קיבוץ עין גב נ. פלוני

15 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 2833/21 ע"א 4364/21 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ע' גרוסקופף המערערים בע"א 2833/21 והמשיבים בע"א 4364/21: 1. קיבוץ עין גב 2. ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ נ ג ד המשיבים בע"א 2833/21 והמערערים בע"א 4364/21: 1. פלונית 2. פלונית 3. פלוני ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בת"א 52989-05-18 מיום 15.3.2021 שניתן ע"י כב' השופטת ר' גלפז מוקדי תאריך הישיבה: ו' באדר התשפ"ג (27.2.2023) בשם המערערים בע"א 2833/21 והמשיבים בע"א 4364/21: עו"ד יוסף הוד בשם המשיבים בע"א 2833/21 והמערערים בע"א 4364/21: עו"ד יעקב דוידוביץ; עו"ד משה גליקו פסק-דין השופט י' עמית: שני ערעורים מאוחדים הנוגעים לגובה הנזק שנגרם למשיבה 1 בע"א 2833/21 (להלן: המשיבה) עקב תאונת עבודה שאירעה ביום 8.2.2017. רקע כללי 1. המשיבה, אזרחית ותושבת גרמניה, ילידת 4.3.1997, הועסקה אצל המשיב 1 (להלן: הקיבוץ) כמתנדבת החל מיום 14.10.2016 ועד ליום התאונה. התאונה אירעה שעה שהמשיבה הצטרפה, בפעם הראשונה במסגרת התנדבותה בקיבוץ, לצוות של סירת דייגים של הקיבוץ. כמתואר בפסק דינו של בית משפט קמא, תפקידה של המשיבה היה למשוך את החבל העודף – אשר נמשך על ידי צוות הסירה שעה שהסירה הקיפה להקת דגים באמצעות רשת היקפית – ולערום וללפף את החבל על כננת אשר הופעלה מרחוק באמצעות מנוע. בשלב מסוים, במהלך ליפוף החבל סביב התוף, שעה שהכננת הסתובבה, נתפס דש השרוול השמאלי של מעיל הגשם שלבשה המשיבה, כך שידה השמאלית נמחצה סביב התוף. בשל הרעש שנבע מהמנוע של הסירה ומהכננת, עבר זמן עד שהצוות הבחין במתרחש, ונדרש זמן עד לשחרור הרשת והיד של המשיבה מן הכננת. 2. כאשר הגיעה הסירה לחוף, הוחשה המשיבה במסוק לבית החולים רמב"ם בחיפה, שם הוכנסה לניתוח חירום. בחלוף כשלושה ימים, ביום 11.2.2017, הוטסה המשיבה בהטסה רפואית להמשך טיפול בבית חולים במינכן, שם אושפזה למשך שבועיים במחלקת טיפול נמרץ. בהמשך, הועברה המשיבה למחלקת כירורגיה ולאחר מכן לבית חולים שיקומי לאשפוז שארך חודש וחצי. עד למתן פסק הדין, המשיבה עברה חמישה ניתוחים, וכפי שציין בית משפט קמא בפסק דינו, לאורך התקופה קיבלה טיפולי פיזיותרפיה וטיפול נפשי, והיא נזקקת לטיפול תרופתי קבוע. אין חולק כי הגפה השמאלית העליונה של המשיבה משותקת ואינה תפקודית. 3. בבית משפט קמא נוהל התיק גם בשאלת האחריות, ובתום שמיעת הראיות, ורק בשלב הסיכומים, הבהירו המערערים בע"א 2833/21 (להלן: המערערים) כי הם אינם חולקים על אחריותם וגם אינם טוענים לאשם תורם של המשיבה. משכך, פסק הדין מושא הערעורים שלפנינו עסק בשאלת הנזק בלבד. אביא להלן את עיקריו. פסק דינו של בית משפט קמא 4. הנכות הרפואית: בתחום הנפשי: המומחה מטעם המשיבה העמיד את נכותה הצמיתה על 50% לפי סעיף 34(ב)5 לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: תקנות המל"ל). המומחה מטעם המערערים העמיד את נכותה של המשיבה על 40% לפי סעיף 34(ב)(4-5) לתקנות המל"ל. משכך, הצדדים הסכימו להעמיד את הנכות בתחום זה על 45%. בתחום הנוירולוגי: בשל הפער בין הערכות המומחים מטעם הצדדים, מינה בית המשפט את פרופ' נמרוד רוזן כמומחה מטעמו. מסקנתו של המומחה תאמה את זו של המומחה מטעמה של המשיבה. נקבע כי היד של המשיבה משותקת ויש להעמיד את הנכות על 70%; נכות בשיעור של 20% בגין צלקות מפושטות לפי סעיף 75(1)(ג); נכות בשיעור של 10% בגין הגבלת תנועה קלה בעמוד השדרה הצווארי לפי סעיף 37(5)(א) לתקנות המל"ל; ונכות בשיעור של 5% בגין שבר בחוליה C7 לפי סעיף 37(8)(א) לתקנות המל"ל. סה"כ נכות רפואית משוקללת – 89%. 