אילן אשד נ. בית משפט המחוזי תל אביב

פסק-דין בתיק בג"ץ 2784/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2784/09 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ח' מלצר העותר: אילן אשד נ ג ד המשיבים: 1. בית משפט המחוזי תל אביב 2. פרקליטות מחוז תל אביב 3. עו"ד אבי כהן 4. הסנגוריה הציבורית המחוזית עתירה למתן צו ביניים וצו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט ח' מלצר: 1. כנגד העותר הוגש בתאריך 1.9.2007 כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הכולל אחד עשר אישומים ומייחס לו עבירות של אינוס במרמה, ניסיון למעשה סדום במרמה ומספר רב של מעשים מגונים במרמה. חברי, השופט ס' ג'ובראן, תיאר בהחלטתו ב-בש"פ 1063/09 מדינת ישראל נ' אשד (לא פורסם, 22.2.2009) את פרטי האישומים המיוחסים לעותר כך: "על פי הנטען בכתב האישום יצר המשיב (העותר – ח"מ) קשר עם נשים צעירות אשר פרסמו מודעה לחיפוש עבודה, תוך שהוא מציג עצמו כפסיכולוגית, והציע להן עבודה של טיפול בבחור אוטיסט, תוך שהוא מדגיש כי העבודה כרוכה במגע פיזי ואף בעל קונוטציה היכולה להתפרש כמינית, אך אותו "מטופל" אינו מבין זאת כך. לאחר מכן הגיע המשיב עצמו לפגישות עם אותן נשים, כשהוא מתחזה לאוטיסט וניצל את תמימותן ואמונתן כי מדובר בטיפול שיקומי כדי לבצע בהן מעשים מגונים ולגרום להן לבצע בו מעשים דומים, כאשר לפחות במקרה אחד הגיע הדבר אף כדי אונס כאמור" (שם, בעמ' 2 להחלטה) לאחר שהוגשה מטעם העותר תגובה מפורטת לכתב האישום המתוקן נגדו, באמצעות בא-כוחו עו"ד רונן בנדל, וקודם לשמיעת העדויות, החליף העותר את עורך דינו. סנגורו השני, עו"ד דוד אופק, ניהל את ההגנה באופן שחרג לכאורה מן התגובה המפורטת ואז הובהר על ידי העותר ובא-כוחו כי העותר איננו מסכים עם חלקים נכבדים מהאמור בתגובה הכתובה לכתב האישום. לקראת סיום פרשת התביעה התגלעה מחלוקת בין העותר לבין בא-כוחו ובית המשפט המחוזי הנכבד התיר לעו"ד אופק להשתחרר מייצוגו של העותר ואף ביטל לשם כך כמה מועדי הוכחות על מנת שהעותר יסדיר את ייצוגו מול הסנגוריה הציבורית. המשיב 3, עו"ד אבי כהן, מונה לשמש כסנגורו הציבורי של העותר. אולם, בתאריך 9.3.2009 הגיש העותר בקשה לשחרור עו"ד כהן מייצוגו, בטענה שעו"ד כהן לא היה מוכן להיפגש עימו מאז מונה לייצגו וכן בגלל התנהלותו של עו"ד כהן, אשר לעותר היו טענות כלפיה. 2. בדיון שנערך בפני בית המשפט המחוזי הנכבד ביקש עו"ד כהן להשתחרר מן הייצוג ואמר כי נוכח היעדר האמון בין הצדדים והעובדה שהעותר מאשים אותו בפגיעה בהגנתו, גם הוא איננו יכול להמשיך בייצוג העותר. בית המשפט דחה את מתן החלטתו בשבוע, בין היתר על מנת לאפשר לעותר לנסות ולמצוא עורך דין אחר שייצג אותו. העותר לא מצא עורך דין אחר ובית המשפט המחוזי הנכבד דחה, בהחלטה מפורטת ומנומקת, את הבקשה. בית המשפט הנכבד ציין כי התרשם במהלך הדיון שהעותר, שהוא משפטן בהשכלתו ועסק בעבר בעריכת דין, איננו יכול לנהל את הגנתו בעצמו ולכן בקשתו להיות מיוצג בידי סנגור מקצועי מוצדקת. עם זאת, עורך דין כהן, שמבקש