עיריית טירת כרמל נ. קידום צעיר - עמותה לקידום הספורט והחינוך

10 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים עע"ם 2827/22 עע"ם 3052/22 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת ר' רונן המערערת בעע"ם 2827/22: עיריית טירת כרמל המערערת בעע"ם 3052/22: מועדון ספורט טירת כרמל כדורגל נ ג ד המשיבה 1 בעע"ם 2827/22 ובעע"ם 3052/22: קידום צעיר – עמותה לקידום הספורט והחינוך בטירת הכרמל המשיבה 2 בעע"ם 2827/22: מועדון ספורט טירת כרמל כדורגל המשיבה 2 בעע"ם 3052/22: עיריית טירת כרמל ערעורים על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה (כב' השופט הבכיר מ' רניאל) בעת"ם 43211-10-21 מיום 13.3.2022 תאריך הישיבה: כ"ז בכסלו התשפ"ג (21.12.2022) בשם המערערת בעע"ם 2827/22 והמשיבה 2 בעע"ם 3052/22: עו"ד אבי גבאי; עו"ד רונן שקלרש בשם המערערת בעע"ם 3052/22 והמשיבה 2 בעע"ם 2827/22: עו"ד נועם בר דוד; עו"ד מעין חדש בשם המשיבה 1 בעע"ם 2827/22 ובעע"ם 3052/22: עו"ד יפתח אבן עזרא פסק-דין המשנה לנשיאה ע' פוגלמן: לפנינו ערעורים על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה (כב' השופט הבכיר מ' רניאל) אשר קיבל עתירה מינהלית שהוגשה נגד החלטת מועצת עיריית טירת הכרמל (המערערת בעע"ם 2827/22; להלן גם: העירייה) שעניינה בחלוקת תמיכות כספיות לשתי עמותות שעוסקות בענף הכדורגל. רקע עובדתי קידום צעיר – עמותה לקידום הספורט והחינוך בטירת הכרמל (המשיבה 1 בערעורים; להלן: קבוצת הפועל) ומועדון ספורט טירת כרמל כדורגל (המערערת בעע"ם 3052/22; להלן: קבוצת מכבי), עמותות שפועלות בענף הכדורגל בטירת הכרמל (להלן ביחד: העמותות), מפעילות, בין היתר, קבוצות בוגרים שרשומות בהתאחדות לכדורגל בישראל (להלן גם: ההתאחדות) ומשחקות בליגה ב', מחוז צפון. ביום 8.2.2021 אישרה מועצת העירייה את התבחינים למתן תמיכות ומענקים לשנים 2021-2020 (להלן: נוהל התמיכות של העירייה), שבמסגרתם נקבעו מבחני התמיכה הרלוונטיים לעמותות ספורט מקצועיות שפועלות בענף הכדורגל. נוכח חשיבותם לענייננו, אביאם כלשונם: "השתתפות שוטפת בפעילות מקצועית מוכרת על ידי ההתאחדות לכדורגל בישראל. התמיכה תינתן לקבוצה על פי היקף פעילותה והישגיה וניהול איכותי [של – ע' פ'] הקבוצה והמתקנים בהם עושה שימוש. הקבוצה חייבת לשחק בליגת כדורגל בישראל הפועלת בפיקוח ההתאחדות. קבוצה המשחקת בליגה בכירה תקבל עדיפות בתמיכה. שיעור שחקני הקבוצה מקרב קבוצות הנוער והנערים בקבוצות טירת כרמל תושבי העיר לא יפחת מ25% מקרב השחקנים הישראלים בשנתיים האחרונות" (ההדגשה במקור – ע' פ'; נספח 7 לכתב הערעור מטעם העירייה). כעולה מהחומרים שלפניי, ביום 25.5.2021 התכנסה הוועדה המקצועית לתמיכות ומענקים (להלן: ועדת התמיכות) והחליטה להמליץ למועצת העירייה על הענקת תמיכות כספיות לעמותות. במסגרת זאת המליצה ועדת התמיכות להעניק לקבוצת הפועל תמיכה מידית בסך 245,000 ש"ח, שהיא 70% מהתמיכה הכוללת שתעמוד על 