5. הנכות התפקודית והגריעה מהשכר: בית המשפט העמיד את נכותה התפקודית של המשיבה על 85% לאחר שהתרשם כי היא "סובלת מאד ממצבה הפיזי. היד התלויה מגופה ללא יכולת תפקוד מכבידה עליה, היא מתקשה להסתגל לנכותה הפיזית ולמגבלה התפקודית וסובלת מדימוי גוף נמוך". 6. תוחלת חיים: בית משפט קמא הסתמך על חוות דעת של יועצת מס במקצועה ולפיה, על פי פרסומי משרד האוצר הגרמני, תוחלת החיים הצפויה של המשיבה, עומדת על 91 שנים. 7. בסיס השכר והפסדי השתכרות לעבר ולעתיד: על פי הראיות שהובאו בפני בית משפט קמא, השכר הממוצע החודשי בגרמניה עמד על סך של 4,277.58 יורו (כאשר שער היורו = כ-4 ₪). לאחר התאונה השתלבה המשיבה בלימודי הנדסת מזון, ולאחר מספר שנות לימוד אף החלה להיות מועסקת בתחום זה כמתמחה במשרה חלקית. משכך, העמיד בית המשפט את שכרה של המשיבה בהתאם לפוטנציאל השתכרותה כמהנדסת מזון, על פי חוות הדעת שהונחה בפניו, על סך של 5,499 יורו לחודש (=21,830 ₪ במעוגל). בהתאם לנתונים אלה חישב בית המשפט את הפסדי השכר של המשיבה לעבר תוך התחשבות בתקופת לימודיה, והעמידם על סך של 324,000 ₪, ולעתיד, עד גיל 67, על הסך של 5,309,130 ₪ (הסכום תוקן בהחלטה מיום 15.3.2021 – י"ע); וכן הפסדי פנסיה לפי שיעור של 10% מהפסדי השכר לעבר ולעתיד – הסך של 563,310 ₪ (הסכום תוקן בעקבות החלטת התיקון מיום 15.3.2021 – י"ע). 8. עזרת צד ג': בית המשפט עמד על כך שהנכות שנותרה למשיבה היא משמעותית. רק יד אחת מתפקדת, כאשר היד השנייה מעמיסה עליה, ולכך מתווספת גם הנכות הנפשית. לאור זאת, נקבע כי המשיבה תזדקק לסיוע מדי יום למשך מספר שעות, בפרט כאשר תצטרך לטפל במשק הבית ובילדים. בית המשפט העריך את הפיצוי בראש נזק זה בסך של 8,000 ₪ לחודש ממועד פסק הדין ועד תום תוחלת חיים בגיל 91, סה"כ – 2,780,000 ₪ (המשיבה לא תבעה בגין עזרת צד ג' בעבר ובית המשפט פסק בנפרד למשיב 3, אביה של המשיבה, פיצוי כמיטיב בגין הפסדי שכר לתקופה בה טיפל במשיבה). 9. הוצאות רפואיות ושיקומיות: נפסק בראש נזק זה לעתיד הסך של 280,000 ₪ (לעבר נפסק במסגרת סעיף הוצאות). 10. ניידות: כל צד הגיש חוות דעת מטעמו, ובית המשפט פסק על פי קביעת המומחה מוגילבקין 771 יורו לחודש, בהפחתת 75 יורו לחודש, סכום המשקף את ההוצאה החודשית שהמשיבה הייתה מוציאה על תחבורה ציבורית, אילולא התאונה. לפי 696 יורו לחודש (=2,766 ₪) נפסק בראש נזק זה לעתיד הסך של 960,550 ₪ (לעבר נפסק במסגרת סעיף הוצאות). 11. כאב וסבל: נפסק בראש נזק זה הסך של 550,000 ₪. 12. סך הכל נפסק לזכות המשיבה כלהלן (לאחר תיקון לא משמעותי בהחלטה מיום 15.3.2021): הפסד השתכרות לעבר 324,000 ₪. הפסד השתכרות לעתיד 5,309,130 ₪. הפסד פנסיה 563,310 ₪. עזרת צד ג' לעתיד 2,780,000 ₪. הוצאות רפואיות לעתיד 280,000 ₪. הוצאות ניידות לעתיד 960,550 ₪. כאב וסבל 550,000 ₪. סה"כ 10,766,990 ₪. בנוסף לשכ"ט בשיעור 20% ומע"מ, נפסקו לזכות המשיבה בגין הוצאות שונות, סך של 187,777 ₪. [במאמר מוסגר: בנוסף לסכומים שנפסקו לזכות המשיבה, נפסק לזכות המשיבה 2, היא אמה של המשיבה, כניזוקה משנית, הסך של 1,221,752 ₪, ולזכות המשיב 3, אביה של המשיבה, כמיטיב הנזק של בתו ורעייתו, הסך של 262,600 ₪. המערערים לא ערערו על סכומים אלה]. 