חסן ח'ליפה נ. שר המשטרה

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2810/99 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' זמיר העותר: חסן ח'ליפה נגד המשיבים: 1. שר המשטרה 2. מפכ"ל המשטרה 3. המטה הארצי בירושלים 4. מפקד תחנת המשטרה בשפרעם 5. יוסף חוסין ח'ליפה 6. בנימין חוסין ח'ליפה 7. מכרם חוסין ח'ליפה 8. עאמר חוסין ח'ליפה 9. עבדאלקאדר חוסין ח'ליפה 10. עבדאלחכים חוסין ח'ליפה עתירה למתן צו על-תנאי פסק-דין ביום 25 באפריל 1999 החליט בית-משפט השלום בנצרת להוציא צו במעמד צד אחד - הוא העותר שלפנינו - ולפיו נאסר על המשיבים באותה בקשה - הם המשיבים מספר 5 עד 10 בעתירה הנוכחית - לבצע עבודות בנייה בחלקה 18 בגוש 12206 עד למתן החלטה אחרת או עד למתן פסק-דין. הצו הזמני הותנה בכמה וכמה תנאים וביניהם כי יפקע "אם לא תוגש תביעה לא יאוחר מיום 28.4.99". לטענת העותר בעתירתו, נמסר הצו למשיבים מס' 6 עד 10 אך הם התעלמו ממנו והמשיכו בביצוע עבודות הבנייה כמו לא ניתן כל צו. העותר פנה למשטרת שפרעם "בכדי לטפל בעניין", כדבריו, אך המשטרה הודיעה לו כי על-פי הנחייה של המטה הארצי אין המשטרה מטפלת בהפרת צווי בית-משפט שעניינם בנייה. איש המשטרה הוסיף והפנה את העותר להליכי ביזיון בית-משפט. ביום 28.4.99 פתח העותר בבית-משפט השלום בנצרת בהליכי ביזיון בית-משפט כנגד המשיבים 5 עד 10, ומזכירות בית-המשפט מסרה לעותר כי ביום 29.4.99 ייקבע מועד לשמיעת הבקשה. היום הוא יום 29.4.99, דהיינו העותר לא המתין לקביעת שמיעתה של הבקשה וטענתו היא, כי עד לשמיעת הבקשה יספיקו המשיבים 6 עד 10 לסיים את הבנייה. טענת העותר היא כי סירובה של המשטרה לטפל בעניין הוא סירוב שלא כדין ובקשתו היא כי נורה את המשטרה "לטפל מייד וללא כל דיחוי" בעניין הפרת צו האיסור שיצא מלפני בית-משפט השלום בנצרת ביום 25.4.99. כן מבקש הוא כי תבוטל ההנחייה הפנימית במשטרה ולפיה אין המשטרה מטפלת בביצוע צווי בית-משפט שעניינם איסור בנייה. עתירה זו דינה דחייה באין צורך להזמין את המשיבים להשמיע את דברם וזאת מכמה וכמה טעמים: ראשית לכל, משהחל העותר בהליכי ביזיון בית-המשפט בבית-משפט השלום בנצרת אין אנו מוצאים שיש הצדק כי בה-בעת, ובמקביל, נדון אנו בעתירה שעניינה אותה מסכת עובדות עצמה. משפנה העותר לבית-משפט השלום בהליכי ביזיון בית-משפט, שומה עליו למצות את ההליכים עד תום. הפנייה במקביל לבית-המשפט הגבוה לצדק אינה אלא שימוש לרעה בהליכי בית-משפט. שנית, העותר חייב היה להמתין שבית-משפט השלום בנצרת יקבע מועד להליכי ביזיון בית-משפט, ולו נקבע מועד מאוחר לשמיעת ההליך יכול היה לבקש ולהקדים את יום השמיעה. ואולם העותר לא המתין לקביעת התיק לשמיעה לפני בית-משפט השלום בנצרת, ותחת זאת פנה אלינו בבקשת סעד. בנסיבות אלו פנייה אלינו הינה ללא כל הצדקה שהיא. דבר שלישי: כאמור לעיל, צו המניעה הזמני - אשר ניתן במעמד צד אחד בלבד - אמור היה לפקוע אם לא יגיש המבקש תביעה עד ליום 28.4.99. יום 28.4.99 חלף-עבר, היום הוא יום 29.4.99 ולא מצאנו בעתירה כי הוגשה תביעה לבית-המשפט. פירוש הדברים הוא כי צו המניעה הזמני פקע (לכאורה), ובנסיבות אלו אין לו לעותר עילה ראויה לפנייה אל בית-המשפט הגבוה לצדק. אנו מחליטים, איפוא, לדחות את העתירה כעתירה שאינה מצדיקה התערבות של בית-המשפט הגבוה לצדק. היום, י"ג אייר תשנ"ט (29.4.99). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99028100.G01