350,000 ש"ח; וכן להעניק לקבוצת מכבי תמיכה בסך 357,000 ש"ח, שהיא 70% מהתמיכה הכוללת שתעמוד על 510,000 ש"ח. בפרוטוקול הדיון צוין ביחס לקבוצת הפועל כי "העמותה עוסקת בפעילות ספורט בתחום הכדורגל ומפעילה קבוצה בוגרת המוכרת על ידי ההתאחדות לכדורגל. קבוצת הבוגרים משחקת בליגה ב' ופעילה אף בקרב הנוער, נערים וילדים. העמותה רשומה כדין" (שם, בעמ' 1, ש' 17-13). ביחס לקבוצת מכבי צוין כי היא "מפעילה קבוצת כדורגל עירונית 'מכבי' ומשחקת בליגה ב' ורשומה בהתאחדות לכדורגל" (שם, בעמ' 2, ש' 21-18). בהמשך לכך, ביום 28.7.2021 אישרה מועצת העירייה את המלצות ועדת התמיכות ברוב של 7 חברי מועצה מול 2 מתנגדים (להלן: החלטת המועצה או ההחלטה). ביום 18.10.2021 הגישה קבוצת הפועל עתירה נגד החלטת המועצה, וביום 13.3.2022 קיבל בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה (כב' השופט הבכיר מ' רניאל) את העתירה. בית המשפט קבע כי החלטת המועצה מפלה את קבוצת הפועל ביחס לקבוצת מכבי, שכן בהתאם לתבחינים שנקבעו לתמיכות בענף הכדורגל, לא קיים שוני רלוונטי אשר יש בו להצדיק מתן סכום תמיכה גדול יותר לקבוצת מכבי; זאת, מאחר ששתיהן משחקות באותה ליגה ומפעילות קבוצות כדורגל שמוכרות על ידי ההתאחדות. כן צוין כי כפי שעולה מפרוטוקול ישיבת המועצה מיום 28.7.2021, החלטת המועצה אימצה את המלצת ועדת התמיכות כלשונה וללא הנמקה נוספת. נוכח האמור, דחה בית המשפט את טענת העירייה כי בהחלטתה שקלה שיקולים שנוגעים לכך שקבוצת הפועל עושה שימוש במתקני העירייה או תמיכות שניתנו לה בשנים קודמות. במישור הסעד, קבע בית המשפט כי דין ההחלטה בטלות יחסית כך שסכום התמיכות הכולל לעמותות לא ישתנה ויחולק באופן שווה ביניהן; כן נקבע כי קבוצת מכבי תשיב לעירייה חלק מסכום התמיכה שקיבלה לטובת החלוקה השוויונית. לשלמות התמונה יצוין שכחודש לאחר מתן פסק הדין, הגישה קבוצת הפועל בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט שבמסגרתה טענה כי העירייה וקבוצת מכבי טרם קיימו את פסק הדין. ביום 27.4.2022 התקיים דיון במעמד הצדדים שבסופו קיבל בית המשפט לעניינים מינהליים (כב' השופט הבכיר מ' רניאל) את הבקשה, והטיל תשלום קנס יומי עבור כל יום שבו הוראות פסק הדין לא יבוצעו החל מיום 14.5.2022. למחרת היום הגישה העירייה ערעור על ההחלטה. במסגרת הדיון שקיימנו לפנינו ביום 21.12.2022 הסכימו הצדדים כי הוראות פסק הדין שעניינן העברת הכספים בוצעו ומשכך יש לקבל את הערעור הפלילי ולבטל את ההחלטה לפי פקודת בזיון בית משפט. בהמשך לכך, ביום 2.1.2023 נתנו תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים שלפיה ההחלטה לפי פקודת בזיון בית משפט תבוטל (ע"פ 2855/22 עיריית טירת כרמל נ' קידום צעיר – עמותה לקידום הספורט והחינוך בטירת הכרמל (2.1.2022)). טענות הצדדים ביום 27.4.2022 הגישה העירייה ערעור על פסק הדין שניתן בעתירה המינהלית שבמסגרתו נטען כי בניגוד לקביעתו של בית המשפט לעניינים מינהליים, החלטת