פלוני נ. שירות הבטחון הכללי

פסק-דין בתיק בג"ץ 2774/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2774/14 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט צ' זילברטל כבוד השופט א' שהם העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. שירות הבטחון הכללי 2. המנהלה הביטחונית לסיוע 3. הועדה לטיפול במאוימים של מתאם הפעולות בשטחים 4. שר הבטחון 5. שר הפנים 6. מדינת ישראל עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותר: עו"ד ענאן עטשי בשם המשיבים: עו"ד אבישי קראוס פסק-דין השופט א' שהם: 1. לפנינו עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים, שעניינה הענקת אזרחות או אישור שהיה קבוע לעותר, בשל הסכנה הנשקפת לחייו באזור יהודה והשומרון (להלן: איו"ש), וכן מתן הטבות סוציאליות, בדומה לאלו שמקבלים בני משפחה של סייענים, שפעלו בשירות מדינת ישראל. ביום 13.4.2014 הוצאתי צו ארעי, לפיו העותר לא יגורש מישראל עד להחלטה בבקשה לצו ביניים. 2. מהעתירה עולה, כי העותר, יליד 1989, שוהה בישראל מאז שנת 1996, אז הגיע מאיו"ש לישראל ביחד עם משפחתו, בשל הסכנה שנשקפה להם כתוצאה מפעילותו של אביו כסייען. לטענת העותר, בשלב מסוים חזר אביו לאיו"ש, שם נעצר ונכלא על-ידי הרשות הפלסטינית, וכעבור זמן מה הוא נפטר בבית הכלא. לטענתו של העותר, הוא ומשפחתו עדיין מוגדרים על-ידי הרשות הפלסטינית וארגוני הטרור כמשתפי פעולה עם מדינת ישראל, ונשקפת סכנה לחייו במידה שיגורש בחזרה לאיו"ש. עוד הוסיף העותר וטען, כי כיום הוא נשוי לאזרחית מדינת ישראל, לשניים נולדה בת בישראל, והוא מנהל "אורח חיים למופת" ומפרנס בזיעת אפו את בני משפחתו. בעתירתו עמד העותר על הסכנה הנשקפת לחייו באיו"ש כתוצאה משיתוף הפעולה של אביו עם ישראל, וטען כי גירושו בנסיבות אלו מנוגד לכללי המשפט הבינלאומי, ובכלל זאת לאמנות עליהן חתומה מדינת ישראל. 3. המשיבים טענו בתגובתם המקדמית, כי יש לדחות את העתירה על הסף. המשיבים הוסיפו וטענו, כי העותר ציין בלשון לקונית את דבר העובדה כי טענותיו נדחו בעבר על-ידי המשיבה 3 – הועדה לטיפול במאוימים של מתאם הפעולות בשטחים (להלן: ועדת המאוימים), אך לא הבהיר מתי ובאילו נסיבות הוא הגיש בקשה לועדת המאוימים. המשיבים ציינו, כי בירור עם הגורמים המוסמכים בועדת המאוימים העלה, כי טרם הגשת העתירה דנן העותר לא הגיש כל בקשה מטעמו לועדת המאוימים. עוד נמסר בתגובת המשיבים, כי העותר נמנע מלציין בעתירתו, כי בשנת 2005 דחתה המנהלה הביטחונית לסיוע (להלן: מנהלת הסיוע), בקשה להכיר בו ובבני משפחתו כזכאים לטיפול המנהלה, בקשה שהוגשה מטעם רשויות הרווחה. המשיבים הדגישו בנוסף, כי העותר לא צירף לעתירתו ולו מסמך אחד, אשר מבסס את טענות המאוימות שהועלו על-ידו או מעיד על הצעדים בהם נקט על-מנת לקבל מעמד חוקי במדינת ישראל. על יסוד הדברים האלה, טענו המשיבים כי יש לדחות את העתירה על הסף מחמת אי מיצוי הליכים, וכן בשל העדר תשתית עובדתית מספקת. עוד הבהירו המשיבים, כי ככל שהעותר יפנה לועדת המאוימים, הוא יוכל לבקש ממנהלת התיאום והקישור לקבל היתר שהייה ארעי, עד לסיום בירור עניינו בועדת המאוימים. 4. בתשובתו לתגובת המשיבים, טען העותר כי בשנת 2004 הגישה אמו בקשות לועדת המאוימים ולמנהלת הסיוע בשמה ובשם בני משפחתה, אך בקשותיה נדחו. לביסוס טענותיו, צירף העותר את החלטת ועדת המאוימים משנת 2005, בה הודיעה הוועדה על דחיית בקשת אמו. העותר חזר וטען, כי הוא שוהה בארץ מזה תקופה ארוכה, במהלכה הוא נשא לו לאישה אזרחית ישראלית ונולדה לבני הזוג בת. בנסיבות אלה, ביקש העותר ליתן לו שהות על-מנת לפנות, פעם נוספת, לועדת המאוימים על-מנת להסדיר את מעמדו, מבלי שיוסר הצו הארעי המונע את גירושו מהארץ. 5. לאחר שעיינתי בעתירה, בתגובת המשיבים ובתשובתו של העותר, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. 6. כפי שעולה מתשובתו של העותר עצמו, העתירה שלפנינו הוגשה מבלי שהוא נקט קודם לכן, בפעולה כלשהי על-מנת להסדיר את מעמדו בישראל. יצוין, בהקשר זה, כי אין בידי לקבל את טענתו של העותר כי ניתן להסתמך על הבקשה שהגישה אמו. המדובר בבקשה שהוגשה לפני כעשור שנים בעת שהעותר היה קטין, וכפי שהעותר עצמו ציין בתשובתו "מעמדו של העותר כיום הינו שונה באופן ברור". ברי, כי בנסיבות אלה, יש לבחון את עניינו של העותר לאור הנתונים העדכניים לימינו, שכן מטבע הדברים חלוף הזמן הביא לשינוי במצב הדברים. לפיכך, סבורני כי העותר לא עמד בדרישה למצות את כלל ההליכים העומדים לרשותו, טרם פנייתו לבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, ולכן דין עתירתו להידחות על הסף (בג"ץ 3684/12 פלוני נ' מדינת ישראל (4.7.2012); בג"צ 1165/10 סנימה נ' שר הפנים (3.5.2010)). למותר הוא לציין, כי אין בכך בכדי לחסום את דרכו של העותר לפנות בבקשה מתאימה לועדת המאוימים, אשר תבחן את האפשרות להסדיר את מעמדו בישראל בהתאם לסמכות הנתונה לה. כוחם של דברים אלה יפה אף לעניין הסעד הנוסף המבוקש בעתירה, שעניינו הענקת הטבות סוציאליות לעותר, מכוח פעילותו של אביו כסייען. על העותר לפנות למנהלת הסיוע, תוך הצגת כלל הנתונים העדכניים והרלוונטיים, על-מנת שזו תבחן את זכאותו לקבלת הטבות, כמבוקש על-ידו. עוד אוסיף, כי מתגובת המשיבים עולה, כי ככל שהעותר יגיש בקשה לועדת המאוימים, הוא יוכל לפנות למנהלת התיאום והקישור בבקשה לקבל היתר שהייה זמני בישראל, עד לבירור ענייננו בועדת המאוימים. בנסיבות אלו, אין עוד צורך להותיר על כנו את הצו הארעי המונע את גירושו של העותר מישראל, והוא מבוטל בזאת. 7. סוף דבר, דינה של העתירה להידחות על הסף. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ח' בתמוז התשע"ד (‏6.7.2014). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14027740_I04.doc יא מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il