ויסאם יאסין נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 2840/11 - בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2840/11 ע"פ 3670/11 ע"פ 7506/11 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט נ' הנדל המערער בע"פ 2840/11: ויסאם יאסין המערער בע"פ 3670/11: פלוני המערער בע"פ 7506/11: ואסים קוסקוסה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזרי הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק ת"פ 4596-01-10 מימים 16.3.2011, 8.4.2011 ו-7.9.2011 שניתנו על ידי כבוד השופט אברהם אליקים תאריך הישיבה: ב' בניסן התשע"ב (25.3.2012) בשם המערער בע"פ 2840/11: עו"ד רפאלה שפריר בשם המערער בע"פ 3670/11: עו"ד יוסי גימפל בשם המערער בע"פ 7506/11: עו"ד אשר חן בשם המשיבה: עו"ד עדי שגב בשם שירות המבחן למבוגרים: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט ח' מלצר: 1. לפנינו שלושה ערעורים שנשמעו במאוחד. המערערים, שכנגדם וכנגד אחרים הוגש כתב אישום אחד – הגיעו להסדרי טיעון נפרדים עם המדינה (במסגרתם אף צורפו – לגבי חלק מהמערערים – כתבי אישום נוספים). בערעורים הם משיגים על העונשים, אשר בית משפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' אליקים) השית על כל אחד מהם. להלן אביא את העובדות העיקרית הדרושות לענייננו. 2. נגד המערער ב-ע"פ 2840/11 (להלן: יאסין), המערער ב-ע"פ 3670/11 (להלן: פלוני), המערער ב-ע"פ 7506/11 (להלן: קוסקוסה) וששה נוספים הוגש כתב אישום (להלן: כתב האישום הראשון). זה החזיק שני אישומים, שעניינם בשני מקרי שוד נפרדים שאירעו בעיר שפרעם ואשר יתוארו להלן (על פי מה שהודו בו הנאשמים לאחר שהגיעו להסדרי טיעון, כנזכר בפיסקה 5 שלהלן). 3. האישום הראשון עניינו בשוד בעל חנות תכשיטים (להלן: שוד התכשיטן), אשר מבין שלושה המערערים שלפנינו רק פלוני נאשם כי היה מעורב בו. כאמור בכתב האישום המתוקן, שפלוני הודה בו במסגרת הסדר הטיעון, פלוני, שני נאשמים נוספים, אדם בשם ענאן (ששימש עד מדינה) ואנשים נוספים שזהותם אינה ידועה – קשרו קשר לשדוד את התכשיטן. אחד הנאשמים הנוספים, ענאן והאחרים (אך לא פלוני) הגיעו לבית הקורבן, שם שהו גם בני משפחתו, ודרשו ממנו כסף וזהב באיומים לפגיעה פיזית בו ולחטיפתו, ואחד מהם אף ירה יריה בסלון הבית. במהלך האירוע הם גנבו רכוש, לרבות שעון זהב. פלוני– הואשם והורשע בכך שמסר למשטרת ישראל ידיעה כוזבת על פרטי השוד הצפוי עוד לפני ביצועו, ולאחר השוד מסר ידיעה כוזבת נוספת אודות זהות מבצעי השוד – מהלך שנועד להכשיל את חקירת המשטרה בנושא. כן הואשם פלוני בכך שנטל והחביא את שעון הזהב שנגנב על מנת למנוע את גילוי השלל. בגין כל אלה הורשע פלוני בעבירות של קשירת קשר לפשע, סיוע לשוד בנסיבות מחמירות, שיבוש מהלכי משפט ומסירת ידיעות כוזבות. 