ח"כ יהודה גליק נ. ראש הממשלה

פסק-דין בתיק בג"ץ 2821/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2821/17 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט ד' מינץ העותרים: 1. ח"כ יהודה גליק 2. עמותת המטה למען ארץ ישראל נ ג ד המשיבים: 1. ראש הממשלה 2. השר לביטחון הפנים 3. יו"ר הכנסת 4. ועדת האתיקה של הכנסת 5. המפקח הכללי על משטרת ישראל 6. היועץ המשפטי לממשלה עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: כ"ו בתשרי התשע"ח (16.10.2017) בשם העותרים: עו"ד אביעד ויסולי בשם המשיבים 2-1 ו- 6-5: עו"ד אבינועם סגל-אלעד בשם המשיבים 4-3: עו"ד אביטל סומפולינסקי פסק-דין השופט ד' מינץ: 1. עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטת משטרת ישראל לאסור על עליית חברי הכנסת למתחם הר הבית ובחוות דעתה של ועדת האתיקה של הכנסת בנוגע לחברי הכנסת אשר יפרו איסור זה. הרקע לעתירה 2. נעמוד בתמצית על השתלשלות האירועים. ביום 8.10.2015 פנה המזכיר הצבאי לראש הממשלה ליושב ראש הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין (להלן: יו"ר הכנסת), וציין כי ראש הממשלה, שר הביטחון והשר לביטחון פנים מאמצים את המלצת משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי לאסור באופן זמני את עלייתם של חברי הכנסת ושרים להר הבית. בעקבות פנייתו של המזכיר הצבאי, פנה יו"ר הכנסת ביום 28.10.2015 במכתב לכלל חברי הכנסת, בו ביקש מהם שלא לעלות להר הבית עד להודעה חדשה. בהמשך לכך, ביום 2.11.2015 פנה מ"מ מפכ"ל המשטרה, ניצב בנצי סאו, ליו"ר הכנסת והביא בפניו את החלטתו, שנתקבלה על דעת היועץ המשפטי לממשלה, לאסור עליית חברי הכנסת להר הבית עד להודעה חדשה. 3. בהמשך למכתבו של ניצב סאו, דנה ועדת האתיקה בשאלה האם עליית חברי הכנסת להר הבית לאחר הטלת האיסור עשויה להוות גם עבירה אתית שניתן להטיל עיצומים בגינה. ועדת האתיקה קבעה, ברוב דעות, כי "ממועד החלטה זו ועד להודעה חדשה של גורמי הביטחון המוסמכים, עלייה של חברי הכנסת להר הבית עלולה להוות הפרה של כללי האתיקה ויכול שתגרור הטלת סנקציות על חברי הכנסת שיפעלו בניגוד להחלטה זו". 4. בחלוף כשבעה חודשים ממתן החלטתה האמורה, בחנה ועדת האתיקה את החלטתה בשנית. לאחר ששמעה הוועדה את מפקד מחוז ירושלים במשטרה, ניצב יורם הלוי, החליטה הוועדה ברוב קולות שלא לשנות את החלטתה הקודמת. כעבור כשישה חודשים נוספים בחנה ועדת האתיקה פעם נוספת את החלטתה. זאת בעקבות פנייתו של עותר 1 (להלן: העותר). לאחר ששמעה בשנית את מפקד מחוז ירושלים, ונוכח השיפור במצב הביטחוני, החליטה הוועדה "כי הגיעה העת לשנות את החלטותיה הקודמות, וכי מעתה ואילך לא כל כניסה להר הבית של חבר תהווה הפרה של כללי האתיקה" (החלטת ועדת האתיקה מס' 30/20 מיום 1.2.2017). לצד זאת, נוכח הרגישות הביטחונית, החליטה הוועדה לדרוש מחברי הכנסת לתאם עם המשטרה את כניסתם למתחם הר הבית. על אף החלטה זו של הוועדה, הגישו העותרים ביום 28.3.2017 עתירה זו כנגד החלטותיהם המקוריות של המשיבים. 5. להשלמת התמונה העובדתית יצוין כי במסגרת התגובה המקדמית שהוגשה מטעם משיבים 2-1 ו-6-5 עדכנה פרקליטות המדינה כי הוחלט על "פיילוט" למשך מספר ימים, אשר צפוי היה להתחיל בחודש יולי השנה, במהלכו יתאפשר לחברי הכנסת לעלות להר הבית, בכפוף להערכת מצב פרטנית של משטרת ישראל, ובהתאם לתנאים ספציפיים שייקבעו על ידה. ביום 29.8.2017, לאחר עיכוב מסוים, החל יישומו של הפיילוט והעותר וחברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי אף ביקרו בהר הבית לאחר תיאום עם משטרת ישראל. טענות הצדדים 6. בעתירה טוענים העותרים כי לראש הממשלה ולשר לביטחון הפנים אין סמכות להורות למשטרה למנוע כניסת חברי הכנסת למתחם הר הבית. בנוסף נטען כי איסור המשטרה על עליית חברי הכנסת למתחם הר הבית מהווה פגיעה בלתי מידתית בחופש הפולחן ובחופש התנועה שלהם. עוד נטען כי סעיף 9 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951 (להלן: חוק החסינות), איננו מאפשר למשטרה לפגוע בחופש התנועה של חברי הכנסת אלא בסייג של טעמי ביטחון המדינה או שמירה על סוד צבאי, וסייגים אלה אינם מתקיימים בענייננו. טענותיהם של העותרים מופנות גם כלפי יושב ראש הכנסת וועדת האתיקה של הכנסת. לטענת העותרים, אין בסמכותה של ועדת האתיקה ליתן חוות דעת הנוגעות להסרת חסינותם של חברי כנסת, וחברי ועדת האתיקה היו מנועים מלדון בנושא זה. לבסוף, מלינים העותרים כנגד התנהלותו של היועץ המשפטי לממשלה, וטוענים כי עליו לעגן בנהלים את סמכויות ראש הממשלה ביחס למשטרת ישראל, הר הבית וסוגיות נוספות. 7. בתגובתם המקדמית התייחסו משיבים 2-1 ו-6-5 לשינויים שחלו ממועד הגשת העתירה – יישומו של הפיילוט והעובדה כי העותר אף זכה לעלות להר הבית. כן ציינו כי ישנה כוונה לקבוע מועדים נוספים לעליית חברי הכנסת להר הבית במסגרת הפיילוט. בנסיבות אלה, טענו המשיבים, כי נכון יהיה להורות על מחיקת העתירה תוך שמירת זכויות העותרים. באשר לטענת העותרים לפיה חרגו משיבים 2-1 מסמכותם, טוענים המשיבים כי נוכח הרגישות הקיימת סביב מתחם הר הבית, נדרש הדרג המדיני למדיניות הנוהגת בהר הבית ולהסדרים בהר הבית כדבר שבשגרה. קביעת מדיניות המשטרה וההסדרים בנוגע לעלייה להר הבית מצויים בלב הסמכות הנתונה לרשות המבצעת. הדברים מקבלים משנה תוקף, לטענת המשיבים, כאשר ההסדרים נקבעים לאחר התדיינויות עם גורמים ביטחוניים ומקצועיים. באשר לטענת העותרים לפיה ההגבלה על עליית חברי הכנסת להר הבית אסורה בשל חסינות חברי הכנסת, טוענים המשיבים כי טענה זו הועלתה בעבר ונדחתה על ידי בית משפט זה (בג"ץ 7560/02 קליינר נ' ראש הממשלה, פ"ד נו(6) 721 (2002)). 8. הלשכה המשפטית של הכנסת, אשר השיבה מטעם משיבים 4-3, טענה בתגובתה המקדמית כי לא היה במכתבו של משיב 3, יו"ר הכנסת, משום הפעלת סמכות ומכתבו היה בגדר קריאה בלבד לחברי הכנסת להימנע מעלייה למתחם הר הבית. באשר להחלטות ועדת האתיקה, עומדים משיבים 4-3 על כך שההחלטה היוותה גיבוי בלבד במישור האתי למגבלות שהוטלו על כניסת חברי הכנסת על ידי הגורמים הביטחוניים המוסמכים. דיון והכרעה 9. לאחר עיון בעתירה, בתגובות המשיבים ושמיעת באי-כוח הצדדים והעותר באולם, הגענו לכלל מסקנה כי יש למוחקה. עיקר טענות העותרים מופנות כלפי החלטות המשטרה וועדת האתיקה של הכנסת משנת 2015, אשר אסרו באופן גורף על עליית חברי הכנסת למתחם הר הבית. אלא שכאמור עוד טרם שהוגשה העתירה בוטל האיסור הגורף ונתקבלה החלטה על ידי ועדת האתיקה המאפשרת עליית חברי הכנסת להר הבית, בכפוף לתיאום עם המשטרה. יתרה מכך, העותר אף עלה למתחם הר הבית ביום 29.8.2017, לאחר שהגיש בקשה וביקורו תואם עם משטרת ישראל. משבוטל האיסור הגורף על עליית חברי הכנסת, חל שינוי משמעותי בתשתית העובדתית עליה התבססה העתירה מלכתחילה והעתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה עצמה והפכה לעיונית (ראו לדוגמא: בג"ץ 4827/05 אדם טבע ודין אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' שר הפנים (20.7.2005); בג"ץ 3095/05 אביחיל – מושב עובדים של חיילים משוחררים להתיישבות חקלאית בע"מ נ' הועדה לתשתיות לאומיות – משרד הפנים (6.3.2008)). יודגש, כי המקרה שלפנינו אינו נמנה על המקרים החריגים המצדיקים דיון בעתירה על אף הפיכתה לעיונית. 10. עוד יצוין כי מתגובת משיבים 4-3 עולה כי העתירה התבססה על מסכת עובדתית שגויה קמעא. מהחומרים שצורפו לתגובה המקדמית עולה כי ההחלטה לאסור על עליית חברי הכנסת ושרים להר הבית התקבלה על ידי ראש הממשלה, שר הביטחון והשר לביטחון פנים, על בסיס המלצת גורמי המקצוע. זאת בניגוד למסכת העובדתית שהציגו העותרים במסגרת העתירה, לפיה ההחלטה "הוכתבה" למשטרה על ידי ראש הממשלה. גם בכך יש לתרום למסקנה הנ"ל לגבי דין העתירה. 11. לבסוף נציין את המובן מאליו, כי פסק דין זה מתייחס למצב העובדתי שהיה קיים בעת הדיון שהתקיים לפנינו ואשר הצדדים לא טרחו ליידע אותנו אם חלו שינויים בגדרו. על כן, פשוט הדבר, כי ככל שאכן חלו שינויים מאז הדיון או שיחולו שינויים כאלו בעתיד לבוא, המכלול יידון מחדש לגופו של עניין, על כל המשתמע. 12. נוכח כל האמור, החלטנו אפוא למחוק את העתירה כבקשת המשיבים והכל ללא צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ט בחשון התשע"ח (‏8.11.2017). המשנה-לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17028210_N17.doc אש+רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il