מאיר נ' הממשלה ואח'

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק ע"ר 27631-10-24 לפני: כבוד השופט דוד מינץ המערער: מאיר אברהם נגד המשיבים: 1. ראש הממשלה 2. הכנסת 3. היועצת המשפטית לממשלה ערעור על החלטת הרשמת מ' יהב מיום 10.10.2024 בבג"ץ 37049-09-24 בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת הרשמת מ' יהב מיום 10.10.2024 בבג"ץ 37049-09-24, בה נדחתה בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה תוך שהופחת סכומה לסך של 1,250 ש"ח. אין הערעור מגלה עילה להתערב בשיקול הדעת הרחב הנתון לרשמת בית המשפט בענייני אגרה (וראו למשל: ער"א 5284/24 פלוני נ' פלונית (9.7.2024); ער"א 2802/24 מטודלה מערכות תיירותיות בע"מ נ' אי די אי חברה לביטוח בע"מ (7.4.2024)). המערער לא העמיד תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי, ועל פני הדברים קשה לומר כי ההליך העיקרי שהגיש מגלה עילה. חרף זאת הלכה הרשמת כברת דרך לעברו והפחיתה את האגרה בה חויב. בכך אין כל מקום להתערב. אוסיף כי לא מצאתי לקבל את טענת המערער לפיה יש מקום "לגזור גזירה שווה" מהחלטה בה ניתן לו פטור מתשלום אגרה בעתירה אחרת שהגיש (בג"ץ 2414/23). ראשית, החלטה על מתן פטור מתשלום אגרה בהליך אחד אינה מקנה פטור אוטומטי מתשלום אגרה בהליך אחר, אלא לכל היותר מהווה בנסיבות מסוימות ראיה לכאורה לחוסר יכולתו הכלכלית (תקנה 14(ד) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007; ראו גם: ער"א 3237/22 חלאק נ' שחאדה, פסקה 2 (19.5.2022); ער"א 5085/24 ורקשטל נ' שופרסל בע"מ (9.7.2024)). שנית, ההחלטה עליה מתבסס המערער בה ניתן לו פטור מתשלום אגרה בהליך אחר לא ניתנה מחמת מצבו הכלכלי, אלא בשל כך שהמשיבות באותו הליך בחרו שלא להשיב לבקשתו. ולבסוף, החלטת הרשמת מושא הערעור שלפנַי לא התבססה על מצבו הכלכלי של המערער אלא בעיקר על סיכוייו של ההליך דנן. הערעור נדחה. ניתן היום, י"ג תשרי תשפ"ה (15 אוקטובר 2024). דוד מינץ שופט