4. האישום השני עניינו בשוד עובדיו של מפעל "קפה נח'לה" בשפרעם (להלן: שוד המפעל), אשר שלושת המערערים הודו בעובדות ובעבירות מסוימות בקשר אליו (כתבי האישום המתוקנים יש בהם הבדלים מסוימים לגבי כל אחד מן השלושה, נוכח הסדרי הטיעון הנפרדים, אולם אני אציין כאן רק את המשותף בהם). כעולה מכתב האישום המתוקן, ששה מן הנאשמים, לרבות יאסין וקוסקוסה קשרו קשר עם ענאן לביצוע השוד. תחילת הפרשה במידע שמסר אחד הנאשמים הנוספים (להלן: ספורי), עובד לשעבר במפעל, לקוסקוסה ולענאן על אודות הגורם העוסק בהפקדת פדיון המפעל. ענאן ושלושה הנאשמים הנותרים (להלן: המבצעים העיקריים) הם שביצעו את השוד בצוותא: הם חסמו ברכבם את דרכו של רכב עובדי המפעל, שנשאו עמם את הפדיון היומי, ניגשו לרכב, ירו באקדח לכיוון הרכב, ניפצו את שמשת הרכב בפטיש, איימו על יושבי הרכב באקדח ובפטיש, נטלו מהם את הפדיון בסך כ-75 אלף ש"ח, ונמלטו. קוסקוסה – שקיבל יחד עם ענאן את המידע המקדים מספורי – סייע לביצוע השוד בתצפית שערך על המפעל ודיווח למבצעים העיקריים על יציאת העובדים ברכבם. לאחר השוד חלק בשלל עם יתר הקושרים (אך לא עם ספורי). הוא הואשם והורשע בעבירות של קשירת קשר וסיוע לשוד בנסיבות מחמירות. אשר ליאסין: בביתו התכנסו המבצעים העיקריים לקראת השוד, הם השתמשו ברכבו לשם ביצוע השוד, ולאחר ביצוע השוד התכנסו שוב כולם בביתו לשם חלוקת השלל. כמו כן בערבו של אותו יום הסיע יאסין את ענאן למקום שבו נפגש הלה עם אחר ומכר לו אקדח. לפיכך הואשם יאסין והורשע לפי הודאתו בעבירות של קשירת קשר וסיוע לשוד בנסיבות מחמירות, כמו גם בסיוע לנשיאה, הובלה וסחר בנשק. מעורבותו של פלוני בפרשה זו התבטאה בכך שלאחר השוד פנה אליו איש משטרה בעניין, ופלוני, שידע על אודות השוד, מסר את מספרי הטלפון של ענאן ואחרים כקשורים לאירוע. ברם בסמוך לאחר מכן יזם פלוני פגישה עם ענאן, מסר לו שהמשטרה יודעת את מספר הטלפון הנייד שלו, הורה לענאן להוציא את כרטיס ה-sim ממכשירו, גזר והשליך אותו, וזאת על מנת למנוע את השימוש בו כראיה. ענאן שילם לפלוני בתמורה כ-2,500 ש"ח. לפיכך הואשם והורשע פלוני בעבירה של סיוע לאחר מעשה, נוכח עזרתו לענאן להימלט מענישה, וכן בעבירה של השמדת ראיה. 5. לאחר שמיעת ראיות – הגיעו כל תשעה הנאשמים בכתב האישום הראשון להסדרי טיעון נפרדים, חלקם "סגורים" (קרי: עם הסכמה בין הצדדים גם ביחס לעונש המדויק שבית המשפט יתבקש לגוזרו על אותו נאשם), וחלקם "פתוחים" (קרי: ללא הסכמות לעניין העונש), וזאת לאחר תיקונים מסוימים שהוכנסו בכתב האישום האמור (על פי מה שפורט בפיסקאות 4-3 שלעיל). חלק מן הנאשמים, לרבות פלוני ויאסין, ביקשו לצרף לכתב האישום הראשון כתב אישום נוסף, כל אחד לפי עניינו ובעקבות הסדרי הטיעון וההודאות – הנאשמים הורשעו כאמור. תמונת ההרשעות והעונשים שנגזרו על המערערים והנאשמים השונים, בתמצית, היא איפוא זו: המעורבים בשוד התכשיטן (במקרה של פלוני – גם בשוד המפעל): - פלוני: הורשע במעורבות כאמור בשני מקרי השוד שבכתב האישום הראשון –שוד התכשיטן ושוד המפעל. הוא ביקש כאמור לצרף למכלול כתב אישום נוסף, שעניינו החזקת אקדח, כדורים, ומחסניות של רובה מסוג