אמן מחשבים בע"מ נ. חגי ארבל

6 1 בבית המשפט העליון רע"א 2804/20 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשות: 1. אמן מחשבים בע"מ 2. וריאסט סולושנס בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. חגי ארבל 2. וריאסט ונצ'ר בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 23.2.2020 בת"א 64687-07-17 ניתנה על ידי כבוד השופט ר' כהן בשם המבקשות: עו"ד ד"ר רוי בר-קהן; עו"ד לי-אור חליבה וסרשטיין בשם המשיבים: עו"ד אריאל שימקביץ; עו"ד משה גולדשלגר פסק-דין 1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 23.2.2020, בת"א 64687-07-17 (השופט ר' כהן), שבה הוכרעו בקשות הדדיות של הצדדים לגילוי ועיון במסמכים. 2. בשנת 2013 נרקמה עסקה לשיתוף פעולה עסקי בין המשיבים למבקשת 1, אמן מחשבים בע"מ (להלן: אמן). על-פי העסקה, הוקמה המבקשת 2, חברת וריאסט סולושנס בע"מ (להלן: סולושנס), ועיקר פעילותה של המשיבה 2, חברת וריאסט ונצ'ר בע"מ (להלן: ונצ'ר) הועבר לסולושנס, למעט הפעילות הנוגעת למוצר בשם Vtool. לצד העברת הפעילות, סוכמו בין הצדדים עניינים נוספים, בהם שניים הרלבנטיים לענייננו: האחד – תניית אי-תחרות, שעל פיה התחייב מר חגי ארבל, המשיב 1 ובעליה של ונצ'ר, שלא להתחרות בתחום פעילותה של סולושנס, במישרין או בעקיפין, וזאת לתקופה של 24 חודשים מיום שיפסיק לעבוד בה או להחזיק במניותיה. במסגרת זו נקבע עוד, כי יֵאסר על ארבל להעסיק או לקבל שירותים מעובדים או קבלני משנה של סולושנס בתקופה האמורה. עם זאת, מוצר ה-Vtool הוחרג מתניית אי-התחרות, והוסכם כי אם ארבל וונצ'ר יהיו מעוניינים להמשיך בפיתוחו הם יוכלו לעשות זאת, ולא יהיה בכך משום תחרות עם סולושנס; השני – אופציות הדדיות של הצדדים לבצע רכישה או מכירה כפויה של מניותיו של ארבל. הוסכם כי מחיר המניות יקבע על-פי נוסחה מוסכמת בין הצדדים, שלפיה מחירן ישתנה, בין היתר, בהתאם למידת רווחיותה של סולושנס עובר למועד מימוש האופציה. 3. לאחר שהעסקה יצאה אל הפועל, כיהן ארבל כמנכ"ל סולושנס, וכמו כן החזיק ב-70% ממניותיה באמצעות ונצ'ר. לאחר זמן-מה הסתיימה תקופת כהונתו של ארבל כמנכ"ל, ואמן מימשה את זכותה לרכוש בכפייה את כל מניותיו. 4. לאחר תקופה, הגישו אמן וסולושנס תביעה למתן סעדים כספיים נגד ארבל, בטענה כי לאחר תום תקופת כהונתו, החל ארבל להתחרות בהן ולהפר את תניית אי-התחרות. זאת, בין היתר, על-ידי שיווק מוצר ה-Vtool באמצעות חברה נוספת שהקים (להלן: חברת ויטול), תוך העסקת עובדים לשעבר של סולושנס. נגד תביעה זו הגישו ארבל וונצ'ר תביעה שכנגד, ובה טענו כי לא שולמה להם מלוא התמורה במסגרת העסקה. בכלל זה נטען, כי באמצעות מניפולציות חשבונאיות מכוונות הפחיתו אמן וסולושנס את שווי המניות כפי שנקבע על-פי הנוסחה המוסכמת, כך שהתמורה ששולמה עבורן היתה בשיעור נמוך מדי. לצד סעדים כספיים, תבעו ארבל וונצ'ר בתביעתם שכנגד גם סעד של מתן חשבונות, שבמסגרתו התבקש בית המשפט להורות כי יועברו לידיהם נתונים ומסמכים הנוגעים לפעילותה של סולושנס. 