פלוני נ. פלוני

6 1 בבית המשפט העליון ע"א 2766/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה מיום 6.4.2022 בתלה"מ 66624-01-20 אשר ניתנה על ידי השופטת י' גרינוולד-רנד; תגובה מטעם המשיבה מיום 2.6.2022 בשם המערער: עו"ד דקל חץ-דוד בשם המשיבה: עו"ד אורי זמברג פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (השופטת י' גרינוולד-רנד) מיום 6.4.2022 בתלה"מ 66624-01-20 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער. רקע עובדתי והחלטתו של בית המשפט קמא הצדדים הם בני זוג לשעבר שבעניינם התנהלו מספר הליכים בבית המשפט לענייני משפחה. באופן ספציפי, ביום 17.6.2019 ניתן פסק דין בהליך קודם שעסק בפירוק השיתוף בבית המגורים של הצדדים (תמ"ש 31095-10-16) (להלן: ההליך הקודם). ההליך נושא הערעור דנן עניינו תביעה כספית שהגיש המערער נגד המשיבה בחודש ינואר 2020, בין היתר, בגין הוצאות הקשורות בבית המגורים. בהליך התקיימו עד כה מספר דיונים בפני המותב, האחרון שבהם ביום 25.1.2022. כעולה מהפרוטוקול, במהלך הדיון הפנה המותב שאלות לבאי-כוח הצדדים, ובשלב מסוים מופיעים בפרוטוקול חילופי הדברים הבאים: "ב"כ [המערער]: אני שומע את דברי בית המשפט לעניין מחיקת התביעה, אני חוזר ואומר במפורש, התביעה הזאת תואמת במלואה את פסק הדין. [...] הערת בית המשפט: בית המשפט מציע [למערער] למשוך את התביעה." בתום הדיון ביקש בא-כוח המערער שהות בת 7 ימים על מנת לשקול את הצעת המותב. ביום 1.2.2022 הגיש המערער הודעה בה עמד על המשך בירור ההליך, ובצדה בקשה לפסילת המותב. בבקשתו העלה המערער השגות על פסק הדין בהליך הקודם, וכן וטען שבמהלך הדיון מיום 25.1.2022 אמר המותב את הדברים הבאים: "אני קבעתי שאני מאמינה לכל מילה של [המשיבה], ואני לא מאמינה לאף מילה של [המערער], ואני לא אשנה את הקביעות האלה." "פסק הדין מקעקע לחלוטין את כל התביעה הזו ואין לה שום סיכוי." עוד לטענת המערער, לאחר שעמד על רצונו לברר את התביעה, החליט המותב על דעת עצמו – "בלי שהתבק[ש] לכך על ידי [המשיבה] או בא כוחה" – להורות לו להפקיד עירבון בסך 20,000 ש"ח. המערער טען כי דברים אלו "וטון הדברים בהם נאמרו" מעידים על "נעילת" דעתו של המותב ביחס לאמינותו, והוא הדגיש כי "הנ"ל נאמר ביתר שאת נוכח העובדה שאין ספק שפסק הדין אינו מייצר השתק פלוגתה או עילה כלפי הטענות בתביעה זו". יצוין כבר עתה כי הן ההתבטאויות הנטענות מהדיון ביום 25.1.2022 והן ההחלטה בעניין חיוב המערער בהפקדת עירבון, אינן מתועדות בפרוטוקול הדיון. המשיבה התנגדה לבקשת המערער וטענה, בין היתר, כי המערער מנסה "לבדות עובדות" וכי היה עליו להגיש בקשה לתיקון הפרוטוקול ככל שלטענתו הפרוטוקול אינו משקף את שנאמר בו. עוד ציינה המשיבה כי הדרישה לחייב את המערער בהפקדת עירבון הועלתה על ידי בא-כוחה, אשר "חזר על כך מספר פעמים" – ומכל מקום המותב מוסמך להורות מיוזמתו על חיוב המערער בהפקדת עירבון. נוכח כל זאת סברה המשיבה כי יש לדחות את בקשת הפסלות, ולחלופין לחייב את המערער בהפקדת 40,000 ש"ח בקופת בית המשפט להבטחת הוצאותיה. ביום 6.4.2022 דחה המותב את הבקשה לפסילתו. בהחלטתו הדגיש המותב כי "קביעות המהימנות שנאמרו מפי בדיון מיום 25/1/22, מופנות לממצאים ולקביעות המהימנות שעוגנו בפסק הדין מיום 17/6/19". עוד ציין המותב: "כפי שטוענת המשיבה בכתב הגנתה, [המערער] עותר בתביעתו לפסיקת סעדים אשר הינם