בג"ץ 2756-16
טרם נותח
מתיישבי תימורים - ישוב קהילתי כפרי אגודה שיתופית נ. שר התשתי
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
פסק הדין המלא
-
פסק-דין בתיק בג"ץ 2756/16
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 2756/16
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט מ' מזוז
העותרים:
מתיישבי תימורים - ישוב קהילתי כפרי אגודה שיתופית
נ ג ד
המשיבים:
1. שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים
2. הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל
3. אי פי אם באר טוביה בע"מ
עתירה למתן צו על תנאי ולמתן צו ביניים
בשם העותרים:
עו"ד תומר מירז
בשם המשיבים 1 ו-2:
עו"ד אבי מיליקובסקי
בשם המשיבה 3:
עו"ד ד"ר גדי רובין; עו"ד איל גור
פסק-דין
השופט מ' מזוז:
1. העתירה שלפנינו עניינה ברישיון שניתן למשיבה 3 להקמת תחנת כח מוסקת בגז טבעי לייצור חשמל באזור התעשיה בבאר טוביה (להלן: הרישיון). העותרת, הפונה בשם תושבי המושב תימורים, מבקשת להורות למשיבים 1 ו-2 (להלן: המשיבים) לבטל את הרישיון שניתן למשיבה 3 נוכח כתב האישום שהוגש נגד בעל השליטה בה, וכן נוכח אי עמידתה בלוח הזמנים ובאבני הדרך שנקבעו להקמת תחנת הכוח. כן מבקשת העותרת לחייב את המשיבים שלא לאשר את ההסדר שנערך עם בעל השליטה במשיבה 3 לפיו יעביר מניותיו לאחר, בלא קיום הליך בקרה בהתאם לתקנות משק החשמל (תנאים ונהלים למתן רישיון וחובות בעל רישיון) התשנ"ח-1997 (להלן: התקנות). כן מבוקש צו ביניים אשר יאסור ביצוע כל פעולה לקידום הקמת תחנת הכח עד להכרעה סופית בעתירה.
2. כחלק מקידום מדיניות הממשלה לעודד הקמת ייצור חשמל על-ידי יזמים פרטיים, ניתן למשיבה 3 עוד ביום 29.3.2007 רישיון מותנה להקמת תחנת כוח באזור התעשיה באר טוביה. אחר השלמת הליכי התכנון פורסמה התכנית למתן תוקף ביום 25.7.2013. בתגובת המשיבים לעתירה נמסר, כי ביום 23.6.2014 החליטה המשיבה 2 להאריך את המועדים הקבועים ברישיון המותנה בהתאם לתקנה 11(ה) לתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבציונלי), התשס"ה-2005, בין היתר על רקע אי יכולתה של המשיבה 3 לחתום על חוזה לרכישת גז עקב המחלוקת בענין מתווה הגז, כמו גם היעדר הסדרה לפעילות יצרני החשמל הפרטיים. אולם, נוכח חקירה משטרתית שנפתחה נגד מר אברהם נניקשווילי, בעל השליטה במשיבה 3 למן שנת 2011, הותנתה הארכת המועדים כאמור בהתחייבותו של נניקשווילי כי ככל שתימצא בחקירה תשתית ראייתית מינהלית לפיה אחזקותיו נוגדות את טובת הציבור, כאמור בתקנה 32(א)(1) לתקנות, ימכור את מניותיו בתוך ששה חודשים, וככל שלא יעשה כן יועברו האחזקות לנאמן.
3. נניקשווילי אכן התחייב כאמור ביום 26.10.2014, והדבר אף הודע לעותרת ביום 25.11.2014. בהמשך, ביום 2.12.2015 הוגש נגד נניקשווילי כתב אישום המייחס לו עבירות שונות וביניהן מתן שוחד לשר בן אליעזר המנוח. רוכש מוצע למניות נניקשווילי לא אושר על-ידי המשיבים. חלופה שניה הועברה למשיבים לבדיקתם אך לאחרונה אולם הבדיקה טרם נשלמה. כן מסרו המשיבים, כי בקשות נוספות שהגישה המשיבה 3 להארכת המועדים להשלמת אבני הדרך בהתאם לרישיון תלויות ועומדות וטרם נידונו במליאת המשיבה 2 מהטעם שטרם הושלמה הבדיקה בענין העברת אחזקות בעל השליטה.
4. עתירה זו שלפנינו היא עתירה שלישית שמגישה העותרת בענין הרישיון דנן. עתירה ראשונה בה נטען לפגמים בהליך התכנוני נדחתה על הסף מחמת היותה מוקדמת (בג"ץ 2454/12 מתיישבי תימורים נ' הועדה הארצית לתכנון ובניה של תשתיות (24.5.2012)). עתירה שניה שהגישה נגד החלטת הממשלה במסגרתה אושרה תכנית התשתית הלאומית המאפשרת להוציא היתר בניה להקמת תחנת הכוח נדחתה לגופה, תוך דיון מפורט בכל הפגמים בהליך התכנון להם טענה העותרת (בג"ץ 5363/13 מתיישבי תימורים נ' הוועדה הארצית לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות (20.5.2014)).