5. עם התקדמות ההליכים, הגישו הצדדים בקשות הדדיות למתן צו לגילוי ועיון במסמכים. אמן וסולושנס ביקשו שיועברו לידיהן, בין השאר, כל פרטי הלקוחות שארבל או מי מטעמו סיפקו להם שירותי וריפיקציה, החל מתקופת כהונתו של ארבל כמנכ"ל סולושנס ועד ליום 1.11.2018; כל התכתובות הנוגעות לאינטראקציות עם לקוחות אלה, ובפרט ביחס לשלושה לקוחות ספציפיים; וכן פרטי העובדים שהועסקו על-ידי ארבל או מי מטעמו בנוגע לאינטראקציות עם לקוחות אלה. מנגד, ארבל וונצ'ר ביקשו שיועברו לידיהם מסמכים שונים הנוגעים לפעילותה של סולושנס, לרבות מסמכים חשבונאיים. 6. ביום 23.2.2020 התקיים דיון, ובסופו הכריע בית המשפט המחוזי בבקשות הצדדים. בקשתן של אמן וסולושנס – התקבלה באופן חלקי. נקבע כי על ארבל להצהיר על אמירתו כי לא נתן שירותים ללקוחות באופן אישי; וכן כי אם קיימות התכתבויות בין ארבל באופן אישי לשלושת הלקוחות הספציפיים שצוינו בבקשת הגילוי – עליו לגלותן. לעומת זאת, נקבע כי אין מקום להורות על גילוי מסמכים הנוגעים לאינטראקציות של לקוחות כאמור עם צדדים שלישיים שאינם צד להליך, לרבות חברת ויטול; בקשתם של ארבל וונצ'ר – התקבלה במלואה, לאחר שצומצמה במהלך הדיון. בית המשפט הורה כי על אמן וסולושנס לגלות ולהעביר לידי ארבל וונצ'ר חשבוניות וקבלות של סולושנס מהשנים 2016-2013; פירוט של דמי הניהול ששילמה סולושנס לאמן; פירוט ההלוואות שהעמידה אמן לסולושנס, כמו גם שיעורי הריבית עליהן; והעתקי דו"חות מבוקרים של סולושנס מהשנים 2015 ו-2016. בית המשפט המחוזי הדגיש כי אילו הסעד של מתן חשבונות היה הסעד היחיד שהתבקש בתביעה, הבקשה לגילוי היתה נדחית. אולם, נקבע, כי משעה שנתבקשו בתביעה שכנגד גם סעדים כספיים; לאור הרלבנטיות של המסמכים המבוקשים לסעדים אלה; ובהינתן שעסקינן במסמכים של סולושנס, שבה כיהן ארבל כמנכ"ל וכן היה בעל מניות עיקרי בה – יש לקבלה. מכאן הבקשה שלפנַי. 7. אמן וסולושנס טוענות כי שגה בית המשפט המחוזי בדחותו את בקשתן ובקבלו את בקשת ארבל וונצ'ר, אף לאחר צמצומה. באשר לדחיית בקשתן – נטען כי חברת ויטול נמצאת בבעלותו ובשליטתו של ארבל, והיא משמשת אותו בפועל לפעילותו האישית. בנסיבות אלה, אין מדובר בצד שלישי, זר לסכסוך בין בעלי הדין, ועל כן, בכגון דא אפשר ליתן צו גילוי מסמכים נגד אותו צד שלישי. זאת בפרט, שעה שארבל לא טען כי המסמכים המבוקשים אינם רלבנטיים להליך, ואף לא הכחיש כי הם מצויים ברשותו. על כן, נטען כי יש להורות על העברתם לידי אמן וסולושנס; באשר לקבלת בקשת ארבל וונצ'ר – נטען כי הלכה למעשה, ארבל וונצ'ר קיבלו בשלב מקדמי בהליך, עוד קודם להשלמת בירור תביעתם, את אחד מהסעדים העיקריים שנתבקשו על ידם – מתן החשבונות – וזאת בניגוד לדין. מעבר לכך, לטענת אמן וסולושנס, בהסכמה מאוחרת, עובר לעסקה הראשונית, הסכימו הצדדים כי התמורה למניותיו של ארבל לא תחושב על-פי הנוסחה כפי שהוגדרה, אלא תשולם בתשלום קבוע. משכך, לעמדתן, ארבל וונצ'ר כלל אינם זכאים לסעד