זהים לאלו אשר נדונו ונדחו בפסק הדין מיום 17/6/19. [...] באמירותיי בדיון מיום 25/1/22, כוונתי הייתה להפנות את [המערער] לכך, שחלק מרכיבי תביעתו הנוכחית נדונו והוכרעו בפסק הדין בתביעה הקודמת, ומאחר שפסק הדין הנ"ל היה מבוסס, בין היתר, על ממצאי מהימנות, הרי שמטבע הדברים, קביעותיי בהליך הנוכחי באותן סוגיות צפויות להיות חופפות במהותן לאלו שעוגנו במסגרתו. במילים אחרות, הדברים נאמרו בכדי להדגיש, כי הנושאים שנדונו והוכרעו בפסק הדין, עשויים לגבש השתק פלוגתא כלפי ההליך הנוכחי. עם זאת, מובן כי ההליך הנוכחי, ככל הליך אחר, נדון באופן ענייני לגופו של עניין, ללא דעה קדומה וללא שיפוט מוקדם." כמו כן הדגיש המותב כי בניגוד לטענת המערער, לא ניתנה כל החלטה על חיובו בהפקדת עירבון במסגרת ההליך, הגם שהמשיבה "עותרת לכך כעת". לבסוף הורה המותב לצדדים להודיע "האם ניתן להורות על הגשת תצהירי עדות ראשית וקביעת התיק להוכחות". טענות הצדדים בערעור המערער סבור כי התנהלות המותב בדיון והתבטאויותיו בהחלטת הפסלות מעידות על כך שקבע "קביעות מהימנות מראש, מבלי ששמ[ע] את העדים, ואף הצהי[ר] בכתב על תוצאות ההליך". לגישתו, מנימוקי החלטת הפסלות עולה כי המותב מתעתד "'לייבא' קביעות מהימנות מדיון בעניין אחד לדיון בעניין אחר", מבלי לבחון מחדש את טענות הצדדים. זאת, כך המערער, אף ששני ההליכים עוסקים בסוגיות שונות: ההליך הקודם עסק ביישום הסכם הגירושין בין הצדדים, בעוד שההליך הנוכחי עניינו עסקאות שבוצעו לאחר חתימת ההסכם. עוד לגישת המערער, האמירות לפיהן הסעדים שנתבקשו בהליך הנוכחי הם "זהים" לאלו שנתבקשו בהליך הקודם, מעידות כי המותב מתכוון לדחות את תביעתו על הסף. כמו כן נטען כי המותב שינה את פרוטוקול הדיון בדיעבד "לאור מחאת המערער", ומחק את החלטתו על חיוב המערער בהפקדת עירבון, "הכל מתוך החשש שתוגש בקשת פסילה". את טענתו זו מבסס המערער על כך שבמסגרת תשובת המשיבה לבקשת הפסלות, היא לא הכחישה את ההחלטה לחייב את המערער בהפקדת עירבון אלא הדגישה שבא-כוחה ביקש זאת. המשיבה הגישה תגובה לערעור ביום 2.6.2022 ובה נטען כי דין הערעור להידחות. לגישת המשיבה, אין פגם בכך שהמותב דן בעבר בהליך קודם אשר נוגע לאותה פרשה עובדתית ומהווה "המשך ישיר שלה", או בכך שהמותב העיר הערות ביחס לטענותיו של המערער בשלב מוקדם של ההליך. עוד מדגישה המשיבה כי הטענה בעניין שינוי הפרוטוקול ושינוי ההחלטה בעניין הפקדת העירבון "הינה טענה שקרית וחסרת כל בסיס". המשיבה סבורה כי טענת המערער לפיה הפרוטוקול אינו משקף את שנאמר בדיון, כמו גם הטענה לשינוי הפרוטוקול בדיעבד, "הינה טענה לא ראויה בלשון המעטה" ו"אין בה מאומה" – ובהקשר זה מדגישה המשיבה כי המערער לא הגיש בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון מיום 25.1.2022. המשיבה מבהירה כי במהלך הדיון הפנה המותב שאלות לשני הצדדים, "והפרוטוקול בהחלט משקף הדברים אחת לאחת". דיון והכרעה עיינתי בטענות הצדדים ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. בפתח הדברים אציין כי לא מצאתי לקבל את טענתו החמורה של המערער, אשר הועלתה ללא בסיס עובדתי של ממש, לפיה המותב שינה בדיעבד את פרוטוקול הדיון ומחק החלטה בעניין חיובו בהפקדת עירבון. אכן, כפי שמצוין בערעור, מטענות המשיבה עולה כי בא-כוחה העלה במעמד הדיון בקשה לחייב את המערער בהפקדת עירבון – ויצוין במאמר מוסגר, כי הודאה זו של המערער