פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2788/14

פלוני נ. אלוף פיקוד המרכז

העותר ביקש היתר שהייה ועבודה בישראל בטענה שהוא מאוים בשל שיתוף פעולה עם משטרת ישראל.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 19/02/2015 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2788/14 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה היתר שהייה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש היתר שהייה ועבודה בישראל בטענה שהוא מאוים בשל שיתוף פעולה עם משטרת ישראל.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2788/14

פלוני נ. אלוף פיקוד המרכז

העותר ביקש היתר שהייה ועבודה בישראל בטענה שהוא מאוים בשל שיתוף פעולה עם משטרת ישראל.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, פלסטיני הטוען כי הוא מאוים בשל שיתוף פעולה עם משטרת ישראל, עתר לבג"ץ בבקשה לקבל היתר שהייה ועבודה בישראל. ועדת המאוימים דחתה את בקשתו בהתבסס על מידע מודיעיני המצביע על כך שאין סכנה ממשית לחייו, וכי הוא נוהג לשהות בשטח מגוריו. בנוסף, צוין כי לעותר עבר פלילי מכביד הכולל עבירות רכוש ואמל"ח. בית המשפט העליון דחה את העתירה, בקובעו כי אין עילה להתערב בהחלטת ועדת המאוימים, וכי התנהגותו הפלילית של העותר אינה עולה בקנה אחד עם מתן היתרים מסוג זה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים מ' נאור, א' רובינשטיין, מ' מזוז
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלוני

נתבעים

  • אלוף פיקוד המרכז
  • ועדת המאויימים
  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • אין אינדיקציה ממשית למאוימות או לסכנה בשטחי איו"ש.
  • העותר מרבה לשהות בשטח מגוריו, דבר המקהה את טענת המאוימות.
  • קיים מידע מודיעיני הקושר את העותר לעבירות רכוש ואמל"ח.
  • לעותר עבר פלילי מכביד המהווה סיכון לשלום הציבור.
טיעוני ההגנה
  • העותר טוען כי הוא עדיין מאוים.
  • העותר טוען כי לא ביצע עבירות מאז שחרורו מהמאסר לפני כ-10 חודשים.
  • העותר טוען כי דרך הטיפול של המשיבים בבקשות אסירים אינה תקינה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת סכנה ממשית לחיי העותר.
  • האם העותר שהה בשטח מגוריו בניגוד לטענתו.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • החלטת ועדת המאוימים מיום 5.10.14.
  • חומר מודיעיני המצביע על שהיית העותר בשטח מגוריו.
  • עברו הפלילי של העותר והרשעותיו בשנים 2012-2013.

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים

תגיות נושא

  • היתר שהייה
  • ועדת מאוימים
  • עבר פלילי
  • ביטחון

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 2788/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2788/14 לפני: כבוד הנשיאה מ' נאור כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין כבוד השופט מ' מזוז העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. אלוף פיקוד המרכז 2. ועדת המאויימים 3. מדינת ישראל תאריך הישיבה: כ"ט בשבט התשע"ה (18.02.15) בשם העותר: עו"ד מיכל פומרנץ; עו"ד רענן גלעדי בשם המשיבים: עו"ד מוריה פרימן פסק-דין המשנה לנשיאה א' רובינשטיין: א. עניינו של העותר שב ובא לפנינו לאחר עתירה קודמת (בג"ץ 8621/10, פסק דין מיום 8.4.13). אף עתה טוען העותר להיתרי שהיה ועבודה בישראל, וזאת בשל מאוימות על רקע שיתוף פעולה עם משטרת ישראל. ואולם, החלטת ועדת המאוימים (חמישית במספר) מיום 5.10.14 ציינה כי על פי המידע הקיים "אין אינדיקציה ממשית למאוימות או לסכנה בשטחי איו"ש. קיים מידע כי המבקש מרבה לשהות בשטח מגוריו, מה שמקהה את טענת המאוימות. כמו כן קיים מידע הקושר אותו לעבירות רכוש ואמל"ח, וכן הרשעות קודמות עד כדי סיכון שלום הציבור". ב. העותר טוען כי עודו מאוים, ותשובתו באשר להשעייתו באיזור עמומה. ועוד, לדבריו, לאחר שהשתחרר לפני כ-10 חודשים ממאסרו לא עבר עבירות. כן נדרשת העתירה לדרך טיפולם של המשיבים בבקשות אסירים לעניין שהיה בישראל. ג. איננו רואים מקום להיעתר לעתירה. ראשית, אין בידינו טעם לחלוק על עמדתה של ועדת המאוימים, אשר היא הגוף המופקד על בדיקת טענות בתחום זה, ודרושה מסה קריטית – שאיננה כאן – להפריכה. שנית, חומר מודיעיני בו עיינו מצביע כי לאורך השנים נמצא העותר לא אחת בשטח מגוריו באיזור. ושלישית, ולכך מייחסים אנו משקל רב במיוחד, לעותר עבר פלילי נכבד, ואפילו בתקופה שבה הייתה תלויה ועומדת עתירתו הקודמת (שהוגשה ב-2010) עבר בשנים 2012-2011 עבירות חמורות, ונדון פעמיים למאסר של שנה בשנים 2013-2012. בתי המשפט מופקדים על שלום הציבור, והעותר רחוק מסיוע לעצמו, כמי שרוצה בהטבות מטעם גורמי המדינה, על ידי התנהגות נורמטיבית ראויה. על יסוד אלה – עמדת ועדת המאוימים, המידע בדבר שהיה באיזור והצקלון הפלילי המכביד – איננו רואים להיעתר לעתירה. בנסיבות אלה אין צורך להכריע בטענות שהועלו בנושא דרכי טיפולם של המשיבים בבקשות אסירים לעניין שהיה באיזור, נושא שאינו על הפרק בנסיבותיה של עתירה ספציפית זו. ד. לאחר שנכתבו דברים אלה ובטרם נחתמו הגיעה בקשת העותר להשלמת ראיות בענין כניסתו כנאמר לאיזור, תוך שהטענה היא כי רק מן הדיון למד שמדובר בכניסתו "לשטח מגוריו". אך כמות שציינו המשיבים בתגובה, הדבר מופיע – וגם צוטט מעלה – בהחלטת ועדת המאוימים, והוא הדין לכך שמדובר במידע המתייחס גם לתקופה מאוחרת. על כן לא ראינו לאפשר את המבוקש. כאמור, איננו נעתרים לעתירה. ניתן היום, ‏ל' בשבט התשע"ה (‏19.2.2015). ה נ ש י א ה המשנה לנשיאה ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14027880_T14.doc יש מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il