העיקרי של מתן חשבונות. נוצר אפוא לשיטתן עיוות דין, בכך שנצטוו על העברת המסמכים שנתבקשו במסגרת הסעד העיקרי למתן חשבונות, עוד קודם לדיון ולהכרעה בטענתן לקיומה של הסכמה מאוחרת. עוד נטען, כי ההוראה על גילוי ועיון אינה סבירה ולא מידתית, שעה שבית המשפט המחוזי הורה על העברת מסמכים סודיים וחסויים ללא כל התחייבות לסודיות מצד ארבל. 8. ארבל וונצ'ר סומכים את ידיהם על החלטתו של בית המשפט המחוזי. לגבי בקשת אמן וסולושנס – נטען כי משבחרו אמן וסולושנס שלא לתבוע את חברת ויטול, ומאחר שזו מוחזקת ברובה על-ידי בעלי מניות אמריקאים ולא על-ידי ארבל – הרי שאין יריבות בינה לבין אמן וסולושנס, והריהי צד שלישי זר להליך. בנוסף נטען, כי בקשת הגילוי של אמן וסולושנס אינה ממוקדת, ולכן איננה בקשה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים, אלא בקשה לגילוי כללי. מכאן, שלפי סעיף 10(1) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009, אין ליתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין זה. עוד נטען, כי המסמכים שביקשו אמן וסולושנס אינם רלבנטיים לתביעה, וכי מדובר במסע דיג אקראי, שהיענות לו תיצור הכבדה לא הוגנת על ארבל וונצ'ר; לגבי בקשתם שלהם – טענו ארבל וונצ'ר כי המסמכים המבוקשים רלבנטיים ביותר לבירור הסעדים הכספיים שתבעו, וכי בשל כך הורה בית המשפט המחוזי על גילוי ועיון, תוך יצירת איזון בין השיקולים השונים, באמצעות צמצום הבקשה במהלך הדיון. כך או כך, ארבל וונצ'ר מדגישים כי אין מקום להתערב בהחלטה שנתנה הערכאה הדיונית בעניינים הנוגעים לסדרי הדין. 9. לאחר עיון בטענות הצדדים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את בקשת רשות הערעור, לדון בה כבערעור, בהתאם לסמכותי לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולקבל את הערעור – אם כי באופן חלקי. בקשת אמן וסולושנס 10. כידוע, לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע לניהול סדרי הדין, לרבות בעניינים של גילוי ועיון מסמכים (ראו: רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 61 (1995); רע"א 4295/19 מעוז דניאל חברה קבלנית לבניה בע"מ נ' חברת פרויקט לוגאנו יהוד בע"מ, פסקה 8 (28.8.2019)). חיוב צד שלישי, שאיננו בעל דין, לגלות מסמכים המצויים ברשותו ולאפשר עיון בהם, הוא החריג – ולא הכלל (רע"א 7264/95 ראש קש נסיר בע"מ נ' רוכביץ ישראל, פ"ד מט(5) 793 (1998); רע"א 3816/15 ב.ש ברוש הקמת פרוייקטים בע"מ נ' ת.ק.ש אלפיים (1997) בע"מ, פסקה 6 לפסק דינו של השופט י' עמית (23.8.2015)). כל צד טען את אשר טען לגבי הבקשות ההדדיות לגילוי ועיון במסמכים. לאחר שדן בדבר, הגיע בית המשפט המחוזי לכלל מסקנה כי אין מקום לחרוג מהכלל, ובחר שלא להורות על גילוי ועיון ביחס לצדדים שלישיים. הנה כי כן, דיון לפני בית המשפט – התקיים; הטענות בדבר חיוב חברת ויטול בגילוי ועיון – נשקלו; החלטת בית המשפט – ניתנה. איני מוצא כי בהחלטת בית המחוזי בענייננו נפל פגם, ודאי לא פגם חמור, המצדיק את התערבותי. בקשת ארבל וונצ'ר 11. ענייננו בהליכי גילוי ועיון במסמכים, אגב תביעה למתן חשבונות. הלכה פסוקה היא, כי בכגון דא אין להורות על מסירה של מסמכים שיש בהם משום הגשמה של הסעד העיקרי למתן חשבונות, המבוקש בתביעה גופה. במקרה כזה, ניתן להעתר לבקשה לגילוי ועיון רק ביחס למסמכים שהם רלבנטיים להכרעה בעצם השאלה אם יש מקום להורות על מתן חשבונות (רע"א 4822/16 בן שמחון נ' יקיר (16.8.2016), פסקה 7 (להלן: עניין בן שמחון); רע"א 9919/16 דון גילי בע"מ נ' Lifestyle Equities C.V (7.2.2017), פסקה 7; רע"א 504/18 קסטנבוים עיבוד ושיווק בע"מ נ' רוזנטויס בע"מ (19.3.2018), פסקה 12). 12. המסמכים שביקשו ארבל וונצ'ר נכללים בסעד למתן חשבונות, שנתבע על-ידם במסגרת תביעתם שכנגד. בית המשפט המחוזי אמנם היה ער לכך, ואף ציין כי "אילו היה מדובר בתביעה למתן חשבונות בלבד היה מקום לדחות את הבקשה". עם זאת, בית המשפט המחוזי ראה לנכון לחרוג מההלכה האמורה, מן הטעם שלצד הסעד של מתן חשבונות תבעו ארבל וונצ'ר גם סעדים כספיים. 13. אין בידי לקבל נימוק זה. הליכי גילוי ועיון במסמכים נועדו לאפשר את בירור זכאותו של התובע לסעד העיקרי שלו הוא טוען. לאמן וסולושנס עומדת הזכות להתגונן אף מפני הסעד של מתן חשבונות, בהתאם לסדרי הדין. אין בעובדה שנתבעו סעדים נוספים, או שבקשת הגילוי והעיון צומצמה אך לחלק מהמסמכים המבוקשים בבקשה למתן חשבונות, כדי לשלול מהם זכות זו. אין להפוך את היוצרות ולהכריע במקצת מהסעדים עוד לפני השלמת בירור התביעה, על מנת לאפשר בירור סעדים אחרים שנכללו בה. אם ארבל וונצ'ר ראו לנכון לדרוש בתביעתם מתן חשבונות, כסעד נפרד ומובחן – עליהם להתכבד ולנהל את ההליך בהתאם לסדרי הדין, כך שתחילה תוכרע זכאותם לבירור חשבונות. 14. ודוק: לא בכדי מתנהלת תביעה הכוללת סעד של מתן חשבונות בשני שלבים. בראשון – על התובע להוכיח את זכאותו למתן החשבונות; בשני – אם ניתנו החשבונות, על התובע להוכיח את זכאותו לסעד כספי מכוחם (עניין בן שמחון, פסקה 6; רע"א 1296/14 צוקר נ' דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ (7.5.2014), פסקה 12). גם בענייננו, אם יקבע בהמשך כי ארבל וונצ'ר אכן זכאים לסעד של מתן חשבונות, כטענתם – הרי שיהיו בידיהם המסמכים הדרושים להם להוכחת הסעד הכספי שלו הם זכאים. 15. נוכח המסקנה אליה הגעתי, אינני נדרש לטענה כי הצו לגילוי ועיון ניתן באופן לא מידתי ובלתי סביר, בשל היעדר התחייבות של ארבל וונצ'ר לשמור על סודיות ביחס למסמכים שיגולו. 16. אשר על כן, הערעור מתקבל באופן חלקי: בכל הנוגע לבקשת אמן וסולושנס – החלטת בית המשפט המחוזי תיוותר על כנה; בכל הנוגע לבקשת ארבל וונצ'ר – החלטת בית המשפט המחוזי מבוטלת; בקשת ארבל וונצ'ר – נדחית. נוכח התוצאה שאליה הגעתי, לא אעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ו באלול התש"ף (‏15.9.2020). ש ו פ ט _________________________ 20028040_O02.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1