M-16 ומסירת ידיעה כוזבת לשוטר על כך שהאקדח הוא של אחר ושיבוש מהלכי משפט (להלן: כתב האישום המצורף של פלוני). הסדר הטיעון היה "פתוח" לעניין העונש, ביחס לשני כתבי האישום. נגזר עליו עונש של 27 חודשי מאסר בפועל בגין כתב האישום הראשון, ו-18 חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרו) נוספים ומצטברים בגין כתב האישום המצורף; עונשי מאסר מותנים של 12 חודשים ושל ששה חודשי מאסר, למשך שנתיים מיום שחרורו, והתנאים הם שלא יעבור עבירה מסוג פשע או עוון, בהתאמה, וכן קנס של 7,000 ש"ח, או שלושה חודשי מאסר תמורתו. - שני הנאשמים הנוספים שהואשמו יחד עם פלוני בשוד התכשיטן הורשעו ונגזרו עליהם: 39 חודשי מאסר בפועל למבצע העיקרי בשוד (הסדר "סגור"), ו-15 חודשי מאסר בפועל לנאשם הנוסף בפרשה (לו היה הסדר "פתוח") והוא הורשע בעבירות של: אי מניעת פשע, סיוע לאחר מעשה עבירה ועבירות בנשק בסיוע לביצוע עבירה. המעורבים בשוד המפעל בלבד: - יאסין: הורשע בהקשר לשוד המפעל בעבירות של קשירת קשר, סיוע לשוד בנסיבות מחמירות, וכן סיוע לנשיאה, הובלה וסחר בנשק. הסדר הטיעון בכתב אישום זה היה "סגור" – לעונש של 27 חודשי מאסר בפועל (כפי שאכן נגזר עליו). יאסין ביקש לצרף להסדר כתב אישום נוסף, שעניינו שבעה מקרי התפרצות לבית מגורים וגניבה, שלוש גניבות רכב, הסתייעות ברכב לביצוע פשע, גניבת כרטיסי חיוב ושימוש בהם, וכן הלנה והסעה שלא כדין (להלן: כתב האישום המצורף של יאסין); הסדר הטיעון בעניין כתב האישום המצורף היה "פתוח". נגזרו עליו 38 חודשי מאסר בפועל בגין כתב האישום המצורף, בניכוי ימי מעצרו, וזאת במצטבר לעונש שנגזר עליו בקשר עם כתב האישום הראשון; וסך הכל: 65 חודשי מאסר בפועל. כן נגזרו עליו עונשי מאסר מותנים של 12 חודשים ושל ששה חודשי מאסר, למשך שנתיים מיום שחרורו, והתנאים הם שלא יעבור עבירה מהעבירות שבהן הורשע בכתב האישום הראשון או זה המצורף, בהתאמה. - קוסקוסה: הורשע על פי הודאתו בעניין שוד המפעל בעבירות של קשירת קשר וסיוע לשוד בנסיבות מחמירות. במסגרת ההסדר "הפתוח" – נגזר עליו בגין הרשעתו זו עונש של 19 חודשי מאסר בפועל (בניכוי תקופת מעצרו, כחמישה חודשים). כן נגזרו עליו עונשי מאסר מותנים של שנים עשר ושל ששה חודשי מאסר, למשך שנתיים מיום שחרורו, והתנאים הם שלא יעבור עבירה מסוג פשע או עוון, בהתאמה. - הנאשמים הנוספים בשוד המפעל: 39 חודשי מאסר בפועל הושתו על שלושת המבצעים העיקריים (הסדרים "סגורים"), וששה חודשי מאסר בפועל לריצוי על דרך של עבודות שירות הוטלו על ספורי, עובד המפעל לשעבד שסייע לשוד בדרך של מסירת מידע על פרטי המפקיד (מבלי שקיבל נתח מן השלל). מכאן הערעורים שלפנינו, שהטענות בהם יפורטו מיד בסמוך. 