אלון אלגלי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 2779/12 בבית המשפט העליון ע"פ 2779/12 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המערער: אלון אלגלי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ר' בן-יוסף) בעפ"ת 48582-09-11 מיום 2.4.2012 בשם המערער: עו"ד דוד גולן פסק-דין 1. ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ר' בן-יוסף) בעפ"ת 48582-09-11, בה נדחתה בקשתו של המערער להמשך עיכוב עונש המאסר בפועל שהוטל עליו על ידי בית המשפט לתעבורה בתל-אביב-יפו (השופטת ש' קריספין-אברהם) בפ"ל 5212-02-11. רקע עובדתי והליכים קודמים 2. המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, נהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה ואי-ציות לתמרור ב-35. בית המשפט לתעבורה גזר על המערער עונש של חמישה חודשי מאסר בפועל והפעיל עונש מאסר על תנאי למשך תשעה חודשים, באופן שיהא על המערער לרצות בסך הכל 14 חודשי מאסר. בנוסף גזר עליו בית המשפט 18 חודשי מאסר-על-תנאי, ופסילה מנהיגה בפועל למשך ארבע שנים. 3. בית המשפט לתעבורה דחה בהחלטתו מיום 11.8.11 את בקשת המערער לעיכוב ביצוע עונש המאסר, אך לפנים משורת הדין דחה את תחילת ריצוי המאסר ליום 14.8.11 כדי לאפשר למערער להתארגן לקראת ריצוי עונשו. 4. המערער הגיש בקשה לבית המשפט המחוזי לעיכוב ביצוע עונש המאסר עד למתן פסק הדין בערעור. בהסכמת המשיבה עיכב בית המשפט המחוזי את ביצוע עונש המאסר כפי שהתבקש. בפסק הדין מיום 2.2.12 דחה בית המשפט המחוזי את ערעור המערער על גזר הדין, והורה לו להתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 1.3.12. 5. המערער הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, ובד בבד הגיש בקשה להארכת עיכוב ביצוע עונש המאסר. בהסכמת המשיבה, בהחלטה מיום 29.2.12, האריך בית המשפט את עיכוב ביצוע המאסר, עד ליום 15.4.12. 6. בקשת רשות הערעור נדחתה בהחלטת חברי השופט ג'ובראן מיום 29.2.12. בקשת המערער "לעיון נוסף" נדחתה גם היא, בהחלטת השופט ג'ובראן. המערער מיצה אפוא עד תום את הליכי הערעור על גזר הדין. 7. ביום 29.3.12 הגיש המערער לבית המשפט המחוזי בקשה נוספת להמשך עיכוב ביצוע עונש המאסר. נימוקי הבקשה כללו את נסיבותיו האישיות ואת העובדה שהגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה. המשיבה התנגדה להמשך הארכת עיכוב הביצוע. בהחלטה מיום 2.4.12, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, בקובעו כי אין בבקשת חנינה כדי להצדיק עיכוב ביצוע. נימוקי הערעור 8. לטענת המערער שגה בית המשפט המחוזי בסירובו להיענות לבקשתו לעכב את ביצוע עונש המאסר עד למועד ההחלטה בבקשתו לחנינה. עוד טוען המערער, לאור נסיבותיו האישיות והעובדה כי אשתו מצויה בהיריון מתקדם, כי מן הצדק להיענות לבקשתו. כיום איננו נוהג ולפיכך לא נשקפת ממנו סכנה תעבורתית. מדובר במאסר ראשון. אם יעוכב ביצוע העונש עד להחלטה בבקשת החנינה, לא יגרם נזק לאיש, לדברי המערער. דיון והכרעה 9. ככלל, בקשת חנינה אינה מצדיקה עיכוב ביצוע עונש (ראו: ע"פ 5819/06 זהרין נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 16.7.06); רע"פ 3061/09 משען נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 5.8.09)). רשות אחת אינה נוגעת בחברתה. אין לערבב את שיקולי הרשות השופטת בשיקולי הרשות המחוננת. עיכוב ביצוע גזר הדין יכול שישפיע על השיקולים הצריכים לעניין החנינה, וכך לא ייעשה (רע"פ 8099/84 שמש נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 21.9.04). לא מצאתי טעם פורמלי או מהותי להעתר לערעור. פשוט וברור שריצוי עונש מאסר הוא דבר מרתיע. גם לא נפקד מקומן של נסיבות אישיות. אך מנגד מן הראוי לזכור ולהזכיר כי לחובת המערער 103 הרשעות בתחום התעבורה מאז שנת 1997, בכללן עבירות בטיחותיות לרוב. בתי המשפט נהגו בו במתינות. עונשים קלים לא הרתיעוהו. גם לא מאסר על-תנאי. בעת ביצוע העבירות בתיק זה, אמור היה המערער להיות ב'מעצר בית' מלא בשל תיק אחר שעניינו בסיוע לסחר בסמים מסוכנים. המערער סיגל לעצמו תרבות תעבורתית עבריינית. יחס מזלזל כלפי החוק, ויחס מופקר כלפי חיי אדם. מן הראוי שישא את עונשו. הערעור נדחה. ניתן היום, י"ג בניסן תשע"ב (5.4.2012). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12027790_O01.doc עב+הג מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il