13. ניכויי מל"ל: בעת שניתן פסק דינו של בית משפט קמא, הייתה תלוייה ועומדת תביעתה של המשיבה בבית הדין לעבודה. בית המשפט הניח כי התאונה תוכר כתאונת עבודה, ומשכך, הורה על הקפאת הסך של 2,895,206 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 20% בתוספת מע"מ כחוק, בהתאם לחוות דעת אקטואריות שהוגשו על ידי המערערים. עם זאת, דחה בית המשפט את בקשת המערערים להקפיא סכום נוסף בגין קצבה מיוחדת, בסך של כ-1.4 מליון ₪, מן הטעם שבנושא זה חוות הדעת האקטוארית שהוגשה על ידי המערערים היא ספקולטיבית, ואינה מצדיקה הקפאה של סכום נוסף. על פסק הדין נסבים שני הערעורים שלפנינו. אציין כי הסכום שנפסק על ידי בית המשפט קמא לזכות המשיבה שולם כבר בשלמותו על ידי המערערים ולא נתבקש עיכוב ביצוע בערכאה זו. ערעור המשיבים (המערערים בע"א 4364/21) 14. המשיבים טענו כי היה על בית המשפט לפסוק סכום גבוה יותר בגין כאב וסבל, וכן פיצוי מיוחד בגין "הגנה טורפנית". בכך התכוונו המשיבים לדרך התנהלותם של המערערים, שבאה לידי ביטוי, בין היתר, בכך שהמערערים הציגו מסמך הוראות בטיחות שעליו חתומה כביכול המשיבה (טענה שהוכחשה נמרצות על ידי המערערים). על התנהלות המערערים נמתחה ביקורת נוקבת של בית משפט קמא. בפסק הדין, ציין בית המשפט, בין היתר, כי על אף שהמערערים לא הביאו ראיה כלשהי בנושא האחריות, הם הכחישו את אחריותם לאירוע, ורק בשלב הסיכומים זנחו את הכחשתם. על אף שההליך התנהל בתקופת הקורונה, המערערים עמדו על הגעתם לארץ של המשיבה והוריה, והתנגדו לכל הצעה לשמיעת העדים באמצעים חזותיים, עמדו על הבאתם של עדים נוספים, ורק בשלב מאוחר ויתרו על העדתם. עוד נקבע כי המערערים ניהלו את התיק תוך נקיטת סחבת; לא השיבו להצעות לקידום התיק וייעולו, וכי הרושם שנוצר הוא כי "בחנו את התיק לעומק רק ערב שמיעת הראיות". המערערים כפרו בכך שהקשו על בירור התיק, ולטענתם – נהפוך הוא. הם הגיעו להסכמות על שיעורי הנכות, מה שחסך מינוי של מומחים נוספים, ואף הסכימו להכיר באחריות אף מבלי לטעון לאשם תורם. לכן, לשיטתם, הביקורת שמתח עליהם בית משפט קמא לא הייתה מוצדקת. 15. "הגנה טורפנית" משמעה ניהול ההליך באופן תוקפני, תוך בידוי ראיות, העלאת טענות הגובלות באבסורד וניהול התיק באופן שיש בו כדי להתיש את התובע-המוחלש. במקרים נדירים וחריגים מעין אלה, מקום בו בית המשפט מבקש להביע סלידה ושאט נפש מאופן ניהול ההגנה, ובהיקש לפיצויים עונשיים, קיימת אפשרות כי בית המשפט ישית הוצאות נכבדות על הנתבע בגין התנהלותו (ראו יראון פסטינגר "הגנה טורפנית בתיקי רשלנות רפואית" רפואה ומשפט 41 40 (2009)). המדובר במקרים נדירים וחריגים, ולא בכדי איננו מוצאים כמעט בפסיקה שימוש במונח "הגנה טורפנית", והמשיבה לא הצביעה אפילו על פסק דין אחד שבו נפסק פיצוי בגין סוג זה של הגנה. מכל מקום, ככל שמדובר בניהול הגנת סרק באופן מכביד ובלתי מידתי, הרי שזו שעלולה לעלות כדי שימוש לרעה בהליך השיפוטי כאמור בתקנה 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סד"א): לא יעשה בעל דין או בא כוחו שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זאת פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו, להשהותו או להטריד בעל דין, לרבות פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו. התרופה