איברהים חוסני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 2867/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2867/09 בפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט י' עמית המערער: איברהים חוסני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בפתח-תקוה מיום 14.1.09 בת"פ 5335-08-08 שניתן על ידי כבוד השופט זכריה כספי – סג"נ תאריך הישיבה: ח' בכסלו התש"ע (25.11.2009) בשם המערער: עו"ד מירון רוזנטל בשם המשיבה: עו"ד מאיה חדד בשם שירות המבחן: גב' שלומית נחליאל פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: כנגד המערער הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי מרכז (פ 5335-08-08), בו הואשם בעבירה של התפרצות לרכב בכוונה לבצע גניבה או פשע, לפי סעיף 413ו לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); עבירה של גניבת רכב, לפי סעיף 413ב לחוק העונשין; עבירה של נהיגה בשכרות, לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, התשל"א-1971 (להלן: פקודת התעבורה); עבירה של נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה; עבירה של נהיגה ללא ביטוח, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970; עבירה של החזקת מכשירי פריצה, לפי סעיף 409 לחוק העונשין; עבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין; עבירה של נהיגה ברשלנות הגורמת לתאונת דרכים בה ניזוק רכוש, לפי סעיפים 62(2) ו-38(2) לפקודת התעבורה; ועבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין. על פי הנטען בכתב האישום, ביום 12.8.2008 התפרץ המערער לרכב פרטי ונהג בו בהיותו שיכור ופסול מלנהוג. במהלך נסיעתו נתקל במחסום משטרתי, עקף אותו בנסיעה מהירה בצד הדרך, ונמלט מהשוטרים כשהוא נכנס לצומת באור אדום. לבסוף איבד המערער שליטה על הרכב כשניסה לחמוק ממחסום נוסף והתנגש בניידת משטרה. ביום 14.1.2009 הודה המערער במיוחס לו והורשע על ידי בית המשפט. ביום 17.3.2009 גזר עליו בית המשפט (כבוד סגן הנשיא ז' כספי) 36 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, וקנס בסך 5,000 ש"ח או שלושה חודשי מאסר תמורתו. כן פסל בית המשפט את המערער מלקבל או להחזיק רישיון למשך ארבע שנים. בנוסף הפעיל בית המשפט שני עונשי מאסר מותנים של 12 חודשים ו-6 חודשים, אשר היו תלויים ועומדים כנגד המערער, כשחלקם בחופף וחלקם במצטבר, כך שסך הכל ירצה המערער 45 חודשי מאסר. בית המשפט התייחס בגזר דינו לנסיבותיו האישיות של המערער כשיקול להקל בעונש, דבר שבא לידי ביטוי בהחלטה לחפוף בחלקם בין עונשי המאסר, אולם למול זאת העמיד את חומרת המעשים. על גזר דינו של בית המשפט המחוזי ערער המערער בפנינו, בטענו כי שגה בית המשפט משהחמיר בעונשו חרף נסיבותיו האישיות הקשות וחרף הודאתו במיוחס לו. מנגד סומכת המשיבה ידה על גזר דינו של בית המשפט המחוזי. לאחר עיון בהודעת הערעור ולאחר ששמענו את טיעוני הצדדים בפנינו, הגענו למסקנה כי דין הערעור להידחות. כפי שעולה מכתב האישום, חומרת מעשיו של המערער הינה רבה. מדובר בשרשרת עבירות, שתחילתה בפריצה לרכב וגניבתו, וסופה בהימלטות מפני המשטרה תוך יצירת סיכון ממשי לנוסעי הדרך, אשר אך בדרך מקרה נסתיים ללא נפגעים. אכן, נסיבות חייו של המערער אינן קלות הן, ואף להודאתו במיוחס לו יש לתת את המשקל הראוי, כשכך עשה בית המשפט המחוזי עת קבע כי הפעלת עונשי המאסר המותנה תיעשה בחופף זה לזה, וכשחלקם אף בחופף לעונש שנגזר עליו. בנסיבות אלו, אין כל מקום להתערב בגזר הדין. אנו דוחים אפוא את הערעור. ניתן היום, י"ד בכסלו התש"ע (1.12.2009). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09028670_H01.doc שצ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il