פלוני נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2824/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט א' מצא כבוד השופט מ' חשין המערער: פלוני נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 16.4.97 בת.פ. 285/95, שניתן על ידי כבוד השופט צ' כהן תאריך הישיבה: כ"ה בחשון התשנ"ח (25.11.97) בשם המערער: עו"ד אריאל עטרי בשם המשיבה: עו"ד יהושע למברגר פסק-דין המערער הועמד לדין בגין הצתה. מאישום זה הוא זוכה. יחד עם זאת קבע בית המשפט כי המערער ביצע את העבירה של היזק בזדון, אך זאת בלא להרשיע אותו בכך בשל היותו קטין. הוטלו עליו אמצעי טיפול שונים. בפנינו ערעור המערער במספר עניינים. הטענה הראשונה הינה כי לא היה מקום להמיר את עניין ההצתה בהיזק בזדון ולא לאפשר למערער להגיב על כך. טענה זו יש לדחות. הממצא בדבר היזק בזדון מעוגן בהודאתו של המערער עצמו ובידו היה לטעון כל טענה אפשרית בעניין זה והוא לא עשה כן. ממשיך בא כוח המערער וטוען כי המעשה כולו הוא עניין של מה בכך, ועל כן מן הדין לדחות את התביעה מטעם זה. אף טענה זו דינה להידחות. נסיבות העניין והתנהגותו של המערער אינה עניין של זוטי דברים. זו התנהגות אלימה שאינה מתחשבת ברכוש הציבור בחינת כל דאלים גבר. לבסוף, נטען בפנינו כי לא היו ראיות בקביעת ממצאיו של בית המשפט לעניין ההיזק בזדון. כאמור, ממצא זה התבסס על הודאה שמסר המערער במשטרה (ת6/) ממנה עולה בבירור כי אכן הוא סייע בהוצאת הפוסטר ונמצא שיש תשתית ראייתית לממצא של בית המשפט. התוצאה היא כי אנו דוחים את הערעור. ניתן היום, כ"ה בחשון התשנ"ח (25.11.97), בפני באי כוח הצדדים. ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97028240.A02/דז/