להשתחרר מן הייצוג הוא כבר הסנגור השלישי שמייצג את העותר, ובשים לב לדחייה שתידרש לשם מציאת עורך דין חדש שייצג את העותר – אין מקום להיעתר לבקשה לשחרור מייצוג. בית המשפט הנכבד קמא הביע צערו על המחלוקת שנתגלעה בין העותר-הנאשם לסנגורו וציין כי הדבר מקשה על שני הצדדים ופוגע ביכולתו של עו"ד כהן לפעול על פי מיטב הבנתו, אך בנסיבות שנוצרו, האיזונים המתחייבים ביחס לניהול הליך יעיל והוגן לבין האוטונומיה של העותר בבחירת עורך דין – אינם מאפשרים היענות לבקשה, שמשמעותה היא דחיית הדיון לתקופה בלתי מוגבלת. עם זאת בית המשפט המחוזי הנכבד ציין בהחלטתו כי על מנת לצמצם את המחלוקת בין העותר לסנגור, יוכל העותר להשלים את חקירת העדים במספר שאלות על פי הבנתו וזאת לאחר שעורך דין כהן יחקור את העדים על פי מיטב שיפוטו המקצועי. 3. נוכח דחיית הבקשה בתאריך 25.3.2009 – הורה בית המשפט על המשך ההליכים וזאת כאשר הדיון הבא בתיק קבוע לתאריך 1.4.2009, אז אמורה להיערך חקירתה הנגדית של עדת תביעה שחקירתה כבר החלה בישיבה קודמת. יצוין, כי על פי הצהרת התובעת בתיק זה בפני בית המשפט הנכבד קמא, כפי שהדבר עולה מפרוטוקול הדיון מתאריך 15.3.2009, המתלוננת האחרונה בפרשה כבר העידה בתיק – בחודש מאי 2008. 4. עתירתו של העותר מכוונת כנגד ההחלטה הנ"ל של בית המשפט המחוזי שלא לשחרר את סנגורו. העותר מדגיש כי בקשתו יכולה להיחשב גם כערעור פלילי, אך היא מוגשת כעתירה לבג"ץ מפאת הדחיפות (במקביל הגיש העותר כתב ערעור + בקשה בהולה לעיכוב הדיון קמא, שעל פני הדברים תוכנה דומה לעתירה). לטענת העותר, שגה בית המשפט הנכבד קמא בקבעו כי היענות לבקשה לשחרור מייצוג משמעה דחיית הדיון לזמן בלתי מוגבל, שכן הסנגורית הציבורית המחוזית פנתה לבית המשפט המחוזי הנכבד והביעה עמדתה כי הדחייה שתידרש לשם מינוי סנגור ציבורי אחר ולימוד התיק על ידו תהיה (רק) לתקופה של כחודשיים. העותר מדגיש כי במכלול זה, ייצוגו על ידי עו"ד אבי כהן לא יהיה לטובתו, בניגוד לתפיסה שעמדה בבסיס החלטה בית המשפט המחוזי הנכבד. כן מבקש העותר כי נורה על דחיית הדיון הקבוע לעת הזו לתאריך 1.4.2009, בשל הפגיעה בזכותו כנאשם. 5. דין העתירה להידחות על הסף. הסעד המבוקש בבקשה לצו ביניים ובעתירה הוא מסוג הסעדים שבית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק איננו נדרש להם נוכח הוראת סעיף 15(ד)(3) לחוק יסוד: השפיטה (ראו: בג"ץ 583/87 הלפרין נ' כב' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מא(4) 683, 702 (1987)). אמנם יתכנו מקרים חריגים ונדירים היוצאים מן הכלל האמור, בהם יידרש סעד למען הצדק על פי סעיף 15(ג) לחוק יסוד: השפיטה, אולם אלה מוגבלים לסיטואציות של חוסר סמכות זועקת, או פגיעה בולטת בעיקרי הצדק הטבעי (ראו: בג"ץ 8117/05 אזולאי נ' בית המשפט העליון בירושלים (לא פורסם, 28.9.2005); בג"ץ 1530/08 גנור נ' בית המשפט העליון (לא פורסם, 25.2.2008)) והמקרה שלפנינו, בנסיבותיו המיוחדות, לא בא בגדר אלה. זאת ועוד – בסיטואציות דומות (אם כי לא זהות) לזו המתעוררת בעתירה שלפנינו – לא ראה בית משפט זה להתערב מהטעמים שבוארו שם בהרחבה ויפים גם לענייננו (ראו: ע"פ 10067/08 הסנגוריה הציבורית נ' אוחיון (לא פורסם, 15.12.2008); בג"ץ 900/09 מיימון נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (לא פורסם, 11.2.2009); בג"ץ 2352/09 דרוויש נאשף, עו"ד נ' בית המשפט המחוזי מרכז (לא פורסם, 16.3.2009)). 