6. פלוני טוען בערעורו, בתמצית, כי ניסיונו של בית המשפט המחוזי הנכבד להביא לאחידות בענישה בעניינם של עוברי העבירות השונות בשני מקרי השוד שבכתב האישום המקורי – לא צלח. הוא מטעים כי למבצע העיקרי של שוד התכשיטן ולמסייע עבר פלילי מכביד, בעוד שהוא נעדר עבר פלילי. הוא גורס כי חלקו בשתי הפרשות, מושא כתב האישום המקורי – היה שולי. אשר לכתב האישום המצורף, כך נטען, היה על בית המשפט ליתן משקל לכך שפלוני הוא זה שלמעשה הביא למסירת האקדח לידי המשטרה. כן טוען פלוני כי בית המשפט לא נתן משקל מספיק לנסיבותיו האישיות ולתרומתו למדינה בעבר, נתונים שהוצגו אף לפנינו בדיון בדלתיים סגורות ועל פרטיהם הוטל חסיון. 7. יאסין, שהגיע להסדר "סגור" לעניין העונש בעניין כתב האישום הראשון (27 חודשי מאסר בפועל), מלין על כך שהעונש שנגזר עליו בכתב האישום המצורף (38 חודשי מאסר בפועל, במצטבר) – חמור, שכן התיק הנוסף אמור היה להיות טפל ומשני לכתב האישום הראשון. כן גורס יאסין כי יש להעניק משקל נכבד יותר מזה שניתן – לנסיבותיו האישיות. 8. קוסקוסה טוען בערעורו ובטיעונים משלימים שהגיש בהסכמה לאחר הדיון, כי על בית המשפט המחוזי הנכבד היה ליתן משקל מכריע לשיקול השיקומי ולתסקיר שירות המבחן, שהמליץ שלא להשית עליו עונש מאסר בפועל. כן סבור קוסקוסה כי גזר דינו לוקה בהחמרה יתרה, לעומת שני אחרים שנאשמו עמו, ובעיקר – המסייע הנוסף בשוד המפעל – ספורי, העובד לשעבר במפעל, שנגזר עליו עונש של ששה חודשי מאסר בפועל בלבד, לריצוי בדרך של עבודות שירות. קוסקוסה מטעים כי המדינה עצמה גרסה בעת טיעוניה לעונשם של קוסקוסה ושל ספורי כי מעשי שניהם חמורים ומצדיקים עונש מאסר בפועל – עמדה שבית המשפט המחוזי לא קיבל אותה בכל הנוגע לספורי, כאמור. יצוין כי קוסקוסה – ששהה במעצר משך כחמישה חודשים והיה משוחרר בתנאים עובר לגזירת דינו – עתר, בהסכמת המדינה, וזכה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שנגזר עליו עד לסיום הליכי הערעור. 9. המדינה מצידה סומכת ידיה על גזרי הדין בעניינם של המערערים. נציין כי בעניינו של קוסקוסה ובמיוחד בקשר לאחידות הענישה בינו לבין ספורי מטעימה המדינה שאף שעמדתה מלכתחילה, כפי שהוצגה בבית המשפט המחוזי, היתה שמעשיהם של קוסקוסה וספורי גם יחד הם חמורים ומצדיקים עונש של מאסר בפועל, הרי שהיא מקבלת את ההבחנה שערך בית המשפט המחוזי בין השניים, ואין הצדקה, לשיטתה, להתערב עתה בגזר דינו של קוסקוסה. דיון והכרעה 10. הלכה היא כי ערכאת הערעור לא תתערב בגזר דין של ערכאה דיונית, למעט במקרים בהם נפלה בגזר הדין טעות מהותית הבולטת על פניה, או שעה שהעונש שנגזר חורג באופן קיצוני מרמת הענישה המקובלת בנסיבות דומות (ראו: ע"פ 9507/11 סביליה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 4.4.2012)). במקרה דנן, לאחר בחינת מכלול החומר ושמיעת טענות הצדדים, אין לומר כי בהינתן מכלול שיקולי הענישה, חרג בית המשפט המחוזי בגזר דינו סטיה רבתי מרף הענישה הראוי, עד שיהיה בכך כדי להצדיק התערבות בעונשם של מי מן המערערים. אוסיף מילים אחדות ביחס לכל אחד מן המערערים. 