5. בעתירה דנן טוענת העותרת כנגד הותרת הרישיון על כנו על אף כתב האישום אשר הוגש נגד בעל השליטה במשיבה 3 וכן לאי עמידת המשיבה 3 בלוח הזמנים ואבני הדרך שנקבעו להקמת תחנת הכוח. לטענתה, משמדובר באספקת שירות חיוני, העברת המניות של בעל השליטה החשוד לידי אחר אין די בה לנקות את החשד שדבק בגוף הפרטי בו שלט, שכן בעל השליטה הוא בעל המאה ובעל הדעה בחברה הפרטית. לטענתה, הוראות הדין מקימות חובה לקיים בחינה מחודשת בדבר זכאות הבעלים החדש לרישיון, והמשיבים לא עמדו בחובתם זו, לא הפעילו סמכותם במהירות הראויה והחלטתם להסתפק בהעברת הבעלות במניות אינה סבירה.
6. המשיבים טוענים, כי דין העתירה להידחות על הסף. לטענתם, העתירה לוקה בשיהוי ניכר בכל הנוגע לטענות התוקפות את עצם ההסדר הנוגע למכירת אחזקותיו של בעל השליטה במשיבה 3. אשר לטענות הנוגעות להארכת הרישיון המותנה ולמכירת אחזקותיו של בעל השליטה בפועל, הרי העתירה היא מוקדמת, שכן שני אלה טרם הוכרעו על-ידי המשיבה 2 והם גם כפופים לאישורו של המשיב 1. לכך מוסיפים המשיבים, כי חלק מן הטענות בעתירה מתייחסות לשלב ההליך התכנוני אשר נידון והוכרע בעתירה השניה הנזכרת לעיל ואין להידרש לכך בשנית.
המשיבים מוסיפים, כי דין העתירה להידחות אף לגופה. המדינה מודעת לבעיה שהתעוררה עקב הגשת כתב האישום נגד בעל השליטה במשיבה 3 והגורמים הרלוונטיים שוקדים על פתרונה. לדידה של המדינה, המתווה שגובש לפתרון הענין תואם את הוראות הדין ואת ההפרדה בין בעלת הרישיון כאישיות משפטית נפרדת לבין המחזיקים במניותיה, והעותרת לא הקימה עילה להתערבות בית המשפט בו. עניינה האמיתי של העותרת, כך נטען, אינו בפתרון הבעיה שנוצרה לגופה, כי אם במניעת הקמת תחנת הכוח, אחר שטענותיה באשר להליך התכנוני נדחו על-ידי בית משפט זה.
7. המשיבה 3 טוענת אף היא, כי דין העתירה להידחות על הסף. לטענתה, העתירה הוגשה בשיהוי רב, שכן היא עוסקת ברובה בהסדר שנערך בין המדינה לבעל השליטה עוד ב-26.10.2014, וכעת הפכה היא אף לעתירה תיאורטית, לאחר שביום 14.7.2016 נחתם הסכם למכירת אחזקותיו העקיפות של נניקשווילי במשיבה 3, הסכם הכפוף לאישורים.
לגוף הענין טוענת המשיבה 3, כי ההסדר שנערך עם בעל השליטה הוא סביר והולם את הכלים שמעמיד הדין למשיבים, לסרב ליתן רישיון הנוגד את טובת הציבור (תקנה 32 לתקנות) או לבטל או לשנות רישיון שניתן, מקום שהבעל השליטה הורשע בעבירה שיש עמה קלון (ס' 9(א) לחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996). על בסיס כלים אלה גיבשה המדינה מתווה עוד בשלב החקירה, טרם שבעל השליטה הואשם והורשע בדין. עוד טוענת המשיבה 3, כי האורכות שניתנו לה להשלמת אבני הדרך ברישיון ניתנו לכל היצרנים הדומים לה, על רקע העיכוב באישור מתווה הגז ובהסדרת תעריפי החשמל ואמות המידה למפעילי תחנות הכוח בהן עסקינן, מה גם שטענות העותרת עצמה בשלב התכנון הביאו להארכת הליכי התכנון מעבר לקבוע בחוק.
8. אחר עיון בדברים הגעתי למסקנה, כי דין העתירה להידחות על הסף.
ראשית, משנדחו טענותיה של העותרת כנגד התכנית, ספק בעיני האם רשאית היא לשוב ולעתור באותו ענין עצמו בטענות אחרות, הפעם בכסות של "עותר ציבורי". שנית, העתירה נגד מתווה ההסדר שנערך עם נניקשווילי לוקה בשיהוי ממשי, שכן המתווה גובש עוד ב-26.10.2014 והודע לה אודותיו עוד ב-25.11.2014. אשר ליישום המתווה, הרי שהעתירה היא מוקדמת, שכן המשיבים טרם השלימו בדיקותיהם וטרם נתנו החלטתם הן בענין העברת אחזקותיו של בעל השליטה לאחר, והן בענין בקשות המשיבה 3 להארכת המועדים להשלמת אבני הדרך בהתאם לרישיון. משכך, לא בשלה העת לבחינה שיפוטית של שתי הסוגיות הללו, ואין מקום להידרש בשלב זה לבקשת העותרת להורות על ביטול הרישיון המיוסדת על טענותיה בעניינן.
9. סוף דבר: העתירה נדחית.
ניתן היום, כ' בחשון התשע"ז (21.11.2016).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16027560_B07.doc אב
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il