אינה עולה בקנה אחד עם טענתו בבקשת הפסלות, לפיה סוגיית העירבון הועלתה על ידי המותב "בלי שהתבק[ש] לכך על ידי [המשיבה] או בא כוחה". אולם, המותב הבהיר במפורש בהחלטת הפסלות כי לא ניתנה כל החלטה בנושא, וניתן למצוא תימוכין לגרסה עובדתית זו גם בעובדה שתגובת המשיבה לבקשת הפסלות אינה כוללת התייחסות להחלטה פוזיטיבית שניתנה בנושא, אלא בקשה לחייב את המערער בהפקדת עירבון בסך 40,000 ש"ח. בנסיבות אלו לא שוכנעתי כי המערער עמד בנטל הכבד שמוטל עליו לסתירת גרסתו העובדתית של המותב (ראו לעניין זה: ע"א 1464/22 בן חיים נ' יעקבי, פסקה 12 (7.3.2022)). טענה מרחיקת-לכת זו של המערער דינה, אפוא, להידחות. אוסיף ואציין עוד כי טענת המערער לפיה התבטאויות המותב מעידות על כוונה לדחות את תביעתו על הסף, אינה מתיישבת עם קביעת המותב בסוף החלטת הפסלות בעניין הגשת תצהירי עדות ראשית וקביעת ההליך להוכחות. לגופו של עניין, לא שוכנעתי כי עלה בידי המערער להוכיח חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב בענייננו. כפי שנפסק לא אחת, בשלב מקדמי של ההליך רשאי בית המשפט, ולעתים אף מחויב, להביע עמדה לכאורית ביחס לסיכונים ולסיכויים שעומדים בפני בעלי הדין, ואין בעובדה זו כדי להקים כשלעצמה חשש ממשי למשוא פנים או להעיד על "נעילת" דעתו של המותב (ראו, מני רבים: ע"א 8916/20 פלוני נ' פלוני, פסקה 8 (21.2.2021)). זאת ועוד: לעתים – ובפרט בבית המשפט לענייני משפחה – נדרש מותב לדון בהליכים שונים המתנהלים בין אותם בעלי דין וקשורים באותה פרשה עובדתית, ואף בהליכים שבהם מעוררים בעלי הדין סוגיות שכבר נדונו והוכרעו בהליכים קודמים (השוו לנסיבות המקרה בע"א 8059/21 פלוני נ' פלוני (23.1.2022)). בנסיבות העניין שלפנינו, ובשים לב להבהרותיו של המותב בהחלטת הפסלות בנוגע לדברים שאמר בדיון ולהקשרם הכולל – לא שוכנעתי כי ההתייחסות לממצאי המהימנות בהליך הקודם, או העמדה שהביע המותב בסוגיית השתק הפלוגתה בהליך הנוכחי, מעידות על "נעילת" דעתו ביחס למערער עצמו או לטענותיו. בפני המערער פתוחה האפשרות, במסגרת שלב ההוכחות בהליך, להעלות טענות וראיות לביסוס גישתו לפיה אין קשר בין ההליך הקודם להליך הנוכחי – וחזקה על המותב כי ידון בטענותיו "באופן ענייני לגופו של עניין, ללא דעה קדומה וללא שיפוט מוקדם" כפי שהודגש בהחלטת הפסלות. לבסוף אציין כי בניגוד לטענת המשיבה, לפיה פרוטוקול הדיון מיום 25.1.2022 "משקף הדברים אחת לאחת" – נראה כי פרוטוקול הדיון אכן לוקה בחסר. הדבר עולה מהבהרות המותב במסגרת החלטת הפסלות, ביחס לאמירות מסוימות שאמר, אשר אין להן ביטוי בפרוטוקול, וכן מתגובת המשיבה לבקשת הפסלות – שם טענה כי בא-כוחה חזר "מספר פעמים" על הדרישה, שאינה מתועדת בפרוטוקול, לחייב את המערער בהפקדת עירבון. על מצב דברים זה יש להצר, בפרט נוכח החשיבות הטמונה בפרוטוקול הדיון עבור ערכאת הערעור בנסיבות שכאלו (ראו: ע"א 3597/21 עזריה נ' ניסן, פסקה 7 (24.6.2021)). עם זאת, מששוכנעתי כי נסיבות העניין אינן מקימות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב, אין בעובדה זו לבדה כדי להטות את הכף לקבלת הערעור. הערעור נדחה, אפוא. בשים לב לקשיים שעליהם עמדתי לעיל בטענות שני הצדדים להליך, כל צד יישא בהוצאותיו בערכאה זו. ניתן היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22027660_V07.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1