מדינת ישראל נ. פלוני

פסק-דין בתיק ע"פ 2842/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2842/06 ע"פ 3078/06 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ע' פוגלמן המערערת בע"פ 2842/06: המשיבה בע"פ 3078/06: מדינת ישראל נ ג ד המשיב בע"פ 2842/06: המערער בע"פ 3078/06: שוטה שמלאשווילי ערעורים על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיום 21.2.06, בתיק פ.ח. 1090/05, שניתן על ידי כבוד השופטים ב' אופיר תום, מ' סוקולוב, י' שנלר תאריך הישיבה: י"ז בתמוז התשס"ז (03.07.07) בשם המערערת בע"פ 2842/06: עו"ד אושרה פטל בשם המשיב בע"פ 2842/06: מתורגמן: עו"ד יוטקין איגור אניה סאס פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. בין החודשים נובמבר 2003 לספטמבר 2004 שהה המערער במוסקבה, וכהגדרתו של כתב האישום שהוגש נגדו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, הוא שימש "כצומת להבאת נשים ממדינות חבר העמים לישראל לצורך העסקתן בזנות". השיטה בה פעל המערער היתה זו: הוא קיבל פניות מישראל לאיתור נשים, והוא עשה זאת באמצעות סוכנים מקומיים. לאחר שנמצאו המועמדות המתאימות, הן הועברו למוסקבה, שם קיבל את פניהן המערער אשר שיכן את חלקן בדירתו. בהמשך, ולאחר שהועברו לו סכומי הכסף עבור עמלתו והוצאות ההטסה של הנשים, הן נשלחו למצרים, ומשם הועברו תוך גניבת הגבול לישראל. כאן קיבלו את פניהן סוחרים מקומיים, אשר מכרו אותן בכסף מלא לאחרים ואלה העסיקו אותן בזנות. בכתב האישום נטען כי המערער שיגר בדרך האמורה מספר נשים, והוא ניסה לשגר שתי נשים נוספות. פרט האישום השמיני שונה מעט מקודמיו, הואיל והוא עוסק ב"יבוא" של מי שהיתה אותה עת קטינה (בת 17) לשם העסקתה בזנות. להשלמת התמונה נוסיף, כי המערער נעצר בחודש אפריל 2004 במוסקבה, ובהמשך הוסגר לישראל. 2. בכל העובדות האמורות הודה המערער, ובעקבות כך הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע, ניסיון להבאת אדם לידי עיסוק בזנות בנסיבות מחמירות, הבאת אדם לידי עיסוק בזנות בנסיבות מחמירות, והבאת קטין לידי עיסוק בזנות בנסיבות מחמירות – עבירות לפי סעיפים 499(א)(1), 202, 203(א), ו-203(א) בשילוב עם סעיף 203ב(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בהמשך, נדון המערער ל-7 שנות מאסר, שנתיים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות כל אחת מן הנשים הנזכרות בכתב-האישום בסכום של 2500 ש"ח. 3. שני ערעורים מונחים בפנינו, והם מופנים כנגד גזר דינו של בית המשפט המחוזי. באחד (ע"פ 2842/06) משיגה המדינה כנגד קולת העונש, בעוד שבאחר (ע"פ 3078/06) מלין המערער על חומרתו. 4. ייבוא נשים לישראל תוך גניבת הגבול ממצרים במטרה להעסיקן בזנות, היא ככל הנראה תופעה רחבת היקף, הואיל והמעורבים בה גורפים לכיסם רווחים נאים עד כדי נכונות להסתכן בהליכים פליליים המסתיימים לא אחת במאסר ממושך. לאותו ייבוא שותפים רבים – חלקם מאתר את הנשים בארץ מוצאן ומסדיר את הטסתן למצרים, ועל אלה נמנה המערער. לאחר שחוליה ראשונה זו זכתה בליטרת הבשר שלה, מוחדרות הנשים לישראל בעזרת מבריחים מקומיים, כאשר לא אחת הן מוצאות את עצמן קורבנות לתקיפות מיניות אותן מבצעים בהן מלוויהן. בישראל מקבלים את פניהן אחרים, המציגים את עצמם כ"קונים" אשר רכשו אותן, ואלה מוכרים אותן, תמורת סכומים נכבדים, בדרך כלל לבעלים של מה שמכונה "מכונים" ובפועל משמשים מקום לעיסוק בזנות. מכאן ואילך מצפים לחלק מהנשים חיים מיוסרים, כאשר מי שקונה אותן נוטל מהן את דרכוניהן וכולא אותן בין ארבע קירות, במטרה להבטיח שלא תימלטנה או תיעצרנה בידי רשויות ההגירה. זאת ועוד, אותן נשים לא זוכות לתמורה של ממש עבור עיסוקן בזנות, כי בשבועות ולעתים החודשים הראשונים לשהייתן בישראל הן נדרשות להשיב לקונה את "השקעתו", וגם בהמשך, נוטל הקונה לעצמו את מרבית האתנן. הנה כי כן, בפנינו תופעה קשה מאין כמותה של סחר בבני אדם, כפי שהיה נהוג בתקופות חשוכות של ההיסטוריה האנושית, ומצערת העובדה שהדבר מתרחש דווקא במדינת ישראל, שעל דגלה חרתה את כבוד האדם וחירותו כזכויות יסוד. תופעה זו הנה מבישה ומקוממת, ואותה יש להוקיע בכל פה ולהשתמש בענישה כמנוף לבלימתה כדי להקיא את החרפה הזו מתוכנו. כך יש לנהוג בכל דרגי העבריינים, החל מזה המאתר את הנשים ושולחן לכאן, ועד לאחרון המעורבים בכך בישראל, כאשר עניינו של כל אחד ידון על פי נסיבותיו. 5. המערער, מכוח הודאתו בעובדות שימש, כאמור, "צומת להבאת נשים ממדינות חבר העמים לישראל לצורך העסקתן בזנות" (סעיף 1 למבוא), וככזה הוא רחוק כמרחק מזרח ממערב מהדמות התמימה בה הוצג על ידי סנגורו. למעשה, נמנה המערער על אלה הניצבים ברובד העליון של פירמידת הסחר בנשים, אלה המזינים "תעשייה" זו ומאפשרים לה לשגשג. על כן ראוי הוא כי חירותו תישלל לתקופה ממושכת, הן כדי לגמול לו על רוע מעלליו, והן כדי שעונשו יהווה מסר לרבים בכל הנוגע למחיר אותו יידרשו לשלם אלה החוטאים בתחום זה. נוכח האמור, דעתנו היא כי העונש שהושת על המערער רחוק מלהיות מענה הולם לעבריינותו, ומדעתנו לא שינינו גם נוכח העונשים שהושתו על מעורבים אחרים בפרשה זו ואחרות מסוגה. עם זאת, לא נמצה עמו את הדין, הואיל וההלכה המקובלת היא שאין בית משפט שלערעור נוהג כך. לפיכך, אנו דוחים את הערעור בע"פ 3078/06, ומאידך, מקבלים את הערעור בע"פ 2842/06, כך שתקופת המאסר בפועל בה ישא המערער תעמוד על 9 שנים. יתר חלקי גזר דינו של בית המשפט המחוזי – יעמדו בעינם. ניתן היום, כ"ב בתמוז התשס"ז (03.07.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06028420_O01.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il