פלוני נ. פלוני

4 1 בבית המשפט העליון ע"א 2805/21 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: פלונית נ ג ד המשיבה: פלונית ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו מיום 11.4.2021 בתלה"מ 10325-03-19 אשר ניתנה על ידי כבוד השופטת ס' אופק; תגובה מיום 13.5.2021 מטעם המשיבה; הודעת הבהרה מיום 23.5.2021 מטעם השופטת ס' אופק בשם המערערת: עו"ד נסים שלם בשם המשיבה: עו"ד שמואל מורן פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופטת ס' אופק) מיום 11.4.2021 בתלה"מ 10325-03-19 (להלן: ההליך) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. המערערת והמשיבה היו בעבר בנות זוג, והן אימהות של קטין שהוא בנה הביולוגי של המשיבה ובנה של המערערת מכוח צו הורות פסיקתי (להלן: הקטין). בין הצדדים מתנהלים מספר הליכים משפטיים, ובהם ההליך שעניינו משמורת הקטין והסדרי השהות בעניינו. ההליך מתנהל מזה כשנתיים, ובחודש פברואר 2021 החליפה המשיבה את ייצוגה. ביום 28.2.2021 הגיש בא-כוחה הנוכחי לבית המשפט ייפוי כוח, וביום 7.3.2021 הגיש בא-כוחה הקודם בקשה לשחרורו מייצוג והודעה על החלפת הייצוג. בית המשפט קמא הורה באותו היום על שחרור ב"כ המשיבה הקודם מהייצוג ועל עדכון פרטי בא-כוחה הנוכחי בתיק בית המשפט. בהמשך היום, נתן המותב החלטה נוספת (להלן: הגילוי הנאות) בה ציין כי: "למען הסדר הטוב והגילוי הנאות מונח בפני הצדדים כי [ב"כ המשיבה] מייצג קרובי משפחה, לא מדרגה ראשונה, של המותב, בהליך אליו שותפה גם בת משפחה מדרגה ראשונה של המותב. מאחר שאין למותב עניין אישי בהליך ובתוצאותיו או בב"כ, אינני רואה מניעה להמשך הדיון בפניי. עם זאת ככל שצד סבור אחרת, רשאי להעלות טענותיו בבקשה מתאימה". במהלך השבועיים הבאים הגישה המערערת מספר בקשות למתן החלטה בבקשות שטרם הוכרעו על ידי המותב וכן בקשה "בהולה" לשנות את הסדרי השהות של הקטין (להלן: הבקשה לשינוי הסדרי השהות), אשר נדחתה בהחלטת בית המשפט מיום 21.3.2021. ביום 22.3.2021 הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב, בה טענה כי עליו לפסול את עצמו נוכח הגילוי הנאות בהחלטתו מיום 28.2.2021. לטענתה, אין לפרש את המונח "עניין בהליך" כעניין ישיר בלבד, וייתכן גם עניין עקיף, ממוני או רגשי, בכך שההליך והתנהלות ב"כ המשיבה ייטיבו עם בני משפחתו של המותב. לפי המערערת, אין בידה מידע לגבי מהות ההליך שבו מייצג ב"כ המשיבה את בני משפחת המותב (להלן: ההליך המקביל) ומשכך היא אינה יכולה לדעת כעת או בעתיד "מה השפעתו או משמעותו לענייננו". עם זאת, המערערת הדגישה כי סעיף 77א(א1)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) מורה כי שופט לא יישב בדין אם לבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בצד להליך או בבא-כוחו. עוד טענה המערערת כי סעיף 15(6) לכללי האתיקה לשופטים, התשס"ד-2004 (להלן: כללי האתיקה) קובע כי שופט לא יישב בדין ביודעו שעורך דין המייצג בעל דין מטפל בעניין של השופט או של בן משפחתו. המשיבה, מצדה, סברה כי אין כל מניעה שהמותב ימשיך לדון בהליך אך הותירה את ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט. ביום 11.4.2021 דחה בית המשפט קמא את בקשת הפסלות. בית המשפט הבהיר כי ייפוי הכוח שהוגש ביום 28.2.2021 הובא לעיונו רק ביום 7.3.2021 וכי הגילוי הנאות ניתן באותו היום. לגופו של עניין הבהיר המותב כי בין בני משפחתו מתנהל סכסוך ירושה וכי "בת משפחה (אם), מדרגה ראשונה, ובני המשפחה (דודים, אחיינים), לא מדרגה ראשונה, של המותב, נמצאים באותו צד של המתרס". הובהר כי ב"כ המשיבה מייצג את בני משפחתה שאינם "מדרגה ראשונה" (להלן: בני המשפחה הנוספים), וכי אין כל קשר בין ב"כ המשיבה ובין אֵם המותב. עוד הובהר כי אין קשר בין אֵם המותב ובין מרבית בני המשפחה הנוספים, ואין כל קשר בין המותב ובין בני המשפחה הנוספים. המותב הוסיף כי האינטרס של אמו בהליך המקביל אינו מצדיק את פסילת המותב שכן "לא תצמח לו [למותב] טובת הנאה מתוצאות ההליך שם אלא, אולי, לאחר אריכות ימים ושנים של [אֵם המותב]". המותב הוסיף כי תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) קובעת כי על בעל דין המבקש לטעון לפסילת המותב להעלות את הטענה בהזדמנות הראשונה ולפני כל טענה אחרת, ואילו המערערת הגישה מספר בקשות לאחר הגילוי הנאות ולפני שהעלתה את טענת הפסלות, באופן המלמד על חוסר תום לב בהגשת הבקשה. נוכח האמור דחה המותב את הבקשה, וחייב את המערערת בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 5,000 ש"ח. מכאן הערעור שלפניי, בו חוזרת המערערת על טענותיה ומוסיפה כי לשיטתה בית המשפט קמא שגה בכך שאישר את הייצוג על-ידי ב"כ המשיבה לפני שערך גילוי נאות ולפני שנתן לה זכות טיעון, תוך שהציג "בחסר" את הפרטים אודות ההליך המקביל. לטענתה, הדברים אמורים ביתר שאת מאחר שבינה ובין המותב ישנם "יחסים עכורים" הבאים לידי ביטוי, לפי המערערת, בהחלטות שונות שקיבל המותב לרעתה לאורך ההליך. לטענת המערערת, החלטות אלה מעידות על משוא פנים של המותב ועל כך שדעתו "נעולה" נגדה. ביום 11.5.2021 נעתרתי לבקשת המערערת לתקן את כתב הערעור כך שתתווסף לו טענה לפיה המותב טעה בכך שקבע כי בני המשפחה הנוספים אינם בני משפחתו מדרגה ראשונה. זאת, שכן סעיף 77א(א1) לחוק בתי המשפט מגדיר בן משפחה מדרגה ראשונה בתור "בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד [...] של כל אחד מאלה", ומשכך טוענת המערערת כי אחייני המותב הם בני משפחתו מדרגה ראשונה. ביום 13.5.2021 הגיבה המשיבה לערעור המתוקן וטענה כי דינו להידחות מאחר שבא-כוחה אינו מייצג את אחייני המותב אלא דודים ובני דודים שלו, שאינם בני משפחתו מדרגה ראשונה, וכי פיצול הייצוג כך שאֵם המותב תיוצג על-ידי עורך-דין אחר נעשה "בכוונת מכוון". לטענתה, גם כללי האתיקה אינם מורים על מניעות של המותב בשל העובדה שבא-כוחה מייצג את בני המשפחה הנוספים, ואף אם היה מדובר בבני משפחה מדרגה ראשונה הדבר לא היה מצדיק את פסילת המותב, שכן לבני המשפחה הנוספים אין עניין אישי בהליך. ביום 19.5.2021 ביקשה המערערת להשיב לתגובת המשיבה, בנימוק שטענת המשיבה שבא-כוחה מייצג דודים ובני דודים של המותב סותרת קביעה עובדתית של המותב עצמו – אשר ציין כי ב"כ המשיבה מייצג דודים ואחיינים שלו. עוד טענה המערערת כי כללי האתיקה וכן אמות המידה לגיבוש רשימת מניעויות לשופטים ורשמים שפורסמו ביום 7.8.2020 (להלן: מסמך אמות המידה) מרחיבים באופן מכוון את הגדרת "בן משפחה" שייצוגו על ידי בא-כוח צד להליך מקים למותב מניעות מלשבת בדין, כך שהמונח כולל גם "בן של סב" – ובענייננו, דודי המותב, שאותם ב"כ המשיבה עצמו טוען כי הוא מייצג. המשיבה התנגדה לבקשת המערערת להשיב לתגובתה, ולשיטתה טענת המערערת המתבססת על המונח "בן של סב" שמופיע בכללי האתיקה – היא בבחינת שינוי חזית. עוד לפי המשיבה, סעיף 15(ב)(2) לכללי האתיקה קובע שני תנאים מצטברים למניעות של מותב – ייצוג "בן משפחה" על ידי בא-כוח שטוען בפני המותב, וכן עניין אישי ממשי – ולטענתה תנאי אחרון זה אינו מתקיים בענייננו. בהחלטתי מיום 20.5.2021 דחיתי את בקשת המערערת להשיב לתגובת המשיבה, אך נוכח המחלוקת בין הצדדים בדבר זהות בני המשפחה הנוספים ומכוח סמכותי לפי תקנה 174(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי, הוריתי למותב להבהיר אם ב"כ המשיבה מייצג את בני דודיו או את אחייניו. בהתאם, ביום 23.5.2021 הבהיר המותב כי ב"כ המשיבה מייצג את בני דודיו. דיון והכרעה עיינתי בטענות הצדדים, ולא בלי התלבטות באתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. סעיף 77א(א1)(2) לחוק בתי המשפט קובע כי שופט לא יישב בדין, בין היתר, ביודעו כי לבן משפחה מדרגה ראשונה שלו יש עניין אישי ממשי בבא-כוחו של צד להליך – ובהתאם לסעיף 77א(א1) לחוק בתי המשפט, "בן משפחה מדרגה ראשונה" הוא "בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה". משעה שהמותב הבהיר כי ב"כ המשיבה מייצג את בני דודיו ולא את אחייניו – לא מתקיימת בענייננו עילת הפסלות הסטטוטורית המנויה בסעיף 77א(א1)(2), שכן ב"כ המשיבה אינו מייצג בן משפחה "מדרגה ראשונה" של המותב כהגדרת המונח בסעיף 77א(א1) לחוק בתי המשפט. לצד זאת העלתה המערערת טענה נוספת המבוססת על כללי האתיקה ועל מסמך אמות המידה, שלפיהם שופט לא יישב בדין אם בא-כוח בהליך מייצג "בן משפחה" שלו (סעיף 15(ב)(6) לכללי האתיקה וסעיף 3(ה) למסמך אמות המידה). המונח "בן משפחה" מוגדר בסעיף 1 לכללי האתיקה כ"בן זוג, ילד, הורה, אח, סב, הורה של בן הזוג או מי שסמוך על שולחנו של השופט, וכן, בהתאם לענין, בן זוג או ילד של כל אחד מאלה". מסמך אמות המידה מפנה אף הוא להגדרה זו של המונח "בן משפחה". אין בידי לקבל את טענת המערערת כי הוראות כללי האתיקה ומסמך אמות המידה (להלן ביחד: הוראות המניעות) מחייבות את פסילת המותב. הוראות המניעות נועדו להתוות את הדרך לפני מעשה ולמנוע מראש מצבים בלתי-רצויים: כך, מסמך אמות המידה מדגיש כי האמור בו נועד "למנוע מצב שבו תיקים שבהם יש עילה לפסלות [...] או סיכוי גבוה לפסלות, ינותבו לכתחילה לגורם השיפוטי המעורב", ובמבוא לכללי האתיקה מובהר כי תכליתם היא "להדריך את שופטי ישראל בדרכם ובאורחותיהם, ולשמש להם כלי עזר שיסתייעו בו וממנו ילמדו" וכי מדובר בכלי "ששופטים [...] יכולים ונדרשים להסתייע בו" (ההדגשות הוספו). הוראות אלו עשויות להשליך על סוגיות של אתיקה מקצועית – אך אין בהן כדי ליצור, מניה וביה, עילת פסלות לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט. אכן, הוראות המניעות מאמצות הגדרה מרחיבה של המונח "בן משפחה", אשר מעורבותו בהליך מקימה הצדקה לכך ששופט יימנע מלשבת בדין. מצופה כי הוראות אלה יקבלו ביטוי ברשימת המניעויות של השופטים, כדי למנוע מלכתחילה מצבים בעייתיים. עם זאת, אי-עמידה בהוראות המניעות אינה יוצרת כשלעצמה עילת פסלות, ו"השאלה האם על השופט לפסול עצמו מלדון בהליך מסוים היא שאלה שצריכה להיבחן לגופה על ידי השופט או הרשם עצמו בכל מקרה ומקרה בהתאם לנסיבותיו – וזאת בין אם הגורם שבגינו קמה עילת הפסילה הנטענת נכלל ברשימת המניעויות ובין אם לאו" (ע"א 8675/20 שגיא נ' אחוזות החוף בע"מ, פסקה 6 (10.2.2021)). הווה אומר, הוראות המניעות הן שיקול אחד מתוך מגוון השיקולים שאותם יש לשקול בהליך פסלות. בענייננו, מכלול השיקולים מוביל למסקנה כי אין מקום לקבל את הערעור. כאמור, במקרה דנן אין תחולה לאחת מעילות הפסלות הסטטוטוריות שבסעיף 77א(א1) לחוק בתי המשפט, ועל כן יש להידרש למבחן הכללי שבסעיף 77א(א) – שעניינו בשאלה אם קיים חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. המותב הבהיר בהחלטתו בבקשת הפסלות כי בינו ובין בני המשפחה הנוספים, אשר מיוצגים על ידי בא-כוח המשיבה, "אין בכלל קשר". בנסיבות אלו, לא שוכנעתי כי עלה בידי המערערת להוכיח את קיומו של חשש ממשי למשוא פנים אשר היה בו כדי להצדיק את פסילת המותב. לכך יש להוסיף את הנסיבות האופפות את הגשת בקשת הפסלות. כפי שקבע המותב בצדק, תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי בקשת פסלות יש להגיש "מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת" – אך המערערת הגישה מספר בקשות לאחר הגילוי הנאות של המותב ולפני שהעלתה טענת פסלות. אף לו הייתי מניחה לטובת המערערת כי הבקשות שהגישה למתן החלטה אינן יוצרות שיהוי בהגשת בקשת הפסלות, הדבר שונה בנוגע לבקשתה לשינוי הסדרי השהות. בקשה זו היא בקשה מהותית שהמערערת הגישה מבלי לציין במסגרתה את עילת הפסלות הנטענת, ומשנדחתה הבקשה – למחרת היום טענה לפסלות המותב. כבר נפסק כי עילת פסלות אינה בבחינת "נשק סודי" שאותו ניתן לשמור לשעת רצון (ראו: ע"א 1427/06 פלוני נ' פלוני, פסקה 4 (23.8.2006)). בענייננו מתקבל הרושם כי המערערת, שלא העלתה כל טענה ביחס לגילוי הנאות לפני שהגישה את בקשתה לשינוי הסדרי השהות ולפני שבקשה זו נדחתה, הגישה את בקשת הפסילה מיד לאחר שהמותב נתן החלטה שלא נשאה חן בעיניה. אי-העמידה בהוראות תקנות סדר הדין האזרחי והרושם שנוצר בעקבות כך תומכים במסקנה כי דין הערעור להידחות. לבסוף יצוין כי טענת המערערת בדבר העובדה שב"כ המשיבה מייצג "בן של סב" של המותב באופן שסותר את כללי האתיקה, הועלתה לראשונה בבקשתה להשיב לתגובת המשיבה בערעור. אכן, בהחלטה בבקשת הפסלות נפלה אי-בהירות בעניין ייצוג "בני-הדודים" לעומת "האחיינים" של המותב, והספק הובהר רק בהמשך, במסגרת התייחסות המותב שהוגשה בערעור דנן – אך העובדה שב"כ המשיבה מייצג את דודיו של המותב (קרי, את בני סבו) הובהרה כבר בהחלטת המותב בבקשת הפסלות, טרם שהוגש הערעור. זאת ועוד, המערערת ביקשה לתקן את כתב הערעור לאחר הגשתו, וגם בכתב הערעור המתוקן לא טענה כי מעורבות דודי המותב היא שיוצרת עילת פסלות. איני סבורה כי יש מקום לאפשר ניהול הליך בדרך של "גרסה מתפתחת" ללא כל מגבלות, ובנסיבות העניין, לאחר שהערעור תוקן פעם אחת – אין מקום להעלאת טענות חדשות שהיו ידועות זה מכבר. יתר טענות המערערת הינן "ערעוריות" ומקומן אינו בהליכי פסלות אלא בהליכי ערעור מתאימים (ראו: ע"א 53/21 פלוני נ' פלוני, פסקה 9 (19.1.2021)). נוכח כלל האמור, ובשים לב לכך שעסקינן בהליך המתנהל מזה כשנתיים וניתנו בו כבר מאות החלטות, אני סבורה אפוא כי מכלול השיקולים מוליך לדחיית הערעור. אשר על כן, הערעור נדחה. עם זאת, לא ייעשה צו להוצאות בערעור וכן אני סבורה כי בנסיבות העניין, כמפורט בהחלטתי לעיל, יש מקום להורות על ביטול ההוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 5,000 ש"ח שנפסקו לחובת המערערת בהליך דלמטה – וכך אני מורה. ניתן היום, ‏כ"א בסיון התשפ"א (‏1.6.2021). ה נ ש י א ה _________________________ 21028050_V04.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1