6. למעלה מן הצורך יש לציין עוד כי החלטת בית המשפט הנכבד קמא בנושא מנומקת ומפורטת כדבעי ומאזנת כראוי בין השיקולים השונים הרלבנטיים למכלול. כמו כן, אין להתעלם מן העובדה שמשפטו של העותר נמשך כבר זמן רב (כשנה ומחצה) ולכל הגורמים המעורבים בעניין – לעותר וגם למתלוננות – יש אינטרס שהמשפט יתקדם ויתנהל בזמן סביר (ראו גם: סעיף 12 לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א – 2001 המנחה אותנו כדלקמן: "ההליכים הנוגעים לעבירת מין או אלימות יקוימו בתוך זמן סביר, כדי למנוע עינוי דין"). 7. נוכח כל הטעמים המפורטים לעיל – העתירה נדחית על הסף וממילא נדחית גם הבקשה לצו ביניים. ש ו פ ט השופט א' גרוניס: אני מסכים. ש ו פ ט השופט א' רובינשטיין: א. מסכים אני לחוות דעתו של חברי השופט מלצר. אכן, תיתכן סיטואציה שבה, חרף דעתו של בית המשפט הדיוני, יוחלט לשחרר סניגור - כגון הסניגוריה הציבורית - מייצוג על פי נסיבות המקרה; ראו ע"פ 7335/05 הסנגוריה הציבורית - מחוז נצרת נ' מדינת ישראל (לא פורסם), שם הוכרע בדעת הרוב - השופטת (כתארה אז) ביניש והשופט גרוניס - לקבל ערעור הסנגוריה הציבורית ולשחררה מחובת ייצוג. דעתי - במיעוט - היתה כי יש מקום לשקול מינויו של "עורך דין כונן" (standby counsel), כמקובל בארה"ב, מקום שאין כופים על נאשם סניגור ציבורי נגד רצונו. "עורך הדין הכונן" אינו משתתף באופן פעיל בהגנה אלא אם נתבקש על-ידי הנאשם או נצטוה על-ידי בית המשפט, וכשלעצמי סברתי כי אם ימונה, "יקבל לידיו את חומר הראיות, יפנה בתזכיר את תשומת לב הנאשם לנקודות התורפה מבחינתו ולנקודות העשויות לסייע לו, יהא נוכח במשפט ויעביר אליו התרשמויות לגבי עדות עדים שונים, וכן יציע לו שאלות שהוא עשוי לשקול להציג להם, יפנה אל חולשותיהם המתגלות במשפט וכדומה". דעתי לא נתקבלה (אף כי השופטת ביניש סברה ש"ראוי שאפשרות זו תישקל באופן רציני על רקע המציאות בשיטתנו ובהתאמה לה"). ראיתי לנכון להזכיר זאת כאן, במבט צופה פני עתיד. עם זאת המקרה דידן, בהיות העותר (הנאשם) עורך דין במקצועו, אינו מתאים כנראה למוסד זה של "עורך דין כונן". מכל מקום, בנסיבות שנוצרו, שבהן כנראה קשה להלום ניהול ההגנה על-ידי העותר עצמו, יתכן שהחלטת בית המשפט המחוזי היא "הקשה במיעוטו", ועל כן מצטרף אני לעמדת חברי. ב. בחתימה אוכל רק להביע תקוה כי ההסדר שהוצע יפעל כהלכתו, וחוששני שיש צורך בהרבה סייעתא דשמיא, וגם "סייעתא דבני אנשא", לשם כך. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ח' מלצר. ניתן היום, ה' בניסן התשס"ט (30.3.2009). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09027840_K01.doc דנ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il