פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 275/14

יהושע בן מיור נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לפסול את עצמו מלדון בתיק לאחר שהתיק הוחזר אליו לשמיעת ראיות נוספות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 15/01/2014 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 275/14 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה פסלות שופט — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לפסול את עצמו מלדון בתיק לאחר שהתיק הוחזר אליו לשמיעת ראיות נוספות.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 275/14

יהושע בן מיור נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לפסול את עצמו מלדון בתיק לאחר שהתיק הוחזר אליו לשמיעת ראיות נוספות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית משפט השלום בעבירות מרמה. לאחר ערעור, הוסכם כי התיק יוחזר לבית משפט השלום לשמיעת ראיות נוספות. המערער ביקש מהשופט שדן בתיק לפסול את עצמו, בטענה שקביעותיו הקודמות מעידות על נעילת דעת. בית משפט השלום דחה את הבקשה, והמערער ערער לבית המשפט העליון. הנשיא גרוניס דחה את הערעור וקבע כי החזרת תיק לערכאה דיונית לשמיעת ראיות נוספות אינה מהווה כשלעצמה עילת פסלות. נקבע כי אין חשש ממשי למשוא פנים וכי השופט הבהיר שישקול את עמדתו מחדש לאחר שמיעת הראיות.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים א' גרוניס
בדעת רוב 1/1

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • יהושע בן מיור

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הבקשה עומדת בסתירה להסכמה בין הצדדים בערעור הקודם.
  • החזרת הליכים לערכאה דיונית לצורך השלמת ראיות היא עניין שבשגרה ואינה מקימה עילת פסלות.
  • המערער מנסה לבטל את פסק הדין של בית המשפט המחוזי שנתן תוקף להסכמה.
טיעוני ההגנה
  • בית המשפט קבע קביעות נחרצות ביחס לאמינות המערער, מה שמעורר חשש ממשי לנעילת דעת.
  • הימנעות בית המשפט מלקבוע במפורש כי הוא נכון לשנות את דעתו פוגעת במראית פני הצדק.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת עילת פסלות לשופט שדן בתיק שהוחזר אליו לאחר מתן הכרעת דין לצורך שמיעת ראיות נוספות.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 26720-07-11
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית משפט השלום בנצרת
הפניות לפסקי דין אחרים
  • ע"פ 2181-06-13
  • רע"פ 6529/13

