פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 2872/05

עבד אלרחים אברהים נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש (20 שנות מאסר) בגין עבירות חבלה בכוונה מחמירה וכניסה לישראל שלא כדין.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 02/01/2006 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 2872/05 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה עבירות אלימות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על חומרת העונש (20 שנות מאסר) בגין עבירות חבלה בכוונה מחמירה וכניסה לישראל שלא כדין.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 2872/05

עבד אלרחים אברהים נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש (20 שנות מאסר) בגין עבירות חבלה בכוונה מחמירה וכניסה לישראל שלא כדין.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בשלוש עבירות של חבלה בכוונה מחמירה ובעבירה של כניסה לישראל שלא כדין, לאחר שתקף שלושה אזרחים בגרזן כנקמה על חיסול השייח' יאסין. בית המשפט המחוזי גזר עליו 20 שנות מאסר. בערעורו טען המערער כי בית המשפט המחוזי טעה בשימוש במונח 'כוונה לרצוח' בגזר הדין, וכי יש להקל בעונשו בהתחשב בגילו הצעיר, בהיעדר שיוך ארגוני ובמצבו הנפשי בעת המעשה. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי העונש אינו מופרז לחומרה וכי לא נפלה טעות המצדיקה התערבות.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים ד' ביניש, א' ריבלין, א' רובינשטיין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עבד אלרחים אברהים

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העונש שהוטל אינו מופרז לחומרה.
  • בית המשפט המחוזי התחשב בנסיבות לקולא בכך שלא הטיל עונשים מצטברים.
  • השימוש במונח 'כוונה לרצוח' בגזר הדין היה טעות קולמוס ללא נפקות משפטית.
טיעוני ההגנה
  • בית המשפט המחוזי טעה בשימוש במונח 'כוונה לרצוח' בעוד שהמערער הורשע בחבלה בכוונה מחמירה בלבד.
  • יש להתחשב במצבו של המערער שהיה בסערת רגשות.
  • המערער אינו חבר בארגון טרור.
  • יש להתחשב בגילו הצעיר של המערער ובשיקולי שיקום.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העונש שהוטל חורג ממתחם הסבירות באופן המצדיק התערבות ערכאת הערעור.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודאת המערער בכתב האישום המתוקן

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת.פ.ח. 1066/04
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

תגיות נושא

  • חבלה בכוונה מחמירה
  • ערעור פלילי
  • חומרת העונש
  • הסדר טיעון

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
240
חודשי מאסר על תנאי
0
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 2872/05 בבית המשפט העליון ע"פ 2872/05 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופט א' רובינשטיין המערער: עבד אלרחים אברהים נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-הדין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בת.פ.ח. 1066/04 מיום 7.2.05 (השופטים ס' רוטלוי, ע' סלומון-צ'רניאק, א' טל) בשם המערער: עו"ד גלית מבורך; עו"ד חנא חאג' יחיא; עו"ד מסאלחה בשם המשיבה: עו"ד יאיר חמודות פסק-דין המערער הורשע על-פי הודאתו בשלושה מקרים של חבלה בכוונה מחמירה ובעבירה של כניסה לישראל בניגוד לחוק. ביום 22.3.04, בשעות הבוקר, נכנס המערער לתחומי מדינת ישראל שלא כדין, והגיע לשדרות בן-גוריון ברמת-גן. באותו בוקר שמע שחיילי צה"ל התנקשו בחיים של השייח' יאסין, והוא החליט לפגוע באזרחים ישראליים בתגובה. הוא נטל עמו גרזן, התקדם במורד הרחוב לעברו של עובר אורח, הגיע אליו מאחור והלם בראשו בגרזן; אז המשיך לרוץ במורד הרחוב הבחין באדם אחר שישב בבית-קפה, ובעד לחלון בית-הקפה חבט בראשו בגרזן. הוא לא הסתפק בכך ורץ לכיוונה של אשה שגבה היה מופנה אליו, והלם גם בראשה בגרזן. כל שלושת הקורבנות פונו לבית-החולים, נגרמו להם חבלות חמורות והאישה שהותקפה נותרה נכה כשהיא סובלת מחסר נוירולוגי. בית המשפט המחוזי גזר על המערער מאסר לתקופה של 20 שנים, ועל כך הוא משיג. בין היתר, טוען המערער כי בגזר דינו נקט בית המשפט המחוזי במילים שימוש בגרזן "למימוש כוונה לרצוח", ובכך טעה בית המשפט, שהרי הודאתו של המערער באשמה באה בעקבות הסדר טיעון שבמסגרתו תוקן כתב האישום והעבירות של ניסיון לרצח הומרו בעבירות של גרימת חבלה בכוונה מחמירה. בעניין זה, מסביר נציג המדינה כי המדובר בטעות קולמוס שלא הייתה לה נפקות, שהרי למקרא גזר-הדין עולה שבית-המשפט נתן דעתו, ולא אחת, לעובדה שהמדובר בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה ולא אחרת. אשר לנימוקים האחרים לקולא, ובהם העובדה שהמערער היה במצב של סערת רגשות, ולא עשה את מעשיו במסגרת חברות בארגון טרור; העובדה שהוא צעיר יחסית, והצורך גם להביא בחשבון העונש את יסוד השיקום, השיב בא-כוח המדינה כי נסיבות אלה הובאו כולן בחשבון העונש, בעת שבית-המשפט המחוזי לא נעתר לבקשת המדינה להטיל על המערער עונש מצטבר בגין העבירות שבהן הורשע. שקלנו את טענות הצדדים ולא מצאנו עילה להתערב בפסק דינו של בית-המשפט המחוזי, שכן העונש שהוטל אינו מופרז לחומרה במידה המקימה עילה להתערבות בערכאת הערעור. הערעור נדחה. ניתן היום, ב' בטבת תשס"ו (2.1.06). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05028720_P01.doc מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il