מירון - מושב עובדים של הפועל מזרחי להתיישבות שיתופ נ. השר לש

פסק-דין בתיק בג"ץ 2855/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2855/15 - ג' לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט מ' מזוז העותרת: מירון - מושב עובדים של הפועל מזרחי להתיישבות שיתופית בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. השר לשירותי דת 2. המשרד לענייני דתות 3. השר לביטחון פנים 4. המשרד לביטחון פנים 5. משטרת ישראל 6. מפקד המחוז הצפוני - משטרת ישראל 7. המרכז הארצי למקומות קדושים בישראל 8. קרן הרשב"י 9. ועדת החמישה 10. משרד מבקר המדינה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד עמית בן צבי בשם המשיבים 7-1: עו"ד אסנת מנדל פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. עניינה של העתירה שבפנינו הוא באירוע של הילולת ל"ג בעומר (להלן: האירוע או ההילולה) המתקיים מדי שנה במקום המזוהה כקברו של רבי שמעון בר-יוחאי בהר מירון ואשר עתיד להיערך אף השנה. האירוע מתוכנן להתקיים אף השנה בהמשכו של שבוע זה, ועל-פי התאריך הכללי הוא עתיד לחול בימים 6.5.2015 ו-7.5.2015. 2. העותרת, מירון – מושב עובדים של הפועל מזרחי להתיישבות שיתופית בע"מ, היא אגודה שיתופית הפועלת במושב העובדים של הפועל מזרחי במירון (להלן: המושב). בעתירה שבפנינו, אשר הוגשה ביום 27.4.2015, מבקשת העותרת כי המדינה תפעל למינויו של "מנהל אירוע" להילולה שעתידה להיערך השנה, וכן להקצאת כוח שיטור או כוח אבטחה לקראת האירוע על-מנת לסייע לעותרת להגן על קניינה ועל נכסי הציבור במושב. 3. לטענת העותרת, ההילולה היא אירוע המוני שאליו נוהרים מדי שנה מאות אלפי אנשים, ועל כן ראוי ונדרש להעמיד בראשו "מנהל אירוע" שירכז את פעילותם של כלל הגופים השונים הלוקחים חלק בתכנונו והפקתו. העותרת טוענת כי אי-מינויו של בעל תפקיד כזה גורם לה לנזקים שונים, כגון: עבירות בנייה ב"חסות" האירוע, התחברויות פירטיות לרשת המים שלה, פלישות למקרקעי ציבור ומקרקעין פרטיים, גרימת נזק לגידולים חקלאיים, ועוד. לטענת העותרת, מינויו של בעל תפקיד אשר ירכז את פעילותם של כלל הגופים העושים מלאכתם בארגון האירוע תביא לכך שתהיה "כתובת בת-סמכא" בכל עניין הקשור לאירוע. בעל תפקיד זה, כך נטען, יישא באחריות לקיומו של האירוע ויביא לצמצום הנזקים הנגרמים לעותרת מדי שנה כתוצאה מקיומו של האירוע. לטענת העותרת מינויו של מנהל אירוע מתחייב גם מהוראות חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ"ג-1962. עוד טוענת העותרת כי כוחות השיטור המוקצים לאירוע מתמקדים בעניינים הנוגעים ישירות לעצם קיומו, כגון פתיחה של צירי תנועה וויסות של קהל המתפללים הנכנס למתחם הקבר. לעומת זאת, כך נטען, הם אינם מגנים על הסדר הציבורי במושב ואינם מונעים פלישה למקרקעי ציבור ולנחלות פרטיות והשחתה של רכוש פרטי וציבורי של תושבי המקום. 4. בהחלטה מיום 27.4.2015 התבקשו המשיבים להגיש תגובה מקדמית לעתירה. 