להגנת סרק היא בהטלת הוצאות, ואף הוצאות ניכרות, כאמור בתקנה 153(ג) לתקנות סד"א: בקביעת שיעור ההוצאות יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשווי הסעד שנפסק וביחס שבינו לבין הסכום שנתבע, בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון, במורכבות ההליך, בהשקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו ובסכום ההוצאות שהתבקש. כך פעל בית משפט קמא, שהשית על המערערים ביד רחבה את מלוא ההוצאות שנגרמו למשיבים, ואיני רואה מקום להתערבותנו בנושא זה. 16. אף איני רואה להתערב בפיצוי שנפסק למשיבה בגין כאב וסבל. ככלל, הפיצוי בגין כאב וסבל הוא עניין המסור לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, ואין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בבכגון דא, אלא במקרים שבהם הסכום שנפסק חורג מהסביר (ע"א 7130/01 סולל בונה בניין ותשתית בע"מ נ' תנעמי, פסקה 26 (1.10.2003); או במקרים שבהם נמצאה טעות בולטת בפסיקת הערכאה הראשונה (ע"א 675/82 סלמן-אסדי נ' כהן, פ"ד לח(4) 449, 459 (1984); ע"א 878/06  טרויהפט נ' עטיה, פסקה 86 (4.1.2009)). אין חולק כי המשיבה נפגעה באופן קשה בתאונה, והיא תישא את תוצאותיה עד סוף ימיה. עם זאת, הסכום שנפסק בראש נזק זה אינו חורג מהמקובל, וגם אם הוא על הרף הנמוך בהינתן הנסיבות המחרידות של התאונה והנזק שנגרם למשיבה, הרי שאין בו כדי להצדיק את התערבות ערכאת הערעור. סוף דבר, שדין ערעור המשיבים להידחות. ערעור המערערים (ע"א 2833/21): 17. המערערים התמקדו בערעורם במספר ראשי נזק ובניכויי המל"ל. עוד נטען כי לא היה מקום להעמיד את תוחלת החיים של המשיבה עד גיל 91, וכי היה על בית המשפט להעמיד את נכותה התפקודית של המשיבה על 70%. טרם אבחן את עיקרי הנושאים שהועלו על ידי המערערים, אתייחס בקצרה לנכות התפקודית ולסוגיה של תוחלת החיים. 18. הנכות התפקודית: בנוסף לנכות הנוירולוגית הגבוהה שנקבעה למשיבה, היא סובלת גם מנכות נפשית מוסכמת בשיעור של 45%, שיעור חריג שאינו שכיח בתיקי נזקי גוף. מכל מקום, וכפי שנאמר פעמים רבות בפסיקה, קביעת הנכות התפקודית, וליתר דיוק אובדן כושר ההשתכרות ושיעור הגריעה מהשכר, הם מסוג הנושאים הנמצאים בליבת שיקול דעת הערכאה הדיונית שהתרשמה ישירות מהנפגע ומהראיות שהובאו בפניה (ראו, מני רבים, ע"א 9703/10 סאמר נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, פסקה 5 (12.6.2011); ע"א 4767/13 המאגר הישראלי לביטוחי רכב נ' נתן, פסקה 11 (26.11.2013); ע"א 7548/13 שפורן דיווי נ' תורג'מן, פסקה 4 (27.1.2014)). משכך, איני רואה להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי בנושא זה. 19. תוחלת חיים: המערערים, שטענו כי תוחלת החיים בגרמניה דומה לישראל, לא הביאו כל ראיה משל עצמם, ובית המשפט נסמך אפוא על הראיות שהביאו המשיבים, שהציגו חוות דעת של יועצת מס, שלדבריה הסתמכה על פרסום של לשכת משרד האוצר הגרמני. לתוחלת החיים המדויקת אין נפקות אופרטיבית של ממש לענייננו, בהינתן ההפרש בין היוון עד גיל 85 (עוד 61 שנה ממועד מתן פסק הדין – 335.688) להיוון עד גיל 91 (עוד 67 שנים ממועד מתן פסק הדין – 346.27). לכן, איני רואה להידרש למחלוקת בין הצדדים בנקודה זו. עם זאת, יש להצר על כך שהצדדים לא הגיעו להסכמה בנושא זה, ודומה כי ניתן היה להיעזר בד"רGoogle ולברר באמצעותו את תוחלת החיים של נשים בגרמניה (הסכמה בין צדדים מייתרת סוגיות של "ידיעה שיפוטית" ואמינות מקורות אינטרנטיים). מכל מקום, דומה כי יש ממש בטענת המערערים לפיה תוחלת החיים של נשים בגרמניה אינה גבוהה בהרבה מזו של נשים בישראל ועומדת על כ-85 שנה. כך, בפסק דינה של השופטת וילנר בת"א (מחוזי חיפה) 1193/07 ליטצבה נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, בפסקה 25 (1.4.2015) (להלן: עניין ליטצבה), נקבע בהסכמה כי תוחלת החיים של גברים בגרמניה היא גיל 78, קרוב לתוחלת החיים של גברים בישראל בשנת 2007. ניכוי בגין קצבה מיוחדת 20. כבר בהתדיינות בבית משפט קמא, טענו המערערים כי יש להקפיא סכום נוסף בגין קצבה מיוחדת שהמשיבה זכאית לה כנפגעת תאונת עבודה ברמת סיוע בינונית, בהתאם לחלופה שהוצגה על ידי האקטואר מטעמם. בית משפט קמא דחה טענה זו בציינו (שם, פסקה 96): "בשונה, סברתי כי ביחס לקצבה המיוחדת, לא הניחו הנתבעים בסיס ראוי לצורך בהקפאת סכומים, משעה שעל פי חוות הדעת מטעמם, לצורך קבלת הקצבה, נדרש להוכיח כי התובעת מתקשה בהליכה. סברתי כי חוות הדעת היא ספוקלטיבית, בין היתר גם ביחס לסכום ההקפאה ואינה מצדיקה נקיטה בצעד זה". בפסקה 59 לכתב הערעור כתבו המערערים כי הנושא כבר איננו אקטואלי מאחר שסכום הפיצוי שנפסק על ידי בית משפט קמא כבר שולם, אך למרות זאת, ציינו המערערים כי על פי חוות דעת האקטואר מטעמם צריך היה להקפיא סכום נוסף של 1,394,265 ₪. בית המשפט סירב להקפיא סכום זה, ולטענת המערערים, הדבר עומד בסתירה לקביעתו של בית המשפט כי המשיבה זקוקה לעזרת צד ג' בסכום של 8,000 ₪ לחודש. בסעיף 47 לסיכומיהם, עדכנו המערערים כי ביני לביני הסתיימה התביעה של המשיבה כנגד המל"ל בבית הדין לעבודה, וכי התאונה הוכרה כתאונת עבודה. לאור זאת, הביעו המערערים חשש כי סך התגמולים שישולמו למשיבה על ידי המל"ל, יהיו גבוהים מהסכום שהורה בית משפט קמא להקפיא. 21. לאחר הגשת הערעור, ביקשו המערערים להגיש ראיה נוספת ולתקן את כתב הערעור. זאת, משהתברר כי בסופה של התדיינות, המל"ל הכיר במשיבה כנכה בשיעור 100% והסכום שנפסק לזכותה (7,913 ₪ לחודש) זהה לתשלום החודשי שצפה האקטואר מטעם המערערים ולסכום המהוון הכולל שהוקפא על פי חוות הדעת האקטוארית בסך 2,788,530 ₪. בבקשה נטען כי הסיכוי שהמשיבה תקבל קצבה מיוחדת אינו ספקולטיבי אלא קרוב להיות ודאי, ועל כן מתבקש בית המשפט לתקן את הערעור כך שתיווסף הטענה שיש לנכות הסך של 1,394,265 ₪ בהתאם לרמת הסיוע שתוכר מן הסתם על ידי המל"ל. עוד נתבקש להפחית הסך של 280,000 ₪ שנפסקו למשיבה בגין הוצאות רפואיות, באשר המשיבה זכאית שכל הוצאותיה בעין יכוסו על ידי המל"ל. בחלוף כחודש עדכנו המערערים וביקשו להוסיף כראיה נוספת מסמכים נוספים המוכיחים כי תחזיתם התממשה, וכי המל"ל אכן אישר למשיבה קצבה מיוחדת ברמת סיוע בינוני, רטרואקטיבית מחודש מאי 2017, שסכומה הכולל והמהוון עומד על 1,394,265 ₪ (מהמסמכים שצורפו עולה כי עבור התקופה מחודש מאי 2017 ועד לחודש נובמבר 2022 העביר המל"ל למשיבה סך של 296,550 ₪). לאור האמור לעיל, ובהינתן כי מדובר בהתפתחויות שאירעו לאחר מתן פסק הדין, אני סבור כי יש לקבל את הראיות הנוספות ולהיעתר לתיקון הערעור כמבוקש. 