ואזרחות ישראלית. לטענת העותר, הוא הגיע לארץ ונישא לבת-זוגו לפני כארבע שנים, נישואיו הוכרו על-ידי המשיב, ומכאן שיש להעניק לו תעודת עולה ואזרחות ישראלית ללא שהות. בתגובת המשיב לעתירה נטען, כי לעותר אין כל זכות שבדין לקבלת תעודת עולה או אזרחות ישראלית לאלתר, וכי מן הטעם הזה בלבד יש לדחות את עתירתו על הסף. לגוף העניין נטען, כי למשיב קיימים חשדות רבים באשר לכנות קשר הנישואין של העותר ובת-זוגו, וכי המשיב מוכן לערוך לעותר ולבת-זוגו (בנפרד) שימוע בהקדם, על-מנת להכריע בדבר המעמד שיוענק לעותר בישראל. עוד הצהיר המשיב בתגובתו כי במקביל לעריכת השימוע תוארך אשרת השהייה של העותר כתושב ארעי (אשרה מסוג א5/), וזאת עד להכרעה בדבר מעמדו. דין העתירה להידחות על הסף. אכן, לעותר אין כל זכות שבדין לקבל תעודת עולה או אזרחות ישראלית על אתר. עמד על כך השופט חשין בבג"ץ 3648/97 סטמקה ואח' שר הפנים ואח' (טרם פורסם), בפיסקה 75 לפסק-הדין: ענייננו הוא במי שאינו יהודי הנישא לאזרח ישראל. הכל יסכימו, כי בן-הזוג הזר אינו זכאי - ולא יהיה זה ראוי כי יהיה זכאי - לקבל לאלתר זכות לישיבת-קבע ואזרחות. המדינה זכאית - כמקובל בעולם כולו - לבקרה ולפיקוח על הליכי הקניית זכויות לבן-הזוג הזר, ובדרך הטבע תנקוט המדינה במדיניות של שלבים. כן יסכימו הכל, כך יש להניח, כי המעבר משלב לשלב (הוא הדין במשך כל שלב ושלב) יתלה עצמו בהמשך קיומו של קשר הנישואין ובהיעדר מניעה בטחונית או פלילית להמשך ההליך. אף בעובדה כי חלפו כארבע שנים מאז עלייתו ארצה ונישואיו אין כדי לסייע לעותר. שכן, בבג"ץ סטמקה הנ"ל נקבע כי על שר הפנים לקבוע ולפרסם את מדיניותו בנוגע למשך הזמן ולתנאים המוקדמים הנדרשים לשם הענקת אזרחות לבן-זוג זר הנישא לאזרח ישראלי. במובן זה עתירתו של העותר הינה עתירה מוקדמת ועליו להמתין לקביעתה ולפרסומה של המדיניות האמורה. בנסיבות אלה, יש לדחות כאמור את העתירה על הסף. רשמנו לפנינו את הסכמת המשיב לערוך לעותר ולבת-זוגו (בנפרד) שימוע בהקדם ולהעניק לעותר אשרת שהייה כתושב ארעי עד להכרעה בעניינו. אך מובן הוא, כי העותר רשאי לשוב ולפנות לבית-משפט זה במידה וייפגעו זכויותיו בעתיד. העתירה נדחית. ניתן היום, ד בסיון תשנ"ט (19.5.99). המשנה-לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT