איימן דרבאס נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 2828/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2828/07 ע"פ 2872/07 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' אלון המערער בע"פ 2828/07: המערער בע"פ 2872/05: איימן דרבאס טאהר דרבאס נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 12.2.07 בתיק פח 7052/06 שניתן על ידי כבוד השופטים: י' צבן, נ' סולברג, ג' שטייניץ כנפי. תאריך הישיבה: ד' בחשון התשס"ח (16.10.07) בשם המערער בע"פ 2828/07: בשם המערער בע"פ 2872/07: עו"ד ואסים דראושה עו"ד נמיר אדלבי בשם המשיבה: בשם שרות המבחן: עו"ד עמית אופק גב' ברכה וייס פסק-דין השופט א' א' לוי: המתלונן, אזרח מקסיקו, יצא בתאריך 12.8.06, סמוך לחצות, לטיול בגן העצמאות בירושלים, שם פגש את טאהר דרבאס (להלן: טאהר). בעקבות שיחה שקיימו השניים הם החלו לנסוע לכיוון דירתו של המתלונן מתוך כוונה לקיים שם יחסי-מין, אולם טאהר שינה את דעתו והציע כי יסעו לביתו, והמתלונן הסכים לכך. טאהר הנחה את המתלונן לנסוע לגבעה הצרפתית, ובהמשך הורה לו לסטות לדרך עפר עד שהגיעו לחורשה, שם הורה לו לעצור. לבקשת טאהר החל המתלונן לשפשף את איבר מינו ולמצוץ אותו, עד שלפתע החלו להתגנב ללב המתלונן חששות ביחס לכוונותיו של בן-זוגו. המתלונן הודיע לטאהר כי הוא מבקש לשוב למרכז העיר, ובשלב מסוים אף יצא מהרכב והחל נס על נפשו. אולם, טאהר דלק אחריו, הדביקו והחזיר אותו למכונית. המתלונן היה בשלב זה במצב היסטרי, ועל כן אמר לו טאהר שהוא מוכן להחזירו למרכז העיר. בשלב זה נטל טאהר את ההגה לידיו ונסע לעבר עיסאוויה, שם הצטרף אליהם המערער האחר – איימן דרבאס (להלן: איימן). מבלי לשאול את דעתו של המתלונן, וממילא ללא קבלת הסכמתו, הובילו אותו המערערים לאותה חורשה בגבעה הצרפתית, שם ביצע בו איימן במשך שעה ארוכה ובכפייה ניסיון למעשה סדום עד שהגיע לפורקנו. אולם בכך לא תם ליל הבלהות של המתלונן. המערערים הכניסו אותו למכולה תוך שהם מקדימים וכובלים את ידיו ורגליו, וכן חסמו את פיו. לאחר מכן גנבו השניים את רכבו של המערער ונמלטו מהזירה, וככל הנראה עקב חשש מבדיקה אקראית של המשטרה, הם הציתו את הרכב שנשרף כליל. בכתב האישום שהוגש נגד המערערים נטען עוד, כי במהלך עימות שבוצע בעת החקירה, סטר איימן למתלונן וקילל אותו, וכאשר שוטרים ניסו להרחיקו, הוא נאבק בהם וגרם לשניים מהם חבלה. בעקבות הודאת המערערים בעובדות האמורות, הרשיעם בית המשפט המחוזי בירושלים בעבירות של ניסיון למעשה סדום, שוד בנסיבות מחמירות, ושיבוש מהלכי משפט. כמו כן, הורשע טאהר במעשה מגונה, ואיימן בתקיפה ותקיפת שוטרים. בגין כל אלה נדון טאהר ל-9 שנות מאסר, שנה מאסר על-תנאי, קנס בסך 3,000 ש"ח, והוא חויב לפצות את המתלונן בסכום של 20 אלף ש"ח. איימן נדון ל-8 שנות מאסר, שנה מאסר על-תנאי, קנס בסך 3,000 ש"ח, והוא חויב לפצות את המתלונן בסכום דומה. כנגד חומרת העונש הוגשו הערעורים שבפנינו. נטען, כי בית המשפט המחוזי חרג במידה ניכרת מרמת הענישה הנוהגת, ולא נתן את דעתו לכך שמדובר במערערים צעירים, אשר עתידם לפניהם, ונסיבותיהם האישיות אינן קלות. עיינו בנימוקי הערעור שבכתב והאזנו לטיעוני הצדדים על-פה, ולא מצאנו כי הוכחה עילה לשנות מן העונש. המתלונן ביקש לקיים יחסי-מין עם טאהר, אולם נראה כי לזה היו תוכניות אחרות, ובכך החל מסע ייסורים חמור ומזעזע אותו כפו המערערים על קורבנם. הם הובילוהו למקום מבודד, ביצעו בו עבירות מין קשות ולבסוף גם גנבו את רכבו והציתוהו. זו התנהגות המעידה יותר מכל עד כמה מרחיקת לכת היא הסכנה הנשקפת מהמערערים. נראה כי מדובר בשניים שאינם יודעים ואולי אינם רוצים לשים רסן ליצריהם, וכדי לספק את תאוותם אין הם מהססים לבצע את השפלים שבמעשים. התנהגות כה קשה וחריגה הצדיקה את הרחקתם של המערערים מהציבור לתקופה ממושכת, ועל כן אנו מחליטים לדחות את ערעוריהם. ניתן היום, ה' בחשון התשס"ח (17.10.2007). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07028280_O04.doc הג מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il