22. המשיבה הסכימה לניכוי הסכום שהוקפא על ידי בית משפט קמא בגין קצבת נכות מעבודה, אך התנגדה לניכוי הנוסף בסך 1,394,265 ₪, בטענה כי הוא נובע מהחמרת מצבה של המשיבה לאחר שניתן פסק דינו של בית משפט קמא. 23. במחלוקת שנפלה בין הצדדים, הדין עם המערערים. כאמור, כבר במהלך ההתדיינות, העלו המערערים את הטענה שהמשיבה תוכר כנפגעת תאונת עבודה ותהיה זכאית הן לקצבת נכות מעבודה והן לקצבה מיוחדת. החלטת המל"ל ניתנה אמנם כשנה ותשעה חודשים לאחר מתן פסק הדין, אך לא בעקבות נתונים חדשים או בדיקה נוספת של המשיבה שהביאה למסקנה כי מצבה של המשיבה הוחמר לאחר מתן פסק הדין. כפי שנכתב במכתב המל"ל מיום 1.12.2022, "בשל העובדה כי חיה בחו"ל בדיקת זכאותה מבחינה רפואית, נעשתה על סמך המסמכים הקיימים במערכת". לאור מסקנתנו כי אין מדובר בהחמרת מצב, ממילא איננו נדרשים לשאלה אם רשאי בית המשפט להתחשב בהחמרת מצב שאירעה לאחר מתן פסק הדין אך טרם ניתן פסק הדין בערעור (כידוע, מות הניזוק לאחר מתן פסק הדין ולפני מתן פסק דין בערעור הוא נסיבה שערכאת הערעור מתחשבת בה, וראו: ע"א 597/89 טויטו נ' כמאל, פ"ד מז(2) 874, 879 (1993); ע"א 4234/02‏ דולב חברה לבטוח בע"מ נ' עזבון המנוח דוד נאמן, פסקה 4 (17.5.2004); ע"א 10457/04‏ ‏אטריק נ' החברה לתפעול החוף השקט 1998 בע"מ, פסקה 12 (17.4.2007); ע"א 8312/04 יורשי המנוחה לאה שני ז"ל נ' המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, פסקה 8 (12.8.2008); ע"א 3033/19 פלוני נ' פלונית (14.6.2020). לעמדה אחרת, לפיה עקרון סופיות הדיון חל גם במקרה של פטירת ניזוק, ראו: יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 568 (מהדורה שנייה, 2023)). 24. השורה התחתונה היא כי יש לנכות מסכום הפיצוי שנפסק לזכות המשיבה את הסך של 1,394,265 ₪. [במאמר מוסגר: לא נעלם מעיני כי על פי תקנה 10(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים), התשכ"ה-1965 (להלן: תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים) רמה ב' שאושרה למשיבה מזכה אותה בקצבה בשיעור של 40% מהקצבה המכסימלית, בעוד שבחוות הדעת האקטוארית שצורפה נכתב כי רמה ב' מזכה בשיעור של 50%. ברם, המדובר ככל הנראה בטעות קולמוס של האקטואר, והחשוב לענייננו הוא שהחישוב האקטוארי נעשה על פי הקצבה בפועל שאושרה למשיבה – 4,179 ₪ לחודש]. בסיס השכר 25. המערערים הלינו על כך שבית המשפט חרג מהשכר הממוצע בגרמניה וחישב את הפסדי ההשתכרות של המשיבה על פי השכר הממוצע של מהנדסת מזון. לשיטתם, העובדה שהמשיבה לומדת הנדסת מזון, אין משמעה שתעבוד בהכרח במקצוע זה. במצב הדברים הרגיל, בית המשפט פוסק לצעיר שטרם כתב את סיפור חייו, על פי השכר הממוצע במשק. ברם, המשיבה, על אף גילה הצעיר, החלה לכתוב את סיפור חייה הן בלימודים והן בעבודה, וכך התרשם גם בית משפט קמא: "בסופו של יום, בחרה התובעת להשתלב בלימודי הנדסת מזון ומזה מספר שנים היא מתקדמת במסלול זה ואף הועסקה, באופן חלקי במסגרת התמחות, בחברה מסוימת. חרף העובדה כי לא הוצגו ראיות ונתונים בדבר מקום ההתמחות, העבודה אותה נדרשה התובעת לבצע והשכר שקבלה בעד עבודתה, התרשמתי כי יש בכך כדי לחזק את הטענה כי התובעת תעסוק בתחום זה עם תום לימודיה, גם אם באופן חלקי ביותר, אשר יתאים למצבה, לנכותה וליכולותיה. בדומה למה שנקבע בפסק הדין בעניינו של יניר, גם בעניינה של התובעת סברתי כי לאור גילה הצעיר, נכון להעמיד את שכרה של התובעת בהתאם לפוטנציאל השתכרותה אלמלא התאונה, בתחום לימודיה, דהיינו כמהנדסת מזון". בשורה התחתונה, אין מקום להתערבות בראש נזק זה. ניידות 26. למשיבה יד בלתי מתפקדת ובמסגרת הניתוחים