אליהו בוקן נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 2858/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2858/07 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ע' פוגלמן המערער: אליהו בוקן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מיום 21.2.07, בתיק פ. 8142/06, שניתן על ידי כבוד השופט נ' זלצ'ובר תאריך הישיבה: י"ז בתמוז התשס"ז (03.07.07) בשם המערער: עו"ד רחל דניאלי בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: עו"ד אושרה פטל גב' אדוה פרויד פסק-דין השופט א' א' לוי: במהלך משחק כדורגל שהתקיים בקיבוץ חצור ובו נטל המערער חלק, נתגלעה מחלוקת בינו למשתתפים אחרים, ובעקבות כך עזב את המקום. אולם, בסמוך לאחר מכן הוא שב לשם כאשר הוא נושא סכין בכיס מכנסיו, ואסף מכשירי טלפון סלולאריים שהיו מונחים במקום ונמלט. שניים מהנוכחים – המתלונן ואדם נוסף דלקו אחריו, והוא החל להשליך את מכשירי הטלפון עד שבשלב מסוים עצר, שלף את הסכין ופנה לאחד הרודפים בתנועה מאיימת. בשלב זה נסוגו המתלונן וחברו, אולם בשעה מאוחרת יותר שבו ופגשו אותו בסמוך לביתו. בשלב כלשהו ניגש המערער למתלונן וירק בפניו, ובתגובה דחף המתלונן את המערער. או אז, קפץ המערער על המתלונן, הפילו ארצה, ועם הסכין שבידו דקר אותו בחזהו, בישבנו ובמותנו. כתוצאה מהדקירות הובהל המתלונן לבית חולים לצורך קבלתו של טיפול רפואי. ועוד נטען, כי במהלך הניסיון לחלץ את הסכין מידיו נחבל המערער בבטנו, ובעקבות כך אושפז גם הוא. המערער הודה בעובדות האמורות, ובעקבות כך הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירה של חבלה מחמירה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 333 בשילוב עם סעיף 335 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ודן אותו ל-36 חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את המתלונן בסכום של 5000 ש"ח. המערער, שהתקשה להשלים עם העונש שהושת עליו, משיג עליו בפנינו. נטען, כי הוא אדם צעיר, בעל דמוי עצמי נמוך, חולה אפילפסיה, שנגרר עקב חולשותיו לחברה שולית. ביום האירוע חש המערער תחושת דחייה וניכור עמה התקשה להתמודד, ומכאן ועד לתגובתו השגויה היה המרחק קצר. המערער סבור כי בנסיבות אלו היה נכון לאמץ את המלצתו של שרות המבחן, ולהסתפק בעניינו במאסר בו ניתן לשאת בדרך של עבודות שירות שיהא משולב בפיקוח של שרות המבחן. אין בידינו לקבל את הערעור. המערער שבעברו הרשעה קודמת בפלילים (סמים), דקר אדם על רקע של מה בכך, ולא חדל מהדקירות עד שנדרשה התערבותם של אחרים כדי לחלץ את הקורבן מידיו. זהו ביטוי נוסף של האלימות אשר פשתה בחברה הישראלית, ובפניה התרענו וחזרנו והתרענו בפסיקתנו. אירוע זה עלול היה בנקל להסתיים בתוצאה קשה פי כמה, והכל על רקע של ויכוח שרבים כמותו, אשר בני תרבות נוהגים ליישבו בדו-שיח או בפניה לרשויות בחוק. לא כך נהג המערער שהחליט לעשות דין לעצמו, ותוך שימוש בכלי נשק קר דקר וחזר ודקר את קורבנו, עד שזה נדרש להתערבות חירורגית דחופה. זו התנהגות שתווית מחיר בצידה, ואיננו סבורים, כי המחיר אותו נדרש המערער לשלם הנו כה חמור ומופרז עד שנדרשת התערבותו של בית משפט שלערעור. עם זאת, ונוכח אישיותו המורכבת של המערער, ובעיקר כדי לעודד אותו להתמיד בתהליך הטיפול בו החל ושעתיד להסתיים בסוף שנה זו, אנו מחליטים ללכת לקראתו קמעא, ואת עונש המאסר בפועל בו ישא אנו מעמידים על 33 חודשים. למעט תיקון זה, יישאר גזר-דינו של בית המשפט המחוזי על כנו. ניתן היום, כ"ב בתמוז התשס"ז (03.07.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07028580_O02.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il