מלסה מלוא נ. מדינת ישראל

3 1 בבית המשפט העליון ע"פ 2810/21 לפני: כבוד הרשמת שרית עבדיאן המערער: מלסה מלוא נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל התייחסות המבקש מיום 12.5.2021; עמדת המשיבה באשר לסיווג ההליך מיום 20.5.2021 פסק-דין 1. ההליך שבכותרת מופנה נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 18.3.2021 בעפ"ג 4641-03-21, בגדרה נעתר בית המשפט לבקשה מטעם המשיבה להארכת המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בקריית גת מיום 10.1.2021 בת"פ 47184-08-19. בגדרי פסק דינו של בית משפט השלום, המערער הורשע בעבירות של תקיפה סתם של בת זוג והיזק לרכוש במזיד, והוטל עליו עונש של מאסר על תנאי, הפקדת התחייבות כספית ותשלום פיצוי למתלוננת. 2. ההליך שבכותרת הועבר לטיפולי על רקע חילופים בלשכת הרשמים, ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובשאר החומרים שהונחו לפניי, הגעתי לכלל דעה כי המערער לא היה רשאי להגיש את הערעור, ולכן יש להורות על מחיקתו. 3. כידוע, בהליך הפלילי, ככלל, זכות ערעור על "החלטת ביניים" קיימת רק מקום שבו ישנה הוראה מפורשת בחוק המורה על כך (ראו: ע"פ 3996/15 מדינת ישראל נ' פלוני, פיסקה 18 לפסק דינה של כבוד השופטת ד' ברק-ארז ופיסקה ב' לפסק דינו של כבוד השופט א' רובינשטיין (10.11.2015); בש"פ 4804/17 ברמלי נ' מדינת ישראל, פיסקה 10 (9.8.2017)). על דרך הכלל אופן ההשגה על "החלטות ביניים" שניתנו במסגרת ההליך הפלילי הוא, אפוא, במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי בהליך. הטעם העומד בבסיס כלל זה הוא הרצון לרכז את הדיון בהליך הפלילי במסלול אחד על-מנת למנוע פיצול, התמשכות והארכת ההליכים באופן שיביא לפגיעה ועינוי דין לנאשם וכן יפגע באינטרס הציבורי לסיום מהיר ויעיל של ההליך הפלילי (ראו: רע"פ 6016/06 קובן נ' מדינת ישראל מע"מ ת"א, פיסקה 5 (17.7.2007) (להלן: עניין קובן); בש"פ 6393/10‏ פלוני נ' מדינת ישראל, פיסקה 7 (22.9.2010)). בהמשך לכך, כבר נקבע בפסיקתו של בית משפט זה כי החלטה המקבלת בקשה להארכת מועד להגשת ערעור היא "החלטת ביניים", אשר לא הביאה את הדיון בתיק לסיומו, ולכן ניתן להשיג עליה רק בסוף ההליך (ראו: רע"פ 644/20 גיגי-ויסברג נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה (23.1.2020), ערעור על החלטה זו נדחה בבש"פ 838/20 גיגי נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקוה (30.1.2020)). 4. משכך, למערער לא נתונה זכות להגיש ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי, אשר נעתרה לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור, ולפיכך יש להורות על מחיקת ההליך שבכותרת. 5. נוכח טענות המערער ראיתי לנכון לציין כי המקרה שנדון ברע"פ 8274/99 חילף נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1) 433 (2000) (להלן: עניין חילף), עליו מבקש להתבסס המערער, שונה מהמקרה דנן שכן באותו עניין החלטתו של בית המשפט המחוזי דחתה בקשה להארכת מועד להגשת הליך, באופן שסיים את ההתדיינות בין הצדדים. בענייננו, לעומת זאת, המערער יהיה רשאי להעלות את טענותיו באשר להחלטתו של בית המשפט המחוזי בגדי בקשת רשות ערעור שתוגש על ההליך הסופי, ככל שיהיה בכך צורך. עוד אציין כי לא נעלמה מעיני טענתו של המערער לפיה האפשרות להשיג על החלטתו של בית המשפט המחוזי בסיומו של ההליך היא ברשות בלבד, בעוד שבעניין חילף נקבע כי ניתן להשיג על החלטה הדוחה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור פלילי – בזכות. אולם, אין בכך כדי להקנות למערער אפשרות להשיג על "החלטת ביניים" בהליך פלילי טרם סיומו ללא עיגון בדין, ומכל מקום לא למותר לציין כי בית משפט זה כבר הביע ביקורת על האפשרות להגיש ערעור בזכות, להבדיל מבקשת רשות ערעור, על החלטה הדוחה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור פלילי, תוך שצוין כי "אנו נוטות לדעה שהדרך הראויה להשיג על החלטה כזו היא על דרך בקשת רשות ערעור" (ראו: ע"פ 6955/15 בלאו נ' עיריית חיפה, פיסקה 7 (16.6.2017); עוד ראו: רע"פ 6016/06 קובן נ' מדינת ישראל מע"מ ת"א, פיסקה 8 (17.7.2007)). 6. אשר על כן, אני מורה על מחיקת ההליך שבכותרת. ניתן היום, ‏ט"ז בסיון התשפ"א (‏27.5.2021). שרית עבדיאן ר ש מ ת _________________________ 21028100_D05.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1