11. אשר לפלוני: ניסיונו של זה לתאר את חלקו בשתי העבירות, מושא כתב האישום הראשון, כשולי ואף כזניח – איננו מדויק. המדובר במי שניצל את יוקרתו על מנת לאפשר את ביצוען של עבירות קשות. דווקא על רקע תרומותיו הקודמות – נתון שבית המשפט ייחס לו משקל – קיימת חומרה מיוחדת בדרך שפלוני בחר לצעוד בה. מכתב האישום המתוקן הראשון, שבעבירות הכלולות בו הודה פלוני כאמור, עולה כי התנהלותו של פלוני אכן היה בה גם כדי להביא לשיבוש עשיית משפט, כשמו של הסימן בחוק העונשין, התשל"ז-1977, שחלק מהעבירות הרלבנטיות מצויות במסגרתו. העונש של 27 חודשי מאסר בפועל, שנגזר על פלוני בקשר עם שני האישומים, מושא כתב האישום הראשון – העומד בתווך שבין עונשיהם של המבצעים העיקריים לאלו של המסייעים – הוא לפיכך הולם, בפרט שפלוני הוא היחיד שהורשע במעורבות בשני האישומים, כאמור. יוער עוד כי כב' השופט אליקים, שגזר את דינם של כל תשעה הנאשמים בכתב האישום הראשון, השית, כמובן, לבו לשיקול של אחידות הענישה בעניינם של הנאשמים השונים, והדבר משתקף היטב בגזרי הדין השונים, לרבות זה של פלוני. אף העונש הנוסף המצטבר של 18 חודשי מאסר בפועל בגין כתב האישום המצורף הוא ראוי. גם אם פלוני הוא שהוליך כטענתו (שזכרה לא בא בהסדר הטיעון) את המשטרה אל האקדח והתחמושת (וניתן להבין כי הדבר לא נעשה מיוזמתו של פלוני), הרי שהניסיון להפליל אדם מסוים אחר בהחזקת הנשק האמור הוא חמור, וזאת במיוחד על רקע מעמדו ואמינותו הלכאוריים של פלוני. 12. אשר ליאסין: הלה איננו מערער, כמובן, על גזר הדין בכתב האישום הראשון, אשר תאם את הסדר הטיעון "הסגור" (27 חודשי מאסר בפועל). השגתו מתמקדת רק בעונש בגין כתב האישום המצורף (38 חודשי מאסר בפועל, בגין שבע עבירות של התפרצות לבית מגורים, שלוש גניבות רכב, שתי עבירות של גניבת כרטיסי חיוב והונאה באמצעותם, קשירת קשר לביצוע פשע ועוד). דומה שעיקר טרונייתו מכוונת לכך שכתב האישום המצורף הניב עונש חמור מזה שנגזר עליו בעטיו של כתב האישום הראשון. ברם לטרונייה זו אין עיגון בדין, שהרי חומרת העונש אינה נגזרת מן השאלה האם כתב האישום היה זה הראשון שבו נתבקש בית המשפט לדון, או שמא היה זה שצורף, אלא היא אמורה להיגזר מן המעשים שבהם הורשע הנאשם, על יסוד הודאתו. העבירות שבהן הורשע בכתב האישום המצורף הן קשות: הוא וחבריו פשטו על בתי היישוב שדה אליעזר, רוקנו אותם מתכולת חפצי ערך, גנבו מכוניות, נטלו כרטיסי אשראי והשתמשו בהם, והותירו אחריהם הרס כלכלי ונפשי. מעשיו של יאסין ודאי הצדיקו עונש חמור, ייתכן אף משמעותי יותר מזה שהושת עליו בנסיבות, בפרט נוכח עברו הפלילי המכביד (ראו: ע"פ 7453/08 מדינת ישראל נ' אואזנה, בפיסקאות 10-8 לפסק דיני (לא פורסם, 31.12.2008)). הנה כי כן עילה להתערבות בגזר הדין שהושת עליו בנסיבות – אין כאן. 13. אחרון נפנה לקוסקוסה. הלה הורשע, כאמור, בסיוע לשוד המפעל. ספורי (עובד המפעל לשעבר, שפוטר) מסר לו ולענאן מידע על זהות מי שמפקיד את פדיון המפעל, מקום ההפקדה ומועדה. קוסקוסה חבר, כאמור, עם ענאן וארבעה הנאשמים הנוספים לביצוע השוד, וסייע לשוד בעריכת תצפית על הרכב שבו נסע המפקיד ודיווח לאחרים על יציאת הרכב לדרכו. לאחר מכן חלק