תגיות נושא

  • פסלות שופט
  • הליך פלילי
  • מראית פני הצדק

שלב ההליך

ערעור
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 275/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 275/14 לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס המערער: יהושע בן מיור נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בנצרת מיום 7.11.2013 בת.פ. 26720-07-11, שניתנה על ידי כבוד השופט נ' אדריס בשם המערער: בעצמו פסק-דין 1. לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כבוד השופט נ' אדריס) מיום 7.11.2013 שלא לפסול עצמו מלדון בת.פ. 26720-07-11. 2. בית משפט השלום בנצרת (כבוד השופט נ' אדריס) הרשיע את המערער בביצוע מספר עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. בעקבות ההרשעה נגזר דינו של המערער. המערער הגיש ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין. במסגרת הערעור, הגיעו הצדדים להסכמה ולפיה הדיון יוחזר לבית משפט קמא, שם יתאפשר להם להביא ראיות נוספות עליהן הוסכם. הסכמה זו קיבלה תוקף של פסק-דין (ע"פ 2181-06-13, כבוד השופטים א' הלמן, א' קולה וי' בן חמו). בעקבות כך, הוחזר ההליך לבית משפט השלום בנצרת לשמיעת הראיות. בשלב זה, ביקש המערער מבית משפט השלום בנצרת לפסול עצמו מלדון בעניינו. יצויין, כי בא כוחו של המערער המייצג אותו בבית משפט השלום לא ייצג אותו בבקשת הפסלות. במסגרת הבקשה, טען המערער כי בפסק-דינו המקורי של בית המשפט, קבע השופט קביעות נחרצות ביחס להתנהלות המערער ולאמינותו, באופן שמעורר חשש ממשי כי דעתו נעולה ביחס למערער, או למצער מהווה פגיעה במראית פני הצדק. המשיבה התנגדה לבקשה, בטענה כי היא עומדת בסתירה להסכמה בין הצדדים. לדבריה, מבקש למעשה המערער לבטל את פסק-הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת, ובמצב זה יש לדון מחדש בערעור המקורי ולבטל את הסכמת הצדדים. לגופו של עניין הוסיפה המשיבה כי החזרת הליכים לבית משפט קמא לצורך השלמת ראיות הינה עניין שבשגרה, שאינו מקים כל עילת פסלות. לשם השלמת התמונה, יצויין כי המערער אף הגיש לבית משפט זה בקשה לערער על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, אשר נתן תוקף לפשרה בין הצדדים. בקשה זו נדחתה תוך קביעה כי יש להמתין לסיום ההליכים בעניינו של המערער (רע"פ 6529/13). 3. ביום 7.11.2013 דחה בית משפט השלום בנצרת את בקשת הפסלות. הוא קבע כי המערער לא הביא כל ראיה ולפיה מתקיים חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים. המערער לא הסביר מדוע עמדת בית המשפט ננעלה ביחס להמשך ניהול התיק ושמיעת הראיות החדשות. עצם קיומה של הכרעת דין, ובכלל זאת קביעות אודות מהימנותו של המערער, אינה מהווה עילת פסילה. בית המשפט הדגיש כי ערכאת הערעור הנחתה להחזיר את התיק לידי בית המשפט, וחזקה עליה כי הייתה מורה אחרת לוּ הייתה סבורה שיש להחליף את המותב. לבסוף, ציין בית המשפט כי לאחר שמיעת העדויות הנוספות ישקול את קביעותיו מחדש, וכי יכול הוא לשנות מהחלטתו הקודמת. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. במסגרת הערעור, חזר המערער על טענותיו מבקשת הפסלות. הוא ציין כי בהחלטתו, נמנע בית המשפט מלקבוע כי דעתו לא ננעלה, וכי הוא מסוגל לשנות מהכרעת דינו. המערער הדגיש כי גם במקרה שבו אין חשש אובייקטיבי למשוא פנים, הימנעותו של בית המשפט מלקבוע כי הוא נכון לאפשרות שישנה את דעתו, פוגעת במראית פני הצדק. 4. דין הערעור להידחות. לעתים ערכאת הערעור מחזירה את הדיון בתיק לערכאה הדיונית, אשר קבעה בו ממצאים עובדתיים והכריעה בו. החזרת התיק לבית משפט קמא אינה מקימה, כשלעצמה, עילת פסלות (ראו למשל: ע"פ 1648/13 עמרם נ' מדינת ישראל (7.3.2013); ע"א 9696/02 קנול נ' עזבון המנוח משה ישי ז"ל (18.12.2002); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 273-272 (2006)). ברי כי לשופט אשר דן בהליך שהוחזר אליו על ידי ערכאת הערעור יש דעה על המתרחש בתיק. זאת בפרט לאחר שנדרש להכריע את הדין ולבטא את עמדתו. ואולם, אין בכך כדי לשלול את יכולתו של בית המשפט לבדוק מחדש את עמדתו, במיוחד במקרים בהם מוצגות בפניו ראיות חדשות. במקרים מסוג זה יש לבדוק האם עולה חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים, באופן אשר ישלול את יכולתו של בית המשפט לבחון את עניינו של המערער בנפש חפצה. בענייננו, בית המשפט המחוזי לא ביטל את הקביעות העובדתיות של פסק-הדין ולא קבע כי התיק יוחזר למותב אחר מאשר המותב המקורי שדן בו. יש אף לזכור כי בעלי הדין הגיעו להסכמה, במסגרת הערעור, כי התיק יוחזר לבית משפט השלום. אין בהסכמה דבר לעניין העברת ההליך לשופט אחר. דומה שבמקרה מעין זה אין מקום לפסילה של השופט, כאשר הנושא לא עלה כלל בגדר ההסכמה. זאת ועוד, קביעותיו העובדתיות של בית המשפט ביחס לעדותו והתנהלותו של המערער במסגרת ההליך, אינן מצביעות כשלעצמן על חשש כי בית המשפט לא יוכל לשמוע בנפש חפצה את הראיות הנוספות ולבחון את השפעתן על הכרעתו. יצויין, כי בניגוד לטענת המבקש, בהחלטתו בבקשת הפסלות ציין בית המשפט במפורש כי לאחר שמיעת הראיות ישקול את קביעותיו מחדש. 5. לפיכך, הערעור נדחה מבלי שהמשיבה נדרשה להשיב. ניתן היום, י"ד בשבט התשע"ד (15.1.2014). ה נ ש י א _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14002750_S01.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il