פלאפל אוריון בע"מ נ. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים

פסק-דין בתיק בג"ץ 2839/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2839/06 בפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט ד' חשין העותרים: 1. פלאפל אוריון בע"מ 2. חסאן בסטוני 3. טארק עודה נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים 2. יוסרי חסן בדארנה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד חסאן בסטוני פסק-דין השופטת מ' נאור: 1. עניינה של העתירה בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה ב-ע"ע 512/05 פלאפל אוריון בע"מ - בדארנה (מיום 26.2.2006), בו נדחה ערעורם של העותרים על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה. 2. המשיב 2 (להלן: המשיב) הועסק בדוכן פלאפל "אוריון". העותר 2 כאן (להלן: העותר) היה מבעלי מניותיו של הדוכן והציג את עצמו כבעל הזיכיון. לאחר שסיים את עבודתו הגיש המשיב תביעה לבית הדין האזורי נגד העותר לתשלום הפרשי שכר וגמול בגין עבודה בשעות נוספות. תביעתו זו התקבלה ובקשת רשות ערעור כנגד פסק הדין נדחתה. לאחר מכן הגישו העותרים תביעה בבית הדין האזורי נגד המשיב, שהתבססה בעיקר על הטענה שהמשיב גנב מהדוכן מערכת סטריאו מדגם Panasonic שערכה כ-2,000 דולר או כ-9,000 ש"ח. בנוסף נטען, שהמשיב גרם לעותרים נזקים חמורים בהתנהגותו, ושכתוצאה ממנה נסגר דוכן הפלאפל. העותרים דרשו פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 5,000 ש"ח על כך. כמו כן ביקשו פיצוי בגין מעילה באמון, הפרת חוזה עבודה, גניבה ממעביד וגרימת נזק למעביד בסך 6,000 ש"ח. המשיב הכחיש גרימת נזק למעבידו. כמו כן טען המשיב שלקח את הסטריאו שלטענתו היה מדגם Pioneer שערכו כ-1,000 ש"ח כדי לתקנו, ברשות העותר. בנוסף טען המשיב שהתביעה הוגשה כ"נקמה" על זכייתו בפסק דין הראשון. בית הדין האזורי דחה את התביעה בענין נטילת הסטריאו. עם זאת, בית הדין האזורי הורה למשיב להחזיר את הסטריאו מכיוון שהמשיב הודה שהסטריאו היה עדיין ברשותו. בית הדין האזורי דחה את שאר התביעות בקבעו שלא היתה ראשית ראיה לנזקים ממוניים וכי תביעה זו אינה מכומתת. העותרים גם חויבו בסך 7,500 ש"ח בגין הוצאת משפט ושכר טרחת עורך דין. 3. העותרים הגישו ערעור לבית הדין הארצי, שקבע כי עיקר הערעור מכוון נגד העובדות שנקבעו בפסק הדין האזורי. בית הדין הארצי לא מצא מקום להתערב בפסק הדין של בית הדין האזורי בקבעו שאין כל עילה, משפטית או אחרת, המצדיקה התערבות. הערעור נדחה והעותרים חויבו בסך 7,000 ש"ח בגין שכר טרחת עורך דין. 4. בעתירה טוען העותר כי בית הדין הארצי טעה בקבעו כי אין מקום להפוך את קביעתו של בית הדין האזורי, וכי היה עליו כי לקבוע שהדגם של הסטריאו שנלקח היה מסוג Panasonic ושערכו כ-2,000 דולר או כ-9,000 ש"ח. לטענתו, טעות זו היא טעות מהותית, מכיוון שסוגיית גניבה ממעסיקים היא בעלת חשיבות ציבורית ומשפטית ורבת חשיבות בתחום יחסי עבודה, וכי הדבר נוגע לא רק אליו אלא לכלל ציבור המעסיקים במדינה. העותר מוסיף וטוען שיש להתערב משיקולי צדק מכיוון שפסיקתו של בית הדין הארצי מהווה מעין הכשרה של מעשי גניבה של עובד ממעסיקו, הכשרה הפוגעת באושיות העבודה ותקנת הציבור. 5. דין העתירה להידחות על הסף. אין הצדקה להתערבות בממצאי בית הדין על פי המבחנים הקבועים בהלכה הפסוקה (בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, ירושלים, פ"ד מ(1), 673, 693 (1986)). כפי שנקבע לא אחת "אין בית משפט זה יושב כערכאת ערעור על בתי הדין לעבודה... ודאי כי במסגרת עתירה לבית משפט זה אין מקום להתערב בקביעת ממצאים עובדתיים אשר לצורך קביעתן לא נדרשה כל פרשנות משפטית" (בג"ץ 2963/06 חן נ' בית הדין הארצי לעבודה (מיום 24.10.2006)). מדובר, בסופו של יום, בממצאים שבעובדה. 6. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏‏‏‏כ"א חשון, תשס"ז (12.11.2006). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06028390_C01.doc עע מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il