את השלל עם חבריו. עונשו – 19 חודשי מאסר בפועל – הוא עונש הולם למעשיו ולנסיבות. בית המשפט המחוזי שקל לכף זכות את גילו הצעיר (בן 26) ואת העובדה שהוא נעדר עבר פלילי. כן נבחן תסקיר שירות המבחן, שהמליץ שלא להשית על קוסקוסה עונש מאסר בפועל. עם זאת מאותו תסקיר עולים מגוון נתונים, המעיבים על סיכוייו של הליך שיקומי בעניינו. כאשר לצד אלה עומדת חומרת מעשיו של קוסקוסה, והשתתפותו הפעילה – כמסייע – בשוד אלים, שמפירותיו נהנה, הרי שאין עילה להתערב בהעדפתו של בית המשפט המחוזי הנכבד לבכר את שיקולי הענישה הרגילים על פני שיקולי השיקום, ואף לא באורך תקופת המאסר שנגזרה עליו. 14. טענה מרכזית של קוסקוסה, שיש לבוחנה חרף האמור לעיל היא אחידות הענישה בינו לבין ספורי, שהורשע אף הוא בסיוע לשוד, ואשר נדון לששה חודשי מאסר בפועל, לריצוי בדרך של עבודות שירות, כמו גם למאסר מותנה. כאמור, כב' השופט אליקים הוא שגזר את דינם של כל הנאשמים, לרבות קוסקוסה וספורי, אשר הטיעונים לעונש בעניינם נשמעו בחלקם במאוחד. בית המשפט עמד על הדמיון המסוים בין קוסקוסה לבין ספורי, שהורשעו בסיוע לביצוע אותו שוד, אך ציין גם את ההבדלים ביניהם: ספורי הודה רק בכך שמסר מידע על אודות המפעל ובכך הסתיים תפקידו, כאשר מנגד קוסקוסה פעל על יסוד המידע האמור לקשירת קשר עם חמישה אחרים לביצוע השוד, וסייע באופן משמעותי לביצועו. בנוסף, ספורי לא קיבל כל טובת הנאה עבור המידע שמסר, בעוד שקוסקוסה חלק בשלל השוד עם חבריו. הבדל שלישי טמון בתסקירו של ספורי, כעולה מגזר דינו של ספורי: הלה השתתף משך כחצי שנה ב"קבוצת פיקוח לעצורי בית", ושירות המבחן יכול היה להתרשם ממנו כדבעי. ספורי היה לא רק נטול עבר פלילי, אלא שמר על יציבות תעסוקתית ונעדר מאפיינים של התנהגות עבריינית. התקופה שבמהלכה היה עצור הותירה בו "חותם הרתעתי וזעזוע מהשלכות מעשיו", וכל אלה, בין היתר, הוליכו את שירות המבחן להמליץ שלא לשולחו למאסר בפועל. אכן, שירות המבחן המליץ הן בעניינו של ספורי והן בעניינו של קוסקוסה שלא להטיל עליהם עונש מאסר בפועל ומנגד המדינה גרסה בעניינם של השניים כי מאסר בפועל יאה להם. אולם בחירתו של בית המשפט המחוזי הנכבד להבחין בין העונשים שהשית על השניים היתה מודעת, מושכלת, ומבוססת כל צרכה, באופן שאין היא מקימה עילה לערכאת הערעור להתערב בעונש המאסר המחמיר יותר שהושת על קוסקוסה. 15. נוכח כל האמור לעיל – הנני מציע לחברי כי נדחה את הערעורים. עוד אני מציע כי קוסקוסה, שביצוע עונש המאסר שלו עוכב עד הנה, יתייצב במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי בחיפה לתחילת ריצוי עונשו, בתאריך 10.7.2012 עד השעה 10:00. ש ו פ ט השופט ס' ג'ובראן אני מסכים. ש ו פ ט השופט נ' הנדל אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ח' מלצר. ניתן היום, כ"ד ניסן התשע"ב (14.6.2012). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11028400_K05.doc מה מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il