שעברה (והיא אמורה לעבור ניתוח נוסף בקרוב), נלקחו עצבים ושרירים מרגלה, מה שמשפיע גם על הליכתה, כך שהיא סובלת במידה מסויימת מחוסר יציבות בהליכה. אין חולק כי המשיבה אינה יכולה כיום לרכב על אופניים, ולטענתה, המקובלת עלי, היא איננה יכולה להשתמש בתחבורה ציבורית מחשש לנפילה ובשל רצונה להימנע מדוחק וצפיפות מחשש שיתקלו בה. על הצורך בפיצוי בגין ניידות, ניתן ללמוד גם מכך שהביטוח הלאומי הכיר במשיבה כזכאית לקצבה מיוחדת על פי תקנה 10(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים) הקובעת כלהלן: נכה, שעקב נכותו תלוי בעזרה רבה מהזולת בביצוע רוב פעולות היום יום, או זקוק להשגחה או להסעות שלא בתחבורה ציבורית במידה רבה, זכאי לקיצבה מיוחדת בסכום השווה ל-40% מהקיצבה המיוחדת המקסימלית. 27. המערערים טענו כי בית משפט קמא לא הביא בחשבון את ההנחה כי בשלב מסוים, לפחות מתום הלימודים באוניברסיטה, המשיבה הייתה ממילא רוכשת רכב. על כך השיבה המשיבה כי התחבורה הציבורית בגרמניה היא טובה, ואילולא התאונה הייתה מתניידת באופניים או בתחבורה ציבורית. 28. בית המשפט פסק למשיבה הסך של 960,550 ₪ בראש הנזק של ניידות. כידוע, בפסיקת הפיצוי בראש הנזק של ניידות, יש להביא בחשבון רק את הוצאות הניידות העודפות שייגרמו לניזוק כתוצאה מנכותו, מתוך הנחה כי גם אילולא התאונה, היו לו עלויות של רכישה ואחזקה של רכב (ראו, מבין רבים ע"א 3590/08 המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ נ' פת, פסקה 12 והאסמכתאות שם (13.5.2010)). אני נכון לצאת מנקודת הנחה כי התחבורה הציבורית בגרמניה אכן מצוינת ופועלת כל ימות השבוע, כך שהצורך בשימוש במכונית הוא נמוך יותר. עם זאת, וגם לאור טענתה של המשיבה כי יש לקחת בחשבון כי בעתיד תנהל משק בית כאם לילדים, יש להניח כי בשלב מסוים הייתה רוכשת מכונית לשימושה. הסכום שנפסק לזכות המשיבה בראש נזק זה הוא על הצד הגבוה. מבלי להידרש לחישוב אריתמטי מדוייק, אציע להעמיד את הפיצוי על סכום גלובלי של 600,000 ₪, סכום שאף הוא על הצד הגבוה, קרי – הפחתה של 360,550 ₪ מהסכום שנפסק לזכות המשיבה בראש נזק זה. עזרת צד ג' 29. בית המשפט פסק למשיבה סכום נכבד של 2,780,000 ₪ לפי חישוב של 8,000 ₪ לחודש (= כ-2,000 יורו). לא אכחד כי סכום זה חורג מהמקובל בגין קטיעת יד. ברם, יש לזכור כי מצבה של המשיבה גרוע מזה של קטוע יד, מאחר שהיד השמאלית המשותקת תלויה ומושכת את כל הגוף לכיוון היד. כפי שציינה המשיבה בבית משפט קמא, הדבר משפיע גם על הצוואר, היא נאלצת לשאת את היד המשותקת על סד באמצעות תיק צד שהיא נושאת על גופה, כדי להקל, ולו במעט, על העומס שמטילה היד הפגועה על הגוף. המשיבה סובלת מכאבים תמידיים ונזקקת לתרופות ולטיפולים. בית משפט קמא ציין כי "התרשמתי כי התובעת סובלת מאד ממצבה הפיזי. היד התלויה מגופה ללא יכולת תפקוד מכבידה עליה, היא מתקשה להסתגל לנכותה הפיזית ולמגבלה התפקודית וסובלת מדימוי גוף נמוך". לכך יש להוסיף גם את נכותה הגבוהה של המשיבה בתחום הנפשי; את נתוני השכר הממוצע בגרמניה; ואת העזרה לה תזדקק כאשר תנהל משק בית כאם לילדים. 