אורן שוורץ נ. משרד הבטחון מינהל התכנון ועדת המשנה להתנגדויות

2 בבית המשפט העליון עע"מ 28408-02-25 לפני: כבוד הרשמת מורן יהב המערער: אורן שוורץ נגד המשיבים: 1. משרד הביטחון, מינהל התכנון ועדת המשנה להתנגדויות 2. הועדה המיוחדת לתכנון ובניה אריאל 3. אילן מהבאו בלטה 4. עלמבוצו נצחיה בלטה בקשה למחיקת הערעור מיום 23.7.2025; תשובת המשיבים 4-3 מיום 24.7.2025; בקשה למחיקת הודעת הערעור מיום 2.9.2025; הודעת המשיבות מיום 15.9.2025 פסק-דין 1. לפניי בקשה למחיקת הערעור ללא צו להוצאות, ובקשה להשבת האגרה והערובה. המשיבים 4-3 מסכימים למחיקת הערעור, אך מבקשים כי ייפסקו לזכותם הוצאות. 2. רקע הדברים: הודעת הערעור הוגשה ביום 11.2.2025 על-ידי המערער המנוח ז"ל. ביום 20.6.2025, לבקשת המערער, נוכח מצבו הבריאותי וחרף התנגדות המשיבים 4-3, קבעתי כי היומן יעשה מאמץ להקדמת מועד הדיון שהיה קבוע ליום 21.1.2026, כפוף לאילוציו, והדיון הוקדם ליום 20.10.2025. ביום 22.6.2025 הוגשה תשובה מטעם המשיבים 4-3 לערעור. ביום 23.7.2025 הגישו יורשיו של המערער בקשה למחיקת הודעת הערעור עקב פטירת המערער, בצירוף תעודת פטירה, וביקשו כי האגרה והערובה תושבנה לידיהם בהתאם לתקנות. המשיבים 4-3 בתשובתם מיום 24.7.2025 לא התנגדו למחיקת הערעור, אך התנגדו להשבת העירבון ועמדו על שיפוים בגין הוצאותיהם הריאליות הנטענות, בסך של 17,700 ש"ח. לטענתם, הם אנשים פרטיים שנאלצו לשאת בהוצאות רבות בשל ההליכים שהמערער נקט נגדם. בהתאם להחלטתי, ביום 12.8.2025 הגישו היורשות (להלן: המבקשות) את צו קיום הצוואה וביום 2.9.2025 הגישו את הבקשה שלפניי למחיקת הערעור ללא צו להוצאות והשבת האגרה והערובה לידי עזבון המנוח באמצעות המבקשות. בבקשה נטען כי ההליך דנן הוגש על ידי המערער כשהיה חולה על ערש דווי, תחת השפעת תרופות וככל הנראה כשהוא אינו כשיר להפעיל את שיקול דעתו; וכי אף למבקשות אין את הידע או המידע הנדרש לשם ניהול ההליך. בהודעתם מיום 15.9.2025 חזרו המשיבים 4-3 על התנגדותם להחזר הערובה ללא פסיקת הוצאות תוך שטענו כי אין בעובדה שהמערער לא היה כשיר כדי להצדיק את חסרון הכיס שנגרם להם. 3. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה למחיקת הערעור להתקבל, ומשכך אני מורה על מחיקת הערעור. 4. באשר לחיוב בהוצאות, ככלל, בעל דין המגיש הליך כלפי יריבו צריך וחייב להניח שאותו יריב יזדקק לשירותים משפטיים וישא בהוצאות כדי לעמוד על זכויותיו, וכפועל יוצא מכך חייב הוא להניח כי אם הוא חוזר בו מן ההליך שנקט, יעמוד יריבו על חיובו בהוצאות שנגרמו לו (ע"א 644/10 עזבון המנוח רשיד (בן רטעאן) רווידאן נ' עלי מחמד נג'יב נג'אר (25.5.2014)). מקום שבו נמחק הליך על-ידי מגישו, ללא קבלת הסעד המבוקש, יש מקום כי מגיש ההליך יישא בהוצאות שגרם לבעל הדין שכנגד, שכן יש בכך כדי להצביע על כך שהגשת ההליך לא הייתה מוצדקת מלכתחילה. עם זאת, מדובר בהנחה הניתנת לסתירה, כשהנטל לעשות כן מוטל על יוזם ההליך (ראו: ע"א 4592/20 ניסים (ניסן) מזוז נ' שממה דוד, בפס' 3 וההפניות שם (25.11.2020)). יישומו של העיקרון האמור נגזר מנתוני המקרה המסוים, ובעיקר מן השאלה אם ביצע בעל הדין שכנגד פעולות שבגינן נשא בהוצאות, שראוי לזכותו בהן (ע"א 5825/03 סירט נ' כהן (21.12.2003)). 5. לאחר עיון בטענות הצדדים ובכלל מסמכי ההליך; בשים לב לשלב הדיוני שבו התבקשה מחיקת הערעור (לאחר הגשת תשובה לערעור מטעם המשיבים 4-3, אך עם מיד קבלת הצו לקיום הצוואה וטרם התקיים דיון בהליך); בהינתן הבקשות וההחלטות שניתנו עד כה; ובמכלול נסיבות העניין, מצאתי לקבוע כי המבקשות יישאו בהוצאות המשיבים 4-3 בסך כולל של 7,000 ש"ח. סכום זה ישולם למשיבים 4-3 מהכספים שהופקדו בקופת בית המשפט, והמזכירות תשיב למבקשות את יתרת כספי הערובה (בהתאם לפרטים בהודעת המבקשות מיום 2.9.2025), ככל שישנם, וזאת כפוף לבדיקה עדכנית בדבר היעדר מניעה שבדין. אציין כי אין בטענותיהם של המשיבים בדבר אי-תשלום ההוצאות שנפסקו לטובתם בבית המשפט קמא כדי לשנות מהחלטתי בעניין זה (השוו למשל: ע"א 6006/16 ‏פאעור נ' פאעור (5.3.2017)).‏ 6. האגרה תושב למבקשות, כמבוקש, בניכוי הסכום הקבוע בפרט 33 לתוספת לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007. ניתן היום, כ"ז תשרי תשפ"ו (19 אוקטובר 2025). מורן יהב, שופטת רשמת