המועצה אינה מפלה את קבוצת הפועל. העירייה טוענת כי לצד התמיכה הכספית הישירה, זוכה קבוצת הפועל לתמיכה עקיפה שכוללת אפשרות לעשות שימוש במשרדים, מחסנים וחדרי הלבשה באצטדיון העירוני. כנטען, קבוצת מכבי לא נהנית מתמיכה מסוג זה, והיא נדרשת לשלם דמי שכירות עבור המתקנים שבהם עושה שימוש. עוד נטען כי אף אם מוטב היה שהשיקול האמור היה בא לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון מיום 28.7.2021, נוכח חזקת התקינות המינהלית, היעדר ההנמקה כשלעצמה אינה מקימה עילה להתערבות בהחלטת המועצה ולא מוכיחה את טענת ההפליה. לעניין הסעד שקבע בית המשפט לעניינים מינהליים טוענת העירייה, בין היתר, כי שגה בית המשפט כשהורה על אופן חלוקת תקציב התמיכות לעמותות, חלף השבת ההחלטה למועצת העירייה על מנת שתוכל לשקול את הדברים ולקבל החלטה חדשה. במישור אחר מוסיפה העירייה וטוענת כי בית המשפט לעניינים מינהליים לא היה מוסמך להורות לקבוצת מכבי להשיב לעירייה כספי תמיכות שקיבלה על מנת להעבירם לקבוצת הפועל. קבוצת מכבי הגישה אף היא ערעור על פסק הדין שבמסגרתו היא מצטרפת, בעיקרם של דברים, לטענות העירייה. בנוסף, נטען כי במרוצת השנים העניקה העירייה לקבוצת הפועל תמיכות כספיות גבוהות מאלו שהוענקו לקבוצת מכבי ושקבוצת הפועל לא טענה כי יש להשוות את היקף התמיכות בין השתיים. לעניין הסעד, קבוצת מכבי טוענת כי הסתמכה על התמיכה הכספית שקיבלה מן העירייה וביצעה באמצעותה תשלומים במסגרת פעילותה, ומשכך, לשיטתה, בניגוד לקביעת בית המשפט לעניינים מינהליים, מדובר ב"מעשה עשוי". קבוצת הפועל מצידה סומכת ידה על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים. לטענתה, בהתאם לתבחינים שקבעה העירייה לא היה מקום להעניק לה תמיכה כספית נמוכה מזו שקיבלה קבוצת מכבי, בשים לב לכך שהקבוצות הבוגרות של העמותות משחקות באותה הליגה ובהיעדר שוני רלוונטי אחר בין השתיים. עוד נטען כי הן בדיון שקיימה ועדת התמיכות מיום 25.5.2021, הן בדיון שקיימה מועצת העירייה מיום 28.7.2021, לא ניתן משקל לשימוש של קבוצת הפועל במתקנים שמצויים בשטח האצטדיון, וממילא העירייה לא הציגה הערכה של שווי השימוש במתקנים האמורים. לבסוף, לעניין טענת קבוצת מכבי כי מדובר ב"מעשה עשוי", לשיטת קבוצת הפועל במועד הגשת העתירה לא השלימה העירייה את חלוקת כספי התמיכות ומשכך היה על קבוצת מכבי להיערך לאפשרות שתיאלץ להשיב חלק מן התמיכה הכספית שקיבלה. ביום 21.12.2022 קיימנו דיון בערעורים שבסיומו הגישה העירייה הודעה שלפיה מתקיים משא ומתן לפתרון המחלוקת בין הצדדים. ביום 1.1.2023 הגישה העירייה הודעת עדכון שלפיה "הוסרה המניעה שהייתה מבחינתה למתן פסק הדין" (הודעת עדכון מטעם העירייה מיום 1.1.2023). משכך, נפנה עתה להכריע בטענות הצדדים. דיון והכרעה בפתח הדברים, אבקש להתייחס לטענתה של קבוצת מכבי כי שגה בית המשפט לענייניים מינהליים בקביעתו כי החלטת המועצה אינה בגדר מעשה עשוי. אין בידי לקבל טענה זו. כפי שציין בית המשפט לעניינים מינהליים, במועד הגשת העתירה המינהלית טרם הושלמה חלוקת הכספים, ומשכך איני סבור כי היה מדובר במצב שאינו ניתן לשינוי (ראו והשוו: בג"ץ 3035/22 בית החולים א.מ.מ.ס נצרת נ' שר הבריאות, פסקה 14 (23.8.2022); בג"ץ 1492/20 איגוד הכדוריד בישראל נ' מועצה להסדר הימורים בספורט, פסקה 9 (5.7.2020); דפנה ברק-ארז עוולות חוקתיות 228 (1993)). לכך יש להוסיף שכפי שתואר לעיל, הלכה למעשה בפועל הוראות פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים בוצעו, וגם בכך יש משום המחשה שהחלטת מועצת העירייה לא היתה בבחינת מעשה עשוי. השאלה שניצבת לפנינו היא האם ההחלטה להעניק לקבוצת הפועל תמיכה כספית נמוכה מזו שהוענקה לקבוצת מכבי מפלה את הראשונה; וככל שהתשובה לשאלה זו היא חיובית, מהו הסעד המתאים בנסיבות העניין. כפי שיפורט להלן, אני סבור כי אין עילה להתערב בקביעת בית המשפט לעניינים מינהליים שלפיה החלטת העירייה נושא הערעורים מפלה את קבוצת הפועל ולפיכך אינה יכולה לעמוד. לצד זאת, לשיטתי, יש להשיב את ההחלטה למועצת העירייה על מנת שזו תוכל לקבל החלטה חדשה ושוויונית לפי שיקול דעתה. סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן: חוק יסודות התקציב) מסדיר את אופן חלוקת תמיכות כספיות למוסדות ציבור. הוראות הסעיף מחייבות את רשויות השלטון לנהוג בחלוקת תקציביהן בשוויון ובסבירות, תוך יצירת תבחינים ברורים, שקופים וענייניים (בג"ץ 7416/20 היכל תרבות בכרמיאל ע"ש נרקין בע"מ נ' שר התרבות והספורט, פסקה 6 (21.12.2020); בג"ץ 7647/16 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שרת התרבות והספורט, פסקאות 47-46 (13.5.2020); עע"ם 343/09 הבית הפתוח בירושלים לגאווה וסובלנות נ' עיריית ירושלים, פסקה 34 (14.9.2010) (להלן: עניין הבית הפתוח); בג"ץ 1438/98 התנועה המסורתית נ' השר לענייני דתות, פ"ד נג(5) 337, 360 (1999); בג"ץ 3792/95 תאטרון ארצי לנוער נ' שרת המדע והאמנויות, פ"ד נא(4) 259, 277 (1997) (להלן: עניין תאטרון ארצי לנוער)). כפי שנקבע בפסיקתנו זה מכבר, עיקרון השוויון בהקצאת כספים ליעדים ציבוריים הוא "עיקרון העל" בדיני התמיכות (בג"ץ 4805/07 המרכז לפלורליזם יהודי – התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ' משרד החינוך, פ"ד סב(4) 571, 625 (2008); בג"ץ 7142/97 מועצת תנועות-הנוער בישראל נ' שר החינוך, התרבות והספורט, פ"ד נב(3) 433, 438 (1998)). יודגש כי עוד לפני חקיקת סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, החיל בית משפט זה את עיקרון השוויון על חלוקת תמיכות כספיות מטעם המדינה (בג"ץ 4124/00 יקותיאלי נ' השר לעניני דתות, פסקה 31 (14.6.2010); בג"ץ 1113/99 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' השר לענייני דתות, פ"ד נד(2) 164, 172 (2000)). על אף שחוק יסודות התקציב חל כלשונו על מוסדות המדינה, חובת השוויון בחלוקת משאבים, כספים ותמיכות חלה גם על רשויות מקומיות (עע"ם 662/11 סלע נ' ראש המועצה המקומית כפר ורדים, סיון יחיאלי, פסקה 20 (9.9.2014); עניין הבית הפתוח, פסקה 35; בג"ץ 7426/08 טבקה משפט וצדק לעולי אתיופיה נ' שרת החינוך פרופ' יולי תמיר, פסקה 44 (31.8.2010); בג"ץ 5325/01 עמותת ל.כ.ן לקידום כדורסל נשים נ' המועצה המקומית רמת השרון, פ"ד נח(5) 79, 88 (2004); יצחק זמיר הסמכות המינהלית כרך א 248-246 (מהדורה שנייה מורחבת, 2010)). עקרונות אלה מעוגנים גם בחוזר מנכ"ל משרד הפנים 4/2006 "חוזר מנכ"ל מיוחד לנושא – נוהל תמיכות במוסדות ציבור על ידי הרשויות המקומיות" (2006) (להלן: החוזר) שלפיו בקשות לתמיכה תידונה על ידי ועדת התמיכות ברשות המקומית, לפי תבחינים שוויוניים שייקבעו מראש ושיתחשבו בצרכי האוכלוסייה ברשות המקומית ובצורך במתן שירותים לכל חלקי האוכלוסייה. עוד נקבע כי הוועדה תעביר את המלצותיה להחלטת מועצת הרשות המקומית. בנוסף לכך קובע החוזר כי חלה חובה לנמק הן את המלצת הוועדה, הן את החלטת המועצה בנוגע להיקף התמיכה ואופן חישובה: "הועדה המקצועית והמועצה יפרטו את חוות דעתן או [החלטתן – ע' פ'], לפי העניין, בכתב, בצירוף הנמקה, אם לתת תמיכה למוסד הציבור המבקש. במידה ומדובר בהחלטה חיובית, תפרט בהמלצה או בהחלטה, לפי העניין, את מטרת התמיכה, היקפה, אופן חישובה ותנאיה. במידה ומדובר בהמלצה או בהחלטה שלילית, יפורט הנימוקים לכך" (ההדגשה הוספה – ע' פ'; שם, בסעיף 13.7). חובת ההנמקה שמעוגנת בחוזר מתיישבת עם חובתה הכללית של הרשות המינהלית לנמק את החלטותיה (בג"ץ 6213/14 ארגמן נ' משטרת ישראל, פסקה 14 (1.12.2016); בג"ץ 8082/15 עמותת הל"ה – העמותה למען הקשיש נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים, פסקה 21 (10.7.2016); בג"ץ 5870/14 חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ נ' הנהלת בתי המשפט, פסקה כו (12.11.2015); עע"ם 6823/10 מתן שירותי בריאות בע"מ נ' משרד הבריאות, פסקה 27 (28.2.2011); דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך א 424-423 (2010)). חשיבותה של חובת ההנמקה בהקשר של החלטה בדבר מתן תמיכה נעוצה גם בכך שיש בה להקל על הבחינה אם השיקולים שעמדו ביסוד ההחלטה היו ענייניים ושוויוניים כנדרש (וראו: עניין תאטרון ארצי לנוער, בעמ' 270). הנה כי כן, העיקרון הבסיסי בחלוקת תמיכות כספיות הוא כי הדבר יעשה על בסיס קריטריונים שוויוניים, ברורים וגלויים. האם החלטת המועצה שעניינה בתמיכות הכספיות שקיבלו העמותות עומדת בכללים האמורים? לשאלה זו נפנה כעת. לפי נוהל התמיכות של העירייה, התמיכות הכספיות לעמותות ספורט מקצועיות ומועדוני כדורגל יינתנו על בסיס מספר תבחינים אשר פורטו לעיל, ובהם היקף הפעילות וההישגים של הקבוצה, וכן דירוג הליגה שבה משחקת קבוצת הבוגרים. קבוצת מכבי וקבוצת הפועל משחקות שתיהן באותה הליגה, כאשר בפרוטוקול הדיון של ועדת התמיכות מיום 25.5.2021 לא נטען כי קיימים הבדלים כלשהם שנוגעים לאיכות העמותות או להיקף פעילותן. ואולם, חרף היעדרו של