30. כאמור, המל"ל הכיר במשיבה כמי שזכאית לקצבה מיוחדת, ואחזור ואפנה שוב להוראת תקנה 10(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים) הקובעת כלהלן: נכה, שעקב נכותו תלוי בעזרה רבה מהזולת בביצוע רוב פעולות היום יום, או זקוק להשגחה או להסעות שלא בתחבורה ציבורית במידה רבה, זכאי לקיצבה מיוחדת בסכום השווה ל-40% מהקיצבה המיוחדת המקסימלית. כפי שעולה מהחלטת המל"ל למתן קצבה מיוחדת, המשיבה יכולה לאכול בעצמה אך במאמץ רב, היא זקוקה לעזרה רבה בהלבשת פלג גוף עליון ותחתון, ובתחום הרחצה "זקוקה לעזרה בהגשת תכשירי רחצה לידיה". בהנחה של 4 שעות עזרה ביום, הרי שמדובר בהיקף של חצי משרה על פי שכר ממוצע בגרמניה, מה שמביא לתוצאה דומה לזאת אליה הגיע בית משפט קמא. בנקודה זו אפנה לפסק דינה של השופטת וילנר בעניין ליטצבה, שם נפסק הסך של 4,550 יורו בגין עזרת צד ג', אך היה מדובר בקוודרופלג. בשורה התחתונה, ולא בלי התלבטות, אין להתערב בראש נזק זה. הוצאות 31. הגם שהתאונה הוכרה כתאונת עבודה, בית המשפט פסק למשיבה פיצוי בסך 280,000 ₪ בגין טיפולים והוצאות רפואיות שייגרמו לה בעתיד, ועל כך הלינו המערערים. דין טענת המערערים להידחות. המשיבה היא אזרחית ותושבת גרמניה, ויש להניח כי תתקשה להתמודד מרחוק עם הבירוקרטיה הנדרשת לקבלת החזר עבור כל ניתוח וטיפול רפואי לו תזדקק בעתיד. מכל מקום, גם כאשר מדובר בנפגעי תאונת עבודה שנמצאים בארץ, מקובל לפסוק סכום מסוים בגין הוצאות רפואיות, מתוך הנחה כי לא כל ההוצאות יכוסו על ידי המל"ל. הערה לפני סיום 32. אין לכחד כי הסכום של כמעט 11 מליון ₪ שנפסק על ידי בית המשפט לזכות המשיבה הוא על הצד הגבוה, והוא חורג מהמקובל בנכויות שעיקרן קטיעת גפה עליונה. עם זאת, יש לזכור כי המשיבה סובלת גם מנכות בשיעור גבוה מאוד בתחום הנפשי; כי ענייננו בתושבת גרמניה ובית משפט קמא פסק על פי הראיות שהובאו על ידי המשיבה, בעוד שהמערערים לא הביאו ראיות משל עצמם. הלכה עמנו כי בכל הנוגע לבסיס השתכרות או ראש הנזק של עזרת צד ג', על בית המשפט להתחשב במקום מרכז חייו של הניזוק, כמתחייב מן העיקרון של השבת המצב לקדמותו (ע"א 702/87 ‎מדינת ישראל‎ ‎נ' כהן, פ"ד מח(2) 705, 730 (1994); ע"א 750/79 קלאוזנר נ' ברקוביץ, פ"ד לז(4) 449, 461 (1983); ע"א 3527/15 הקרן הפלסטינית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' אבו שמסייה, פסקה 6 (1.11.2016); אליעזר ריבלין תאונת הדרכים: תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים 844 (מהדורה חמישית, 2022)). סוף דבר 33. ערעור המשיבים נדחה וערעור המערערים מתקבל חלקית, כלהלן: (-) מסכום הפיצוי שנפסק לזכות המשיבה, יש להפחית הסך של 360,550 ₪ בראש הנזק של ניידות. אשר על כן, בפסקה 63 לפסק הדין, חלף הסכום של 10,766,990 ₪ (בפסק הדין נכתב 10,859,350 ₪, אך הסכום תוקן בעקבות ההחלטה מיום 15.3.2021 – י"ע), ייכתב הסך של 10,406,440 ₪. (-) מתוך סכום הפיצוי כאמור לעיל, יש לנכות את תגמולי המל"ל כלהלן: 2,895,206 ₪ בגין קצבת נכות מעבודה (הסכום שהוקפא בהסכמה). 1,394,265 ₪ בגין קצבה מיוחדת. סה"כ – 6,116,969 ₪ ובמעוגל – 6,117,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 20% בצירוף מע"מ כחוק. סעיפים 100 ב-ג-ה לפסק דינו של בית משפט קמא נותרים ללא שינוי. אין צו להוצאות בערכאה זו. ש ו פ ט השופטת ע' ברון: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופט ע' גרוסקופף: אני מסכים. ש ו פ ט לפיכך הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' עמית. ניתן היום, ‏י"א בניסן התשפ"ג (‏2.4.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 21028330_E12.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1