פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"א 2877/99
טרם נותח

אלקסיי ספיצ'ין נ. שר הפנים

תאריך פרסום 24/05/1999 (לפני 9843 ימים)
סוג התיק רע"א — רשות ערעור אזרחי.
מספר התיק 2877/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"א 2877/99
טרם נותח

אלקסיי ספיצ'ין נ. שר הפנים

סוג הליך רשות ערעור אזרחי (רע"א)

פסק הדין המלא

-
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2877/99 בפני: כבוד המשנה-לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' אנגלרד העותר: אלקסיי ספיצ'ין נגד המשיב: שר הפנים עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים בשם העותר: עו"ד זאב פרבר בשם המשיב: עו"ד שרון רוטשנקר פסק-דין השופטת ד' דורנר: העותר, שאינו יהודי, נכנס ארצה בתאריך 14.8.95 באשרת תייר. לאחר כחודש ימים נישא לאזרחית ישראלית בנישואי פרגוואי. בעתירתו דורש העותר - בהסתמך על הוראות חוק השבות, תש"י1950- - כי המשיב יעניק לו לאלתר תעודת עולה ואזרחות ישראלית. לטענת העותר, הוא הגיע לארץ ונישא לבת-זוגו לפני כארבע שנים, נישואיו הוכרו על-ידי המשיב, ומכאן שיש להעניק לו תעודת עולה ואזרחות ישראלית ללא שהות. בתגובת המשיב לעתירה נטען, כי לעותר אין כל זכות שבדין לקבלת תעודת עולה או אזרחות ישראלית לאלתר, וכי מן הטעם הזה בלבד יש לדחות את עתירתו על הסף. לגוף העניין נטען, כי למשיב קיימים חשדות רבים באשר לכנות קשר הנישואין של העותר ובת-זוגו, וכי המשיב מוכן לערוך לעותר ולבת-זוגו (בנפרד) שימוע בהקדם, על-מנת להכריע בדבר המעמד שיוענק לעותר בישראל. עוד הצהיר המשיב בתגובתו כי במקביל לעריכת השימוע תוארך אשרת השהייה של העותר כתושב ארעי (אשרה מסוג א5/), וזאת עד להכרעה בדבר מעמדו. דין העתירה להידחות על הסף. אכן, לעותר אין כל זכות שבדין לקבל תעודת עולה או אזרחות ישראלית על אתר. עמד על כך השופט חשין בבג"ץ 3648/97 סטמקה ואח' שר הפנים ואח' (טרם פורסם), בפיסקה 75 לפסק-הדין: ענייננו הוא במי שאינו יהודי הנישא לאזרח ישראל. הכל יסכימו, כי בן-הזוג הזר אינו זכאי - ולא יהיה זה ראוי כי יהיה זכאי - לקבל לאלתר זכות לישיבת-קבע ואזרחות. המדינה זכאית - כמקובל בעולם כולו - לבקרה ולפיקוח על הליכי הקניית זכויות לבן-הזוג הזר, ובדרך הטבע תנקוט המדינה במדיניות של שלבים. כן יסכימו הכל, כך יש להניח, כי המעבר משלב לשלב (הוא הדין במשך כל שלב ושלב) יתלה עצמו בהמשך קיומו של קשר הנישואין ובהיעדר מניעה בטחונית או פלילית להמשך ההליך. אף בעובדה כי חלפו כארבע שנים מאז עלייתו ארצה ונישואיו אין כדי לסייע לעותר. שכן, בבג"ץ סטמקה הנ"ל נקבע כי על שר הפנים לקבוע ולפרסם את מדיניותו בנוגע למשך הזמן ולתנאים המוקדמים הנדרשים לשם הענקת אזרחות לבן-זוג זר הנישא לאזרח ישראלי. במובן זה עתירתו של העותר הינה עתירה מוקדמת ועליו להמתין לקביעתה ולפרסומה של המדיניות האמורה. בנסיבות אלה, יש לדחות כאמור את העתירה על הסף. רשמנו לפנינו את הסכמת המשיב לערוך לעותר ולבת-זוגו (בנפרד) שימוע בהקדם ולהעניק לעותר אשרת שהייה כתושב ארעי עד להכרעה בעניינו. אך מובן הוא, כי העותר רשאי לשוב ולפנות לבית-משפט זה במידה וייפגעו זכויותיו בעתיד. העתירה נדחית. ניתן היום, ד בסיון תשנ"ט (19.5.99). המשנה-לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT