פלוני נ. מדנת ישראל

2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2827/19 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ע' גרוסקופף המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל צד קשור: פלוני ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 6.3.2019 בתפ"ח 19756-03-18 שניתן על ידי כבוד השופטים ר' לורך (נשיאה), צ' דותן וד' עטר תאריך הישיבה: כ"ו בתשרי התשפ"א (14.10.20) בשם המערער: עו"ד פאדי חמדאן בשם המשיבה: עו"ד ורד חלאוה בשם שירות המבחן לנוער: עו"ס טלי סמואל בשם הצד הקשור: עו"ד אלזיאדנה סלימאן פסק-דין זעזוע וחרדה. זהו הרושם שעולה מפסק הדין שעליו הוגש הערעור. המערער שהיה קטין בן 17 ו-3 חודשים במועדים הרלוונטיים הורשע בביצועם של ארבעה מעשי סדום במתלונן, קטין הצעיר ממנו בשנה, ביחד עם קטין נוסף, זאת בעת שהשלושה שהו במשותף בכלא אופק המיועד לקטינים. כתב האישום המתוקן שבו הורשע המערער עם המבצע בצוותא מגולל מסכת התעללות מינית ורגשית קשה שהתחוללה בתא שהפך להיות כלא בתוך כלא מבחינתו של המתלונן. המלים יחווירו לעומת תוכנו של כתב האישום ונסתפק במועט זה המכיל את המרובה. על המערער נגזר עונש מאסר בפועל בן 5 שנים לצד מרכיבי ענישה נוספים והערעור נסב על גזר הדין. המערער טוען שבית המשפט המחוזי החמיר עמו בהתחשב בכך שהיה קטין במועד הארוע ובעיקר בהשוואה למעורב הנוסף שעליו הושת עונש מאסר בפועל בן 39 חודשים (גם כן לצד מרכיבי ענישה נוספים). לבסוף נטען כי היה מקום לחפוף בין העונש לבין עונש אחר שהושת על המערער בבית המשפט לנוער בבאר-שבע בגזר דין שניתן זמן קצר קודם לכן. נציגת שירות המבחן לנוער התייחסה לכך שהמערער אינו מצליח לקבל אחריות למעשיו ולשתף פעולה עם אפיק טיפולי. תסקיר נפגע העבירה מתאר אף הוא מציאות קשה מבחינת הפגיעה בו. עמדת המדינה היא שיש לדחות את הערעור. בהקשר זה הודגש חלקו הדומיננטי של המערער במעשים, הנזק למתלונן וכן המסוכנות העולה ממנו לפי התרשמותו של שירות המבחן לנוער. דין הערעור להידחות. המעשים קשים ביותר ולמרבה הצער אין טעמים שיש בהם כדי לתמוך בהקלה נוספת, מעבר להתחשבות בנסיבותיו ובגילו של המערער על ידי בית המשפט המחוזי. גם ההשוואה לעונש שנגזר על המעורב הנוסף (בהסדר טיעון סגור) אינה יכולה להועיל למערער, באשר חלקו באירוע היה נכבד ומשמעותי מזה של האחר באופן המצדיק את פערי הענישה ביניהם. ניתן להניח כי העונש היה חמור בהרבה אלמלא היה מדובר בקטין. אף לא סברנו שזהו מקרה שבו יש הצדקה להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי באשר לריצוי העונשים במצטבר לאחר שנתן דעתו לדבר. לא נוכל לסיים מבלי לציין את התחושה הקשה שעולה מכך שהאירוע התרחש בעת שנפגע העבירה היה במשמורת המדינה ובאחריותה. במהלך הדיון ביקשנו לדעת האם הופקו לקחים מן המקרה בבית הכלא. לכתחילה לא נמסר לנו מידע בעניין על ידי המדינה ביוזמתה, אולם לאחר שערכנו הפסקה בדיון לצורך כך, נמסר לנו כי בוצע תחקיר בכלא אופק והופקו לקחים. לא כולם פורטו, אך נמסר בין השאר כי כעת המדיניות הנוהגת דוגלת בהחזקת שני קטינים בלבד בתא, כי החלטה אחרת היא בסמכות דרג בכיר, וכי כאשר מדובר באסירים הנחשבים "אסירי התראה" לא יינתן אישור כאמור. לא ניתן להגזים בחשיבות הנודעת לצעדים אלה ואחרים כדוגמתם. שלילת חירותם של מי שעברו עבירות היא פגיעה נדרשת בזכויות בשם השמירה על שלום הציבור וביטחונו. אולם דווקא משום כך האחריות לשמירה על שלומם של מי שנמצאים מאחורי סורג ובריח היא כבדה. מפקדי הכלא ושאר ממלאי התפקידים בו מממשים אחריות זו בשם החברה כולה. הגענו אל סופה של הדרך. עניינו של נפגע העבירה אינו נותן מנוח. אף המסוכנות העולה מן המערער והעובדה שהוא רחוק מהפנמה של חומרת מעשיו היא מטרידה בדרך אחרת. נותר אך לקוות שתמורה כלשהי תחול בהמשך. סוף דבר: הערעור נדחה. ניתן היום, ‏כ"ו בתשרי התשפ"א (‏14.10.2020). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 19028270_A05.docx חכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1