5. בתגובת המדינה שהוגשה ביום 30.4.2015 נטען כי יש לדחות את העתירה על הסף הן בשל השיהוי שבו הוגשה והן בשל אי-צירופם של משיבים רלוונטיים. בעניין השיהוי טוענת המדינה כי העתירה הוגשה אך זמן קצר לפני אירוע ההילולה ללא כל הסבר או הצדקה ולמרות שמועדו של האירוע ידוע לכולם לפי לוח השנה העברי. עוד טוענת המדינה כי ההיערכות לאירוע החלה לפני חודשים ארוכים, עוד בתחילת חודש נובמבר 2014, וכי במסגרת היערכות זו הקצתה המדינה משאבים רבים, שעלותם נאמדת בכ-12 מיליון שקל. המדינה מציינת כי כבר באותה עת משטרת ישראל הקימה "מינהלת" – צוות בין-משרדי הכולל את כלל הגורמים הרלוונטיים השונים – לצורך ההיערכות לאירוע. במסגרת היערכות זו, כך נטען, נקבעו בעלי התפקידים השונים, הוקצו כוחות מתאימים ונערכו פעולות רבות להכנת האזור. לטענת המדינה, שלב א' בהיערכות לקראת האירוע אף התחיל ביום 26.4.2015 תוך פריסת כוחות שונים בשטח. 6. המדינה מוסיפה וטוענת כי יש לדחות את העתירה גם בשל כך שהעותרת לא צירפה כמשיבים את הוועד המקומי מושב מירון (להלן: הוועד המקומי) ואת המועצה האזורית מרום הגליל. 7. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 30.4.2015 הגיש הוועד המקומי בקשה לצירופו כמשיב לעתירה ולסילוק העתירה על הסף. לטענת הוועד המקומי הוא זה שמופקד מכוח סעיף 90 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) התשי"ח-1958 על ניהול המושב, ואילו העותרת היא אגודה שיתופית המהווה גוף עסקי החוכר מקרקעין הנמצאים בתחום המוניציפאלי של המושב. לטענת הוועד המקומי יש לראות בו צד נדרש בעתירה ואי צירופו כמשיב בה נעשה בחוסר תום לב ועל רקע אי הסכמות מסוימות שקיימות בינו לבין העותרת בנוגע לסעדים ולזכויות המגיעים לה מכוח הסכמים שנחתמו בין העותרת והוועד המקומי לבין גורמים שונים במדינה. 8. דין העתירה להידחות על הסף בשל השיהוי הכבד שנפל בהגשתה. העתירה הוגשה כעשרה ימים לפני המועד הצפוי של ההילולה, וזאת למרות שמועד זה ידוע לכולי עלמא ואף טענות העותרת היו ידועות לה זמן רב מראש. העותרת לא הצביעה על כל טעם שבגינו העתירה הוגשה במועד מאוחר זה. כמו כן, כפי שציינה המדינה בתגובתה, ההשלכות של שיהוי זה הן משמעותיות, כאשר מדובר באירוע המוני רב משתתפים שמיועד להתקיים בתאריך מסוים, בעל משמעות, ואשר דורש היערכות מוקדמת של חודשים רבים מראש. היענות לדרישות העותרת מחייבת היערכות מוקדמת, ועיתוי הגשת העתירה אינו מעמיד לרשות המדינה פרק זמן מספק לכך. בנסיבות אלה, העותרת יכולה למצוא נחמה מסוימת בכך שעמדת המדינה מבוססת על הסכמה עקרונית לתפיסה לפיה אכן נדרש תיאום בין כלל הגורמים המעורבים באירוע ההילולה. כאמור, השיהוי שבו לוקה העתירה אינו מאפשר להוסיף ולבחון האם די במה שנעשה. 9. משהגענו למסקנה זו אין אנו נדרשים לדון בטענות בנוגע לאי-צירופם של צדדים רלוונטיים וממילא אף בקשתו של הוועד המקומי מתייתרת. עוד יובהר, למען הסר ספק, כי אין בפסק דיננו כדי להביע דעה לגופו של עניין וטענותיה של העותרת שמורות לה ככל שתעלה אותן במועד הראוי. 10. אשר על כן, העתירה נדחית. העותרת תישא בהוצאות המדינה בסך של 10,000 שקל. ניתן היום, ‏י"ד באייר התשע"ה (‏3.5.2015). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15028550_A03.doc עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il