שוני כאמור בין העמותות, המליצה ועדת התמיכות על הענקת סכום תמיכה גבוה באופן ניכר לקבוצת מכבי על פני קבוצת הפועל, ומועצת העירייה אימצה בהחלטתה את המלצת הוועדה. העירייה טוענת כי קיים שוני רלוונטי בין העמותות שמצדיק את החלטת המועצה, והוא התמיכה בשווה כסף שניתנת לקבוצת הפועל – בדמות שימוש במתקני העירייה ללא עלות. ואולם, הן בפרוטוקול הדיון של ועדת התמיכות מיום 25.5.2021, הן בפרוטוקול הדיון של מועצת העירייה מיום 28.7.2021, אין זכר לאמור. נימוק זה הוצג לראשונה במסגרת ההליך בבית המשפט לעניינים מינהליים – לאחר קבלת ההחלטה בדבר מתן התמיכות וכמענה לעתירתה של קבוצת הפועל. כפי שנקבע בעבר, הצגת נימוקי הרשות לראשונה בבית המשפט יש בה להשליך על חזקת התקינות שעומדת לה – ובית המשפט נדרש לבחון את ההחלטה המינהלית בקפדנות יתרה ובזהירות (ראו והשוו: בג"ץ 8437/99 רשת גני חב"ד בארץ הקודש, עמותה רשומה נ' שר החינוך, פ"ד נד(3) 69, 94 (2000); בג"ץ 1008/94 גל קשר בע"מ נ' שרת התקשורת, פסקה 5 (26.7.1995); ע"א 700/89 חברת החשמל בע"מ נ' מליבו ישראל בע"מ, פ"ד מז(1) 667, 678 (1993); בג"ץ 509/88 אחים מכלוף, שותפות שאינה רשומה נ' מועצת הרבנות הראשית לישראל, פ"ד מד(4) 617, 624 (1990); בג"ץ 678/88 כפר ורדים נ' שר הביטחון, פ"ד מג(2) 501, 506 (1989); יצחק זמיר הסמכות המינהלית כרך ב 1295-1293 (מהדורה שנייה, 2011)). יישום האמור במקרה דנן מעלה כי הנמקת העירייה בדבר שוני רלוונטי בין העמותות – לא יכולה לעמוד. זאת בראש ובראשונה מאחר שהטענה האמורה נטענה מבלי שהיא נתמכה בנתונים בדבר שווי השימוש שעושה קבוצת הפועל במתקני העירייה. במצב דברים זה, לא ברור כיצד יש בטענה זו כשלעצמה כדי לבסס את הפער בשיעור התמיכה שניתן לעמותות (אשר עומד על כ-160,000 ש"ח). אשר לטענתה של מכבי שלפיה בשנים קודמות קיבלה קבוצת הפועל תמיכות בסכומים גבוהים מאלו שקיבלה היא, כאשר באותן השנים לא טענה קבוצת הפועל כי יש להשוות בין היקף התמיכות שניתן לעמותות – עיון בפרוטוקול ועדת התמיכות משנת 2019 (נספח 8 לכתב הערעור מטעם העירייה) מעלה כי באותה השנה אכן קיבלה קבוצת הפועל תמיכה כספית גבוהה מזו שקיבלה קבוצת מכבי; אולם בשונה מן המקרה דנן, באותה השנה שיחקה קבוצת הפועל בליגה ב' בעוד שקבוצת מכבי שיחקה בליגה ג'. משכך אכן היה שוני רלוונטי בין הקבוצות בעבר, וממילא איני סבור כי יש בכך להשליך על ענייננו. משאלה הם פני הדברים, סבורני כי צדק בית המשפט לעניינים מינהליים בקביעתו כי החלטת המועצה היא החלטה מפלה. נוכח האמור, אפנה לבחון את הסעד המתאים בנסיבות העניין. כאמור, בית המשפט לעניינים מינהליים קבע כי סכום התמיכה הכולל שניתן לשתי העמותות יחד לא ישתנה – ולצד זאת הורה על חלוקה שוויונית של הסכום האמור בין הקבוצות. סבורני כי בקביעה זו יש קושי, בשים לב להלכה הפסוקה שלפיה בית משפט זה לא יחליף את שיקול הדעת של הרשות בשיקול דעתו שלו (בג"ץ 389/80 דפי זהב בע"מ נ' רשות השידור, פ"ד לה(1) 421, 