בג"ץ 2757/20
טרם נותח
מסאד נ' שר האוצר ואח'
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
פסק הדין המלא
-
2
1
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 2757/20
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט מ' מזוז
כבוד השופט ד' מינץ
העותר:
מוחמד עארף מסאד
נ ג ד
המשיבים:
1. שר האוצר
2. ראש הממשלה
3. וועדת הכספים של הכנסת
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
עו"ד מיכאל ליטווק
פסק-דין
השופט מ' מזוז:
1. עתירה המבקשת למנוע מהמשיבים להעביר לרשות הפלסטינית (להלן: הרשות) כספי מיסים הנגבים מפלסטינים תושבי הרשות המועסקים בישראל, המיועדים למימון זכויותיהם הסוציאליות, וזאת בהתאם ל"הסכמי אוסלו" שנחתמו בין מדינת ישראל והרשות ולפי חוק יישום ההסכם בדבר העברה מכינה של סמכויות לרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה והוראות שונות), התשנ"ה-1995. לטענת העותר, הכספים מועברים לרשות - אשר מונהגת על ידי ממשלה מושחתת, מפרת זכויות אדם ושאינה מכהנת מכוח בחירות דמוקרטיות - אולם זו אינה מעבירה אותם כנדרש לעובדים הפלסטינים שמכיסם הם נגבים, וחלף זאת עושה בכספים כרצונה. במצב דברים זה, נטען, הפרת ההסכמים על ידי הרשות ופגיעתה בזכויות תושביה מחייבות את מדינת ישראל לחדול מהעברת הכספים, ותחת זאת להקים מנגנון פיקוח שיאפשר את העברתם ישירות לידי העובדים הפלסטינים אשר אמורים ליהנות מהם.
2. דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים.
3. הלכה מושרשת היא כי טרם פנייתו של עותר לבית משפט זה בבקשה לקבלת סעד, שומה עליו להקדים ולפנות לרשות המוסמכת ולהעלות בפניה את טענותיו, שאחרת תדחה עתירתו על הסף. (ראו בין רבים: בג"ץ 3750/08 לירן נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 3 (28.4.2008); בג"ץ 9264/17 עמותת הרצליה למען תושביה נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (28.11.2017); בג"ץ 7028/18 מולו נ' משרד הפנים, פסקה 2 (10.10.2018); בג"ץ 8555/19 בן ארי נ' שרות בתי הסוהר, פסקה 2 (25.12.2019)).
זאת ועוד -
"הדרישה למיצוי הליכים בטרם פניה בעתירה לבית משפט זה אינה דרישה פורמלית גרידא ואין די בעצם הפניה לרשות כדי למלאה. העותר נדרש להראות לא רק כי פנה אל הרשות המוסמכת אלא כי נתן בידה פרק זמן סביר לבחון את פנייתו ולהשיב לו. הפנייה הישירה אל הרשות עשויה לייתר הליכים משפטיים ובמקום שהליכים אלו אכן נדרשים, היא מאפשרת לקיים ביקורת שיפוטית על שיקול הדעת המנהלי של הרשות המוסמכת - ומכאן חשיבותה (בג"ץ 6200/18 ברקוביץ נ' משרד החקלאות ופיתוח הכפר, פסקה 4 (16.9.2018)).
4. לא כך נהג העותר במקרה דנן. מהעתירה ונספחיה עולה כי ביום 16.4.2020 - כשבועיים בלבד קודם להגשת העתירה - פנה העותר למשיבים במכתב ודרש את הסעדים המבוקשים בעתירה, וכן כי יימסר לו מידע רב באשר להתנהלות ממשלת ישראל מול הרשות - בעבר ובעתיד - בנוגע לכספים האמורים. ביום 22.4.2020 פנה העותר למשיבים בשנית, חזר על בקשותיו וקצב להם 7 ימים לקבלת מענה. דומה כי נוכח רוחב היריעה ומורכבות הנושא המועלה בפניית העותר למשיבים, כמו גם המידע הרב שהתבקש, אין לראות בפניה זו משום מיצוי הליכים הולם ומתן שהות סבירה למשיבים לבחון את טענותיו ובקשותיו של העותר ולהשיב להן.
5. אשר על כן העתירה נדחית על הסף, תוך שמירת טענותיו של העותר לשוב ולעתור, ככל שימצא לנכון, לאחר קבלת תשובת המשיבים ומיצוי הבירור מולם. בנסיבות הענין אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"ח באייר התש"ף (12.5.2020).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
20027570_B01.docx אל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il
1