445 (1980); כן ראו: בג"ץ 5782/21 זילבר נ' שר האוצר, פסקה 38 לפסק הדין של השופט א' שטיין ופסקה 5 לפסק דיני (12.1.2022) (להלן: עניין זילבר); בג"ץ 2534/97 יהב נ' פרקליטת המדינה, פ"ד נא(3) 1, 28 (1997)). כידוע, עיקרון התוצאה היחסית (או הבטלות היחסית), אשר זה מכבר קנה אחיזה בפסיקתנו, מבחין בין הפגם שנפל בהחלטה המינהלית לבין תוצאות הפגם, ובמסגרתו יבחן בית המשפט את הסעד שמתאים בשים לב לנסיבות המקרה שלפניו ובהתחשב באופי ההחלטה והמאטריה הרלוונטית (עניין זילבר, פסקה 4 לפסק דיני; עע"ם 7293/20 פנגיה די דבליו בע"מ נ' רשות שדות תעופה, פסקה 27 (24.1.2021); בג"ץ 1633/20 "סל" שירותי סיעוד נ' מדינת ישראל, פסקה 4 לפסק דיני (27.7.2020)). במקרה דנן מדובר בהחלטה על קביעת שיעור התמיכה שיינתן לעמותות – החלטה שמשקפת את מדיניותה הכלכלית של העירייה, וכן את סדרי העדיפויות שקבעה על בסיס, בין היתר, שיקולים תקציביים וצרכי התושבים. נוכח האמור ובשים לב לשיקול הדעת הרחב שנתון לרשות המקומית בהקשר זה, סבורני כי הסעד המתאים במקרה שלפנינו הוא ביטול ההחלטה המפלה והחזרת הסוגיה לעירייה, על מנת שזו תוכל לקבל החלטה חדשה ושוויונית, בהתאם להערותינו בפסק דין זה. יכול שבסופו של יום ההחלטה המינהלית בדבר היקף התמיכה הכוללת לא תשתנה, וכפועל יוצא יוחלט כי החלוקה שבוצעה בפועל, כמפורט בפסקה 4, תעמוד בעינה. אולם לפי אמות המידה המקובלות, ההחלטה צריכה להיות מסורה לגורם המינהלי המוסמך ולכן מקובלת עליי טענת העירייה כי יש לאפשר למועצה לקבל החלטה מינהלית חדשה. במסגרת דוקטרינת התוצאה היחסית אנו מורים כי בשלב זה התמיכה שניתנה בפועל לא תוחזר למשך 90 ימים נוספים מיום מתן פסק הדין על מנת לאפשר למועצת העירייה לקבל החלטה חדשה בתוך פרק זמן זה. בנסיבות אלו מתייתר הדיון בטענות נוספות שהעלתה העירייה בהתייחס לסעד שניתן. סוף דבר מועצת עיריית טירת הכרמל אימצה את המלצת ועדת התמיכות וקבעה כי התמיכה הכספית שתעניק לקבוצת מכבי תהיה גבוהה מזו שתעניק לקבוצת הפועל, הגם שלא הצביעה על שוני רלוונטי בין העמותות. משאלה הם פני הדברים, החלטת העירייה פוגעת בשוויון ואינה יכולה לעמוד. לצד זאת, סבורני כי נוכח שיקול הדעת שנתון למועצת הרשות בהחלטות מסוג זה, יש לקבל את הערעור באופן חלקי כך שההחלטה תבוטל והסוגיה תוחזר לרשות המוסמכת על מנת שזו תקבל החלטה חדשה ושוויונית בהתאם לתבחינים שקבעה. בנסיבות העניין, נוכח הפגם שנפל בהחלטת העירייה מחד גיסא, ומשמצאנו לקבל את הערעורים באופן חלקי מאידך גיסא, אציע לחבריי כי העירייה תישא בהוצאות קבוצת הפועל על הצד הנמוך בסך 7,500 ש"ח. המשנה לנשיאה השופט ד' מינץ: אני מסכים. ש ו פ ט השופטת ר' רונן: אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של המשנה לנשיאה ע' פוגלמן. ניתן היום, ‏י"ח בשבט התשפ"ג (‏9.2.2023). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22028270_M14.docx מב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1